תודה על ליל אמש - עדי הלל

תודה על ליל אמש - עדי הלל

הוצאת שתים

אוגוסט 2022. 316 עמודים

קמה בת ארבעים. רווקה מושבעת מבחירה, שמודה לאל הטוב על שהשאיר אותה לבד.

כשהיתה בת 12 אביה עזב את הבית עם המאהב שלו ואת מקומו תפסה אחותה התאומה של אמה. מאז היא חיה עם עם קיטי ואגי, אמה ודודתה, והיא נטולת שאיפות.

עשרים ושמונה שנים אחרי אותה בת מצווה שלא נחגגה, לכבוד יום הולדתה ה-40, אמה ודודתה מחליטות לקחת אותה לטיול בת המצווה שלא התממש אז,  והן  מצטרפות לטיול מאורגן, לספארי באפריקה.

כבר עם תחילת הטיול, אנו נחשפים לנקודת המבט הסרקסטית של קמה, כשהיא נותנת לכל אחד מחברי הקבוצה שם שמתאר אותו על פי מראהו או על פי עיסוקו, בצורה הומוריסטית:

עלמה-רגלי-זרדים, לימור-פייטים-מתהפכים, ליאור-של-לימור, רוביק-עיני-זיתים וזוגתו זמירה-קיפוד-אחוז-אש, נתן-שעון-חכם, המדריך יקיר אבל תקראו לי יקיר, צבי- כובע- לגיונר וכו'. 

השלוש נטמעות בתוך הקבוצה הקולנית ונאלצות לחלוק את המרחב בג'יפ עם מיקה המושלמת, ובעלה השרירי והרדוד ושני ילדיהם המנוכרים. הוא משעמם והיא מעוררת בקמה רגשות סותרים של משיכה וסלידה. קמה סולדת ממיקה כי מיקה היא ההיפך ממנה בכל פרמטר. היא יפה עד כאב ומושכת ללא מאמץ את תשומת הלב של כולם, היא נשואה לגבר נאה שכרוך אחריה, ובמשך כל הטיול קמה בוחנת אותה ואת שאר המטיילים בתיעוב מעורב באמפתיה וזלזול.  

תחילת הטיול ברחבי הסוואנה האפריקאית מתגלים כהרפתקה חווייתית. ההנאה מהטבע פראי, החיות האקזוטיות וגם ארוחות הבקר המינימליסטיות, מתנהלים על רקע הדינמיקה הקבוצתית תחת עינה החוקרת של קמה אך לאט לאט מתרחשים אירועים בלתי צפויים כמו היעלמותה המצמררת של ערבה רוח מדבר, אחת המטיילות בקבוצה, שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. מרגע זה טיול הספארי המאורגן יוצא משליטה, המכשירים הסלולאריים נלקחים מהם, נערכות תחרויות הזויות, ומתפתחת יריבות עזה בין חברי הקבוצה של קמה לקבוצה ישראלית נוספת, וקמה, אמנם חוקרת זוטרה במקצועה, המתמחה בבגידות בחיי הנישואין, מוצאת עצמה במרכזה של תעלומה ובהיותה בעלת עין שרואה הכול, כולל הפרטים הכי קטנים, היא מתחילה להבין שמתחת לפני השטח יש סיפור סמוי, ושמה שקורה בפועל, זה הרבה יותר ממה שהעין רואה, כולל המניע של אמה ודודתה.  תוך שהיא מגלה את נופי הסוואנה, את השמורות השונות, העולם המאגי, שבט המסאי והפולקלור, כולל הסיפור על השד פּוֹפּוֹבָּאווָה, היא נזכרת בארועים שמעירים את השדים מעברה.

 

בהומור ובכישרון רב בראה עדי הלל דמויות אנושיות, בעלות מעלות ומגרעות, וכתבה סיפור צבעוני, תוסס, מצחיק ונוגע ללב. לא פשוט לשמור על דינמיקה חיובית בטיול מאורגן על אחת כמה וכמה כשתנאי השטח מכתיבים לינה באוהלים עם חרקים, מחסור במים, טבע מאיים,וכד' ועדיין היה מעניין לקרוא על חברי הקבוצה מנקודת מבטה העוקצנית של קמה חדת העין.

הסיפור מתפתח בפרקים קצרים וכל פעם נחשף חלק אחר מהעבר של קמה על רקע אירועים בהווה. הכתיבה קולחת, הקצב מהיר ומושך לקרוא מבלי לעצור, גם כשהסיפור הופך בשלב כלשהו להיות סיפור בלשי הזוי.

את רובו של הספר אהבתי. היה כיף לחוות את המסע האפריקאי. הרגשתי כאילו אני שם עם קמה בג'יפ הלחוץ, את הדינמיקה החברתית, אפילו שרדתי את תיאורי החיות הנטרפות.

אישית לא אהבתי את הדרך שבה הספר הסתיים.  יש מצב שלא הבנתי את הסוף. שאלתי את עצמי לא אחת האם קמה "לקחה" משהו שגרם לעלילה להפוך להזויה ובלתי מובנת.

ועדיין ולמרות, אני בהחלט ממליצה עליו. 

 

ערפילי הסרנגטי – ליילה אטר

ערפילי הסרנגטי – ליילה אטר

תרגום: דינה יחיאלי

הוצאת ידיעות ספרים

יולי,2022 . 320 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

 

"כולנו מחוברים.

כמה פעמים אנחנו חולפים ברחוב על פני אנשים שחייהם שזורים בחיינו בדרכים שלא נדע? בכמה דרכים מחברים בינינו חוטים דקיקים ובלתי נראים זה לזה?"

 

לילי, בתו היחידה של ג'ק, חוואי קפה גרוש בטנזניה,  ומו, אחותה של רודל /רו מוצאים את מותם במתקפת טרור פוליטית בקניון בטנזניה. רודל, מורה שבדיוק רכשה את בית חלומותיה באזור הכפרי באנגליה,עוזבת הכל וטסה לטנזניה כדי לאסוף את חפציה של אחותה. היא מחליטה להישאר שם שלושה שבועות, לבקר בכמה מקומות ולנסות בפעם הראשונה בחייה לחיות ולראות את העולם מנקודת מבט אחרת. בזמן שהיא אורזת את חפציה של אחותה, היא מוצאת פתקים עם תאריכים, שמות ומקומות, ומתוך סקרנות, היא שואלת שאלות, ומגלה שאחותה עבדה עם גבריאל, גבר מקומי, כדי להעביר ילדים לבקנים לבית יתומים/בית ספר מוגן שבו הם יהיו מוגנים.

רודל מגלה שהילדים הלבקנים מבוקשים מאד, ושציידי ראשים עוסקים בחיפוש אחריהם ובציד שלהם כאילו היו חיות, תמורת בצע כסף, מה שמסכן מאד את מי שמחפש דרך לדאוג לרווחתם. לעתים קרובות הם נרצחים וחלקי גופם נמכרים לטקסי כישוף, ולפעמים בני המשפחה עצמם מוכרים את ילדם תמורת סכום זעום שיעזור לשים אוכל על השולחן. המציאות המחרידה הזו מזעזעת את רודל וכשהיא מגלה שברשימה של אחותה נותרו שלשה ילדים המחכים לעזרתם של מו וגבריאל, היא מחליטה להשלים את המשימה שאחותה התחילה ולא סיימה. היא מתחברת לבהאטי, בן לשבט המסאי שסולק מהשבט ומתפרנס מהסעת תיירים, בחיפושיה אחר גבריאל, וכשמתברר שעקבותיו של גבריאל אבדו, ממליצים לה לפנות אל ג'ק וורדן, ולבקש את עזרתו.

ג'ק הרוס ממותה האכזרי של בתו והוא מאשים את עצמו בנטישתה. גם לא עוזר שגרושתו מאשימה אותו. הוא קובר את עצמו בעבודות החווה ובצערו. פיתול מטורף של הגורל, מצליב את דרכם של רודל וג'ק. כשרודל מגיעה לביתו עם בתו הלבקנית הצעירה של גבריאל,  הוא לא מסביר לה פנים ואומר לה ללכת. סבתו של ג'ק בת התשעים, גומה, מציעה להן מקלט מהגשם ובלי משים פותחת בפני רודל דלת להרפתקה גדולה. למרות התנהגותו הקודרת והיגון העמוק בו הוא שרוי, הוא לא מסוגל לשלוח את רודל והילדה מביתו למסע בטבע האפריקאי ללא הגנה. הוא יודע עד כמה מסוכנת המשימה שהיא לקחה על עצמה. הוא מסכים בחוסר רצון לעזור לרודל והם יוצאים ביחד להשלים את המשימה. המסע להצלת הילדים הופך למסע אישי שבו הם מצילים את עצמם, מעצמם, חולקים את הכאב והאבל שלהם, מוצאים נחמה אחד בשני, וכאשר המשיכה ביניהם גוברת הם מתקשים להילחם בה, ובסופו של דבר מודים באהבתם זה לזה, גם אם ברור להם שהקשר חסר סיכוי. ג'ק פותח את ליבו הנעול ותוך כדי ניווט בנוף האפריקאי רודל נחשפת למנהגים הלא מוכרים של שבט המסאי, לנופי הסוואנה ולבעלי החיים שבה.

 

האם רודל וג'ק יצליחו להציל את הילדים בזמן?

האם רודל וג'ק יממשו את אהבתם?

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון בעיקר מנקודת המבט של רודל, אבל גם של ג'ק, והאפילוג, מסופר בגוף שלישי.

רודל היתה דמות שהיה קל לאהוב. אף פעם לא מרימה ידיים, גם כשפחדה המשיכה לנסות.

ג'ק היה רגיש, מגונן, סקסי, מלך האריות...

 

"פעם באפריקה נישקתי מלך..."

 

"ערפילי הסרנגטי" היה סיפור מעורר השראה, נוגע ללב ומרגש מאוד, מבוסס על אירועים אמיתיים. אני מודה שלא היה לי מושג לגבי בעית הלבקנים באפריקה, או שהמחלה הגנטית הנדירה הזו כל כך נפוצה בטנזניה, כולל האמונה שהלבקנים מביאים אסונות למשפחותיהם, או על כך שאיברים מגופם משמשים את השאמאנים בטקסים שלהם, ועל ציידי הראשים שצדים אותם כדי לחתוך רגל או זרוע או לבתר את גופם, ובכך הופכים אותם למצרך הרבה יותר יקר כשהם מתים, מאשר כשהם חיים.

זהו סיפור של עוצמה ופגיעות, אומץ ופחד, ואהבה עוצמתית, עם הרבה קסם ורוך לצד רגשות יגון עמוק.

התענגתי על סיפור האהבה מתחילתו ועד סופו. אהבתי את המסר, את השילוב בעלילה בין מתח, פעולה ורומנטיקה. את האפילוג שמחבר את כל הסיפור בצורה כל כך מרתקת, את הדמויות המקסימות, הראשיות והמישניות, את התיאורים היפים של נופי הסוואנה בטנזניה, בעלי החיים, השבטים, את השמש האפריקאית, הקצב והאוירה.

 

הקריאה זורמת, סוחפת, מעוררת מחשבה ובלתי נשכחת על גורל, על איך חיים נשזרים יחד בדרכים שאנחנו לא תמיד יכולים לראות מראש, כמו חוטים, שמחברים ביניהם משאלות, פעולות, בני אדם ונסיבות.

אני אהבתי. מאד!

מומלץ בחום♥