מועדון שישי
בערב – אליסון ריצ'מן, מ"ג' רוז, סופיה לונדברג
תרגום: ניצה פלד
הוצאת ידיעות ספרים,פן
ספטמבר,2022. 286 עמודים
במהלך נסיעת עבודה לסטוקהולם, נתקל אבּן, אוצר אמנות עכשווית במוזיאון גוגנהיים, בבליית, שמגיעה לסטוקהולם כדי לקדם את סיפרה החדש. בליית היא חוקרת אמנות ואהובתו לשעבר של אבן, שלפני שמונה שנים עזבה אותו ללא הסבר, אחרי שתי שנות זוגיות, והותירה אותו שבור לב. למחרת הוא מוזמן לתערוכה של ציירת שוודית אנונימית ומקווה לפגוש שם שוב את בליית, אך לשווא.
אבן מגיע למוזיאון באי סקפסהולמן בו מוצגת אמנות
של תושבי המקום, ושם, בחדר שמוקדש לאמנית הילמה אף קלינט, אבּן נחשף לציוריה המופשטים. הילמה אף קלינט
היתה אמנית יוצאת דופן שהקדימה את זמנה בשנים רבות. כשאבן חוזר לניו יורק הוא מתחיל
לחקור אודותיה ומגלה שבתחילת המאה ה-19, כאשר הילמה היתה בשיא
חייה, היא הפגישה קבוצה של ציירות וסופרות, ושמעבר לציוריה היא השאירה מעל 100
מחברות הכוללות רישומים וציור בצבעי מים, ותיעוד של מיפגשי הקבוצה.
"מועדון שישי בערב" הוא רומן היסטורי
שמבוסס על חייה ויצירתה של הילמה אף קלינט ואמונתה במיסטיקה ובחיים שלאחר המוות. העלילה עוסקת בין היתר בתורת הנסתר, מתוך אמונתה של הילמה אף קלינט שהרוחות הבלתי צפויות שעולות בסיאנסים עשויות להוות השראה שניתן יהיה לתעל אותן ליצירת
אומנות מופשטת.
מאחר והנושא היה כל כך שונה ממה שקרה באמנות
באותה התקופה הכל נעשה בסתר והקבוצה לא זכתה להכרה. הילמה הסתירה את יצירותיה, שרפה
חלק מיומניה ומחברותיה, חלק מהן הסתירה עם יצירותיה במעין קפסולה למשך 20 שנה מתוך
תקווה שאחרי כל כך הרבה שנים העולם כבר יהיה מוכן אליהן. (במציאות, רק 40 שנה לאחר מותה היא זכתה להכרה
מלאה.)
בהווה, אבן רוצה להוציא לאור את עבודתה של
הילמה, להציג "קבל עם ועדה" את כישרונה ואת סיפורן יוצא הדופן של
"החמש". הוא חושף את מועדון שישי בערב ויש לו שאלות. בזמן שהוא מתמודד
עם האופן שבו ממומנת אמנות מודרנית, הוא לא בטוח אם עבודתה תוצג לראווה בכלל. הוא
קורא את יומניה
האישיים, שמהם הוא לומד איך היא הקימה את הקבוצה בשם "החמש", או
"מועדון שישי בערב", על המפגשים השבועיים שהן ערכו במטרה להעמיק את
עולמן הרוחני והיצירתי וכל זאת על רקע תקופה שבה עולמות כאלה היו חסומים במידה רבה
בפני נשים.
בדרך למימוש
חזונו, הנשזר בזה של האמנית עצמה, הוא נדרש להתמודד עם אמיתות כואבות בחייו האישיים
והוא מנסה לברר מה קרה עם בליית ואם יש עדיין דרך לממש את אהבתם.
עשרות שנים
לאחר מכן, האמנות של הילמה אף קלינט נחשפת לעולם ואוצרת אמנות שותפה, עדן אליוט,
נמשכת לבחון אותה לעומק לקראת התערוכה בגוגנהיים.
אבן מתחקה אחר
חייה של הילמה, מגלה על הקשר יוצא הדופן בינה ובין אנה, על אומנית אחת מ"החמש"
שנעלמה, ובאמצעות חקירת הקשרים הרגשיים בעבר ובהווה, האמנות מתעוררת לחיים ומתקבלת
תחושה של סגירת מעגל.
נושאים חשובים כמו
משמעות הנשיות, מאבק הנשים לזכות להכרה ולהצלחה בעולם של גברים, והנורמות המגדריות
באמנות עולים גם כן.
לעלילה שני
סיפורים וקווי זמן, שמסופרים לסירוגין.
האחד בימינו שמתמקד בחייו של אבן, והשני בעבר, סיפורה
של הילמה אף קלינט שהקדימה את זמנה וחיה בשוודיה, בשנים 1862- 1944.
סיפורה של הילמה קשור לקולקטיב האמנות "דה-פם",
שמפגשי הצמיחה הרוחניים שלו השפיעו מאוד על האמנות שלה. העבודות של הילמה לא נוצרו
רק על ידה, אלא הקבוצה כולה סייעה ביצירתן.
למרות שהספר התקדם בקצב איטי שכמעט גרם לי לנטוש
אותו, היה מעניין לקרוא על הילמה אף קלינט, להיחשף לחלק הרוחני וההיסטורי ביצירתה,
אבל החלקים שמתרחשים בהווה, אלה המספרים על אבן ובליית, היו מושכים יותר.
מודה שבמהלך הקריאה חיפשתי בגוגל את האמנות של
הילמה, והיא מהממת! (הוספתי קישור לגוגל)
בשנת 2018
הוצגה תערוכה פרי יצירותיה של הילמה אף קלינט במוזיאון גוגנהיים. התערוכה זכתה
להצלחה רבה מאד.
מועדון שישי
בערב הספר היה אמור להיות עבודה משותפת של מספר סופרים.ות אך הוא לא צלח
ונותרו רק שלוש. אליסון ריצ'מן ("גן המכתבים"
ו"אהבה אבודה") ומ"ג' רוז, והסופרת השוודית המצליחה סופיה
לונדברג.
מתוך ויקיפדיה/ wikipedia
Hilma af Klint
(הגייה בשוודית: [ˈhɪ̂lːma
ˈɑːv ˈklɪnːt] 26 באוקטובר 1862 - 21
באוקטובר 1944) הייתה אמנית פורצת דרך, חלוצת הציור המופשט במאה ה-20 , שלא
זכתה להכרה בחייה, נתגלתה מחדש 40 שנה לאחר מותה. הילמה אף קלינט היתה אמנית ומיסטיקנית שוודית
שציוריה נחשבים בין היצירות המופשטות הראשונות שנודעו בתולדות האמנות המערבית.
חלק ניכר מעבודותיה קדם לקומפוזיציות המופשטות
הראשונות של קנדינסקי, מלביץ' ומונדריאן.
היא נמשכה למיסטיקה והאמינה בחיים שלאחר המוות,
בעיקר לאחר מות אחותה. היא עסקה בסיאנסים מתוך ביטחון בכוחותיה העל-טבעיים. עקב כך
הצטרפה לתנועות ספיריטואליסטיות ומיסטיות למיניהן.
בין היתר היא השתייכה לקבוצה שנקראה
"החמש", המורכבת ממעגל נשים בהשראת התיאוסופיה, אשר חלקו אמונה בחשיבות
הניסיון ליצור קשר עם מה שמכונה "המאסטרים הגבוהים" - לעתים קרובות בדרך
של סיאנסים.
ציוריה, שלעתים דומים לתרשימים, היו ייצוג חזותי
של רעיונות רוחניים מורכבים.
היא לא נישאה והקדישה את חייה לאמנות ולעניינים
שברוח.
מתוך התערוכה במוזיאון גוגנהיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה