תודה על ליל אמש - עדי
הלל
הוצאת שתים
אוגוסט 2022. 316 עמודים
קמה בת ארבעים.
רווקה מושבעת מבחירה, שמודה לאל הטוב על שהשאיר אותה לבד.
כשהיתה בת 12
אביה עזב את הבית עם המאהב שלו ואת מקומו תפסה אחותה התאומה של אמה. מאז היא חיה עם עם קיטי ואגי, אמה ודודתה, והיא נטולת שאיפות.
עשרים ושמונה
שנים אחרי אותה בת מצווה שלא נחגגה, לכבוד יום הולדתה ה-40, אמה ודודתה מחליטות לקחת אותה לטיול בת
המצווה שלא התממש אז, והן מצטרפות לטיול מאורגן, לספארי באפריקה.
כבר עם תחילת
הטיול, אנו נחשפים לנקודת המבט הסרקסטית של קמה, כשהיא נותנת לכל אחד מחברי הקבוצה
שם שמתאר אותו על פי מראהו או על פי עיסוקו, בצורה הומוריסטית:
עלמה-רגלי-זרדים,
לימור-פייטים-מתהפכים, ליאור-של-לימור, רוביק-עיני-זיתים וזוגתו
זמירה-קיפוד-אחוז-אש, נתן-שעון-חכם, המדריך יקיר אבל תקראו לי יקיר, צבי- כובע-
לגיונר וכו'.
השלוש נטמעות
בתוך הקבוצה הקולנית ונאלצות לחלוק את המרחב
בג'יפ עם מיקה המושלמת, ובעלה השרירי והרדוד ושני ילדיהם המנוכרים. הוא משעמם והיא מעוררת בקמה רגשות סותרים של משיכה וסלידה. קמה סולדת ממיקה כי מיקה היא ההיפך ממנה
בכל פרמטר. היא יפה עד כאב ומושכת ללא מאמץ את תשומת הלב של כולם, היא נשואה לגבר נאה
שכרוך אחריה, ובמשך כל הטיול קמה בוחנת אותה ואת שאר המטיילים בתיעוב מעורב
באמפתיה וזלזול.
תחילת הטיול ברחבי
הסוואנה האפריקאית מתגלים כהרפתקה חווייתית. ההנאה מהטבע פראי, החיות האקזוטיות וגם ארוחות
הבקר המינימליסטיות, מתנהלים על רקע הדינמיקה הקבוצתית תחת עינה החוקרת של קמה אך לאט לאט מתרחשים אירועים בלתי צפויים כמו היעלמותה המצמררת של ערבה
רוח מדבר, אחת המטיילות בקבוצה, שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. מרגע זה טיול
הספארי המאורגן יוצא משליטה, המכשירים הסלולאריים נלקחים מהם, נערכות תחרויות הזויות,
ומתפתחת יריבות עזה בין חברי הקבוצה של קמה לקבוצה ישראלית נוספת, וקמה, אמנם חוקרת
זוטרה במקצועה, המתמחה בבגידות בחיי הנישואין, מוצאת עצמה במרכזה של תעלומה ובהיותה
בעלת עין שרואה הכול, כולל הפרטים הכי קטנים, היא מתחילה להבין שמתחת לפני השטח יש
סיפור סמוי, ושמה שקורה בפועל, זה הרבה יותר ממה שהעין רואה, כולל המניע של אמה
ודודתה. תוך שהיא מגלה את נופי הסוואנה, את
השמורות השונות, העולם המאגי, שבט המסאי והפולקלור, כולל הסיפור על השד
פּוֹפּוֹבָּאווָה, היא נזכרת בארועים שמעירים את השדים מעברה.
בהומור
ובכישרון רב בראה עדי הלל דמויות אנושיות, בעלות מעלות ומגרעות, וכתבה סיפור צבעוני, תוסס, מצחיק ונוגע ללב. לא פשוט לשמור על דינמיקה חיובית בטיול מאורגן על
אחת כמה וכמה כשתנאי השטח מכתיבים לינה באוהלים עם חרקים, מחסור במים, טבע מאיים,וכד'
ועדיין היה מעניין לקרוא על חברי הקבוצה מנקודת מבטה העוקצנית של קמה חדת העין.
הסיפור
מתפתח בפרקים קצרים וכל פעם נחשף חלק אחר מהעבר של קמה על רקע אירועים בהווה. הכתיבה קולחת, הקצב מהיר ומושך לקרוא
מבלי לעצור, גם כשהסיפור הופך בשלב כלשהו להיות סיפור בלשי הזוי.
את רובו של
הספר אהבתי. היה כיף לחוות את המסע האפריקאי. הרגשתי כאילו אני שם עם קמה בג'יפ
הלחוץ, את הדינמיקה החברתית, אפילו שרדתי את תיאורי החיות הנטרפות.
אישית לא אהבתי
את הדרך שבה הספר הסתיים. יש מצב שלא הבנתי את הסוף. שאלתי את
עצמי לא אחת האם קמה "לקחה" משהו שגרם לעלילה להפוך להזויה ובלתי מובנת.
ועדיין ולמרות,
אני בהחלט ממליצה עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה