אהבה יד ראשונה – מירה מגן

אהבה יד ראשונה – מירה מגן

הוצאת כנרת זמורה דביר

פברואר 2022. 222 עמודים מודפסים.

נקרא כעותק דיגיטלי

"אהבה יד ראשונה" מספר את סיפורן של מספר דמויות, שגרות בבית דירות משותף.

יולה, סופרת מצליחה ומפורסמת, מגיעה לגור בבית משותף, בעיר כלשהי בארץ, בדירה שהושאלה לה לתקופה של ארבעה חודשים. כל עניין הדירה הזאת לא היה נולד אלמלא התחייבה לעורך שלה שעד סוף דצמבר יהיה לה ספר.  היא פורשת מהמוכר והידוע, מבני משפחתה, ומגלה את עצמה לדירה שְאוּלה כדי לנטרל רעשים  ולנסות ולהתגבר על מחסום הכתיבה בו היא שרויה, ולכתוב את הספר הבא שלה.  

הנוכחות שלה "מוציאה לאור" את דיירי הבניין מהשיגרה היומיומית, מיחסים של שלום שלום ולא מעבר, וכשהם מנסים לתהות על קנקנה, היא נאלצת לתהות על קנקנם, ושלא מרצונה היא נחשפת אליהם. הבניין מאוכלס במשפחות שונות ומגוונות. כולם חיים ביחד ולחוד, ולכל אחד יש את הסיפור האישי שלו שלא מוכר לאחרים. לאט לאט נרקמים קורים דקים של אינטראקציה בינה לבינם ובינם לבין עצמם, ומתגלה סיפורם האישי של כל אחד מהדיירים, ואלה טורדים את מנוחתה ואת היכולת לכתוב ולו מילה חדשה אחת.

יולה פוגשת את הדמויות השונות בחדר המדרגות או בחצר לשיחות קצרות.

את סמדר בת ה-64 שהתאהבה באלהים ומתגעגעת נואשות לרפאל בעלה לשעבר. אהבתה  העבירה אותה על דעתה ותקופה ארוכה שהתה במוסד פסיכיאטרי. היא גרה עם שירה הסטודנטית, שבנותיה הביאו שתגור איתה חינם ורק תשגיח עליה. שירה רווקה דתיה בשנות השלושים המתקדמות לחייה מחפשת אהבה, שידוך הולם, יוצאת לדייטים שלא יוצא מהם דבר, די נואשת אך מוכנה להתפשר.

מגי, אם חד הורית, לביאה לוחמת, שפיה וליבה שווים, אהבה עד כלות את הגבר ששיקר, גנב ורימה אותה והשאיר אותה נטושה ללא פרוטה. אחריו לא רצתה שום קשר עם גברים, ואת בנה ילדה מתרומת זרע.על מנת לפרנס את בנה עזבה את עבודתה כאחות והחלה לעבוד ב...."בזק" , מילת כיסוי לעיסוקה במקצוע העתיק ביותר בעולם, ובנה, מחמל נפשה,  ניסו השמן, חווה בדידות כשהיא נעדרת מהבית מספר ערבים בשבוע ותסכוליו מוצאים נחמה באכילה, וסובל בין היתר מהתלמידים בביה"ס.

אורנה ושאול לוי, פסיכיאטר ורופאה, אופירה המוחצנת,בעלת בוטיק בגדים ופרימו בעלה השף שמעריץ את הקרקע שרגלה דורכת עליה, ואחרון, לא בטוח שחביב, נבוקו הגבר, המתנשא והמנותק, שחי לבדו עם כלבו, בפנטהאוז.

שני מוטיבים מאחדים בין כל אחת מהדמויות, השונות כל כך זו מזו.

אהבה.

וסמדר שנוגעת בחיים של כל אחד מהם, בנגיעות עדינות כמו ריפרוף פרפר.

אהבתם הישנה, של יולה ונבוקו, אהבתה של סמדר אל אלהים ואל הבעל שנטש אותה, הכמיהה של שירה להיות נאהבת והצורך להתפשר כי השעון מתקתק, אהבתו האינסופית של פרימו לאופירה, והאהבה המיושבת בין אורנה ושאול. יש בהן מי שמתרפק בגעגוע עז, יש מי שכמֵה לזכות בה סוף־סוף, יש מי שמתכחש לה ויש מי שמתעב אותה.

 

הספר מורכב מפרקים שמסופרים בכל פעם מפיה של דמות אחרת, שמספרת על עצמה ועל נקודת המבט שלה על הדמויות האחרות, והקורא שמתוודע לכל נקודות המבט יכול לחבר אותן ולקבל תמונה רחבה על מה שכל אחת מהדמויות עברה ועוברת בחייה.

 

אני אוהבת את הכתיבה של מירה מגן.

בכתיבה אלגנטית ומעוררת הזדהות, ברגישות ובעומק, היא  מצליחה לתאר את כל הדמויות בצורה מדויקת, שלמה, כך שעל אף שהן לא מושלמות, כל אחת מהן מעוררת סימפטיה. כן, גם זו של נבוקו, המתנשא, שללא היסוס מאפשר לסמדר לצאת אל מרפסת ביתו ולהרגיש קרובה לשמים, וכך מתגלה צד מלא חמלה ורגש בדמותו.

 

וגם אם לכאורה אין עלילה בספר, וגם אם הוא לא חף מבעיות, הדמויות ממש משכו אותי פנימה וקשה היה שלא להיות מרותקת לסיפור. 

מומלץ בחום.