יום שישי, 27 בספטמבר 2019

אנשים נורמלים - סאלי רוני

אנשים נורמלים - סאלי רוני  
תרגום: קטיה בנוביץ'
הוצא' מודן . ספטמבר 2019 . 231 עמ'



זה סיפור אהבה בודד ומדכא.


“אנשים נורמלים” עוקב אחר שתי דמויות – מריאן וקונל- מגיל ההתבגרות עד לבגרות. שני בני נוער שקוראים את פרוסט ומרקס בשביל הכיף. מערכת היחסים ביניהם עגומה, אך מרגישה אמיתית עד כאב. הם כל כך פגומים, שלא יכולתי להפסיק לדאוג להם.

בתיכון, מריאן היא ילדה חכמה ועשירה אך מנודה חברתית וסובלת מהתעללות רגשית בבית, בעוד קונל שמגיע ממעמד הפועלים הוא כוכב ספורט פופולרי מאוד. אמא של קונל עובדת כמנקה בביתה של מריאן. הם מנהלים קשר שמבוסס על מגע מיני סודי שמתפרק כשקונל חושש שחבריו יגלו זאת. הם נשארים קרובים למרות שהם פועלים במעגלים שונים לחלוטין.

התפקידים מתהפכים ברגע שהם עוברים לדבלין, לקולג’. הם נפגשים שוב, מריאן נכנסת לחבורה שמעריכה את שנינותה ואת האינטליגנציה שלה, וקונל מתקשה להתיידד. 
הסיפור עוקב אחר הדינמיקה בינם לבין סביבתם. הם לא ב”יחד” רשמית אפילו חלק מהזמן, אבל הם נשענים זה על זה פעם אחר פעם בזמן שהם מתנהלים בעולם החברתי.

המראה שלהם מודגש באופן שגורם להם “להתבלט” מאחרים:הם רזים ויפים,הם מעשנים,הם מבצעים תנועות רשלניות,הם חכמים, ובניגוד לבני גילם, באמת אכפת להם מפוליטיקה עולמית. במהלך הרומן  מספרים לנו עד כמה הם שונים ומיוחדים. אך זה גם חלק גדול מהטרגדיה ששניהם עוברים, שנגרמת על ידי אנשים אחרים, לחץ חברתי וציפיות חברתיות. עצוב מאוד לחשוב שמישהו עשוי לוותר על מי שהוא הכי אוהב כי הוא לא יכול להתמודד עם איך זה גורם לו להיראות בעיני אחרים. יש על כך ביקורת ברורה, על הצורך המתמיד שלנו להרשים ולהציג הצגה כוזבת עבור אחרים.

“אנשים נורמלים” הוא רומן מוזר, מסורבל, מדכא, חזק ומורכב על קשר שנוצר בין שני אנשים שונים מאוד שמוצאים זה בזה בדיוק את מה שהם צריכים – ואולי גם את מה שלא . נטייתה של מריאן להרס עצמי וחוסר היכולת של קונל להתמודד עם הלחצים הרגשיים העומדים בפניו מותירים את שניהם לא בטוחים מה הקשר שלהם צריך להיות ויכול להיות, אם בכלל.

הסיפור מתמקד רק ברגעים המרכזיים של שתי הדמויות הללו, קופץ לפי הצורך שלושה שבועות קדימה, שישה חודשים או חמש דקות,  כדי לתת לקורא רק את הרגעים האינטנסיביים ביותר שאפשר.

זה לא ספר שמחפש  לתת השראה, הדרכה או בידור, וזה בדיוק מה שהופך אותו למשהו חריג, מרענן, בסיפורת על צעירים.  זהו רומן (לא רומן רומנטי) שמציג את האמת של חוויות נעורים, בלי פילטרים של נוסטלגיה או סנטימנטליות. מרגיש כמחקר מעמיק על אופי שמזמין את הקורא לראות את המתחולל בנפשם של קונל ומריאן ולהזדהות איתם ולהרגיש את הכאב והסערות בחייהם הצעירים. התחושה של מריאן שהיא לא ראויה שיאהבו אותה ללא התעללות, והאופן בו היא מטופלת על ידי משפחתה, חבריה ואחרים, קשה מאוד לקריאה, וההתמודדות עם הדיכאון של קונל גם היא כואבת מאוד, כך שלעתים הספר הזה הרגיש כבד מאוד, ונראה היה שהוא נע בקצב מאד אטי.

סאלי רוני כותבת בדיוק חד, כך שהכל מרגיש נכון עד כאב. היא שוזרת רגעים רגילים עם רגעים טעונים רגשית ומצליחה להעביר את התחושה על ידי מבט, משיכת כתף וכד’. קונל ומריאן פחות חשובים כישות בפני עצמה. הדבר האמיתי בסיפור הוא  יחסי הגומלין ביניהם, הדינמיות וההשפעה שיש לכל אחד מהם על האחר בעיצוב חייהם, המורכבות של מערכות יחסים, ואיך אי-הבנה כתוצאה מתקשורת לקויה הופכת לכדור שלג שמובילה לשברון לב גדול.

זה ספר רציני מאד שכתוב יפה, אם כי מעט איטי. רומן שמתאר רגשות עמוקים, שהיקשה לעיתים על הקריאה, שדן בסוגיות של תקיפה מינית, התעללות במשפחה, שימוש בסמים, גזענות ,דיכאון, חרדה מחשבות אובדניות ועוד. גם אחרי שסיימתי את קריאתו הוא המשיך להדהד במחשבותי. 

קריאה אחת אינה מספיקה, ואני מקווה לחזור ולקרוא אותו שנית.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה