יום שני, 29 במאי 2023

שושנה חיפושית הזבל המשועממת - אורית ברגמן

שושנה חיפושית הזבל המשועממת - אורית ברגמן

איור: אורית ברגמן

הוצאת אגם

2023. 36 עמודים

 


 









הספר מתאר את חייה של שושנה חיפושית הזבל.  היא קמה מוקדם בבקר ליום עבודה שיגרתי. כל היום היא מגלגלת כדור זבל. שושנה מגלגלת את הכדור עם שתי רגליה האחוריות ואינה רואה מה נדבק אליו.

 

"הַנּוֹף הָיָה נֶהֱדָר, אֲבָל שׁוֹשַׁנָּה לֹא עָצְרָה אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת. הִיא לֹא הִסְתַּכְּלָה לְאָחוֹר".

 

העבודה הזו משעממת ומעציבה אותה, והיא מתמרמרת ומתלוננת על חייה הסתמיים והמשעממים. היא אף פעם לא פוגשת חברים,לא מוזמנת למסיבה ביער או יוצאת לבלות בעיר הגדולה או בעולם. אף אחד אינו משחק איתה והיא מאד בודדה. היא כל כך שקועה במחשבות על הקיום הסתמי שלה ועל מה שאין לה, שהיא אפילו לא שמה לב לכך שתוך כדי הליכתה היא אוספת לתוך כדור הזבל שלה, את אותם דברים שהיא היתה רוצה להיות חלק מהם:

קוצים, אבנים, חברים, רהיטים ואפילו עיר שלמה.

 

"כַּמָּה קָשֶׁה לִהְיוֹת חִפּוּשִׁית!
כָּל הַיּוֹם לְגַלְגֵּל וּלְגַלְגֵּל כַּדּוּר זֶבֶל.
לַאֲחֵרִים יֵשׁ חַיִּים מְעַנְיְנִים, רַק לִי
אַף פַּעַם לֹא קוֹרֶה כְּלוּם.
אוּף, אֵיזֶה שִׁעֲמוּם."

 

מה יגרום לשושנה להביט לאחור, ולראות את העולם שיצרה?

 

כשהיא מטילה ביצה ובוקעת ממנה שוש הקטנה, אמא שושנה משנה את נקודת מבטה על העבודה "המשעממת" שלה. שוש הקטנטנה היא זאת שגורמת לה לפקוח סוף סוף את עיניה ולהבחין במשמעות האמיתית ובערך המוסף שמביא לחייה כדור הזבל שהיא מגלגלת לאחור. פתאום היא מבינה שמרוב מירמור על חייה המשעממים היא לא שמה לב למה שבאמת קורה בחייה ואל כל הדברים הנפלאים שכדור הזבל הביא אליהם.

 

"מִי הָיָה מַאֲמִין?

אֲנִי, חִפּוּשִׁית הַזֶּבֶל הַקְּטַנָּה, גִּלְגַּלְתִּי אֶת כֻּלְּכֶם לְגַמְרֵי לְבַד."


המסר שהסיפור הזה מעביר הוא שהבחירה להעריך, להוקיר וליהנות ממה שיש תלויה בנקודת המבט שלנו, ושבסופו של דבר, האהבה והדאגה ליקרים לנו הם הדבר החשוב ביותר, שמעניק פרופורציה ומשמעות לקיומנו.

 

סיפור קצר על עולם החיפושיות, (בסוף הסיפור יש תאור "מדעי" על חיפושיות הזבל) על השינוי שגורמת האמהות, ועל מה שמביאים הילדים לחיינו.

האיורים של אורית ברגמן מובאים בעיקר על רקע שחור והצבעוניות מאד חזקה. הם יוצאי דופן בהשוואה לאיורים הרכים והפסטליים אליהם אנחנו מורגלים בספרים לפעוטות וילדי גן.
הטקסט מובא במשפטים קצרים וגודל אותיות הטקסט וגם הפונט משתנים מדובר לדובר. בקריאה ראשונה יש תחושה של כאוס, הצבעוניות הבולטת, אוסף הפרטים בכדור הזבל, לא יודעים על מה להביט קודם והעיניים מקפצות מפרט לפרט לאבל בקריאה שנייה העין מתרגלת ופתאום "הבלגן" נעלם...

הקראתי את הספר לנכדים הקטנים שלנו והם התלהבו ממנו.

לילדי גן גילאי 4-5, ולראשית קריאה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה