יום שני, 18 בספטמבר 2023

משעמם לי – מייקל איאן בלק

משעמם לי – מייקל איאן בלק

איורים: דבי רידפת אוהי

הוצא' מטר

ספטמבר 2023. 24 עמודים

 











מי לא מכיר את המשפט "אמא, משעמם לי!"

הספר הזה מצליח להראות לילדים משועממים אבל לא משעממים את כל הדברים המהנים שהם יכולים לעשות בעזרת הדמיון שלהם.

 

"משעמם לי" הוא ספר משעשע על ילדה משועממת מאוד שמוצאת תפוח אדמה משועמם באותה מידה. היא רוצה לשחק איתו, ולשם כך נעזרת  בדמיון שלה כדי למצוא ולהמציא אינספור פעילויות שונות ומשחקים מהנים לה ולתפוח האדמה , אבל תפוח אדמה מוצא את כל המשחקים משעממים מאוד וטוען שכל הילדים משעממים. הילדה הצעירה מבינה שאין שום דבר משעמם בלהיות ילדה, ובכל דף היא קופצת מהרפתקה להרפתקה ומגלה שהיא יכולה לדלג, להסתובב במעגל עד שהיא תקבל סחרחורת, לבעוט כמו נינג'ה, להיות בלרינה מפורסמת, מאלפת אריות או נסיכת פיות...

אהבתי איך התפקידים התהפכו והילדה הצעירה כבר לא משועממת כי היא עסוקה מדי בלהוכיח לתפוח האדמה העקשן שהחיים יכולים להיות מהנים ושזה תלוי בך ובמה שאתה בוחר לעשות או להרגיש, ושאנשים יצירתיים, או אנשים שמוכנים להשתמש בדמיון שלהם, אף פעם לא באמת משועממים.

האם הילדה תצליח לשנות את דעתו של תפוח האדמה?

ומה קורה בסוף?

אם תקראו תגלו הפתעה מצחיקה שלא תרצו לפספס.

העלילה משעשעת,הטקסט שובב והאיורים הפשוטים והמינימליסטיים מלאי חיים ורגש ומושכים את תשומת הלב . הם ללא ספק אלה שעושים את הסיפור למעניין הרבה יותר. אפילו לתפוח האדמה יש הבעות אנושיות כשהוא מופתע או משועמם...

כל פעילות דמיונית שהילדה הצעירה עושה מצוירת ברקע של אותו עמוד, ואפילו רישום הטקסט מותאם לאופי הפעילות.

 

משעמם לי הוא בהחלט לא ספר משעמם!

להיפך, הוא ספר מצחיק שמעודד דמיון ומשחק ויזכיר לילדים שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים.

 

 

מתאים לגילאי 4-6.

  

המרפסת – מליסה קסטריון

המרפסת – מליסה קסטריון

איורים: מליסה קסטריון

הוצאת אגם

2023. 48 עמודים












סיפור קסום על איך גינה של ילדה בביתה החדש משנה את חייה ואת חייהם של האנשים מסביב. 

"המרפסת" הוא ספר תמונות ללא מילים, מלבד מילים בודדות:  "להתראות", "תקווה", "בית", "לבלוב" ו"שלום", שמצליח ללכוד את הרגשות שילדים חווים כשהם נאלצים להתמודד עם מעבר דירה מאתגר.

כאשר יום אחד הדוור מביא מכתב לאמה של הילדה, המודיע לה שהיא התקבלה לעבודה חדשה בעיר, היא נאלצת להשאיר מאחור את גינת הפרחים שלה שמביאה לה הרבה יופי ושמחה.

המילים "להתראות" ו"תקווה" מלוות את האיורים שבהם מתחיל המסע של המשפחה אל ביתם החדש. בהגיעם לעיר, המלאה בבניינים גבוהי קומה, מתמקמת המשפחה בדירה ומארגנת את חפציה. מרפסת הבית היא המקום בו הילדה מרגישה הכי בנוח. כדי להקל על הזרות שמעניקה לה הסביבה החדשה, היא שותלת זרעים בעציץ, ומניחה אותו על אדן החלון. הפרח גדל יום אחר יום, ובסופו של דבר היא מעבירה אותו אל המרפסת ומוסיפה עוד צמחים שלאט לאט גדלים ופורחים והופכים לגן פורח שמשמח אותה לא פחות מהגינה שהשאירה מאחור.  היא מכירה חבר.ה חדש.ה ומרגישה פחות בודדה, והצמחיה המתפתחת משנה את עולמה וגם את העולם הסובב אותה , כשהיא סוחפת אחריה את שאר תושבי העיר.


הספר מגיע בפורמט מלבני מאורך לגובה, שמזכיר בצורתו בניין מגורים עם מספר קומות.

האיורים מתמקדים בטבע ובצמיחה והם חגיגה אמיתית לעיניים. הצמחים מאד תיאוריים ובעלי מראה אקזוטי. למרות שקסטרילון משתמשת בפלטת צבעים מצומצמת, ניתן להבחין בחסרונם של הצהובים, הירוקים והכתומים כשהמשפחה עושה את דרכה אל ביתם החדש בעיר, ואלה חוזרים שוב כשהצמחים במרפסת מתחילים לפרוח. כמו כן, למרות הצבעוניות המאופקת, ולמרות שזה ספר ללא מילים, יש לסיפור מסר נהדר "המדבר" על איך ניתן להפיק את המירב כשהנסיבות משתנות, ושכל שינוי עשוי להוביל לצמיחה.

מקסים לראות איך אהבתה של הילדה הקטנה לגינון ולצמחים עוזרת לה להתגבר על כאב הלב בעקבות הצורך לעבור מביתה הכפרי היפה וגינתה האהובה לדירה בעיר עם מרפסת בלבד.

 ספר מיוחד ויוצא דופן מתאים לגילאי 4-8.

 

הדוב, הפסנתר, הכלב והכינור - דיויד ליצ'פילד

 הדוב, הפסנתר, הכלב והכינור - דיויד ליצ'פילד

תרגום: חנה לבנת

הוצאת אגם

2023. 38 עמודים












הספר מספר את סיפורם של הוגו הכלב וחברו האנושי הקטור החולקים את חדוות המוזיקה, ומגלים שגם בזמנים עצובים ובזמנים רחוקים זה מזה, חברות טובה נמשכת לנצח.

הקטור נגן הכינור והכלב שלו, הוגו, הם החברים הכי טובים. חברים בלתי נפרדים.

הקטור בילה שנים רבות בנגינה בכינור בפינת הרחוב, מלווה בחברו הפרוותי, הוגו. אבל אחרי שנים רבות מגיע הרגע שבו הקטור מתייאש ואורז את הכינור לתמיד.

הוגו הוא המעריץ הגדול ביותר של הקטור, וכשהקטור מחליט לפרוש, משוכנע שלעולם לא ישיג את חלומו, הוגו מלמד את עצמו בסתר לנגן בכינור בעצמו. כשהקטור מבין כמה הכלב הקטן מוכשר, הוא מלמד אותו את כל מה שהוא יודע. עד מהרה, דוב מפורסם שמנגן בפסנתר מגלה את הוגו המוכשר ומזמין אותו להצטרף ללהקת החיות שלו ולהופיע מול קהל עצום בכל רחבי העולם, הזדמנות של פעם בחיים לטייל וליצור מוזיקה, חלום שהקטור תמיד חלם עליו בעצמו. למרות שהוא תומך בחברו הוגו, הקטור חש קנאה אדירה. הוא ממש לא רוצה שהוגו יעזוב, והוא אומר להוגו כמה דברים רעים, דברים שהוא מצטער עליהם אבל לא יכול לקחת בחזרה.

מה קורה כשמאבדים חבר בגלל קנאה?

האם הקטור יצליח להתגבר על קנאתו וללמוד לשמוח עבור חברו או שהחברות ביניהם תגיע לסופה?

האם המוזיקה תאחד ביניהם מחדש?

 

ליצ'פילד עוסק בנושא חברות, אבל מוסיף רבדים נוספים העוסקים בייאוש, עצב, קנאה וסליחה, והכל בשפה ובאיורים מרהיבים הממחישים בצורה מושלמת את מה שקורה בסיפור ובצבעוניות המותאמת לטקסט ולאווירה. כשהוגו מנגן בכינור על גג בניין הדירות, בתי העיר מלאים בחלונות מוארים, והבניינים בגוונים של ירוק וכחול על רקע שמי הלילה, וכשהלהקת הדוב הגדול יוצאת לדרך האיורים בהירים ומלאי שמחת חיים.

ולמרות שהסיפור פשוט, ועוסק  בסכנות הקנאה, בכוחן של המילים לטוב ולרע, הוא מעודד את הקוראים לתמוך בחברים ובהצלחתם, במקום להיכנע לקנאה, כי לעודד אחד את השני זה הרבה יותר כיף מאשר להיות בנפרד או לשמור טינה. 

הספר מעביר מסר יפהפה על כך שחברות אמיתית היא בדיוק כמו מוזיקה טובה, יכולה להימשך כל החיים, למרות העליות והמורדות.

 

סיפור מתוק מומלץ לגילאי 4-6 .



גנב העלים - אליס המינג

גנב העלים - אליס המינג

איור: ניקולה סלייטר

תרגום: ראובן ניצת

הוצאת אגם

2023. 32 עמודים











הספר מספר על סנאי מבולבל שאוהב את העץ שלו ואת העלים על העץ שלו. הוא אוהב לשכב על ענף ולראות איך קרני השמש מאירות את העלים האדומים, הזהובים והכתומים היפים שלו ומגלה שעלה אחד חסר.

הוא בטוח שמישהו גנב אותו.

למחרת המצב חוזר על עצמו, אבל לא עלה אחד חסר אלא כמה עלים נעלמו.

מי הגנב?

עכבר?

נַקָר?

או אולי מישהו אחר?

רמת החרדה של הסנאי עולה. כל חברי היער נראים פתאום חשודים. הוא מטפס על גזעי העצים ובין הענפים בחיפוש אחר העלים החסרים וגנב העלים. הוא נעזר בשכנתו , חברתו הציפור, וזו  עוזרת לו להיזכר שארוע כזה התרחש בעבר, שזה ארוע טבעי ואיך בכל שנה הרוח מעיפה את העלים מהעצים. הסנאי שנבהל במהירות מצליח להירגע בעזרת קור הרוח של  הציפור. תוך כדי החיפוש הוא לומד מדוע עלים ירוקים משנים את צבעם ומדוע הם נושרים בסופו של דבר מהעצים.

אבל לסנאי הדאגן אין מנוחה כי דאגה חדשה נוספה. אחרי הסתיו מתחיל החורף, ומישהו גנב את הדשא הירוק....

 

הטקסט בספר מועט, הגופן גדול יחסית ומקל על הקריאה לילדים בראשית קריאה, האיורים צבעוניים ויפים ומותאמים לאווירת הסתיו שהספר מתאר, והקוראים הצעירים הופכים יחד עם הסנאי לבלשים ועוקבים אחר חיפוש  "הגנב".

בסוף הספר יש מידע נוסף על הסתיו והסבר ברור מדוע יש עצים שמאבדים את העלים שלהם  לעומת כאלה שלא.

סיפור חמוד המסופר בהומור ובקולות ברורים בין הדמויות, כשהאישיות של סנאי תואמת את מאפייניו כאנרגטי, ותזזיתי. העלילה מתארת את הטבע בצורה חיננית, עם חיוך, הבעת רגשות ומצבי רוח כתוצאה ממצבים שהם מחוץ לשליטה והסתגלות לשינויים.


קריאה מהנה לגילאי 3-5.



 

יום ראשון, 10 בספטמבר 2023

טיילר ואיימי – טרי ליבנסון

טיילר ואיימי – טרי ליבנסון

תרגום: דנה טל

הוצאת כנרת 

2023 . 384 עמודים












"טיילר ואיימי" הוא הספר החמישי בסדרת הספרים על איימי וחברים, אבל הראשון שקראתי, ולמרות שזה הספר החמישי, אפשר לקרוא אותו כספר עצמאי.

הספר הוא רומן גראפי - קומיקס המסופר משתי נקודות מבט. של טיילר ואיימי,  שניהם תלמידים בחטיבת הביניים, ושניהם נתקלים באירועים שמאלצים אותם ללמוד איך להתמודד עם החברים שלהם ועם ה"פופולריות" שלהם, או היעדרה, עם מערכות יחסים, ידידות, עבודת צוות, כבוד הדדי, לחץ חברתי, אמנות וכדורסל, על להיות מי שאתה, להיות נאמן לאני האמיתי שלך,  ולהיות חבר גם עם תלמידים אחרים שתחומי העניין שלהם שונים משלך, ולא משנה מה אחרים חושבים.

 

טיילר מוצג כנער פופולארי. הוא שחקן כדורסל מוכשר. הוא אוהב להיות חלק מהקבוצה ואינו מחמיץ אימונים. לאחרונה הוא גילה שאמנות היא משהו שהוא אוהב והוא מצטרף לכיתת האמנות בבית הספר. כאשר המורה לאמנות מציבה בפני תלמידיה אתגר לקראת תחרות האמנות של בית הספר, טיילר חובר לאיימי כדי ליצור ולעצב ביחד חוברת קומיקס. שיתוף הפעולה עם איימי הוא משהו שהוא מעולם לא ציפה לו, אבל הוא נהנה לעבוד איתה על הפרויקט המשותף שלהם, גם אם לעיתים זה על חשבון אימון כדורסל. אלא שמשחק חשוב מתקרב, וההיעדרות של טיילר מהאימונים יוצרת מתח בינו לבין חבריו לקבוצה, והם מתחילים להתגרות בו וללעוג לו על הקשר שלו עם איימי.טיילר מבין שהוא חייב להחליט מה סדר העדיפויות שלו, מה באמת חשוב לו, מה משמח אותו, ואיך להתמודד עם חברים שחושבים אחרת ממנו, ובהחלט איך לפצות את איימי הפגועה.

 

איימי היא אמנית מוכשרת, אבל זה לא משהו שתורם לשיפור הרגשתה לגבי הדימוי עצמי שלה, או לפופולאריות שלה. היא לא נחשבת מגניבה. היא מאוהבת בטיילר תקופה ארוכה ואפילו שלחה לו בעבר מכתב בו היא מתוודה על כך, מכתב שנתפס ועורר מהומה לא קטנה על ידי חבריו של טיילר. היא נרגשת מכך שטיילר מסכים לעבוד איתה על ספר הקומיקס, כי מעולם לא חשבה שהוא ישים לב אליה. ככל שהם עובדים יחד, הם הופכים לחברים טובים יותר. איימי מרגישה שהחברים שלו לא חושבים שהיא מספיק מגניבה בשביל טיילר, וכשהם מתחילים להטריד אותו בגלל הזמן שהוא מבלה איתה, הוא נסער. הוא מאוד אוהב אמנות ונהנה לבלות עם איימי, אבל החברים שלו לא מרפים. כאשר מופץ "מם" מרושע עליו ועל איימי, טיילר מרגיש שהוא צריך לבחור, הוא לוקח צעד לאחור, ופוגע באיימי.

 

טיילר לא מבין למה הוא לא יכול להיות גם אמן וגם לשחק כדורסל?

 

חטיבת הביניים לא תמיד מצטיירת כמושלמת.  הצורך להשתלב, להכיר חברים ולגלות מי אתה באמת רוצה להיות הם לא דברים של מה בכך, בפרט בגיל ההתבגרות. המחברת מתארת את מצבם של טיילר ואיימי באהדה רבה, והקורא נמשך יותר ויותר לדמותם ככל שהספר מתקדם.

 

הקטעים של טיילר הם בגוף ראשון ומורכבים ברובם מטקסט עם קצת רישומים ומכילים הרבה שטח לבן וגרפיקה קטנה. הקטעים של איימי גם הם בגוף ראשון, אבל מורכבים ממסגרות קומיקס צבעוניות שמצוירות ברצף, ומשתרעות על פני עמוד שלם.  הן כוללות גם בועות טקסט.

האיורים ממש עזרו לספר את הסיפור. הדיאלוג משכנע והעלילה מציאותית, ואהבתי את ההומור, את הערות הקטנות ואת המעבר הלוך ושוב בין נקודות המבט, שהראו איך ניתן להתייחס לאותה סיטואציה בשתי דרכים שונות, או בדרכים דומות מבלי להיות מודע לכך.

אהבתי את השימוש בטכניקה של סיפור בתוך סיפור, כשלאורך הספר, משובצים קטעים מהקומיקס שטיילר ואיימי  כותבים יחד בפרויקט כיתת האומנות.

אהבתי איך שטיילר לומד שהוא יכול להפסיק לדאוג לגבי מה שאנשים אחרים חושבים ובסופו של דבר לעשות את מה שהוא אוהב. אהבתי את הקשר של טיילר עם אחיו הגדול, ובעיקר את הדרך שבה הם מתנצלים בפני חברים וחברות על הטעויות שהם עושים.

 

מומלץ לבנים ובנות בגילאי 11-13 תלמידי חטיבת הביניים.





יום שישי, 8 בספטמבר 2023

איפה אפי? מסע בין מבוכים - מרטין הנדפורד

איפה אפי? מסע בין מבוכים - מרטין הנדפורד

תרגום: אורה דנקנר

הוצאת שוקן

30 עמודים 

2023 אוגוסט












אני זוכרת  איך ילדי אהבו את "איפה אפי". עכשיו, כשהם בגרו  ויש להם ילדים משלהם, הנכדים שלי, אני יכולה לומר בביטחון מלא ש"איפה אפי" הוא מסוג הספרים שלעולם לא "מזדקנים". גם אחרי שנים "איפה אפי" עדיין מהנה, ואפילו מהנה יותר כשהדור הצעיר מתלהב מהם.

 

הספר החדש בסידרת "איפה אפי" הוא ספר אינטראקטיבי שעוסק במבוכים, כאלה שיש להם נקודת התחלה ממנה יוצאים לדרך ונקודת סיום אליה מנסים להגיע הכי מהר שאפשר, אלא שהמבוכים שכאן הם לא המבוכים הגראפיים שכולנו מכירים אלא מבוכים מאוירים עם אלפי פריטים ופיתולים. כל מבוך הוא עולם בפני עצמו ובכל אחד מעמודי הספר ניכר שהושקעה הרבה מחשבה כדי ליצור מבוך שונה ומסקרן .זה אולי נשמע קל אבל אני מבטיחה לכם שזה ממש לא.

 

הספר הזה הוא הספר הכי מאתגר ומעורר חשיבה בסידרת "איפה אפי" והמבוכים שבו עוררו סקרנות ודרשו ריכוז מירבי.

 

בתחילת הספר יש הסבר שימושי עם מעט רמזים שיעזרו לצלוח את המבוכים. ובסוף הספר יש מבוך סיכום שעובר בין כל המבוכים שבספר לפי סדר הופעתם עם רשימת מטלות חדשה שיש למצוא בכל מבוך ומבוך...

כל אחד מהמבוכים דורש תשומת לב לפרטים. כל מבוך משתרע על פני שני עמודים ויש בו משימות המחייבות את הקורא לחפש דמויות ופריטים. אמנם ההתמקדות העיקרית בכל עמוד היא למצוא את הדרך מתחילתה ועד סופה אך גם את חבריו של אפי, הכלב אפצ'י, אפרת, הקוסם צחור זקן ופושעוני, ועל הדרך חפצים שונים.

 

הספר מגיע בכריכה קשה ובפורמט גדול ומהודר (29X 30) ומכיל 11 מבוכים ועשרות משימות.

במבוך הראשון המתרחש ב"שדה התעופה" יש למצוא בנוסף לאפי, 14 דיילים, מזוודות עם פסים, אצנים, דג מעופף, זר בלונים, טלפון, עב"מ, שתי פרות, ילדה שלובשת שמלה אדומה משובצת ועוד...

במבוך השני "המוזיאון" אפי וחבריו מטיילים בתערוכה הקשורה למצרים העתיקה. יחד איתם "מטיילים" 7 שודדים אותם יש למצוא יחד עם חצוצרה, אופניים עם גלגלים מרובעים,קולב, ועוד

ככל שמתקדמים המבוכים נעשים קשים ומסובכים יותר והעומס הויזואלי שלהם מבלבל מאד. זה לא ספר שמסיימים בפעם אחת, אבל זה ספר נהדר שעוזר לפתח את כישורי ההתבוננות, ומאתגר את הצעירים התחרותיים למצוא דמויות ואביזרים שמסתתרים בתמונות בין פריטים רבים וצבעוניות רבה.

 

מי לא אוהב את אפי?

אנחנו אהבנו מאד.

ספר שמתאים לצעירים  מגיל 6 ואילך ולמבוגרים כאחד, שיהנו ממנו במשך שעות ארוכות ביחד או בנפרד.

 

מומלץ מאד


יום שלישי, 5 בספטמבר 2023

הלבבות האבודים שלנו – סלסט אינג

הלבבות האבודים שלנו – סלסט אינג

תרגום: סמי דואניס

הוצאת אחוזת בית

ספטמבר 2023. 373 עמודים











לא קראתי את ספריה הקודמים של סלסט אינג ודי היססתי לקרוא את "הלבבות האבודים שלנו" במחשבה שזה ז'אנר שהוא "לא כוס התה שלי", אבל אחרי מספר עמודים, נמשכתי לכתיבה היפה של אינג והסתקרנתי. ראוי לציין שהספר אינו רק דיסטופיה אלא מביא היבטים של ספרות היסטורית, מתאר את כוחה של אמנות, במיוחד אמנות מחאה והוא די רומן פוליטי שמציע אלגוריה ברורה למהומה הפוליטית ולמתחים הגזעיים במהלך מגיפת הקורונה, במיוחד הרטוריקה האנטי-אסייתית.

העולם הדיסטופי שאינג בוראת, מתרחש באמריקה, בזמנים שבהם אסורות הפגנות, מחאות, ספרים שונים מורדים ממדפים וחופש הביטוי מוגבל.  אמנם זו דיסטופיה, אבל כזו שמאירה עלינו בפרוז'קטור ענק ומכריזה בקול שאנחנו כבר חיים בתחילתה של הדיסטופיה. כל זה בהחלט מעורר מחשבה כאשר ניתן לזהות בעולם הדיסטופי שאינג יצרה, אלמנטים מההיסטוריה של ארה"ב בעבר, היבטים של המציאות החברתית הנוכחית, וכשמחפשים תשובה לשאלה, לאן פנינו מועדות.

 

מסיבות של שליטה פוליטית הממשלה מפרידה ילדים מהוריהם אם לדעתה הם חשופים בביתם להתנהלות "חתרנית" לכאורה. אינג ממקדת את תשומת לבה באנשים ממוצא אסיאתי החיים באמריקה, שמגפת הקורונה הביאה איתה עלייה חדה באירועי אפליה ושנאה כלפיהם, אבל מציינת שזו בהחלט לא תופעה חדשה: לאפליה כזו יש שורשים ארוכים עמוק בהיסטוריה האמריקאית. פשעי השנאה שבוצעו נגד הקהילה האסייתית בשנים האחרונות מוכיחים שהמציאות שאינג יוצרת כלל אינה זרה, ואין ספק שאינג "מתריעה" שאנחנו כבר במסלול שבו זה צפוי לקרות.

 

בעקבות טלטלה כלכלית ארה"ב עוברת תקופה של אינפלציה , מחסור מאסיבי, אבטלה ואלימות. נכון או לא, הרבה מהאשמה הוטלה על סין, ובעקבות המצב התפתחה פוליטיקה חדשה שדרשה נאמנות מלאה לערכי ארה"ב. אנשים שדיברו בקול והביעו את דעתם מצאו את עצמם לעתים קרובות נענשים. חלק מהם נענשו על ידי הפרדתם מילדיהם והעברתם למשפחות נאמנות  בעלות "הערכים הנכונים". כל אסיאתי הפך לפגיע לא רק בידי הממשלה, אלא גם על ידי אזרחים זועמים.

 

העלילה מספרת את סיפורו של בירד, ילד בן 12, שאמו, מרגרט, סופרת ומשוררת סינית-אמריקאית, עזבה מרצונה את המשפחה לפני שלוש שנים ונאמר לו לשכוח אותה ולהיזהר מאוד מלומר או לעשות כל דבר שנראה כלא פטריוטי. הוא אפילו צריך לחזור להשתמש בשם הלידה שלו, נח.

בירד גדל לבד עם אביו שמתאים את עצמו לכל מה שהממשלה דורשת. האב שאיבד את עבודתו ואת ביתו עובד בספרייה, ועושה כמיטב יכולתו להגן על בנו, בכך שהוא מתנער מכל מה שקשור לאשתו. הם נמנעים מעימותים או צרות, אך בירד לא יודע למה הוא חייב לעשות זאת. הוא לא יודע איפה אמו או למה היא עזבה או מה קרה לה. עד שיום אחד הוא מקבל גלויה מאמו, כזו שמעוררת בו זיכרונות וגעגועים, וצורך דחוף למצוא אותה. הוא מתחיל להיות מודע לעולם הסובב אותו, ומתחיל לשאול מדוע אמא שלו עזבה ואיפה היא יכולה להיות. הוא רוצה לקבל תשובות לשאלות, אך אביו מסרב לדבר עליה, או להזכיר אותה. בהיותו  ילד רגיש ואינטליגנטי  הוא מחליט שהוא ימצא את אמו למרות הסיכון הגדול לעצמו ולה. והוא יוצא למסע חיפושים לא פשוט וברגע שהחיבור המחודש מתרחש, אמו מתחילה לספר מה קרה. לאט לאט אנו מגלים מה בדיוק קרה ומה היתה הסיבה שהובילה לנתק ביניהם,ואיך ולמה נוצרו החוקים להגנה על "התרבות והמסורת האמריקנית" . ואנו מלווים אותו במסע המאוד אישי שלו לקראת גילוי עצמי וחיבור מחדש עם עברו.


"הלבבות האבודים שלנו " הוא סיפור קורע לב, מפחיד, אבל בסופו של דבר מעצים כי הוא מעין סיפור אזהרה, תזכורת שצריך לעמוד על המשמר.

העלילה עוסקת בנושאים של דיכוי, חוסר סובלנות, שתיקה וחיים שבורים. אהבת הארץ, אהבת האמת ואהבת המשפחה. אפליה, גזענות, ילדים שמחפשים הורים, הורים שמחפשים ילדים, וכל אלה שזורים באלמנטים פוליטיים על מה קורה למי ששוחה נגד הזרם כמו גם מה קורה כאשר מחליפים עובדות בשקרים ואנשים עוצמים עיניים לאמת ובוחרים להתנהל כמו עדר כבשים.

סיפור יוצא דופן, מעורר מחשבה, לא קל לקריאה, אבל מומלץ מאד.