עד
שייגמר האוויר - ג'נבייב וילר
תרגום: נעה בן פורת
הוצאת אריה
ניר, מודן
מאי 2026. 367 עמודים
אדלייד ויליאמס היא צעירה אמריקאית בת 26 המתגוררת
בלונדון. היא מוכשרת ומוערכת בעבודתה. יש
לה חברים נהדרים, חיי עיר מדהימים והרבה סטוצים חסרי משמעות עם רווקים אחרים. יש לה עבר כואב שאינו מרפה ממנה, עד שהיא פוגשת את רורי יוז דרך אפליקציית
היכרויות.
רורי יוז הוא בחור אנגלי כריזמטי, מקסים אך מרוחק, ויש לו את השדים שלו. אדלייד מוצאת אותו מתאים למה שהיא מחפשת בגבר, וחושבת
שמצאה את הנפש התאומה שלה. היא אוהבת את
רורי, אבל רורי לא אוהב אותה. היא משקיעה את כל האנרגיה שלה בלתמוך בו והוא מנצל
את טוב ליבה, נעלם לעיתים קרובות, לא עונה על הודעות הסמס שהיא שולחת לו, נהנה
מארוחות שהיא מכינה לו, כולל יחסי מין, אבל לא באמת אכפת לו ממנה. רורי מתקרב
כשנוח לו, אך מתרחק, נעלם ומנתק מגע כשהדברים הופכים למחייבים או מורכבים מדי, מה
שמשאיר את אדלייד במצב תמידי של חרדה וציפייה.
כשהיא נתקלת ביחסו חסר הרגישות כלפיה, היא
מאמינה שאם היא תאהב אותו מספיק חזק, תהיה מסורה לו, הוא יבין שהיא האחת והיחידה בשבילו.
אך מחשבות לחוד ומציאות לחוד. רורי מתחמק
ממחויבות, ואדלייד , מרוב התמקדות ברורי ובבעיות שלו, מאבדת
את הקשר עם מי שהיא, עם השאיפות שלה ועם החברים שלה, ואלה מובילים אותה לשבר עמוק ולפגיעה קשה בבריאותה הנפשית.
אדלייד מתוקה, אדיבה, יש לה לב ענק, והיא די אובססיבית כלפי רורי. היא מאמינה שרק
היא יכולה להציל אותו מהדיכאון והשדים שלו, והופכת את זה למטרת החיים הבלעדית
שלה.
סביר להניח שאם היא היתה בריאה בנפשה, היא היתה מזהה שרורי לא ראוי
לה, ושהיא מאבדת שליטה על חייה. אך למרות הבעיות שלה, והתנודות הקיצוניות במצבי
רוחה, היה בלתי אפשרי שלא להעריץ אותה ולהעריך את
מי שהיא.
חשבתי שאני עומדת לקרוא ספר קליל, רומנטי אבל מסתבר שספר הביכורים "עד שייגמר האוויר" הוא ספר רגיש, ובהחלט לא סיפור אהבה רומנטי טיפוסי.
זה ספר עמוק ונוגע ללב, המכיל הרבה רבדים ורגעים מעוררי מחשבה,עם מסר חשוב על בריאות נפשית וריגשית לקויה, שמוסווית על ידי קסם אישי והצלחה מיקצועית. הסיפור לוקח את הקוראים ללונדון של לפני מגפת הקורונה, ועוקב אחר המסע הנפשי המטלטל של אדלייד בין ייאוש לתקווה, כשהיא חולמת להגשים את מטרותיה, חלומותיה, ציפיותיה, והכל תוך כדי שהיא נותנת את כל כולה למערכת יחסים רעילה עם רורי, ומוצאת אהבה זרועה באכזבות, במאמץ חד צדדי, בחוסר תקשורת ושברון לב.
הרומן עוסק בהדגשת המאבק בדיכאון, חרדה וחוסר ערך, יצירת חברויות, התעללות רגשית, מחשבות אובדניות ובעיות נפשיות אחרות. רבים יזדהו עם אדלייד, יתמכו בה, ויכעסו בכל פעם שרורי ממזער אותה. לעומת זאת, החברים הטובים שהולכים איתה ולצידה הם השתקפות לכך שמגיע לה משהו יותר טוב, שמגיע לה להיות נאהבת "על מלא". אמנם הדמויות פגומות והסיפור כואב ועצוב, אך בסופו של דבר הוא מלא תקווה, כי אדלייד לומדת לאסוף את עצמה ולאהוב את עצמה, אחרי שאיבדה את עצמה במערכת יחסים שלא טובה לה.
אהבתי את החיוביות האינסופית של אדלייד ואת התשוקה שלה לחיים, ועוד יותר שמחתי שהיו לה חברים טובים בתקופות הכי קשות שלה.
מומלץ בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה