לילה אחד על האי – ג'וזי סילבר

לילה אחד על האי – ג'וזי סילבר

תרגום: יואב כץ

הוצאה: דני ספרים

ספטמבר 2022. 392 עמודים

ערב יום הולדתה ה-30, קליאו, בעלת טור בריטית בשם "למצוא את הפלמינגו שלי" שכותבת על מציאת אהבה, אך עדיין לא גילתה אותה בעצמה, נשלחת לאי קטן ויפהפה באירלנד, על ידי הבוסית שלה כדי להתחתן עם עצמה ולכתוב על כך.

למאק סאליבן יש קשר משפחתי לאי, והוא מגיע לשם כדי לחקור את מוצאו ולצלם את האי עליו שמע כל כך הרבה מאמו וסבתו. הוא בורח מאשתו המנוכרת ומחייו המתפוררים ומקווה לעבד את רגשותיו המורכבים בכל מה שנוגע לפרדה מאשתו, אם כי הוא מתגעגע מאד לשני בניו.

במילים אחרות, הוא לא הולך לשום מקום.

רק כשהשניים מגיעים לאי הם מבינים שהם הזמינו את אותה בקתה בת חדר אחד. נסיונם למצוא מקום אחר עבור אחד מהם, נוחל כשלון. באי הזעיר אין מקומות לינה אחרים, והם נאלצים לחלוק את הבקתה עד להגעת המעבורת הבאה. השניים מתקשים להכיל זה את נוכחותו של זה בבקתה, אך ככל שהזמן עובר, הגישה שלהם משתנה.

עד כאן צפוי?  

אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יתפתח? 

כן. 

 

"לילה אחד על האי" הוא רומן איטי מאוד, שמתמקד במחשבות וברגשות של הדמויות הראשיות. יש פחות אקשן והרבה דגש על תיאור האי ויושביו. הנושא המרכזי בעלילה שלו קשור ל "זיווג עצמי". המשמעות של זה היא, שבמקום חתונה מסורתית, הכלה חוגגת טקס נישואין עצמי, בו היא  מתחייבת לעצמה, באופן מלא ומוחלט, שאין לה צורך בבן זוג כדי להרגיש שלמה. זוהי בדיוק ההזדמנות שקליאו צריכה כדי לצאת משגרת חייה, ומהמציאות חסרת הברק של חייה הרומנטיים, כדי לגלות מי היא באמת.

 

הפרקים מתחלפים בין קליאו למאק, וכך נקודות המבט, אך העלילה עצמה הרגישה מופרכת,  ולמרות שהיא הכילה את כל האלמנטים שאני בדרך כלל נהנית מהם, כמו מקום רומנטי, אי אירי מרוחק, בלבול בהזמנות, חדר/בית אחד, ועוינות בין הדמויות, למרבה הצער, שום דבר מזה לא קסם לי.

אם להיות כנה לחלוטין, לא ממש התחברתי לאף אחת מהדמויות המשניות,  הם היו הסחת דעת והסיטו את ההתמקדות בקליאו ובמאק, ובמהלך הקריאה הרגשתי שאני מתעייפת לשמוע עליהם.

לא התחברתי גם לדמויות הראשיות. לא היה להם מספיק עומק או כימיה כדי למשוך את תשומת ליבי. מאק שחושב על הילדים שלו כל הזמן, וקליאו שמתלוננת שהיא מגיעה לגיל שלושים, התישו אותי. הבעיה העיקרית היא שמאק לא באמת זמין. הוא נשוי, ולמרות שהוא כרגע פרוד מאשתו, מצב מערכת היחסים שלהם תלויה באוויר, נישואיו לא בהכרח "נגמרו", והוא עדיין מקווה לסדר את העניינים ביניהם, ולמרות זאת, הוא מפתח רגשות רומנטיים כלפי קליאו?!

קיוויתי שהסוף ירשים אותי קצת יותר ויסטה מהמצופה בהתבסס על סוג השאלה הפתוחה שהספר מציג, אבל גם כאן נחלתי אכזבה.

ולא, זה לא מתרחש על אי בלילה אחד בלבד, אלא בלילות רבים. אז הכותרת מאוד מטעה.

גם לא היה משהו אחד מצחיק, וגם לא היתה כימיה אז זה ממש לא קומדיה רומנטית.

קליאו אומרת שהיא נותנת לרומנים רק 59 עמודים כדי להרשים אותה.

חבל שלא שמעתי לעצתה.

אני יודעת שאני בדעת מיעוט אבל אני לא מצליחה לאלץ את עצמי להמליץ על הספר.

החיים קצרים. אז......

לשיקולכם.ן

ארבעה אבות – אמיר זיו

ארבעה אבות – אמיר זיו

הוצאה: עם עובד

פברואר 2017. 313 עמודים.

הקראה: ישראל גור אריה

ספר הביכורים של אמיר זיו, ארבעה אבות, הוא קובץ של שלושה סיפורים, שכל אחד מהם מתרחש בציר זמן שונה, ולכל אחד סגנון כתיבה שונה.

הסיפור הראשון מתרחש בתחילת שנות השישים, ומסופר באמצעות חליפת מכתבים. הוא מספר על אליהו בוכמילר, גבר בשנות השישים לחייו, שכן נודניק, אובססיבי, מציצן, המתלונן על גזוזטרה (=מרפסת), שבנתה ללא אישור, שכנתו, קלרה היפה, שגרה בדירת הגג מעליו. הוא שולח מכתב לעיריית תל-אביב, לסגן מהנדס העיר, ברוך דומיני.

בין השניים מתנהלת חליפת מכתבים בה מגלים שדומיני הגיע בעצמו לבדוק את מהות התלונה, אך נישבה בקסמיה של קלרה, והקורא נחשף לרומן המתפתח בין דומיני והשכנה. הדבר מעורר את כעסו של אליהו בוכמילר, שממשיך את התיכתובת עם דומיני, ומהתכתבות תמימה לכאורה שהתחילה כתלונה על מרפסת לא כשרה, היא עוברת לפסים אישיים, ששופכת אור על אליהו בוכמילר, סיבת כעסו, והמניעים להתנהלותו והתהגותו בכל הקשור ליחסים בין השניים, וכך נחשפים סודותיהם של ארבע דמויות המנהלות מערכות יחסים של אהבה ותשוקה הרסנית, שקלרה היא החוט המקשר ביניהן.

 

הסיפור השני, מתרחש כשלושים שנה אחר כך, בשנת 1993, ומסופר בגוף שלישי על ידי מספר יודע כל. הוא מספר על גיורא, וטרינר, המתמחה בטיפול בפילים וקרנפים שנשוי לשרון. גיורא אוהב חיות, אוהב מאד את אשתו, אך מתקשה להסתדר עם בני אדם. את עיקר הבנתו על החיים ועל חייו הוא מפרש על בסיס נסיונו עם התנהגות החיות במיכלול מצבים. שרון אשתו, עו"ד מבריקה, אוהבת את מיכה העיתונאי, שפגשה בסמינר ואיתו היא מנהלת רומן ארוך שנים, שלגיורא אין שמץ של מושג לגביו. היא שולחת שירי אהבה לעיתון נוער, בשם בתה הפעוטה נירה, שירים שהם מַרְאָה לאהבה העמוקה והנואשת שלה ולחייה המתפרקים, אותם היא מסתירה, אך בעל כורחה נחשפים. בעקבות גילוי בגידתה, גיורא מאבד את עשתונותיו, וארוע טראגי שמתרחש באותו יום, מונע ממנו להיות אב ראוי לבתו, שאמורה לחגוג את יום הולדתה ה-6 והוא אינו פועל בשיקול דעת.

 

הסיפור השלישי מתרחש בשנת 2004 ומספר על נירה בת ה 17, שננטשה ביער במבואות ירושלים, בהיותה בת 6. במהלך יומיים רצופים היא כותבת בלוג, המכיל עשרים פוסטים,  מבטיחה שכולו יהיה על בסיס עובדות, כדי שתעשה סוף סוף סדר לעצמה, כך שתוכל לפתור את השאלה למה קרה לה מה שקרה, ולמה עשו זאת האנשים שאחראים למצבה.

 

מה הקשר בין שלושת הסיפורים?

מה הקשר של משפחת בוכמילר לדורותיה אל שלושת הסיפורים?

את זאת תגלו אם תקראו, וגם את מה שמסתתר מאחורי תמונת הכריכה המסקרנת.

 

"ארבעה אבות" הוא ספר עצוב וכואב על בדידות, על נטישה, על ניכור ועל שקרים. על אהבה נואשת, בגידה, כאב, תשוקה, רצון לנקמה, על מציצנות ועל כל הדבש והמר, ומה שביניהם

על אנשים בודדים שמנסים לנווט את חייהם בין משולשי אהבה, על הורות, על יחסי הורים-ילדים, על אחריות הורית, על המחיר שאנשים משלמים בגלל ההחלטות שאחרים מחליטים, מבלי לקחת אחריות על הפגיעה ועל גורלם וגורל אלו שקרובים אליהם.

 

ספר קריא מאד, מסקרן, לעיתים מותח, מכמיר לב, שאי אפשר היה לעצור.  ההקראה של ישראל גור אריה נהדרת.

 

מומלץ מאד.

הצוואה של לידיה – דנה רדא קדם

הצוואה של לידיה – דנה רדא קדם

הוצאה: מטאור

ינואר 2022. 392 עמודים.

קריינות: תמר לוין

 

לידיה היפה נולדה וחיה כיהודיה בפולין. כבר מילדות חלמה להיות שחקנית שתזכה לתשואות הקהל, אך המציאות הייתה זוהרת פחות. היא לא זכתה בתפקידים ראשיים והנדודים שלה עם התיאטרון האידי ברחבי פולין היו קשים ואף מסוכנים. ערב אחד התפרץ לחדרה גבר גרמני נאה ומרשים, ובמהלך ששינה את חייה, היא יצאה איתו מחדר ההלבשה.  תוצאות אותו מעשה השפיעו על חייה בהמשך, הובילו לנתק ממשפחתה, ואילצו אותה לחיות אחרת מאותם ערכים שחונכה עליהם. כשהנאציזם מתגבר חששה של לידיה מהעתיד מתחזק וסיפור קורותיה במהלך המלחמה והחיים בגטו נחשף לאט לאט על ידי בנה, אדם.

 

ג'ורג'ט הצעירה עלתה עם אביה ואחותה הגדולה ממרוקו. היא דוברת שפות, בעלת ידע בעסקים שכן במרוקו אביה היה איש עסקים עתיר נכסים והיא זו שסייעה לו. אך למרות היותה משכילה, היא נקלעת לאילת בתחילת ימיה כעיר, חיה תחת מרותו של אביה השתלטן שירד מנכסיו, איבד את מעמדו וכבודו, ועובדת במטבח במכרות הנחושת בתמנע, תחת עינו הפקוחה של אלחנן, בוס שמתעמר בה קשות, ובשאר הכורים. היא מתגעגעת לעיר הולדתה, קזבלנקה, מתקשה להסתגל לחיים במדבר, לקשיי העליה, ולדעות הקדומות של הסובבים אותה.
 
הכול משתנה כאשר יום אחד יוצא להגנתה אדם, כורה צעיר ונאה. היא לא יודעת עליו דבר, פרט לכך שהוא מאלה ששרדו את השואה. בין אדם, האשכנזי ירוק העיניים, שמגיע מאירופה, לג'ורג'ט המזרחית, שהגיעה ממרוקו, מתפתח סיפור אהבה. אלה הימים של סוף שנות החמישים בארץ, לא יעלה על הדעת שמזרח ומערב יתחברו, ואביה של ג'ורג'ט אוסר עליה להיפגש עם אדם, קובע נחרצות ולא מותיר מקום לעירעור, שהוא זה שיבחר לה בעל, ומפליא בה את מכותיו.

מי זו אמאל? ואיך הסיפור שלה מתחבר לסיפור של ג'ורג'ט?

מי הוא מר שולמן ואיך הסיפור שלו מתחבר אל אדם?

את מי יבחר לה אביה לבעל?

מהי הצוואה של לידיה?

קראו ותגלו.

 

"הצוואה של לידיה"  הוא ספר נפלא, כתוב ברגישות ובחמלה. הוא מחייה תקופה חשובה שאסור לשכוח לעולם, כמו גם את שנותיה הראשונות של ישראל הצעירה.

בכתיבה מהפנטת, אותנטית ונוגעת ללב, מתארת דנה רדא קדם, בעדינות, את הפערים התרבותיים והחברתיים בישראל של אותן שנים, ואת הפצעים הנפשיים שהותירו השואה והחיים בגטו.  היא לוקחת אותנו יד ביד למסע  מפרך, מכמיר לב וכואב של התמודדות עם טראומה, אפלייה סמויה, שורשים שאבדו, חלומות שנופצו, ומשפחה שנתלשה ממקומה ואב שכל שנותר לו הוא מלחמה על כבודו כאב, באמצעות השליטה על בנותיו. בפרקים המתחלפים בין צירי הזמן, הקורא מגלה את סיפור חייו של אדם והמארג המשפחתי של ג'ורג'ט, ואיך גורלן של שתי נשים מתחבר.

הדמויות שלמות ובעלות עומק, והעלילה רציפה ומרתקת, מעוררת השראה ומספרת על אהבה גדולה, שחוצה מוסכמות חברתיות, ודעות קדומות, הקרבה ומסירות, ואת הרצון של ג'ורג'ט לצמוח ולעשות משהו מועיל בחייה. היא מתארת את ימיה הראשונים של העיר אילת, ועבודת המיכרות בתמנע, וניכר המחקר המעמיק שנעשה כדי לתאר את האירועים ההיסטוריים. התוצאה הסופית מביאה סיפור של עוצמה ופגיעות, אומץ ופחד, אהבה טהורה ורוע מושרש.

 

נשאבתי לתוך הדמויות והאירועים, ומהמילה הראשונה ועד האחרונה לא הצלחתי לעצור. ההקראה של תמר לוין נהדרת, וללא ספק הספר ילווה אותי במחשבות עוד זמן רב.

מומלץ מאד ♥

חנות השמלות של גברת שלטון – ג'וליה קלי

חנות השמלות של גברת שלטון – ג'וליה קלי

תרגום: אילן פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2025. 412 עמודים

איזי (איזבל) שלטון אהבה את חנות השמלות של אמה. היא הקדישה את חייה לחנות, נטמעה בה לחלוטין, פיתחה כישרון יוצא דופן לעיצוב, וחלמה לייצר בגדים פרי עיצוביה. אחותה הגדולה, סילביה, רק חיכתה לרגע שתוכל לעזוב את הבית, את השכונה והחנות, ובהיותה בת 18 התחתנה ועזבה.

14 שנים חלפו מאז  שסילביה נישאה להוגו, רופא עשיר שאיזי מתעבת, והפנתה עורף למשפחתה. אך לא הכל נוצץ בחייה.

כאשר אמם מתה באופן בלתי צפוי, האחיות נדהמות לגלות שהן ירשו במשותף את העסק המשפחתי. איזי מרגישה נבגדת. היא זו שנשארה, עבדה לצד אמם יום יום, ושמרה על החנות גם כשהיו קשיים. סילביה, לעומת זאת, נטשה את החיים שהכירה פעם. איזי נחושה לקנות את חלקה של סילביה, אך כשהיא מגויסת לחיל האוויר המלכותי, היא נאלצת לבקש את עזרתה של סילביה המנוכרת , ומבקשת ממנה לנהל את החנות ולדאוג שהיא תישאר פתוחה. סילביה מבינה שזו עשויה להיות ההזדמנות היחידה שלה להתפייס עם אחותה,  והיא נחושה להציל את החנות מסגירה וחורבן כלכלי.

 

השתיים יוצרות קשר באמצעות מכתבים, שמטרתם לסייע  לסילביה להתמודד עם הצד העסקי של החנות, אך לאט לאט תוכנם הופך למשהו עמוק יותר. באמצעות נקודות המבט המתחלפות ביניהן נחשפת האישיות המורכבת של כל אחת מהאחיות, וככל שהסיפור מתפתח, מתחילים להבין מדוע סילביה עזבה את המשפחה כל כך מהר וללא התנצלות, וטינתה של איזי כלפי סילביה ותדהמתה מתבהרות, אך מחיקת למעלה מעשור של כאב וחוסר תקשורת אינה קלה. בתכתובת ביניהן עולות שאלות הקשורות בשאריות בד, תלושי קיצוב, התקפות אוויריות, מחסור וחוסר ודאות, ואלה יוצרים תמונה חיה של האתגרים העומדים בפני תופרות ונשים רגילות בתקופה זו. סילביה מוצאת מטרה מחודשת לחייה, ואיזי מגלה מחדש תקווה. האחיות מתחילות להתעמת עם פצעים ישנים, אהבות חדשות ומורשתן המשפחתית.

 

הרומן מתרחש בלונדון, בתקופת מלחמת העולם השניה, ועוסק יותר במה שקורה בחזית העורפית. האלמנטים ההיסטוריים שזורים בתוך העלילה מבלי להאט את הקצב. היה מעניין ומלמד להציץ ל"חייו" של עסק קטן שנאבק לשרוד במהלך המלחמה, לגלות את התושייה של האחיות, המתמודדות עם מצוקה, מעמדות חברתיים, כולל הטיה מגדרית בעולם העסקים. באותה מידה היה מעניין לקרוא על חוויותיה של איזי ביחידת הבלונים בה שרתה. התיאורים הריאליסטיים של שירות חיל האויר המלכותי (WAAF), סיפקו תובנות מרתקות על שירותן של הנשים בזמן מלחמה, במיוחד בעבודה הטכנית התובענית של תחזוקת הבלונים ששימשו כמכשול למטוסי האויב שטסים נמוך.

"חנות השמלות של גברת שלטון"  סיפור מעניין ומעורר השראה, שמספק תובנה מעניינת לגבי תעשיית האופנה במהלך מלחמת העולם השנייה, השפעת תלושי הקיצוב עליה, כשלצד המגבלות, נוצרות הזדמנויות עבור נשים המחפשות עצמאות והגשמה. העלילה המושכת גרמה לי להרגיש מחוברת לדמויות. אהבתי לראות איך האחיות עוברות שינוי משמעותי, כאשר איזי לומדת להעריך את עצמה מעבר לחנות,  וסילביה מתחברת מחדש לשורשיה.

 

כתוב היטב, מעניין ומרגש. מומלץ.

 

(כדאי לקרוא את הערת המחברת בסוף).

הגשר – ג'סיקה אנתוני

הגשר – ג'סיקה אנתוני

תרגום: רחל פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 120 עמודים

3 בנובמבר 1957. 

ספוטניק 2 משוגרת לחלל, נושאת איתה את לייקה, הכלבה הסובייטית שגורלה נגזר למות בה, ובני הזוג בקט ושני ילדיהם מתחילים את היום.

 

וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, אינו מאושר במיוחד בעבודתו.

קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כעת אם ועקרת בית.

ביום ראשון חם באופן יוצא דופן של נובמבר, היא מחליטה לא להצטרף למשפחתה בכנסייה. במקום זאת, היא לובשת את בגד הים האדום הישן שלה ויורדת לבריכת השחייה הנטושה של קומפלקס הדירות בו הם גרים, בניוארק, דלאוור.

ואז היא לא יוצאת.

הנחתי שזו הדרך שלה להתמרד כעקרת בית.

אבל האמת, הנחתי לא נכון, כי הספר היה  הרבה יותר עמוק. הוא מספר על נישואים, שני ילדים, בעל שנראה טוב מאוד, ואישה שלא יודעת איך היום הזה ייגמר, ואם נישואיה ישרדו.

 

קתלין ווירג'יל עשו טעויות רבות במערכת היחסים שלהם, וכשקתלין שוהה בבריכה היא מהרהרת בטעויות שעשתה וחושבת איך והאם לחשוף אותן לוירג'יל.

וירג'יל, שהיה שתיין כבד ורודף נשים, מבלה את היום הזה במשחק גולף, תוך כדי הרהור בדברים שעשה בעבר הרחוק והלא רחוק, וכשהוא חוזר הביתה לאשתו שנמצאת עדיין בבריכה, הוא שואל את עצמו  האם עליו לחשוף את סודותיו לקתלין, ועד כמה לחשוף.

 

העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת, ונמשכת כשמונה שעות, אך מסירה את הפלסטר מעל פני השטח של כעשר שנות נישואים אידיליים למראית עין, וחושפת אמיתות שלא נאמרו מעולם.

הסיפור מסופר בפרקים מתחלפים בין וירג'יל וקתלין, ואלה מספקים תובנות לגבי הנישואין האלה, מהתקופה שעדיין לא הכירו זה את זה ועד להווה. לאט לאט הקורא מתוודע לסיפור חייהם המשותפים, לחלומות שאיבדו או שעדיין לא הגשימו.

ג'סיקה אנתוני מקדישה זמן לכל מיני גילויים, קטנים כגדולים, כדי להראות עד כמה שני האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אחד לשני, לכודים בנישואים מבלי לדעת ולהבין זה את זה. הדברים שלא נאמרים, התסכולים, החרטות, חוסר האומץ שהוביל את שניהם לבחור בבחירה הקלה יותר, להתפשר במקום לרדוף אחר חלומותיהם הלגיטימיים, מובא במהלך הסיפור האיטי והשקט הזה, שכתוב באופן ישיר ומדויק, ומתאר את הדינמיקה בין בני הזוג. כמו במשחק טניס, הקורא מפנה את מבטו לאישה, אחר כך לבעל, ואז חזרה לאישה, עד שחלקי הפאזל של חייהם ונישואיהם מתחברים.

האם ניתן להציל את הנישואים האלה?

כדי לגלות, צריך לקרוא עד הפרק האחרון.

 

אני לא יכולה להגיד שאהבתי את הרומן, אבל הוא בהחלט כתוב היטב ויש לו הרבה מה לומר.

מה קרה, עידו? – מיכל דליות ועפרה שפר ברוש

מה קרה, עידו? – מיכל דליות ועפרה שפר ברוש

איורים: רונה מור

הוצאת כנרת

2025. 30 עמודים

סיפרה החדש של מיכל דליות עוסק בנושא החרדה אצל ילדים, ומתמקד בהתמודדות עם פחדים ואי-וודאות. 

בין דפי הספר אנו פוגשים את עידו המתמודד עם פחד פתאומי  

"אַבָּא וְאִמָּא לֹא מְבִינִים מָה עוֹבֵר עַל עִידוֹ. פִּתְאוֹם הוּא מְפַחֵד לְהִשָּׁאֵר בַּחֶדֶר לְבַד, מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּלַוּוּ אוֹתוֹ לַשֵּׁרוּתִים וּמִתְעוֹרֵר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים. 
מָה קָרָה, עִידוֹ? הֵם שׁוֹאֲלִים שׁוּב וָשׁוּב, אֲבָל עִידוֹ לֹא יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר."

 

עידו הוא ילד עצמאי אבל יום אחד הוא נצמד להוריו, זקוק לליווי לכל מקום, מפחד לישון בחדרו. גם כשהם יוצאים לבלות וסבא וסבתא מגיעים לשמור עליו הוא לא יכול לחכות עד שאבא ואימא יחזרו.

סבא חושב שלא צריך להתעסק עם זה יותר מדי, ומציע לאבא ואימא לגלות סבלנות לנוכח פחדיו של עידו ולא לבטל את תחושת המצוקה והפחד שלו, אלא לתת לו תחושה  של תמיכה, בה הוא ירגיש בטוח ומוגן, ובכך לעזור לו להבין שהפחד שלו הוא לא נורא כל כך ושהוא יכול להתגבר עליו . 

אמא ואבא מגבשים רעיון כיצד להכיל את רגשותיו של עידו, ונרתמים לעזרתו בלי לזלזל בו או לשפוט אותו, ויחד הם פועלים ליישם את החלטתם.

איך הם עושים זאת?

האם הם מצליחים להרגיע את פחדיו?

מוזמנים לקרוא ולגלות.

 

 

בכתיבה בגובה העיניים ובעזרת איורים הממחישים את הטקסט גם בצבעוניות המותאמת לרגש המובע בו, הספר מעניק כלים נגישים להתמודדות. ההזדהות עם עידו נותנת לילדים אפשרות להבין שעוד מישהו מרגיש בדיוק את מה שהם מרגישים.

פחדים הם חלק נורמטיבי בהתפתחות. והם שונים בכל שלב התפתחותי. בגיל הרך יש  חרדה מזרים, חרדת נטישה, בגיל הגן יש פחד ממפלצות, מהחושך, מחלומות רעים, מחרקים, מרעמים, מליצנים, יש פחדים הקשורים לשינויים, כמו מעבר מגן לבית ספר, מבית ספר יסודי לחטיבה, יש פחדים בעקבות צפייה בסרט מפחיד, יש פחד מבידוד חברתי, מכישלון, מהשפלה, מוות של אדם אהוב, והרשימה ארוכה.

בתור ילד, העולם לא תמיד מובן, וכאשר ילד חש שהוא מאבד יציבות ועוגן בחייו הוא יכול לפתח פחדים שמתבטאים בדרכים שונות. למרות שהפחדים הם פחדים התפתחותיים צפויים ונורמליים, ואין סיבה לדאגה, עדיין יש להתייחס אליהם, וחשוב מאוד לתת להם מקום ולעזור לילדים למצוא את הדרך להתמודד עמם.

 

"מה קרה, עידו?" הוא ספר ילדים מקסים שמעודד שיח חשוב, על פחדים וחששות ועוזר לילדים בגיל הגן להתמודד איתם.  הפחד הוא רגש בסיסי שכולנו חווים, בעוצמות שונות ובתדירות שונה, והספר מראה שחשוב להציף אותם ולשוחח עליהם.

בסוף הספר מציעה מיכל דליות רקע וכלים להתמודדות עם פחדים אצל ילדים, כאלו שניתן להבין את הבסיס להם וכאלה שמופיעים בלי שההורים או הילד יכולים להבין מדוע.

 

הספר מתאים לגילאי הגן.

יומנה של אשה שמנה ומשוגעת – סטפני מק'אפי

יומנה של אשה שמנה ומשוגעת – סטפני מק'אפי

תרגום: מעין זיגדון

הוצאה: סלע ספרים

 שנת 2012. 208עמודים

גרסיאלה "מלכה" ג'ונס בת ה -30 היא מורה לאמנות בתיכון בעיירה הקטנה באגטאסל, מיסיסיפי.

חייה נראים כאילו הם מתפוררים. היא עזבה את מייסון מקנזי, הגבר שאהבה מילדותה, כי ראתה אותו מדבר עם אישה אחרת. היא אמנם אוהבת אותו בכל ליבה, אבל שונאת את תחושת חוסר הבטחון שגורמת לה  לא לסמוך עליו.

 

מלכה  כועסת על המנהלת שלה , קת'רין  היליארד, שממררת לה את החיים, זו שגירשה חלק ניכר מהצוות הקודם ועכשיו מכוונת אליה.

היא כועסת בטירוף על חברתה הטובה לילי ליין, שמנהלת פגישות סודיות עם גבר מסתורי במשך חודשים, ואז מבטלת ברגע האחרון את טיול חופשת האביב שלהן לפנמה סיטי. גרוע מכך, כאשר לילי חוזרת מהטיול האחרון שלה עם הגבר המיסתורי, היא מפוטרת מעבודתה כמורה לצרפתית על רקע האשמות של הטרדה מינית.

ובדיוק כשנדמה שהדברים לא יכולים להיות גרועים יותר, חברתן מימי הקולג' וקולגה לעבודה, קלואי ברקסדייל סטקס, מוכה באכזריות על ידי ריצ'ארד סטקס הרביעי, בעלה המתעלל, וגדולי העיירה רוצים לקבור את הסיפור ולשמר את הסטטוס קוו.

כעסה מתחיל להתפוגג כשהיא לוקחת את העניינים לידיים כדי להפיל את בעלה הבוגדני של קלואי, ולרדת לשורשן של שלל שערוריות אחרות שפוקדות את באגטאסל.

היא גם מתחילה להבין שאולי מייסון ראוי להזדמנות שנייה אחרי הכל.

האם כשהוא יופיע שוב בחייה, היא תתנגד לכל קשר איתו,  או שתניח לעצמה לבטוח בו?

בקול חד ומיוחד, סטפני מק'אפי מספרת סיפור מצחיק וקצבי שקשה להניח מהיד, על מלכה ג'ונס ושתי חברותיה הטובות ביותר שמנווטות בפוליטיקה ובדעות קדומות של עיירה קטנה בדרום, מוצאות אהבה ועומדות אחת לצד השנייה לאורך כל הדרך.

מלכה הייתה אמורה להיות מוצגת כדמות עצמאית, אסרטיבית למרות ההערכה העצמית הנמוכה שלה בכל מה שנוגע למראה החיצוני שלה, אבל למעשה היא מרגישה נטושה על ידי הוריה, שמתו בתאונת דרכים כשהייתה ילדה, ואירוע זה תורם לבעיותיה עם עודף משקל. היא מתמודדת עם תחושות של חוסר ערך, ומשתמשת בגודלה כדי לשכנע את עצמה שאף אחד לא יכול לאהוב אותה מספיק כדי לרצות אותה בדיוק כפי שהיא, מה שמוביל אותה לקבל החלטות מפוקפקות ולפתח מזג עצבני, פה מלוכלך, שלא יזיק לה קורס לניהול כעסים. למרות זאת הסיפור קליל ומבדר, ובכך, סטפני מק'אפי השיגה את מטרתו של הסיפור.

בעוד שהיו חלקים בספר שהיו מצחיקים ומשעשעים, היו חלקים שהיו קצת יותר מטרידים. בספר שעוסק באלימות במשפחה, הדמות הראשית עצמה היא מתעללת ובעלת נטיות אלימות. היא תוקפת פיזית מישהו, כתוצאה מהתגרות, אבל זה בכל זאת מטריד. מספר הפעמים העצום שאלימות נחשבה דרך מקובלת לנהל את העניינים של אדם על ידי מספר דמויות, הוא רב, ומה שאמור להיראות ציני וסרקסטי, מצטייר כנקמני ואכזרי. גם הרומנים שצצו בין דמויות שונות הרגישו רדודים עם חוסר כימיה.

בעיני, זהו אחד מאותם ספרים שיתאימו למי שמחפש לקרוא משהו קליל וכיפי על חוף הים, בטיסה, וכד'. הדמות הנשית הראשית עצמאית ופטפטנית, ובעוד שרובנו לא היינו מעזים להתנהג ולדבר כמוה בפומבי, במהלך הקריאה מצאתי את עצמי מעודדת אותה בסתר, למרות התנהגותה הלא הגיונית בכלל.

 

לשיקולכם.ן

 

 

הסודות של דודה קולט – ואלרי פרין

 הסודות של דודה קולט – ואלרי פרין

תרגום: לי עברון

הוצאת תכלת

ספטמבר 2025. 568 עמודים

"הסתכלתי על דודתי בלי לראות אותה.

מה עוד אגלה על קולט, האשה שחשבתי שאין בה כמעט מסתורין, שאין לה סיפור?

חשבתי שהיו לה חיים פשוטים וחדגווניים, ופה ושם משחקי כדורגל בימי שבת או ראשון"(פרק 34)

 

קולט נראית כאישה רגילה, אבל אל תתנו למראה החיצוני להטעות אתכם.

 

אנייס, במאית מצליחה, שבעלה עזב אותה לטובת אישה צעירה, לא ביימה סרט חדש כבר שנים. היא בת להורים מוזיקאים בעלי שם בינלאומי, שחווה מהפך הקשור לדודתה, לא פעם אחת אלא פעמיים. קולט, דודתה, אישה קטנה צנועה ואפורה, רווקה וחסרת ילדים, סנדלרית הנחבאת אל הכלים, נפטרה לפני שלוש שנים ו... אתמול בלילה, שוב.

ההלם בעקבות שיחת הטלפון, והשאלות האינסופיות כמו גם הלהיטות להבין את ה"חידה" הזו, מובילים את אנייס לעיירה גואניון, בה חיה דודתה, לביתה, שם היא מתחילה להתעמק בסיפורה של האישה שהיתה דודתה,  וגם להתעמק בילדותה שלה.

בליווי ותמיכת חברי ילדותה, היא מגלה את סיפורה הפחות מוכר של דודתה, וצוללת אל העבר באמצעות רמזים, רשימות ומזוודה מלאה בקלטות שהוקלטו על ידה. היא מתחילה מסע ארוך אל העבר שמאלץ אותה להתעמת עם זיכרונותיה, ספקותיה וכאבה, וחושפת סודות משפחתיים, של חיים מורכבים הרבה יותר ממה שהם נראים.

 

מילדותה, שאין מה לקנא בה, ועד ל"אימוצה" על ידי מוכתר הסנדלר, שלא רק מלמד אותה את מלאכתו אלא גם מציע לה בית אליו מצטרף אחיה המוכשר מאוחר יותר, דרך  ידידותה עם בלאנש, שאבא פושע רודף אחריה, ועד מותה ו"מותה מחדש", מתברר שחייה של קולט מלאים הפתעות, תפניות וסודות.

תיאורי חייה, מערכת היחסים שלה עם אחיה ז'אן, פסנתרן מדהים, והקרבותיה למענו, נוגעים ללב. קולט היא אישה דיסקרטית אך חזקה, הנושאת על כתפיה השבריריות את משקל התקוות שהתנפצו והאשליות האבודות. בחירות חייה, זיקתה לכדורגל ולאחיה, היעלמותה והופעתה החוזרת, הופכים אותה לדמות מורכבת ומרתקת. היא אישה נדיבה שכולם מעריצים ואוהבים, אך מעטים באמת מכירים. למרות פצעיה שלה, היא הפכה להיות  משענת עבור משפחתה ואלה שאותם חיבקה ככאלה.

 

כמו ברומנים הקודמים שלה, ואלרי פרין חושפת את המורכבות של מערכות יחסים משפחתיות. אחד מהנושאים המרכזיים בספר עוסק בחוסן נפשי ובודק כיצד ילד מצליח לבנות את חייו הבוגרים למרות היעדר אהבת אם, אלימות במשפחה, זוועות המלחמה והחטאים.

 

"הסודות של דודה קולט" בוחן את הפצעים שלא מדברים עליהם(בין היתר פדופיליה, התעללות, מחנות ההשמדה  ועוד) ואת הקורבנות שאנו מקריבים למען אלה שאנחנו אוהבים. העלילה מתפתחת על פני מספר צירי זמן, ומנווטת בין ההווה של אנייס, זיכרונות ילדותה ואירועים מהעבר. המעבר מציר זמן אחד לאחר, מדמות אחת לאחרת, מקשה לפעמים לעקוב אחרי קו העלילה ודורש ריכוז וקשב בקריאה.

בכתיבה אמפתית, ואלרי פרין מתארת לנו דמות מרגשת של אישה בעלת חוסן נפשי המגלמת מסירות ואהבה לאחרים יותר מאשר לעצמה. העלילה מורכבת מהרבה דמויות, לכל אחת מהן הסיפור שלה והחיבור שלה אל קולט, ואל אנייס, וכל דמות מתוארת על ידי פגמיה, חסרונותיה, התמכרויותיה ונקודות החוזק שלה, ואלה הופכים אותה לדמות שלומדים לאהוב במהלך הקריאה.

הרומן מעורר מגוון רגשות, מחיוכים ועד דמעות, ומעורר מחשבות עמוקות על מה שמחבר אותנו לאחרים. אני אוהבת מאד את כתיבתה של ואלרי פרין, את האופן שבו היא בונה את סיפורה באיטיות, כאילו מחלקי פאזל מפוזרים, שכבה אחרי שכבה כך שכל גילוי הוא חוויה בפני עצמה, ולקראת הסוף, הכל מתחבר ויוצר את התמונה הגדולה.

אם אתם אוהבים עלילה כנה, סיפור מרגש ורב-שכבתי עם דמויות שמשאירות רושם מתמשך, זה הספר בשבילכם.

אני אהבתי. מאד.

ממליצה בחום.