מתובל באהבה – לורי גילמור

מתובל באהבה – לורי גילמור

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת ידיעות ספרים

אפריל 2025. 296 עמודים

הסיפור מתמקד בג'יני, צעירהה די נוירוטית, שמחליטה לעזוב את עבודתה המשרדית המלחיצה בעיר בוסטון ולעבור לעיירה דרים הרבור הקטנה והמגובשת, כדי לנהל את בית הקפה של דודתה. היא רואה בכך הזדמנות להתחלה חדשה. חיש קל היא כובשת את ליבם של תושבי העיר בידידותיותה ובקפה הטעים שלה. רק לוגן, החקלאי החתיך והרווק, שנכווה בעבר ויש לו בעיה עם אהבה, מהסס ליפול בקסמה, ולפתוח את ליבו שוב, זה די אתגר בשבילו .הוא סולד מרכילות אנשי העיר, אך מגלה שעולמו מתהפך עם הגעתה של ג'יני.

לעיירה יש קבוצה של חברים מאוחדים, קצת מוזרים אבל די כיפיים, עם מועדוני הספרים שלהם, או חוגי התפירה שלהם, ועם ההרגל להתערב בעניינים של אחרים, גם אם הם עושים זאת מתוך כוונות טובות.

בין הקפה לבין המסתורין המקיפים את בית הקפה שלה, ג'ני הצעירה מנסה לכבוש את ליבו של לוגן.

האם היא תצליח?

 

כשראיתי את הכריכה היפה, אמרתי, בטח מחכה לי רומן חמוד, קליל ורומנטי, אבל כשהתחלתי לקרוא לא הצלחתי להבין את ה"הייפ" שיש סביבו.

הספר מאמץ את כל המאפיינים של הז'אנר, ביניהם אווירה של עיירה קטנה, אהבה מיידית, משפחה שנמצאה, וגבר רגזני, אך בשורה התחתונה התפתחות הדמויות די  שטחית, במיוחד הרומנטיקה, שלא הרגישה אמינה. שני הגיבורים (לוגן וג'יני) מתאהבים זה בזה תוך רגעים ספורים, רק מיצמצתי  והם מאוהבים?  לא היו רגעים רומנטיים במיוחד לאורך הסיפור, ונראה שהקשר ביניהם בנוי יותר על רצון ל"התנפל" זה על זה מאשר על רגש אמיתי.

לוגן, הוא גבר שמצולק מטראומה, מתאהב בג'יני כמעט מיד. למרות שאני מבינה שזה חלק מהסיפור, זה הרגיש מאולץ, לא מציאותי, במיוחד כי הקשר הופך להיות כל כך אינטנסיבי תוך זמן קצרצר. גם הקנאה שלו בגלל שג'יני מחייכת לחבר שלו, עד כדי כך שהוא רוצה להכות אותו, היתה תגובה מוגזמת, ולפעמים גם רעילה, שגרמה לי לאבד קצת אהדה כלפיו. מעבר לכך, לוגן מפקפק כל הזמן בג'יני, למרות שהיא הבהירה לו מספר פעמים את כוונותיה. מערכת יחסים בנויה על אמון, וחוסר האמון של לוגן די מעצבן. ואם לומר את האמת, העובדה שלשתי הדמויות הראשיות יש  אפס כישורי תקשורת, גרמה לי לגלגל עיניים לא אחת.

 

 

התעלומה שמתעוררת, אם אפשר באמת לקרוא לה כך, לא מעוררת הרבה סקרנות. היא בקושי מכסה עשרים עמודים של הרומן כולו והיא בנאלית באופן מטריד. אני חושבת שממש חבל שהמחברת לא ניצלה אותה במלואה. למעשה, לאחר פרק שהוקדש ל"חקירה" משותפת, התעלומה נפתרת כמעט לחלוטין, והפתרון נראה מהיר מידי וחסר מתח.

 

בנוסף, דמויות המשנה. נראה שכל העיירה מתערבת כל הזמן בחייהם של ג'יני ולוגן, וגם אם זה חלק מה"קסם" המאפיין עיירה קטנה, לי זה הפריע, מאד.

הדבר החיובי היחיד בעיני הם התיאורים בסיפור שיוצרים אווירה נעימה, האופיינית לסתיו. תיאורי העיירה הקטנה המקסימה הזכירו את הסידרה "בנות גילמור". בתי הקפה, מזג האוויר, חגיגות ליל כל הקדושים והאווירה הנעימה כתובים יפה, ואולי הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה בסתיו ולא בחום הגדול של אוגוסט, כדי להפיק ממנו את המירב.

 

למרות הנקודות השליליות הללו, לאפילוג יש נגיעה עדינה, שבה לוגן פונה לבסוף לעזרה מקצועית, שכל כך מתבקשת. יש גם כמה רגעים רומנטיים, כמו: "אני רוצה אותך בדיוק כמו שאת. (...) אני רוצה את ג'יני שכמעט הורידה לי את הראש, אני רוצה את ג'יני שמאמינה ברוחות, שמדברת עם התרנגולות שלי ורודפת בגשם אחרי אוהל משוק האיכרים..." (פרק 30)

רגעים כאלה מוסיפים טיפה רגש לסיפור, אבל זה לא הספיק כדי לפצות על ההיבטים האחרים שצרמו לי.

 

לבסוף, אני יכולה לומר שלספר היה פוטנציאל להיות רומן סתווי נחמד, אבל חוסר העומק בעלילה, הרומנטיקה החפוזה והמסתורין הבינוני הופכים אותו  לספר קריאה שבהחלט אפשר לוותר עליו. בעיני הוא כמו קנקן יפה מבחוץ אבל ריק מבפנים, והקוראים נשארים בלי תוכן אמיתי.

מבחינתי, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. לא נראה שאמשיך לספר השני.

לשיקולכם.ן

עשיתי משהו רע – הדס קפלן

עשיתי משהו רע – הדס קפלן

הוצאת ספרים  עצמית

יוני 2025. 212 עמודים.

 

העלילה סובבת סביב מערכת היחסים והחברות בין ארבע נשים, ליבי, שני, רינת ורותם, שחברותן מתחילה כשהן ברילוקיישן בניו ג'רזי, ארה"ב. הן חברות טובות כבר שנים אלא שבשנה האחרונה ליבי עברה חוויה אישית שגרמה לה לשברון לב.

רותם, חברתה הטובה, אשת סודה, החברה האחת איתה חלקה דברים אישיים, התייעצה, יצאה להליכה או לקפה, ניתקה וחסמה אותה מהפלאפון, ומהמדיה החברתית, ושנים של חברות נפש הגיעו לסיומן הכואב, בלי הסבר, רמז או מענה.  תחושת הבדידות העמוקה ואי הודאות מה הסיבה לכך, מטילים צל קודר על חייה של ליבי, משפיעים על הבטחון העצמי שלה בהקשר החברתי, ומעוררים בה רגשות שמלווים אותה ולא נותנים לה מנוח. רותם התנתקה גם מהווטסאפ הקבוצתי שלהן ונעלמה.

 

הארבע תיכננו לטוס לחופשה באיסלנד, להגשים את החלום של שני להגיע לארץ האש והקרח. וכשרותם נעלמת מחייהן , ליבי, רינת ושני  ממשיכות בתכנון והכנה של הטיול, בלעדיה.   

כשהן יושבות במטוס, ממתינות לצאת לדרך, הן מופתעות לראות את רותם עושה את דרכה למושב שלה במטוס. הופעתה מהווה תפנית בלתי צפויה, כזו שמטלטלת את ליבי, מערערת את הדינמיקה בין הארבע,ומעמידה במבחן את יכולתה לכבוש את רגשותיה, אך מעלה זכרונות ושאלות , ומערערת את הדינמיקה בין הארבע, מעמידה לבחינה מחודשת את את הרגשות שהיו וחלפו, הזיכרון ומידת אמינותו.

 

הפתעות נוספות מחכות לבנות באיסלנד מלאת הניגודים, וכל התכניות שתוכננו משתבשות כאשר הטבע מחליט להנכיח את עוצמתו ולשקף למעשה את הטלטלה שעוברת החבורה, מאלץ אותן להתמודד עם הבחירות שעשו, מקצועית ואישית, עם הזוגיות שלהן, עם תחושות אשמה, טעויות, כמו גם להעצים את הפער בין מה שהן חושבות שהן, לבין איך שהאחרות רואות אותן, על מה שהן בוחרות להציג כלפי חוץ ועל מה שהן מסתירות בתוכן.

 

זהו רומן רב דמויות, שבו הדמויות מספרות את סיפורן בגוף ראשון. 

בפרקים קצרים ובשפה קולחת מתואר עולמן היומיומי, זה שהשאירו בבית מאחור וחשבו  לקחת ממנו פסק זמן, כשהוא משתרבב לטיול שהיה אמור להיות חגיגה של כיף והנאה, ומעיב על הציפיה שקיוו לה. יש טוויסטים  לא צפויים שנדרשת מהן הסתגלות מהירה שמאירה פן נוסף באישיות של כל אחת מנהדמויות, ולמרות שלא כל הדמויות מעניינות באותה מידה, עדיין תיאורי הטבע והנוף המהממים יוצרים חוויה מרגשת וייחודית. המעבר בין הדמויות, בין פרק לפרק, הצריך מעט  זמן הסתגלות לעיבוד ושיוך והכלת הפרטים של כל אחת מהן, אך בסופו של דבר התקבלה תמונה ברורה ומלאה של העלילה והיא זרמה וסיקרנה.

 

"עשיתי משהו רע" הוא עוד ספר נפלא של הדס קפלן, שאהבתי. הוא מתאר את חברותן של נשים שמצד אחד מהוות מקור לתמיכה ולביטחון, ומצד אחר לסבל, לתחושת אובדן, כאשר החברות מסתיימת וקשה לשחרר, כשלא מבינים שלכל אחת יש את נקודת המבט שלה, ומתברר שהיא שונה ממה שהאחרת חושבת,זוכרת ומפרשת.

הספר מעורר למחשבה והתבוננות פנימה, ובמהלך הקריאה לא אחת בחנתי את עצמי ואת החברויות שלי, גם כאלה שהקשר איתן נותק מסיבה זו או אחרת. הרהרתי לא אחת על הקשר המיוחד של חברות בין נשים, כזו הנמשכת שנים רבות, ומאפשרת לכל אחת לגדול ולהתפתח ולהפוך להיות בדיוק היא עצמה. ולמי שאוהבת את טיילור סוויפט נכונה הפתעה, ואחת נוספת, למי שטייל.ה באיסלנד, זו חוויה בפני עצמה. תיאורי הנוף והטבע גרמו לי להרגיש כאילו אני שוב נמצאת שם.

ממליצה בחום

בלגן נפלא – ורד שנבל

בלגן נפלא – ורד שנבל

הוצאת כנרת זמורה דביר

ינואר 2018. 272 עמודים

קריינות: אביה שפיצר

שרה גיבורת הספר "בלגן נפלא" נמצאת עם בעלה, רז, במלון בוטיק, הפתעה שהכין לה כדי לחגוג יחד את יום הנישואים ה -12 שלהם. 

שרה שונאת הפתעות אך זורמת.  ברגע של שלווה והתמזגות עם האוירה האופפת את בריכת השחייה היפה, המתמזגת עם הטבע, רז בוחר להתוודות בפני שרה שבגד בה לפני שמונה שנים. הרגעים מלאי  השמחה הופכים לכאב גדול  ומפרקים את עולמה של שרה.

המומה, היא יוצאת מהבריכה, לובשת את החלוק והכפכפים, יוצאת מהמלון, ומתחילה ללכת. ושרה שמסדרת בתים מבולגנים של אנשים אחרים יחד עם אמה, מבינה שמה שחשבה עד כה על נישואיה והזוגיות שלה, מתמוטט כמו מגדל קלפים.

 

״זהו יום הנישואים השנים־עשר שלנו. אנחנו צפים על מזרן בבריכה אורגנית כזאת — או כמו שהסביר לנו המארח שליווה אותנו רק שעתיים קודם לכן לסוויטה שלנו ב׳אגף הסחלב׳ — ׳בריכה שמנהלת דיאלוג עם הטבע.׳ והרגע רז הודה שהוא בגד בי.״(גב הספר)

הוידוי של רז הוא לא הבלגן היחיד בחייה. שרה יוצאת למסע של חייה בו היא מתמודדת עם הסוד הגדול שהיא מסתירה, עם הבלגן שהוריה עשו בילדותה, ועדיין עושים, והבלגן בבתים שאמא שלה והיא מסדרות, לפרנסתן. אבל הווידוי של רז, הוא בלי ספק הבלגן הכי הרסני. 

 

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של שרה, ובקולה, ויחד איתה הקורא עובר דרך ימים מלאי מועקה שמשתלטים עליה, מחשבות שלא נותנות לה מנוח, וארועים מהעבר, כולל רגעים יפים בזוגיות עם רז, וכהורים לבתם, אביה. אלא ששרה מוטרפת, מוחה קודח במחשבות שדוחפות אותה לעשות מעשים שגובלים בפשע, היא מאבדת שליטה ומכניסה את עצמה לסיטואציות שדי מקשות לפתח כלפיה סימפטיה, אך עצם העובדה שהיא לא מוותרת ובוחרת להמשיך להתמודד עם האמת ולבדוק את כל מה שהתפרק, מעוררים כלפיה חמלה.

 

במסע שלה היא פוגשת מספר אנשים, שהחיים שלהם לא פחות מבולגנים משלה. את און השף, נסטיה הסטנדאפיסטית, הגר הרקדנית, תמר, ואחרים ולמרות שלא כל הדמויות מעניינות באותה מידה, ויש רגעים די מטופשים, עדיין הסיפור של כל אחד מהם והדרך שבה חייהם משתלבים בחייה של שרה, יוצרים חווית קריאה מרגשת וייחודית.

 

"בלגן נפלא" הוא ספר אמוציונאלי מעניין. הספר לא נכתב בסדר כרונולוגי. הפרקים עוברים מעבר להווה וההיפך, והסיפורים עוברים לסירוגין בין הדמויות.

זה סיפור שמתחיל בוידוי אחד שמערער את האמון, מציף סודות עבר, אמיתות הווה, בוחן לעומק יחסי הורים – ילדים, יחסי אמהות – בנות, וזוגיות.

לפעמים הוא עצוב, לפעמים משעשע.

לרגע לא משעמם.

שמעתי ונהניתי.

ממליצה בחום

פגוש אותי באגם – קרלי פורצ'ן

פגוש אותי באגם – קרלי פורצ'ן

תרגום: שי סנדיק

הוצא' אריה ניר,מודן,אופוריה

אפריל 2024. 333 עמודים

פרן ברוקבנקס, בת 32, מוצאת את עצמה אחראית על אתר הנופש של משפחתה על שפת האגם במוסקוקה, לאחר מותה הפתאומי של אמה. עוד בצעירותה פרן נשבעה שלעולם לא תהיה חלק מהעסק המשפחתי, אך תוכניותיה משתנות עם מות אמה. היא אינה בטוחה אם היא רוצה לשמור על אתר הנופש, או למכור אותו, כדי לפתוח את בית הקפה של חלומותיה בטורונטו. בזמן שהיא עובדת בדלפק הקבלה, פרן פוגשת את וויל בקסטר בן ה-32, לבוש בחליפה יקרה. לוקח לה רגע להבין שזה אותו וויל בקסטר בו התאהבה עשור קודם לכן וחשבה עליו ללא הרף לאורך השנים.

 

כשפרן וויל היו בני 22, הם נפגשו בבית הקפה בו עבדה בטורונטו, בזמן שוויל צייר בו ציור קיר. פרן סיימה את לימודיה בקולג' והתכוננה לחזור הביתה אל אתר הנופש על האגם, כדי להתחיל לעבוד עם אמה.

השניים מבלים יחד עשרים וארבע שעות קסומות. הם הולכים בסמטת הגרפיטי, אוכלים צהריים בחנות כריכים וייטנאמית, מבקרים בגלריית אמנות, בחנות תקליטים, הולכים לקונצרט ועוד. הם מספרים זה לזה את תקוותיהם וחלומותיהם, ולמרות שהם לא חוצים את הגבול מעבר לחברים, הם  משאירים רושם עז זה על זה, עד כדי כך שהם מתכננים להיפגש שוב, בעוד שנה באתר הנופש המשפחתי של פרן ליד האגם.

שנה אחר כך פרן הופיעה. וויל לא.

בגיל שלושים ושתיים, חייה של פרן אינם כפי שדמיינה פעם. במקום לגור בעיר, היא חזרה הביתה, המקום בבלגן, ג'יימי, החבר שלה לשעבר הוא המנהל, והיא לא יודעת מאיפה להתחיל. היא זקוקה לתוכנית, לחבל הצלה. להפתעתה, העזרה מגיעה בדמותו של וויל, שמגיע כיועץ עסקי, גורר אחריו מזוודה והצעה לעזור ולהחזיר את המקום למסלולו לאחר מות אמה. אלא שוויל אינו אותו וויל שפרן הכירה לפני שנים. האמן הצעיר הוחלף בגבר לבוש חליפה יקרה ובעל ידע עסקי שפרן לא מזהה, והיא לא בטוחה שהיא יכולה או רוצה לסמוך עליו. ברור לה  שוויל מסתיר משהו.

 

למה וויל ויתר על  חלומו להיות אמן והפך להיות יועץ עסקי?

מה קרה לוויל במהלך 10 השנים שחלפו?

האם פרן וויל יגשרו על הפער וימצאו את הדרך לאושר, יחד ו/או לחוד?

במהלך העלילה פרן עוברת מסע החלמה בעקבות האבל על מות אמה, שהיה כתוב ברגישות רבה, והרגיש מאוד אותנטי. היא צריכה להתמודד עם החיים בלי אמה הרבה יותר מוקדם ממה שציפתה אי פעם, ומתעמתת עם צערה על ידי קריאת יומניה הישנים של אמה, המכילים מידע רב.

הקשר בין פרן לוויל היה מלא במתח מיני, ניצוצות והרבה זכרונות, כמו גם הידיעה שיכלה להיות להם  מערכת יחסים נהדרת אם הנסיבות היו קצת שונות. אבל בסופו של דבר המהמורות שעמדו בדרכם הובילו את הקשר שלהם לאהבה ששזורה בצורך ובסבלנות.

הקריאה היתה נעימה וזורמת והרגשתי במהלכה את מה שהרגשתי כלפי הזוג בסיפרה הראשון של קרלי פורצ'ן, "כל קיץ שיבוא". יש כמה קווי דמיון בין שני הספרים. הם בעלי ציר זמן כפול, מסופרים בהווה ובעבר, שניהם מתרחשים באזור האגמים של אונטריו, שניהם נפתחים במות הורה ומתמקדים באבל, שניהם מלאים ברגשות עוצמתיים, ולכל אחד מהם יש עלילה של הזדמנות שנייה.

שתי הדמויות הראשיות אותנטיות ונגישות, מה שמקל להתחבר אליהן ולרצות לדעת מה קורה בהמשך. אמנם מופרך להפוך את השניים לאוהבים אחרי נתק של  10 שנים, בפרט אחרי שבילו פחות מ-24 שעות ביחד, אך זה לא מונע מהסיפור להיות רומנטי, קליל וסימפטי.

 

"פגוש אותי באגם" היה אסקפיזם קיצי, הפוגה קלילה, שהייתי זקוקה לאחר קריאת שני ספרים "כבדים".

ספר שיכנס בכיף לתיק חוף הים/בריכה שלכם.

קראתי ונהניתי. 

(מומלץ לקרוא את ההערה של פורצ'ן בסוף הספר. זה מוסיף ערך להבנת הסיפור.)

מקום שמור – יעל ואן דר ואודן

מקום שמור – יעל ואן דר ואודן

תרגום:שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 264 עמודים

"מקום שמור" מספר את סיפורה של איזבל בת העשרים ושבע, חמש עשרה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה. איזבל גדלה בבית גדול בכפר, שעבר למשפחתה דרך דוד במהלך חורף המלחמה הקשה של 1945, כשהייתה בת אחת עשרה.

איזבל היא אשה מסוגרת, בודדה, המתעלמת ממוסכמות חברתיות, ומתנהגת בזלזול ומבלי להתנצל כמעט לכל מי שהיא פוגשת. היא ממשיכה לגור בבית גם  לאחר מות אמה, עם עוזרת הבית, נילקה. היא חיה חיים של משמעת ושגרה קפדנית, עסוקה בתחזוקת בית אמה המנוחה ותכולתו, בלי מזלג או מילה שלא במקומם, מקפידה שהבית יישאר ללא שינוי. בהיותה פראנואידית, היא מתקשה להחזיק באותה עוזרת בית לאורך זמן. היא חושדת בהן, מתפרצת עליהן ומאשימה אותן בגניבה.

מלבד עוזרת הבית, הקשר האנושי ביותר של איזבל  הוא עם אחיה הצעיר הנדריק,  שגר הרחק מבית אמו, מאז שיצא מהארון. איזבל מתעלמת מהמציאות ומהסיבות לעזיבתו. היא חיה בהכחשה עצמית כשמדובר בדברים קשים רגשית. הרבה פעמים כשהיא מביטה במשהו, היא מחליטה לא לראות אותו בפוקוס מלא, להתנתק.

 

בתחילת הספר אחיה הגדול של איזבל, לואי, בעליו החוקיים של הבית בו גרה איזבל,  מארגן ארוחת ערב לאיזבל ולהנדריק כדי שיפגשו את חברתו החדשה, אווה. המיפגש הזה מניע למעשה את העלילה ברומן. אווה רוצה לעשות רושם טוב ומנסה להכיר את אַחֶיהָ של בן זוגה, אבל בתמורה האח והאחות מזלזלים בה ורואים בה רק את ה"חתיכה" האחרונה של אחיהם, הידוע לשימצה כרודף נשים. איזבל מוצאת את אווה מטופשת ומעצבנת לחלוטין ופוגעת בה. אך כאשר לואי צריך לנסוע בענייני עבודה הוא מודיע לאיזבל שאווה תשהה איתה בבית אמם. איזבל מתנגדת בתוקף לתוכנית הזו, אך לא ניתנת לה ברירה. וכאשר בחום הקיץ הלוהט, אווה עוברת לבית המשפחה, הצורך הנואש של איזבל בשליטה מגיע לנקודת רתיחה, ניסיונותיה הנואשים של איזבל לאכוף שליטה נכשלים, והיא נאלצת להתעמת עם המציאות הלא נוחה של נוכחותה של אווה. התחושה היא של חבית מלאה בחומר נפץ העומדת להתפוצץ. נוצרת דינמיקה של משיכה ודחייה, כאשר אווה גורמת לאיזבל לצאת מאיפוס, ואיזבל המקובעת בדעתה לגבי אווה שומרת על צעדיה. משהו באווה מרגיז ומרתק אותה, ועימות בין השתיים הוא בלתי נמנע, והדבר מוביל את איזבל לגילויים רבים של סודות מוסתרים. היא נאלצת להתעמת עם התפקיד שהיא ממלאת במשפחתה, החיים שבחרה לנהל והבית שהיא כל כך אוהבת.

הבית עצמו הוא דמות מרכזית ברומן. 

הוא מרכז עולמה של איזבל, שמערכת היחסים שלה איתו קשורה לילדות קשה תחת השפעתה של אמה השתלטנית, שנדמה כאילו היא שולטת בו גם לאחר מותה. איזבל מבלה את רוב זמנה בשמירה אובססיבית עליו, כפי שאמה המנוחה הייתה רוצה. זהו בית המכיל חפצים רבים מלאי משמעות, והוא בית שבמהלך השנים שחלפו היה עד לאנשים שחיו בו ולאירועים רבים שהתרחשו בו.

דמותה של איזבל  מרתקת. היא בעלת נחישות עזה להישאר עצמאית. ישנן הצצות קטנות לחיי המשפחה המוקדמים שלה, לחפצים הפזורים ברחבי ביתה, למערכת היחסים שלה עם שני אחיה, המאופיינים במתח שקט וריחוק רגשי דומה. אלה בונים את המתח ואווירה לחוצה ומחניקה שמרמזים על כך שמשהו בסופו של דבר ישבר.

הספר מעלה שאלות רבות כמו:

האם איזבל  חוותה בילדותה טראומה?

מה בדיוק קרה בין איזבל לאמא שלה?

מי היא אווה באמת, ומה היא עושה בבית?

מה קרה בין איזבל ואווה?

למה ולאן נעלמים חפצים מהבית?

 

אם תקראו את הספר תקבלו תשובות וחלקי הפאזל החסרים יִמָצְאוּ ויבהירו הכל.

 

"מקום שמור" מאת יעל ואן דר וודן, הוא ספר ביכורים שהיה מועמד לפרס בוקר היוקרתי, וזכה בפרס הנשים לשנת 2025.  הוא בוחן מחדש פרק אפל בהיסטוריה ההולנדית, וחושף פשעים נוראיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל ההשפעות הקשות של המלחמה. זה סיפור על הבית, החפצים והאנשים סביבנו שהופכים אותנו למי שאנחנו, על חוסר האפשרות לשמור על משהו בדיוק כפי שאוהבים אותו, כאשר האמת מתגלה, והמציאות פולשת לחיינו ומערערת את בטחוננו. זה גם סיפור על דיכוי מיני ועל ההתאהבות ראשונה ותשוקה עצורה, שמשתחררת.

 

הכתיבה המאופקת ותשומת הלב הקפדנית לפרטים גורמות לבית לקבל נוכחות, ואלה מאפשרים לקוראים להבין עד כמה בקלות עוול היסטורי יכול להסתתר בשקט, מתחת לפני השטח ולקבל מראה של מכובדות יומיומית. הטראומה של ההיסטוריה הזו מרחפת כל הזמן מעל הרומן, כמו זמזום שמלווה את הסיפור של איזבל המאבדת לאט לאט את השליטה על עולמה הקטן והמסודר, ומאלץ אותה להתעמק בתוך עצמה כדי לגלות מי היא באמת, ומהו הבית שבו היא גרה.

 

סיפור נוגע ללב, מומלץ מאד.

השכנים החדשים – רעיה טילינגר

השכנים החדשים – רעיה טילינגר

הוצאה: התחנה בית הוצאה לאור

ינואר 2025.

246 עמודים.

 

בספר "השכנים החדשים", מספרת רעיה טילינגר על בניין אחד ברחוב שמשון בחיפה, ועל איך כל אחד מהשכנים הותיקים, מבוססים כלכלית, ברובם משכילים, הרוב אשכנזים, מגיבים, כשמשפחה ערבית נכנסת להתגורר בקומה השלישית. 

 

במשך עשרות שנים גרים בבנין חמש משפחות אשכנזיות ואחת מזרחית. הבניין היפה, שנבנה בשכונה המטופחת על ידי הקבלן סולובייצ'יק, שגר עד לא מזמן בקומה השלישית, גרם להם גאווה ונחת והם חיו בו על מי מנוחות, שמחים שנוח זלצמן פטר אותם מעול ניהול ועד הבית ולקח על עצמו את התפקיד, מטפל בבית ומטפח אותו, ובו בזמן מנהל מעקב אחרי הבאים והיוצאים ממנו.

השקט והשלווה מופרים יום אחד כאשר סבל ועל גבו מקרר גדול מטפס במעלה המדרגות ומסתבר שמשפחה חדשה שכרה את הדירה של משפחת סולובייצ'יק, שעבר עם רעייתו קטי, לדיור מוגן.

הגעת השכנים הערבים, ענאן וסמי בדרייה ושני ילדיהם, אמיר ודליה, טורדת את מנוחתו של נוח זלצמן,  שפחדים מהתקופה שהיה ילד בשואה רודפים אותו, ומלווים אותו כמו צל. הוא פונה  אל כל אחד מהדיירים, ומבקש מהם לעזור לו להתנגד לבואם של השכנים החדשים ולנקוט בכל האמצעים שיגרמו להם לעזוב את הבניין ולחזור אל הכפר ממנו באו.

מי  הם השכנים הותיקים? 

איך כל אחד מהם מגיב למשפחה החדשה שעוברת לגור בבניין?

קיראו את הספר ותגלו.

הספר עוסק בנושא של דו קיום, בחיים משותפים בערים מעורבות, וחושף את החרדות המושתקות. דיירי הבניין המשותף הם אנשים מבוגרים ברובם, שעלו לארץ בחוסר כל, חלקם אחרי חוויות קשות מאוד במלחמת העולם השנייה, חלקם מסתירים סודות ומשברים, אבל כולם זקוקים לתחושת הביטחון שהבניין העניק להם ועכשיו מופר.

כשמשפחת בדרייה עוברת לגור בבניין, לא עוזרים לה התארים האקדמאים, המשרות באוניברסיטה, הילדים הצעירים, המנומסים. גם הסיסמאות על דו קיום נעלמות כשהפחד מרים את ראשו, והדעות הקדומות נחשפות, ומציב בפני דיירי הבניין, יהודים וערבים, את אתגר הקיום המשותף באופן שלא כולם מצליחים לעמוד בו בכבוד.

 

בשורה התחתונה, "השכנים החדשים" הוא ספר מעורר מחשבה, המכיל דמויות מורכבות על הטוב והרע שבהן. הוא נוגע בנושאים רבים בצורה עדינה, בין היתר בניצולי שואה, הזדקנות, דמנציה, גזענות, בדידות ועוד.

 

הספר התחיל (לי) קצת בכבדות, אבל לא ויתרתי. ככל שהתקדמתי בקריאה, הוא סחף אותי פנימה והיה קשה לעזוב אותו. רציתי עוד והצטערתי כשהסתיים. היו רגעים שחלק מהדמויות ממש עוררו את כעסי, והיו רגעים שהוא היה מכמיר לב ונגע בנקודות רגישות.

זה ספר מאד ישראלי, וכחיפאית ראיתי לנגד עיני את כל המקומות המתוארים, שיכולים בהחלט לתאר מציאות המתרחשת בכל מקום אחר בארץ, שבו חיים ישראלים וערבים בדו קיום.

בכתיבה מאד אותנטית, מבלי לייפות את המציאות, רעיה טילינגר, מסתכלת לאמת בעיניים וכותבת ספר שיגרום לכל מי שיקרא אותו לחשוב ולבחון את עצמו ואת יחסו לשונה ממנו, ובכך הופכת את הספר לבלתי נשכח.

 

מומלץ מאד.

  

איך לאהוב את בתך – הילה בלום

איך לאהוב את בתך – הילה בלום

הוצאת כנרת זמורה דביר

מרץ 2021. 238 עמודים

 

"איך לאהוב את בתך" הוא ספר עמוק ומרגש כאחד. זהו ספר על מסעה מלא הנפתולים של יואלה, שמחפשת תשובה, אולי רגע של נחמה, שתסביר למה בתה נעלמה מחייה.

יואלה בוחנת את מערכת היחסים שלה עם בתה היחידה, לאה, שמיום היוולדה הפכה להיות טוטאלית כלפיה, ורק עסקה באיך לאהוב אותה. כל מה שהיה חלק מחייה עד רגע הלידה הפך חסר משמעות וחשיבות בעיניה. תוך כדי המסע, עולים וצפים זכרונות מחייה שלה  ומחייה עם בתה, ואלה מטילים אור על אִימהוּתה, נישואיה ויחסיה עם בעלה, מאיר, קשריה עם בני משפחתה ובמיוחד עם אימה.

 

הספר נפתח בתיאור של יואלה בעיר חרוניגן בהולנד, עומדת בחושך וצופה בסתר אל תוך ביתה המואר של לאה, בתה היחידה, בו היא מתגוררת עם בעלה ושתי נכדותיה. בת שלא ראתה שנים ונכדות שהיא לא מכירה.

למה יואלה צופה בהם בסתר?

במסעה הארוך של יואלה אחר הנסיון להבין מה הוביל את לאה להתנתק טוטאלית ממנה, צוללת יואלה אל חייה של משפחתה הקטנה, אב, אם ובת, ומעלה זכרונות שעשויים לתת מענה לשאלה שמענה אותה. זכרונות הקשורים באירועים מחיי המשפחה, זכרונות שמתעתעים בה ככל שהם מתרחקים בזמן ומתערבבים בין אירועי ההווה לארועי העבר, עד כמעט אובדן שליטה ודיכאון עמוק. היא עוברת רכבת הרים רגשית שנעה בין תקווה לייאוש, בין עצב לשמחה, בין געגוע לאשמה, בין כעס לסימני שאלה, והקורא יחד עם יואלה שואל את עצמו ומחפש אף הוא רמזים לשאלה: מה גרם לנתק בין השתיים?

הספר כתוב בפרקים קצרים , לפעמים פסקה אחת, עמוד אחד, ועפ"ר לא בסדר כרונולוגי, וחושף לאט לאט את מערכת היחסים בין הבת ואמה. הוא קריא, מסקרן, קשה להניח אותו מהיד, והוא מסתיים ומשאיר אחריו סימן שאלה שממשיך להדהד במחשבות.

בכתיבה עדינה וסוחפת מסופר סיפורה של יואלה, הניצבת במרכזו של משולש משפחתי, שכל צלע שלו חושפת אותה להתמודדות עם פן אחר של אישיותה. הסופרת צוללת לעומקי הנפש, ומביאה את הקורא למסע אישי ונוגע ללב של אהבת אם אובססיבית, אהבה ללא תנאי, מסירות ומחוייבות שעושה חשבון נפש  ומחברת בין עבר להווה.

 האם תצליח יואלה להתגבר על השדים שבראשה ובמציאות חייה?

קיראו ותגלו.

.ספר משובח,  מורכב ומעורר מחשבה, שאני ממליצה עליו בחום

מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

 מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

תרגום: צילה אלעזר

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2025. 352 עמודים

"מלאכי הלילה" מאת וויינה דיי רנדל הוא רומן היסטורי המבוסס על סיפורו האמיתי של ד"ר הו פנג-שאן, דיפלומט סיני שעזר לאלפי יהודים להימלט מאוסטריה, הכבושה על ידי הנאצים, במהלך מלחמת העולם השנייה.

הספר מתחיל בשנת 1938.

ד"ר הו פנג-שאן נשוי לגרייס, צעירה סינית-אמריקאית, ביישנית, שעברה ילדות טראומטית, ומרגישה זרה ומנוכרת בוינה. כאשת דיפלומט, היא צריכה ללוות את בעלה למפגשים חברתיים ולאירועים רשמיים, אך  למרות היותה חצי סינית, היא לא דוברת סינית וגם לא גרמנית. היא מוצאת את מילוי החובות החברתיות הללו כמשימה קשה ומאתגרת כאחד.

פנג- שאן, שדובר גרמנית שוטפת בעצמו, מעונין שאשתו תלמד את השפה. למרות ניסיונותיו להכיר לה מספר מורים פרטיים, היא מצליחה להימנע מכולם עד שנגמרים לה התירוצים. בלית ברירה היא מסכימה לפגוש את לולה שניצלר, יהודייה צעירה מווינה, איתה היא יוצרת חברות קרובה.

למרבה הצער, התזמון לשיעורי הגרמנית לא טוב. אוסטריה נמצאת תחת שליטת הרייך השלישי, והחברות בין גרייס ללולה מהווה בעיה עבור פנג-שאן. מדיניותו של הפיהרר מתנגדת ליחסים בין סין לגרמניה, אך הממונה על פנג-שאן מורה לו לשמור על קשר דיפלומטי תקין עם המשטר החדש, והמשמעות של הוראה זו היא הימנעות ממגע עם יהודים.

