גנב העלים - אליס המינג

גנב העלים - אליס המינג

איור: ניקולה סלייטר

תרגום: ראובן ניצת

הוצאת אגם

2023. 32 עמודים

הספר מספר על סנאי מבולבל שאוהב את העץ שלו ואת העלים על העץ שלו. הוא אוהב לשכב על ענף ולראות איך קרני השמש מאירות את העלים האדומים, הזהובים והכתומים היפים שלו ומגלה שעלה אחד חסר.

הוא בטוח שמישהו גנב אותו.

למחרת המצב חוזר על עצמו, אבל לא עלה אחד חסר אלא כמה עלים נעלמו.

מי הגנב?

עכבר?

נַקָר?

או אולי מישהו אחר?

רמת החרדה של הסנאי עולה. כל חברי היער נראים פתאום חשודים. הוא מטפס על גזעי העצים ובין הענפים בחיפוש אחר העלים החסרים וגנב העלים. הוא נעזר בשכנתו , חברתו הציפור, וזו  עוזרת לו להיזכר שארוע כזה התרחש בעבר, שזה ארוע טבעי ואיך בכל שנה הרוח מעיפה את העלים מהעצים. הסנאי שנבהל במהירות מצליח להירגע בעזרת קור הרוח של  הציפור. תוך כדי החיפוש הוא לומד מדוע עלים ירוקים משנים את צבעם ומדוע הם נושרים בסופו של דבר מהעצים.

אבל לסנאי הדאגן אין מנוחה כי דאגה חדשה נוספה. אחרי הסתיו מתחיל החורף, ומישהו גנב את הדשא הירוק....

 

הטקסט בספר מועט, הגופן גדול יחסית ומקל על הקריאה לילדים בראשית קריאה, האיורים צבעוניים ויפים ומותאמים לאווירת הסתיו שהספר מתאר, והקוראים הצעירים הופכים יחד עם הסנאי לבלשים ועוקבים אחר חיפוש  "הגנב".

בסוף הספר יש מידע נוסף על הסתיו והסבר ברור מדוע יש עצים שמאבדים את העלים שלהם  לעומת כאלה שלא.

סיפור חמוד המסופר בהומור ובקולות ברורים בין הדמויות, כשהאישיות של סנאי תואמת את מאפייניו כאנרגטי, ותזזיתי. העלילה מתארת את הטבע בצורה חיננית, עם חיוך, הבעת רגשות ומצבי רוח כתוצאה ממצבים שהם מחוץ לשליטה והסתגלות לשינויים.

קריאה מהנה לגילאי 3-5.

 

טיילר ואיימי – טרי ליבנסון

טיילר ואיימי – טרי ליבנסון

תרגום: דנה טל

הוצאת כנרת 

2023 . 384 עמודים

"טיילר ואיימי" הוא הספר החמישי בסדרת הספרים על איימי וחברים, אבל הראשון שקראתי, ולמרות שזה הספר החמישי, אפשר לקרוא אותו כספר עצמאי.

הספר הוא רומן גראפי - קומיקס המסופר משתי נקודות מבט. של טיילר ואיימי,  שניהם תלמידים בחטיבת הביניים, ושניהם נתקלים באירועים שמאלצים אותם ללמוד איך להתמודד עם החברים שלהם ועם ה"פופולריות" שלהם, או היעדרה, עם מערכות יחסים, ידידות, עבודת צוות, כבוד הדדי, לחץ חברתי, אמנות וכדורסל, על להיות מי שאתה, להיות נאמן לאני האמיתי שלך,  ולהיות חבר גם עם תלמידים אחרים שתחומי העניין שלהם שונים משלך, ולא משנה מה אחרים חושבים.

 

טיילר מוצג כנער פופולארי. הוא שחקן כדורסל מוכשר. הוא אוהב להיות חלק מהקבוצה ואינו מחמיץ אימונים. לאחרונה הוא גילה שאמנות היא משהו שהוא אוהב והוא מצטרף לכיתת האמנות בבית הספר. כאשר המורה לאמנות מציבה בפני תלמידיה אתגר לקראת תחרות האמנות של בית הספר, טיילר חובר לאיימי כדי ליצור ולעצב ביחד חוברת קומיקס. שיתוף הפעולה עם איימי הוא משהו שהוא מעולם לא ציפה לו, אבל הוא נהנה לעבוד איתה על הפרויקט המשותף שלהם, גם אם לעיתים זה על חשבון אימון כדורסל. אלא שמשחק חשוב מתקרב, וההיעדרות של טיילר מהאימונים יוצרת מתח בינו לבין חבריו לקבוצה, והם מתחילים להתגרות בו וללעוג לו על הקשר שלו עם איימי.טיילר מבין שהוא חייב להחליט מה סדר העדיפויות שלו, מה באמת חשוב לו, מה משמח אותו, ואיך להתמודד עם חברים שחושבים אחרת ממנו, ובהחלט איך לפצות את איימי הפגועה.

 

איימי היא אמנית מוכשרת, אבל זה לא משהו שתורם לשיפור הרגשתה לגבי הדימוי עצמי שלה, או לפופולאריות שלה. היא לא נחשבת מגניבה. היא מאוהבת בטיילר תקופה ארוכה ואפילו שלחה לו בעבר מכתב בו היא מתוודה על כך, מכתב שנתפס ועורר מהומה לא קטנה על ידי חבריו של טיילר. היא נרגשת מכך שטיילר מסכים לעבוד איתה על ספר הקומיקס, כי מעולם לא חשבה שהוא ישים לב אליה. ככל שהם עובדים יחד, הם הופכים לחברים טובים יותר. איימי מרגישה שהחברים שלו לא חושבים שהיא מספיק מגניבה בשביל טיילר, וכשהם מתחילים להטריד אותו בגלל הזמן שהוא מבלה איתה, הוא נסער. הוא מאוד אוהב אמנות ונהנה לבלות עם איימי, אבל החברים שלו לא מרפים. כאשר מופץ "מם" מרושע עליו ועל איימי, טיילר מרגיש שהוא צריך לבחור, הוא לוקח צעד לאחור, ופוגע באיימי.

 

טיילר לא מבין למה הוא לא יכול להיות גם אמן וגם לשחק כדורסל?

 

חטיבת הביניים לא תמיד מצטיירת כמושלמת.  הצורך להשתלב, להכיר חברים ולגלות מי אתה באמת רוצה להיות הם לא דברים של מה בכך, בפרט בגיל ההתבגרות. המחברת מתארת את מצבם של טיילר ואיימי באהדה רבה, והקורא נמשך יותר ויותר לדמותם ככל שהספר מתקדם.

 

הקטעים של טיילר הם בגוף ראשון ומורכבים ברובם מטקסט עם קצת רישומים ומכילים הרבה שטח לבן וגרפיקה קטנה. הקטעים של איימי גם הם בגוף ראשון, אבל מורכבים ממסגרות קומיקס צבעוניות שמצוירות ברצף, ומשתרעות על פני עמוד שלם.  הן כוללות גם בועות טקסט.

האיורים ממש עזרו לספר את הסיפור. הדיאלוג משכנע והעלילה מציאותית, ואהבתי את ההומור, את הערות הקטנות ואת המעבר הלוך ושוב בין נקודות המבט, שהראו איך ניתן להתייחס לאותה סיטואציה בשתי דרכים שונות, או בדרכים דומות מבלי להיות מודע לכך.

אהבתי את השימוש בטכניקה של סיפור בתוך סיפור, כשלאורך הספר, משובצים קטעים מהקומיקס שטיילר ואיימי  כותבים יחד בפרויקט כיתת האומנות.

אהבתי איך שטיילר לומד שהוא יכול להפסיק לדאוג לגבי מה שאנשים אחרים חושבים ובסופו של דבר לעשות את מה שהוא אוהב. אהבתי את הקשר של טיילר עם אחיו הגדול, ובעיקר את הדרך שבה הם מתנצלים בפני חברים וחברות על הטעויות שהם עושים.

 

מומלץ לבנים ובנות בגילאי 11-13 תלמידי חטיבת הביניים.

איפה אפי? מסע בין מבוכים - מרטין הנדפורד

איפה אפי? מסע בין מבוכים - מרטין הנדפורד

תרגום: אורה דנקנר

הוצאת שוקן

30 עמודים 

2023 אוגוסט

אני זוכרת  איך ילדי אהבו את "איפה אפי". עכשיו, כשהם בגרו  ויש להם ילדים משלהם, הנכדים שלי, אני יכולה לומר בביטחון מלא ש"איפה אפי" הוא מסוג הספרים שלעולם לא "מזדקנים". גם אחרי שנים "איפה אפי" עדיין מהנה, ואפילו מהנה יותר כשהדור הצעיר מתלהב מהם.

 

הספר החדש בסידרת "איפה אפי" הוא ספר אינטראקטיבי שעוסק במבוכים, כאלה שיש להם נקודת התחלה ממנה יוצאים לדרך ונקודת סיום אליה מנסים להגיע הכי מהר שאפשר, אלא שהמבוכים שכאן הם לא המבוכים הגראפיים שכולנו מכירים אלא מבוכים מאוירים עם אלפי פריטים ופיתולים. כל מבוך הוא עולם בפני עצמו ובכל אחד מעמודי הספר ניכר שהושקעה הרבה מחשבה כדי ליצור מבוך שונה ומסקרן .זה אולי נשמע קל אבל אני מבטיחה לכם שזה ממש לא.

 

הספר הזה הוא הספר הכי מאתגר ומעורר חשיבה בסידרת "איפה אפי" והמבוכים שבו עוררו סקרנות ודרשו ריכוז מירבי.

 

בתחילת הספר יש הסבר שימושי עם מעט רמזים שיעזרו לצלוח את המבוכים. ובסוף הספר יש מבוך סיכום שעובר בין כל המבוכים שבספר לפי סדר הופעתם עם רשימת מטלות חדשה שיש למצוא בכל מבוך ומבוך...

כל אחד מהמבוכים דורש תשומת לב לפרטים. כל מבוך משתרע על פני שני עמודים ויש בו משימות המחייבות את הקורא לחפש דמויות ופריטים. אמנם ההתמקדות העיקרית בכל עמוד היא למצוא את הדרך מתחילתה ועד סופה אך גם את חבריו של אפי, הכלב אפצ'י, אפרת, הקוסם צחור זקן ופושעוני, ועל הדרך חפצים שונים.

 

הספר מגיע בכריכה קשה ובפורמט גדול ומהודר (29X 30) ומכיל 11 מבוכים ועשרות משימות.

במבוך הראשון המתרחש ב"שדה התעופה" יש למצוא בנוסף לאפי, 14 דיילים, מזוודות עם פסים, אצנים, דג מעופף, זר בלונים, טלפון, עב"מ, שתי פרות, ילדה שלובשת שמלה אדומה משובצת ועוד...

במבוך השני "המוזיאון" אפי וחבריו מטיילים בתערוכה הקשורה למצרים העתיקה. יחד איתם "מטיילים" 7 שודדים אותם יש למצוא יחד עם חצוצרה, אופניים עם גלגלים מרובעים,קולב, ועוד

ככל שמתקדמים המבוכים נעשים קשים ומסובכים יותר והעומס הויזואלי שלהם מבלבל מאד. זה לא ספר שמסיימים בפעם אחת, אבל זה ספר נהדר שעוזר לפתח את כישורי ההתבוננות, ומאתגר את הצעירים התחרותיים למצוא דמויות ואביזרים שמסתתרים בתמונות בין פריטים רבים וצבעוניות רבה.

 

מי לא אוהב את אפי?

אנחנו אהבנו מאד.

ספר שמתאים לצעירים  מגיל 6 ואילך ולמבוגרים כאחד, שיהנו ממנו במשך שעות ארוכות ביחד או בנפרד.

 

מומלץ מאד♥

הלבבות האבודים שלנו – סלסט אינג

הלבבות האבודים שלנו – סלסט אינג

תרגום: סמי דואניס

הוצאת אחוזת בית

ספטמבר 2023. 373 עמודים

לא קראתי את ספריה הקודמים של סלסט אינג ודי היססתי לקרוא את "הלבבות האבודים שלנו" במחשבה שזה ז'אנר שהוא "לא כוס התה שלי", אבל אחרי מספר עמודים, נמשכתי לכתיבה היפה של אינג והסתקרנתי. ראוי לציין שהספר אינו רק דיסטופיה אלא מביא היבטים של ספרות היסטורית, מתאר את כוחה של אמנות, במיוחד אמנות מחאה והוא די רומן פוליטי שמציע אלגוריה ברורה למהומה הפוליטית ולמתחים הגזעיים במהלך מגיפת הקורונה, במיוחד הרטוריקה האנטי-אסייתית.

העולם הדיסטופי שאינג בוראת, מתרחש באמריקה, בזמנים שבהם אסורות הפגנות, מחאות, ספרים שונים מורדים ממדפים וחופש הביטוי מוגבל.  אמנם זו דיסטופיה, אבל כזו שמאירה עלינו בפרוז'קטור ענק ומכריזה בקול שאנחנו כבר חיים בתחילתה של הדיסטופיה. כל זה בהחלט מעורר מחשבה כאשר ניתן לזהות בעולם הדיסטופי שאינג יצרה, אלמנטים מההיסטוריה של ארה"ב בעבר, היבטים של המציאות החברתית הנוכחית, וכשמחפשים תשובה לשאלה, לאן פנינו מועדות.

 

מסיבות של שליטה פוליטית הממשלה מפרידה ילדים מהוריהם אם לדעתה הם חשופים בביתם להתנהלות "חתרנית" לכאורה. אינג ממקדת את תשומת לבה באנשים ממוצא אסיאתי החיים באמריקה, שמגפת הקורונה הביאה איתה עלייה חדה באירועי אפליה ושנאה כלפיהם, אבל מציינת שזו בהחלט לא תופעה חדשה: לאפליה כזו יש שורשים ארוכים עמוק בהיסטוריה האמריקאית. פשעי השנאה שבוצעו נגד הקהילה האסייתית בשנים האחרונות מוכיחים שהמציאות שאינג יוצרת כלל אינה זרה, ואין ספק שאינג "מתריעה" שאנחנו כבר במסלול שבו זה צפוי לקרות.

 

בעקבות טלטלה כלכלית ארה"ב עוברת תקופה של אינפלציה , מחסור מאסיבי, אבטלה ואלימות. נכון או לא, הרבה מהאשמה הוטלה על סין, ובעקבות המצב התפתחה פוליטיקה חדשה שדרשה נאמנות מלאה לערכי ארה"ב. אנשים שדיברו בקול והביעו את דעתם מצאו את עצמם לעתים קרובות נענשים. חלק מהם נענשו על ידי הפרדתם מילדיהם והעברתם למשפחות נאמנות  בעלות "הערכים הנכונים". כל אסיאתי הפך לפגיע לא רק בידי הממשלה, אלא גם על ידי אזרחים זועמים.

 

העלילה מספרת את סיפורו של בירד, ילד בן 12, שאמו, מרגרט, סופרת ומשוררת סינית-אמריקאית, עזבה מרצונה את המשפחה לפני שלוש שנים ונאמר לו לשכוח אותה ולהיזהר מאוד מלומר או לעשות כל דבר שנראה כלא פטריוטי. הוא אפילו צריך לחזור להשתמש בשם הלידה שלו, נח.

בירד גדל לבד עם אביו שמתאים את עצמו לכל מה שהממשלה דורשת. האב שאיבד את עבודתו ואת ביתו עובד בספרייה, ועושה כמיטב יכולתו להגן על בנו, בכך שהוא מתנער מכל מה שקשור לאשתו. הם נמנעים מעימותים או צרות, אך בירד לא יודע למה הוא חייב לעשות זאת. הוא לא יודע איפה אמו או למה היא עזבה או מה קרה לה. עד שיום אחד הוא מקבל גלויה מאמו, כזו שמעוררת בו זיכרונות וגעגועים, וצורך דחוף למצוא אותה. הוא מתחיל להיות מודע לעולם הסובב אותו, ומתחיל לשאול מדוע אמא שלו עזבה ואיפה היא יכולה להיות. הוא רוצה לקבל תשובות לשאלות, אך אביו מסרב לדבר עליה, או להזכיר אותה. בהיותו  ילד רגיש ואינטליגנטי  הוא מחליט שהוא ימצא את אמו למרות הסיכון הגדול לעצמו ולה. והוא יוצא למסע חיפושים לא פשוט וברגע שהחיבור המחודש מתרחש, אמו מתחילה לספר מה קרה. לאט לאט אנו מגלים מה בדיוק קרה ומה היתה הסיבה שהובילה לנתק ביניהם,ואיך ולמה נוצרו החוקים להגנה על "התרבות והמסורת האמריקנית" . ואנו מלווים אותו במסע המאוד אישי שלו לקראת גילוי עצמי וחיבור מחדש עם עברו.

"הלבבות האבודים שלנו " הוא סיפור קורע לב, מפחיד, אבל בסופו של דבר מעצים כי הוא מעין סיפור אזהרה, תזכורת שצריך לעמוד על המשמר.

העלילה עוסקת בנושאים של דיכוי, חוסר סובלנות, שתיקה וחיים שבורים. אהבת הארץ, אהבת האמת ואהבת המשפחה. אפליה, גזענות, ילדים שמחפשים הורים, הורים שמחפשים ילדים, וכל אלה שזורים באלמנטים פוליטיים על מה קורה למי ששוחה נגד הזרם כמו גם מה קורה כאשר מחליפים עובדות בשקרים ואנשים עוצמים עיניים לאמת ובוחרים להתנהל כמו עדר כבשים.

סיפור יוצא דופן, מעורר מחשבה, לא קל לקריאה, אבל מומלץ מאד.

מוכנה מוכנה - אורית גידלי

מוכנה מוכנה - אורית גידלי

איורים: עמר הופמן

הוצאת כנרת, זמורה דביר

2023. 48 עמודים

 

הספר מספר על  אמא שאוהבת את ילדתה, על אהבה ודאגה אימהית שעוברת ונמשכת מדור לדור, על הצורך להגן ולגונן על האפרוחית הצעירה, והקושי לשחרר אותה  לפני שהיא "פורשת כנפיים" ויוצאת אל העולם הגדול.

לאפרוחית הקטנה שנמצאת תחת השגחתן של שושלת האמהות המשפחתית נמאס מההשגחה הקפדנית הזו. היא מרגישה שהיא מוכנה לצאת מתחת למטריה המגוננת שלהן. היא רוצה "להיות גדולה". היא כבר יודעת לעשות הרבה דברים לבד וללא עזרתן

"אֲנִי כְּבָר

מִתְעוֹרֶרֶת לְבַד.

אֲנִי כְּבָר מוֹזֶגֶת לִי

קוֹרְנְפְלֶקְס לְבַד.

אֲנִי כְּבָר

מְטַיֶּלֶת עִם

הַכֶּלֶב לְבַד..."

אבל גם כשהיא מונה בפניהן את הדברים שהיא יודעת לעשות כולל לא לטפס על הסולם הגבוה התשובה שהיא מקבלת מכולן היא חד משמעית – לא!.

 

האפרוחית עקשנית ואינה מוותרת. היא ממשיכה להפציר, וכדי לתת תוקף לעובדה שהיא מוכנה, היא חוזרת על אותה המילה פעמיים ברצף

"אֲנִי מוּכָנָה מוּכָנָה.

אֲנִי לֹא סְתָם

יוֹדַעַת אֶת זֶה.

אֲנִי יוֹדַעַת

יוֹדַעַת אֶת זֶה."

היא לא היחידה שמכפילה מילים. גם אמא שלה עושה זאת. וכשהתרנגולות בסופו של דבר מחליטות לתת לה את החופש והעצמאות שהיא מבקשת לעצמה, פתאום האפרוחית הצעירה מבינה שקל יותר להחליט מאשר לבצע.

כל האמהות מחליטות לצאת לחופשה ולהשאיר את האפרוחית לבד, והחשש מתגנב אל ליבה, והרצון להיות גדולה כבר לא כל כך מלהיב. היא נעצבת אבל אינה אומרת מילה.

אך אין כמו הלב של אמא, שרואה לנבכי הנפש ומזהה כל מצוקה, קטנה כגדולה. מיד כל התרנגולות עוטפות אותה באהבתן ומוכיחות לה שהן תמיד היו ויהיו שם בשבילה.

"וְיֵשׁ לָהּ יֵשׁ לָהּ אֶת הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהּ,

וְלָהֶן יֵשׁ אוֹתָהּ. תָּמִיד תָּמִיד. 

אַף פַּעַם אַף פַּעַם

לֹא תַּרְגִּישִׁי לְבַד לְבַד."

"מוכנה מוכנה" הוא ספר חביב עם סיפור מעצים שנועד לסייע לילדים להאמין בעצמם, ביכולות שלהם, ברצון לעצמאות, אך הוא מעביר גם מסר על אהבת אם ללא תנאי, אהבה שאין לה סוף, אהבה שנמשכת מדור לדור, ומסתיים בתובנה לפיה תמיד היא תהיה נאהבת, מוגנת ועטופה.

 

הטקסט בספר מורכב ממשפטים קצרים ומנוקדים, הפונט גדול, האיורים גדולים והצבעוניות שלהם די מצומצמת. הם מותאמים לטקסט הנלווה אליהם ומוסיפים פן משעשע.  

אורית גידלי מצליחה במילים לא רבות ובהכפלת מילים מסוימות לסייע לקוראים הצעירים להפנים את הסיפור ולזכור אותו, והשילוב בין הטקסט הדי מינימליסטי לאיורים הופך את הקריאה המשותפת לחוויה.

 

מתאים לילדי הגן הצעירים.

  

אבל בא לי - מיכל דליות ועפרה שפר-ברוש

אבל בא לי - מיכל דליות ועפרה שפר-ברוש

איורים: רונה מורהוצאת כנרת

הוצאת כנרת

אוגוסט 2023

 

כשנטע ותם יוצאים עם אמא לקניות, תמיד קורה אותו הדבר:

בהתחלה הם נהנים ומתלהבים, אבל אז נטע רוצה עוד משהו טעים,

ולתם מתחשק עוד ממתק ו"אפשר גם משחק?" וכשאמא לא מסכימה תם צורח,

"אוּף! בָּא לִי!"  ונטע צועקת, "אֲבָל הִבְטַחַתְּ!" וככה כל בילוי משותף נגמר בטעם מר.

 

 

בעולם של היום, של קניונים וחומרנות חסרת מעצורים, הפיתויים גדולים מאי פעם, ותרבות של סיפוק מיידי משפיעה על הילדים כמו על המבוגרים. כדי להתמודד עם דרישות הילדים האינסופיות ההורים צריכים לאמץ דרכים כדי להתגבר על  תרבות ה"בא לי".

יציאה מהבית לארוע, בילוי או קניות בסופר יכולה להיות חוויה מהנה, אך גם עניין מורט עצבים ומוקד חיכוך. הליכה עם ילד קטן למרכז קניות או אפילו לסופר, מעמידה בפני הילד פיתויים גדולים, ואין הורה שלא נתקל יותר מפעם אחת במה שקורה כשהילד רוצה משהו מייד, עכשיו, בין אם זה  חטיף, משחק, או כל דבר שעולה בדעתו, וההורה מסרב.

רובנו מכירים את הדרך בה הילד מעביר את התיסכול והכעס שלו  כשאינו מקבל את מה שהוא רוצה.  זה מתחיל בנידנוד בלתי פוסק שהופך לצעקות, לבכי, לשכיבה על הרצפה בקניון הומה אנשים תוך התקף זעם, ליד "נשמות טובות" שמגלגלות עינים או מצקצקות בלשונן על ה"חינוך של היום". הורים רבים מותשים מהויכוחים האינסופיים עם הילדים, ומניסיונותיהם הבלתי פוסקים לעבור את הגבולות, ועל פי רוב נכנעים ומוותרים כדי להשיג "שקט תעשייתי".

 

"אִמָּא אָמְרָה "לא," וְתוֹךְ שְׁנִיָּה הַכֹּל הִתְהַפֵּך.

נֶטַע שׁוּב נֶעֶלְמָה.

וְתֹם הִשְׁתַּטַּח עַל הָרִצְפָּה.

לָאִמָּא לֹא הָיָה נְעִים מֵהָאֲנָשִׁים בַּתּוֹר לַקֻּפָּה,

אָז הִיא דָּחֲפָה שְׁתֵּי סֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל לַעֲגָלָה..."

 

אבל בחיים שלנו, אנחנו לא יכולים לקבל כל מה שאנחנו רוצים ובטח שלא במיידי.

 

בספר "אבל בא לי" מזמינה מיכל דליות את הילדים ואת ההורים להתודע לפתרונות החנוכיים שלה, דרך ארועים מלאי תובנות.  הספר עוסק בנושא של היכולת להתאפק, להתגבר על עצמנו, לדחות את הסיפוק, ולמרות שלא הכל הולך חלק ויש משברים בדרך, הספר שומר על ראייה חיובית ומראה בסופו של דבר שעמידה בהסכמים/החלטות יכולים להפוך את היציאה המשותפת להזדמנות נפלאה לחנך או להקנות לילדים הרגלים לדחיית סיפוקים, להצבת גבולות, לקבלת החלטות וכד' ובכך להפוך את המסע לחוויה חיובית לכולם.

 

כי שם המשחק הוא גבולות !

 

אז איך יוצאים עם הילדים לקניון, לפארק, לים או למרכז העיר ומצליחים להנות גם בלי לקנות?

 

"כְּשֶׁאִמָּא עָמְדָה בְּמִטְבָּח וְסִדְרָה אֵת הַמִּצְרָכִים,

נַקְּרוּ בְּרֹאשָׁהּ מַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים.

הִיא כֹּל כָּךְ רָצְתָה שֶׁהֵם יֵהָנוּ יַחַד מִבִּילוּיִים אוֹ סְתָם מִסִּדּוּרִים,

בְּלִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ בְּכָל פַּעַם לָרִיב עִם הַיְּלָדִים."

 

ואמא מקבלת מספר החלטות כיצד לעזור לילדיה להנות יחד בלי "בא לי" ובלי "אני רוצה".

לפני היציאה מהבית עם הילדים, היא מקיימת עמם שיחה מקדימה בה היא  מסבירה להם מה הולך לקרות במהלך הבילוי המשותף...

 

ספר מקסים, מלא משמעות ומסרים לילדים ולהורים כאחד. עוד פנינה מ"בית מדרשה" שמצטרפת לספרים הקודמים הדנים בהצבת גבולות לילדים, ובניית סמכות הורית.

הטקסט קצר ומחורז, מסופר בבהירות, ומלווה באיורים צבעוניים ומשעשעים שמצליחים להעביר את הרגשות של האם וילדיה בכל אחת מהסיטואציות שהם חווים,  את הדחף הבלתי ניתן לשליטה כמו גם את המסר.

 

ללא ספק זה אחד מאותם ספרים שהקריאה בהם מעודדת לדיון מעמיק לגבי עמידה בפיתויים, דחיית סיפוקים, שליטה עצמית  וקבלת החלטות כמו גם לגבי הקושי שהילדים עומדים בפניו, כי לדעת מה צריך לעשות, ולעשות זאת, הם בבירור שני דברים שונים.

 

מומלץ בחום

מתאים לגילאי 4 ואילך.