הכל בגלל רוזי - גרהם סימסיון

הכל בגלל רוזי -גרהם סימסיון

תרגום :דנה טל

ידיעות ספרים, אחוזת בית .ספטמבר 2019 . 380 עמ'

זהו הספר שלישי והאחרון בסידרת הספרים שכתב גרהם סימסיון המספרת על דון  מ"פרויקט רוזי".

ב"הכל בגלל רוזי" הטילמנים חזרו למלבורן, אוסטרליה, שם דון מקבל תפקיד כפרופסור לגנטיקה באוניברסיטה ורוזי הופכת לחוקרת הראשית בפרויקט לבריאות הנפש. האדסון, בנם של דון ורוזי נמצא במרכז הסיפור. הוא בן 11,  תלמיד בבית ספר יסודי במלבורן, ומראה רבים מהמאפיינים שהקשו על ההתבגרות אצל אביו. האדסון, ילד דעתני עם אישיות חזקה מאד, מתקשה להתערות בבית הספר החדש. יש התפרצויות, משברים, קושי להתחבר עם חברים, הצקות למורה וכו '. 

הטילמנים מוזמנים לבית הספר כדי לדון בסוגיות ההתנהגות של האדסון. רוזי מתעמתת עם המנהלת וצוות בית הספר, דון עושה כמיטב יכולתו לפתור את המצב, אבל מביא לעוד ועוד הסתבכויות. ואם לא די בכל אלה, דון נקלע לשערורייה באוניברסיטה ומואשם (שלא בצדק) בגזענות, דבר שמוביל לאובדן מקום עבודתו, ואילו האדסון מואשם בהריגת ציפור, וצפוי להיות מסולק מבית הספר.  ההמלצה הגורפת מצד כל צוות המורים והעוסקים בחינוך היא לחפש הערכה מקצועית לאוטיזם. דון ורוזי מתנגדים לכך והם חלוקים בדעתם על צוות המורים, בעיקר משום שזה לא ישנה שום דבר אך גם בגלל שזה עשוי להשפיע לרעה על בנם. מכאן ואילך משפחת טילמן מתמודדת עם כמה אמיתות קשות, עם תוצאות מצחיקות אך מחממות לב.

דון מנסה להקל על חייו של  האדסון בבית הספר ולוקח שנה חופשה ללא שכר. הוא יוצר את פרויקט האדסון, ממש כמו שיצר במקור את "פרויקט רוזי".  הוא בונה תכנית בעלת גישה שיטתית וההגיונית להשגת תוצאות. הוא אבא מאוד מעורב ונחוש בדעתו להביא לשינוי בחייו של האדסון ולסייע לו להתגבר על הליקויים שלו. הוא מתאר את התחומים בחיי בנו שצריך לשפר, ומתכוון ללמד אותו מיומנויות חברתיות, לרכוב על אופניים, לברך אנשים, ספורט קבוצתי, להתמודד עם כעס / קונפליקט וכו '.

כשדון לומד איך להיות אביו של ילד מאוד אינדיבידואלי כהאדסון , הוא מבין מהר מאוד שהמומחיות שלו בהתבגרות על סמך נסיונו האישי לא תספיק, והוא צריך לתגבר את פרויקט האדסון  ב"קבלני משנה". הוא כבר למד על בשרו את החשיבות של מערכת תמיכה טובה והוא מנצל את הכישורים והמומחיות של חבריו. לשם כך הוא מזמן אותם (את כל השישה) והם תורמים ברצון ומוכיחים את אמירת הפתגם "דרוש כפר לגדל ילד".

בעודו מסייע לבנו, דון מתמודד עם משבר מקצועי, מסייע לאשתו רוזי להתגבר על סוגיית עבודה לא הוגנת, מסיים תהליך של בדיקה עצמית ומגלה על עצמו לא פחות מאשר מגלה בנו, שמבין שהעולם, למרבה הצער, מחייב את אלו השונים להתאים את עצמם, ושואל האם זה באמת צריך להיות כך?

גרהם סימסיון שוזר במיומנות  את דרכו בין סוגיות כמו האם יש לתייג ילד שיש לו אוטיזם,האם מדיטציה היא התשובה, האם צריך לגרום לאדם הסובל מאוטיזם "להשתלב" או שהחברה צריכה לקבל אותו כמו שהוא.

הסיפור מסופר מנקודת המבט של דון.  לראשונה דון לא מנסה להיות ערמומי או לעשות דברים שלעולם לא היה מנסה בספר הראשון. בספר הזה דון ורוזי שותפים יותר ושניהם מנסים להתמודד עם עבודה והורות.

ל"הכל בגלל רוזי" יש הרבה מה לומר על הספקטרום האוטיסטי והוא עושה זאת בדרך ידידותית לקורא. תוך כדי קריאה לומדים על כך ומתעוררת אמפתיה כלפי מי שנמצא על הספקטרום. הספר מכסה הרבה נושאים חשובים, אך האוטיזם הוא הבולט ביותר ונדון באופן מפורש וישיר יותר בספר זה, מאשר בספרים הקודמים. וכשזה משתלב עם בעיות נוספות הקשורות בתפקידי מגדר, בבריונות, באימהות וקריירה במשרה מלאה, אלכוהוליזם, מחלוקות על חיסונים, אלימות במשפחה ומדעים לעומת רפואה אלטרנטיבית, יש לקורא הרבה חומר למחשבה.

שני הספרים הראשונים היו ממש מעניינים ומהנים לקריאה.

"הכל בגלל רוזי" מרגיש לפעמים יותר כמו הוראות או עבודת גמר על ילד עם אספרגר. הכתיבה טובה, זורמת, קל לעקוב אחרי הסיפור, אבל העלילה בינונית, סופר איטית וארוכה.

המטרה החברתית של הספר ברורה מלכתחילה: לשנות תפיסות שגויות נפוצות מדי ודעות קדומות לגבי המשמעות של להיות "על הספקטרום". מטרתו של סימסיון היא דבר ראוי לשבח, וספר זה עוסק בהקפדה על היתרונות והחסרונות של אבחון פורמלי,  האופן שבו נתפסת שוֹנוּת אישיותית, ועל התוויות שהחברה ממהרת להצמיד לאנשים שלא עומדים בנורמות המקובלות, אך משהו בכל זאת חסר. 

היו לי הרבה תקוות וציפיות  והספר קצת אכזב אותי.

"הכל בגלל רוזי" הוא סיפור על הורות, חברות, על לדעת מי אתה, על התמודדות עם מה שאחרים חושבים שאתה, או רוצים שתהיה, על להיות שונה, ועל להתקבל. אבל הספר הוא בעיקר על שני הורים שאוהבים את הילד שלהם ורוצים את הטוב ביותר בשבילו.

אם אתם כמוני משתדלים להשלים סדרות, כי אתם חייבים לדעת איך זה נגמר, אני חושבת שזו סיבה מספיק טובה כדי לקרוא את הספר.