ארוע מכונן מתרחש וקושר את גרייס ולולה בעבותות חזקים, ובהיעדר חברים אחרים בווינה, גרייס מסרבת לנטוש את לולה. פנג-שאן עומד בפני קונפליקט עמוק. מצד אחד הוא שליח דיפלומטי של ממשלת סין, שמורה לו לא לקיים קשר עם היהודים, מצד שני, הוא עד מידי יום לרדיפה האכזרית של היהודים בוינה, להתפשטות והשתלטות החוקים האנטישמיים, למעשי הטרור שעוברת הקהילה היהודית, לעובדה שכספם ועסקיהם נגנבים על ידי הגרמנים, שאנשים נאלצים לעזוב את ביתם ונזרקים לרחוב חסרי כל, או גרוע מכך, נלקחים ונעלמים. הוא נאלץ להעריך מחדש את נאמנותו. הוא נקרע בין חובתו לסין, אהבתו לאשתו והעוול הגובר כלפי היהודים, ואינו יכול לעמוד מנגד. ד"ר הו מבין שהוא לא יוכל לעצור את הטירוף שמשתולל סביבו, אך הוא יכול לנסות להציל חיים. הוא מחליט לפעול לפי צו מצפונו, ולעשות את מה שהוא חושב שנכון לעשות מבחינה מוסרית. הוא מסכן את תפקידו, את שמו, ואת חייו, ומתחיל להנפיק אלפי ויזות לשנגחאי, אחד המקומות הבודדים שלא דרשו אשרת כניסה או ערבויות כספיות, וסופג ביקורת מצד עמיתיו, בידוד דיפלומטי,ועוד. 

מעשיו של ד"ר הו לוכדים את תשומת ליבו של אדולף אייכמן. הוא נוקט צעדים והופך אחראי ישירות לרדיפה של לולה ומשפחתה ,מתעמר בגרייס, לוחץ עליה פסיכולוגית, מאיים על ד"ר הו, מפעיל כוח, ולעיתים קרובות רומז שיפגע בו ובמשפחתו אם לא יפסיק את פעילותו הדיפלומטית המוסרית.

(ראוי לציין שד"ר הו פנג-שאן מעולם לא פגש את אייכמן במציאות ההיסטורית, והאירועים האלה הם פיקציה בדיונית שנועדה להעצים את המתח הדרמטי של העלילה.)

העלילה מסופרת באמצעות שלוש נקודות מבט שונות. גרייס ולולה בגוף ראשון, והפרקים של ד"ר הו בגוף שלישי. הסיפור מתחיל לאט יחסית, יש הרבה רקע היסטורי, תיאורי מקומות, דיפלומטיה, התרבות הסינית, ואירופה של ערב מלחמת העולם השנייה, אבל ככל שהעלילה מתפתחת הוא הולך ונעשה סוחף.

דרך הדמויות ומה שהן עוברות, המחברת לוכדת את האווירה בעיר הנשלטת על ידי פחד ופרנויה, והקוראים מקבלים מבט עמוק על ההשפעה שהייתה לאוסטריה הנאצית על הווינאים.

על רקע עוינותו הגוברת של היטלר כלפי האוכלוסייה היהודית, המחברת שילבה את מעשיו ההרואיים של ד"ר הו פנג-שאן האמיתי עם סיפור בדיוני של שתי נשים, מרקעים שונים מאוד, שחברותן האסורה משפיעה בסופו של דבר על חייהן. השילוב של עובדות ודמיון יוצר קריאה מרגשת, מעוררת השראה על האומץ העצום של אלו שנלחמו כדי לעשות את הדבר הנכון, וקורעת לב נוכח הרוע שבורות ושנאה גורמים. ולמרות שהסיפור מסתיים בנימה מרירה–מתוקה, שבה שזורים כאב, תקווה וגבורת היחיד מול הרוע, גורלה של לולה נותר לא ודאי ושובר לב, השתקפות של אינספור חיים שנקטעו או הושמדו במהלך השואה. 

בתו של ד"ר הו מספרת את סיפורו של אביה לעולם, ומעשיו זוכים לשבח לאחר מותו בשנת 1997 כאשר בשנת 2000, הוא הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" על מעשיו האמיצים ותושייתו להציל כמה שיותר יהודים מזרועות הנאצים.

חשוב לציין שמשפחתו של ד"ר הו העבירה ביקורת על אי הדיוק ההיסטורי, על כך תוכלו לקרוא באמצעות חיפוש בגוגל.

 

"מלאכי הלילה" הוא רומן היסטורי מרגש ובעל עומק מוסרי יוצא דופן, ששם דגש על דמות בלתי-שגרתית וסיפור מופלא של גילוי אומץ תחת לחץ, ומזכיר לקורא שהבחירה להיות "מלאך של לילה", אדם שמאיר באפלה, פתוחה בפני כל אחד מאיתנו.

ספר לא קל לעיכול, אך מאיר עיניים ומומלץ בחום.