שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם - יעל גובר

שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם - יעל גובר

איורים נעם וינר

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2023. 28 עמודים

  

הסיפור מתחיל בתיאור מצב המאיים להתפתח למשבר משפחתי.

בסיומו של יום הלימודים בגן ,עדי לוקחת מקיר השבלולים שני שבלולים ומחזיקה כל אחד מהם בכף יד אחרת. היא רוצה להפתיע את אמה, אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. במקום אמא הגיע אבא. אבא מושיט את ידו לעדי אך ידיה נותרות קפוצות. הוא מנסה לדובב אותה ושואל

 

"מָה יֵשׁ לָךְ בְּיָד?" אַבָּא שָׁאַל,

"שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם, " עֲדִי עָנְתָה.

 

ואבא ענה לה

"לֹא בַּנַּעֲלַיִם..." אַבָּא אָמַר. "שָׁאַלְתִּי מָה יֵשׁ לָךְ בְּיָד."

"שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם, " עֲדִי עָנְתָה.

"שָׁמַיִם בָּלְעוּ מַיִם?" הִתְפַּלֵּא אַבָּא.

[....]

וכשהוא מבקש לראות את השבלולים עדי מסרבת לפתוח את כפות ידיה ומותירה אותן קפוצות.

השניים הולכים מגן הילדים אל גן השעשועים והספר מתאר את כל הנסיונות של אבא שבדרכו הסבלנית והמיוחדת מנסה להצחיק את עדי "ולהפשיר" את מצב רוחה. הוא מציע לה לאכול ארטיק, ללטף את יויו הכלבה החמודה, אך עדי עקשנית גדולה ולא מתרצה. היא נשארת בסרבנותה וממשיכה להתנהל כמו שהיא רוצה. גם אם לא נוח, מדגדג, מגרד ומזיע לה בכפות הידיים היא אוחזת חזק בשבלולים ואינה מרפה מהם, ואבא שראה שכל נסיונותיו אינם מועילים, אינו מאבד את עליצותו, ובכל פעם שעדי מסרבת להצעה שלו, שר  -

 

"שְׁנַיִם שַׁבְּלוּלִים בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

לֹא בַּנַּעֲלַיִם וְלֹא בָּלְעוּ מַיִם.

עַד שֶׁאִמָּא לֹא תַּחְזֹר מֵהָעֲבוֹדָה,

עֲדִי לֹא תִּפְתַּח אֶת כַּף יָדָהּ."

 

עד מתי עדי תתעקש?

מה יעלה בגורל השבלולים?

איזו הפתעה מחכה לכולם כשאמא תחזור מהעבודה?

 

קראו את הספר ותגלו...

 

הספר כתוב בצורה משעשעת וידידותית, הוא קיצבי, מחורז והמלל לא עמוס. לאורך כל הסיפור יש דגש על העובדה שלעדי יש רצון משלה ודעה משלה על מה שקרה והיא לא מאבדת שליטה. יש התייחסות לעניין של הבטחה שהופרה, וגם התייחסות קצרצרה לעובדה שהמשפחה של עדי אינה משפחה רגילה.

גודל אותיות הטקסט וגם הפונט משתנים מעמוד לעמוד והדבר מסייע להדגיש, בין היתר, מי הדובר. חלק מהטקסט חוזר על עצמו, ומעניק לזה שקורא ולזה ששומע אפשרות להיות שותף פעיל כי יש מעין פזמון שחוזר על עצמו, וקל לילדים לשנן אותו. בנוסף, הטקסט מאפשר להדגיש מילים מסוימות באמצעות טונציה ברגעים המתאימים וליצור מעין מיני הצגה במהלך ההקראה.

התוכן מעורר סקרנות כי רוצים לדעת עד מתי עדי תמשיך להתעקש ומה יקרה לשבלולים בכפות ידיה לאור הפעילות העמוסה בגן השעשועים, ולאחריה.

האיורים מקסימים, צבעוניים ומשעשעים ותואמים את הכתוב כך שהילד גם שומע את הסיפור וגם רואה בעיניו את המתרחש.

 ליהיא שלנו אהבה וכבר בהקראה ראשונה יכלה לחזור על "הפזמון" של אבא.

מומלץ לילדי הגן.