כבו את הירח - קריסטן היגינס
תרגום: שרון פרמינגר
הוצאת כנרת זמורה דביר
ינואר 2023. 416 עמודים
הרומן החדש של קריסטן היגינס "כבו את
הירח" מספר את סיפור אהבתם של ג'וש
ולורן. סיפור מרגש ובו בזמן קורע לב על
אובדן, אבל, ריפוי ואהבה.
לג'וש וללורן יש קשר אהבה עמוק. הם צעירים, יפים
ומוכשרים. לורן מעצבת חלל וג'וש שנמצא על הרצף האוטיסטי הוא ממציא פטנטים מוכשר
ביותר וברזומה שלו תארים אקדמיים.
השניים נשואים באושר כ 3 שנים, ועסוקים בתכנון עתידם עד לאותו יום גורלי בו לורן מאובחנת כחולה במחלת ריאות סופנית. האבחנה שלה מאלצת את ג'וש להשלים עם העובדה שהוא לא יכול להציל את לורן, אפילו הגאונות הטכנית והכסף שלו לא עוזרים.
נשואה לאהבת חייה, לורן נחושה להפיק את המרב
משנותיה האחרונות. וכשהמצב מחמיר ג'וש מטפל בה באהבה ובמסירות רבה. כשהיא הולכת לעולמה, עולמו מתמוטט והוא מאבד את דרכו.
היא הייתה העולם שלו, החברה הכי טובה שלו, המורה שלו. הוא חסר אונים לחלוטין, ובהיותו
על הרצף הוא מאותגר חברתית, שוכח לאכול, מסתגר ואינו יוצא מהבית ומתאבל על לורן אבל
עמוק.
לורן שידעה עד כמה יהיה לג'וש קשה להתנהל ללא
נוכחותה, כותבת לו 12 מכתבים אותם השאירה בידי חברתה הטובה. המכתבים אמורים לעזור
לו להתמודד עם תהליך האבל, והוא יקבל מכתב אחד בחודש במהלך השנה הראשונה שלאחר מותה.
במכתבים היא מאתגרת את ג'וש להתגבר על הכאב שהוא חווה ולהתחיל בתהליך הריפוי. בכל
מכתב ניתנת לו משימה אותה עליו לבצע. המשימות לא קלות לו, ובמסע שהוא עובר הוא
חווה התקפי זעם, עצב בלתי פוסק ורגעים של בידוד מוחלט. אבל לורן ידעה למה הוא
יזדקק, והמשימות שהיא שלחה אותו לבצע, העלו בסופו של דבר את חייו על מסלול אחר,
הביאו לו את החבר הכי טוב, הביאו לו תחביב חדש, הם עזרו לו לכבוש את הפחדים שלו,
והם עזרו לו למצוא שוב אהבה. גם משפחתה וחבריה תומכים בו בדרכים שמעולם לא ציפה להם ומסייעים
לו להתמודד, ולאט לאט הוא מתגבר על האבל, העצב והכאב, נפתח לעולם ומתחיל לחיות את חייו שוב.
העלילה מסופרת משתי נקודות מבט.
אחת של ג'וש, באמצעותו הקורא חווה את האובדן לאחר
מותה של לורן ואת המסע שהוא עובר במהלך שנים עשר החודשים שלאחר מותה, והשניה דרך עיניה של לורן עצמה,
שעוברת תהליך אבל משל עצמה כשהיא מתמודדת עם העובדה שהיא גוססת. לורן כותבת מכתבים אל
אביה שנפטר ובאמצעותם אנו לומדים על הקשר ביניהם, מכתבים בהם היא
משתפת אותו על כל מה שקורה בחייה בעבר, לפני ואחרי מותו. היא מדברת איתו על הפחדים שלה, על כמה
שהיא עצובה שהיא תעזוב את ג'וש לבד ושלא נולדו להם ילדים. היא גם מעבירה את תקוותה
שהיא תתאחד איתו בחיים שלאחר המוות.
לורן היא נשמה נפלאה וקל להבין מדוע ג'וש אהב
אותה כל כך ונותר הרוס לאחר מותה. אהבתי את ההצצות אל חייהם המשותפים שסיפקו
הפלאשבקים, ובמיוחד אהבתי את המכתבים של לורן לג'וש, שלמעשה היו די מצחיקים לפעמים,
בהם הוא קבל הוראות מפורשות שהיא ציפתה ממנו לבצע, החל מדברים פשוטים כמו ללכת לחנות
מכולת ועד למשימות מאתגרות יותר כמו להזמין אישה לדייט, ומכיוון שג'וש כל כך אהב
אותה,היה ברור שהוא ימלא כל חודש את בקשותיה.
הרבה סופרים השתמשו כבר בקו העלילה הזה, המספר על גבר/אשה שמגלים שיש לו/לה מחלה סופנית והיא/הוא מחליטים להשאיר ליקיריו מכתבים כדי לעזור להם להמשיך בחייהם, ולהתמודד עם האבל והעצב. הזכור מכולם הוא "נ.ב. אני אוהב אותך" מאת ססיליה אהרן, וגם קצת את "מכתבי האהבה של מונמארטר" מאת ניקולא בארו, שליוו את מחשבותי במהלך הקריאה.
יחד עם זאת קריסטן היגינס עשתה עבודה טובה
בלכידת שלבי האבל אך שזרה בתוכם אופטימיות והומור כדי למנוע מהסיפור
להיות יותר מידי עצוב.
האם אתם אוהבים ספרים עצובים?
האם אתם אוהבים לקרוא רומן מכתבים?
אם כן, הספר הזה בשבילכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה