האוויר שאת נושמת-פרנסס דה פונטס פיבלס
תרגום: מרב זקס־פורטל
הוצא' מטר. הוצא' כנרת זמורה דביר,
אוגוסט 2019 . 365 עמ'
"האוויר שאת נושמת” של פרנסס דה פונטס פיבלס הוא סיפור יפהפה ועם זאת טרגי.
הסיפור מתרכז בחייהן המוזיקליים של שתי בנות, גראסה
ודורס, שכנגד כל הסיכויים מצליחות.
דורס,
בת לאישה לא נשואה. נמסרה על ידי המיילדת לננה, הטבחית הראשית במטע סוכר בברזיל
ומעולם לא הכירה את אמה. ננה מגדלת את דורס הצעירה מתוך כוונה שבבוא היום תדע כיצד
לנהל מטבח. אבל התחושה שמלווה את דורס כל חייה היא של חסרת זהות אמיתית.
גראסה היא
בת הבעלים החדשה, ילדה מקסימה, מלאת חיים, חצופה, מיוחסת ומפונקת ובת גילה
של דורס.
דורס נקראת לשחק עם גראסה , ומתוך המציאות הזו
היא מתוודעת לאורח החיים של גראסה ומשפחתה ולאפשרות של חיים אחרים מאלה שהיא
מכירה, דבר שבסיטואציה אחרת לא היתה זוכה להכיר. דורס וגראסה יוצרות קשר בלתי סביר
ובלתי ניתן לערעור, למרות הניגוד החד ביניהן. גראסה תמיד משיגה את מבוקשה רק על
ידי בקשה, ודורס נאלצת להילחם על כל מה שיש לה.
בגיל שתים עשרה שתי הבנות הולכות להופעה
בתיאטרון סנט איזבל ברסיפה עם סניורה פימנטל. דורס מצטרפת כדי לבדר את גראסה במהלך
הנסיעה. זו הפעם הראשונה שדורס עוזבת את המטע. הן מקשיבות לזמר הפאדו המפורסם
ודורס נכבשת בקסם המוסיקה.
המופע הזה מהווה את נקודת התחלה עבורן, ארוע,
שמוביל אותן לחלום, לשאוף ולהגשים את ייעודן, כל אחת בפני עצמה. הן זקוקות לפטיפון
וגראסה מבקשת מהוריה אחד. לא חולף זמן רב, והבנות מהופנטות על ידי “אנריקו קרוזו,
הייטור וילה-לובוס ואחרים .” מכאן, אחת תגדל להיות סופיה סלבדור המפורסמת, והשניה
עם קול טוב, אבל לא מספיק טוב, תהפוך לכותבת שירים.
לאורך הדרך נבדקת חברותן העזה עם הקונפליקטים
הנובעים מהיותן על הבמה ומאחורי הקלעים. יחד עם זאת, כל אחת נלחמת להיות שלמה בתוך
עצמה, וצריכה להילחם בשדים הפנימיים שעוצרים אותה. נראה שאף אחת לא מרגישה שלמה
בלי האחרת. הסיבוכים בחייהן יעניינו את ויניציוס, נגן הגיטרה וכותב השירים. הוא
השלישי במשולש אהבה.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של דורס הקשישה,
שנפתח במילים “הזמן קצר והמים עולים”.
הטון המלנכולי, המורגש לאורך כל הספר חושף את
סודות העבר, את הדברים שנעשו בדרך להפיכת גראסה לכוכבת . דורס מביטה לאחור על
העליות והמורדות בחייה, נזכרת בשנות המצוקה, התהילה והנפילה.
“האוויר שאת נושמת” הוא דוגמא לרומן שמונע על
ידי דמות.
הסופרת ארגה שתי דמויות מורכבות במערכת יחסים
מלאה בכאב ושברון לב, יופי ולידה מחדש.
זהו סיפור של חברות אינטנסיבית מלאת אהבה עזה
ויריבות חסרת רחמים, שנבחנת שוב ושוב לאורך השנים.
יש התמקדות במוזיקה באופן כללי – כשהבולטת
ביותר היא מוזיקת הסמבה שמהווה מעין דמות בפני עצמה.
פרנסס דה פונטס פיבלס עושה בספר “האויר שאת
נושמת” עבודה נהדרת ויוצרת דמויות שונות ומפותחות זו מזו עם דורס וגראסה. זה
ניכר לא רק במילים שנכתבו, אלא גם באופן שנכתבו. תיאורי המקומות, התלבושות,
המוזיקה, מילות השירים המדהימות, הרגשות, הרצון והשאיפה הופכים למוחשיים והופכים
את הקורא לחלק בלתי נפרד מהמסע שלהן, מהשאפתנות, הזהות, התשוקה, האהבה והבגידה על
רקע ברזיל והוליווד של שנות ה- 30 וה- 40 .
בספר הזה יש הכל – כתיבה מבריקה, קו סיפור מרתק,
דמויות בעלות עומק ולמרות אורכו, סיימתי אותו ביומיים. אין ספק שניתן
היה לקצר קצת בפרטים כך שהקריאה תהיה תמציתית יותר. אך לסיפור יש קצב והוא
זורם, וכל מי שיש לו הערכה לסיפורת היסטורית, סיפורי חברות ובגידה או אהבת מוזיקה
יהנה ממנו.
דמותה של דורס מבוססת על הזמרת / כותבת השירים
צ’בלה ורגס וגראסה היא דמות פיקטיבית שעוצבה בצורה רופפת על פי כרמן מירנדה, ודרכה
לתהילה.
פרנסס דה פונטס פיבלס נולדה בברזיל וגדלה
בארה”ב. סיפוריה התפרסמו בכתבי עת ספרותיים וזכו בפרסים הן בברזיל ובארה”ב. היא
מחברת רב המכר “התופרת”.
”יש חברויות שנדמה שהן כמו רומן אהבים,
מעשה ידי הגורל.”(כריכה אחורית)
ספר נפלא. ממליצה מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה