לינקולן אקספרס – אמור טאוולס
תרגום: אסנת הדר
הוצאת מטר
אפריל 2024. 560 עמודים
הספר נקרא באפליקצית עברית
אמט ווטסון, בן ה־18 הוא אסיר משוחרר. הוא מועבר לביתו בנברסקה, מהמוסד לעבריינים צעירים, שבו ריצה 15
חודשי מאסר על הריגה בשוגג. הוא לא יודע שבתא המטען של הרכב בו הוא נוסע מתחבאים שני אסירים צעירים שתפסו
טרמפ במכוניתו של הסוהר.
אמו של אמט נעדרת כבר שנים רבות וכעת אביו נפטר ובית המשפחה והחווה הכושלת עוקלו על ידי הבנק. לאמט יש משמורת בלעדית על אחיו בילי בן ה-8, והוא מבין שהם צריכים להתחיל חיים חדשים במקום אחר.
היכן?
תשע הגלויות מאמם, שבילי מצא
במגירת השולחן של אביו, מראות אתרים לאורך כביש לינקולן המפורסם, ובילי צעיר מספיק
כדי להאמין שהן מכוונות את הדרך אליה. אמט לא ממש אופטימי לגבי אמו, אבל מחליט לצאת
עם מכונית הסטודיבייקר שלו מערבה לקליפורניה, על הכביש המהיר לינקולן. זה מקום
טוב כמו כל מקום אחר.
אלא שהדברים לא בדיוק מתנהלים לפי התוכנית.
אמט מגלה את שני האסירים שהתחבאו במכוניתו של
מנהל המוסד לעבריינים. השניים הם הדוכסית ,דאצ'ס, עושה צרות שמסוגל להכל, ווולי (וואלאס וולקוט מרטין). וולי בא ממשפחה
עשירה. אמנם הכסף לא מדבר אליו אבל הדוכסית והוא מעונינים להגיע לניו יורק שם יאספו את הירושה של וולי ויחלקו אותה ביניהם.
אמט ובילי מסכימים באי רצון לעצור בתחנת האוטובוס שתיקח אותם לניו יורק, אלא שלשניים
האלה תכנית אחרת, ומבלי לעדכן את אמט הם "משאילים" את מכוניתו, ומשאירים
אותו ואת בילי מאחור. בלית ברירה אמט ובילי נאלצים לשנות את תכניתם ולהגיע לניו יורק כדי למצוא את המכונית ואת
הכסף שאמט החביא בה, והמסע שלהם מערבה מקבל תפנית והופך להיות מסע הרפתקות מפותל.
העלילה מתרחשת במהלך עשרה ימים, והיא מתפתלת לכיוונים שלא ציפיתי להם. במהלך אותם ימים הם נתקלים בשלל דמויות, ביניהם יוליסס, שחזר מהמלחמה ונוסע במערכת הרכבות כדי למצוא את אשתו וילדו שנעלמו, את שרה אחותו של וולי, את הכומר ג'ון, שהוא לא בדיוק כומר מאמין טיפוסי, ואת פרופסור אבקסיס.
כל אחת מהדמויות מדברת לא מעט, והקורא מגלה עליה הכל, בזמן שהיא מגלה מי היא ואיך היא משתלבת בעולם. כל אחת מהדמויות ננטשה בדרך זו או אחרת, כל אחת מתמודדת עם גורלה ומנסה לתקן אותו, ולעשות את הדבר הנכון. יש הרבה פרטים, הרבה דמויות ויותר מדי רגעים פילוסופיים. לא אחת זה היה מבלבל וחזר על עצמו. אני עדיין מנסה להבין למה היה צריך את כל הדמויות? איזו מטרה הם שירתו? בפרט שהסיפורים שלהם חזרו על עצמם מנקודת מבט של דמות אחרת. זה נראה מיותר והאט את העלילה.
אין ספק שאמור טאוולס הוא מספר סיפורים מוכשר
מאוד.
נהניתי מההרפתקה שהבנים האלה לקחו אותי איתם,
אבל לטעמי אם העלילה היתה יותר ממוקדת, פחות מילולית ועם מספר קטן יותר של
דמויות, הייתי נהנית הרבה יותר. אהבתי את הדרך בה טוואלס מתאר את הטוב שבאנשים ואת
הגרועים שבאנשים, ואת כל אלה שביניהם. אהבתי את הכבוד שטאוולס עושה לעיר ניו
יורק...
אז איך יסתיים המסע?
אם אתם רוצים לדעת קיראו את הספר ותגלו.
"לינקולן
אקספרס" הוא מסע דרכים המכיל מעט מכל דבר. יש בו דרמה, קומדיה, אירוניה,
מיתולוגיה, מסתורין, קצת קסם ודמויות נפלאות, והוא סיפור על תקווה, התחלה מחדש,
משפחה, חברות, ואמון באחרים.
זה בהחלט ספר שכדאי לקרוא, הכתיבה של טאוולס
היא תמיד תענוג. ואם אהבתם את "ג'נטלמן במוסקבה", בטוח תהנו מהספר הזה.
הספר
נקרא באפליקציה של אתר עברית. לקריאת פרק ראשון לחצו כאן :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה