ד"ר בואי אצלי – מירה מגן

ד"ר בואי אצלי – מירה מגן

הוצאת כנרת זמורה-דביר

אפריל 2025. 256 עמודים

 

העלילה מתמקדת בד"ר גליה אושרי, רופאה המטו-אונקולוגית המתמודדת מדי יום עם חיים ומוות. 

חייה של ד"ר גליה אושרי נעים במסלול יומי קבוע ועמוס, בין עבודתה בבית החולים ובין זוגיות עם פרופסור ענר, שעובד איתה במחלקה. העבודה המשותפת והאינטנסיבית תחת השחיקה היומיומית של טיפול בחולים קשים קושרת ביניהם, אך גם מייצרת ערבוב בין החיים המקצועיים לאישיים. מערכת היחסים ביניהם די מורכבת, די מאופקת, ללא דרמות גדולות וחסרה בהם תשוקה מסעירה. למרות זאת, זוהי זוגיות שמהווה עוגן יציב ושגרתי בחייה של גליה, אך היא גם מקור לתסכול.

ענר, אלמן ואב לשתי בנות צעירות, חובש כיפה קטנה ואפורה הנטמעת בשערותיו. הוא עושה זאת לא בגלל אמונתו אלא מפני שאשתו המנוחה ביקשה ממנו, ולמרות שיש לו ולגליה חיבור מסורתי-דתי, (גליה דתל"שית) הקשר שלהם מתנהל ברובו באורח חיים חילוני, ואין כל עדות שהם  שומרים משהו מן הדת.

 

העלילה מתרחשת לאורך מספר חודשים והיא עוסקת בעולם הרפואה, בשחיקה הרגשית של גליה כרופאה, וההתמודדות עם חולים אנושים. היא מתמקדת בעיקר בארבעה אירועים שמתרחשים במקביל בחייה, כולם קשורים למקצועה אך אין בין אחד לשני שום קשר פרט לגליה שקשורה לכל אחד מהם בנפרד. דרך האירועים האלה אנחנו עוקבים אחרי גליה כשהיא מתמרנת בין דרישות החולים, הוריהם, דרישות אחיותיה, בן זוגה ואחרים, לבין העומס הרגשי שהיא מוצפת בו  כשהאירועים האלה משבשים את חייה.

 

הזוגיות של גליה וענר עומדת למבחן כאשר למחלקה מגיע עציון, נער חולה אנוש ודויד, אביו הכריזמטי. גליה חשה משיכה עזה ואסורה כלפי האב שדמותו החריגה והעוצמתית מטלטלת את חייה המיקצועיים ואת מה שהיא חשה כלפי ענר. היא נאלצת לבחון את רגשותיה באופן עמוק ומפוכח, להתבונן מחדש על כל הבחירות שעשתה בחייה, ובעיקר, האם שואלת את עצמה אם היא מוכנה להסתפק בביטחון המאופק שענר מציע לה, או לפרוץ את מערכת היחסים הבטוחה, לבחור בלהיות לבד, ולחפש זוגיות שתסעיר אותה.

 

בו זמנית גליה מתמודדת עם אודרי, אימו של גבריאל הצעיר, שחלה ואושפז במחלקה תחת טיפולה, ונפטר למרות מאמציה. אודרי אינה מצליחה למצוא מנוחה לכאבה על אובדן בנה היחיד, ומשליכה את כל כעסה, אבלה והתסכול שלה, על גליה. היא מגיעה אל החדר בו גליה מקבלת חולים, ותיקים וחדשים, ומאשימה אותה ישירות ובאופן פומבי במותו של בנה. גליה מנסה להכיל את האבל הקשה של האם, אך נוכחותה והאשמותיה מעיבים על חייה, מערערים את יציבותה הנפשית, שייסורי מצפון על אוזלת ידה של הרפואה להציל ממוות, חוזרים על עצמם עם כל חולה שנפטר.

 

כאשר פורץ משבר במשפחתה, וכשאחיותיה, עטרה ותהילה, נקלעות למצוקה, גליה נאלצת לתמרן ולשמש נגד רצונה כמכבת שריפות עבורן. היא מגלה שאחותה הבכורה, תהילה, אישה דתייה, אם לשישה ילדים, מנהלת רומן אסור מאחורי הגב של בעלה, עם לא אחר מאשר גיסה, ובנוסף מתמודדת עם בעיית אלכוהוליזם קשה. במקום להתמודד עם האמת, האחות הנבגדת עטרה, נכנסת להריון שנועד לכפות על בעלה הבוגד להישאר בבית. השתיים דורשות את התערבותה של גליה, מה שמוסיף עוד נדבך לעומס הרגשי שהיא נושאת איתה. למרות שחיי אחיותיה חשופים בפני גליה על כל הטוב והרע שבהם, גליה מתקשה לשתף את אחיותיה במשיכה האסורה כלפי אביו של המטופל שלה, והיא מתמודדת עם הדילמה המוסרית והסערה הרגשית, לבד, מה שמדגיש את בדידותה גם ביחסיה עם משפחתה, שבין היתר מביעה התנגדות לנישואיה עם ענר.

כיצד גליה מגלה ומגיבה על המשבר של אחיותיה?

מה השפעת המשבר על הקשר שלה עם ענר?

קיראו את הספר ותגלו...

 

"דוקטור, בואי אצלי" כתוב בשפה רהוטה, ללא קלישאות והוא קריא, זורם ומרגיש אמיתי ואותנטי מאוד.  מגן שוזרת ביטויים ודימויים מקראיים וארמיים, בעזרתם היא מראה  שגם אם אדם משנה את אורח חייו מדתי לחילוני, השפה  והתרבות שעליה גדל, ממשיכים לעצב את הדרך שבה הוא חושב, מרגיש ומפרש את העולם.

 

הספר כולל דילמות מוסריות ותכנים שעלולים להיות מטלטלים ומורכבים רגשית עבור קוראים מסוימים. יש תיאורים של נערים וילדים חולים אנוש, יש תיאורים של פחדי ההורים המתמודדים עם מחלת ילדיהם, יש תיאורים של גסיסה ומוות, התמודדות עם שכול, משברים בזוגיות, בגידות, ויש מאבק מוסרי בין נאמנות לבן זוג ותשוקה לגבר זר.

 

בשורה התחתונה - ספר משובח, אנושי,מלא חמלה.

 

מומלץ מאד מאד

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

יולי 2026. 384 עמודים

"ארמון המגנוליות" הוא רומן היסטורי המשלב בין עובדות היסטוריות ודמויות אמיתיות, לבין עלילה בדיונית עשירה באמנות, אופנה וסודות מן העבר.

העלילה מתרחשת בניו יורק, ונעה בין שני צירי זמן, שניהם קשורים ל"בית פריק" המפואר,שלימים הפך למוזיאון "אוסף פריק" המפורסם.

 

ציר הזמן של שנת 1919

במשך שש שנים הייתה ליליאן המוזה הבלתי מעורערת של גדולי האמנים והפסלים בניו יורק. פסלים שגולפו בדמותה מעטרים את האתרים האייקוניים ביותר בעיר, כמו מלון פלאזה וגשר ברוקלין. למרות שפניה וגופה חקוקים בכל פינה במרחב הציבורי, היא עצמה נותרה אלמונית לחלוטין מאחורי השם הבדוי "אנג'ליקה".

נקודת המפנה בחייה מגיעה כאשר אמה נפטרת ממגפת השפעת הספרדית. חסרת משענת ובשברון לב עמוק, מקורות הפרנסה שלה כמודל מתייבשים. המצב מחמיר כששערורייה חמורה וחשד לפלילים מאיימים על חירותה. היא נאלצת לברוח מביתה כדי למצוא מקלט, במהלכה, היא מגיעה לאחוזה המפוארת של תעשיין הפלדה הנרי קליי פריק. למרבה האירוניה, האחוזה עצמה מלאה בפסלים ויצירות אמנות שגולפו בדמותה מימיה כדוגמנית. בשל טעות בזיהוי, חושבים שהיא הגיעה להתראיין לתפקיד המזכירה של הלן. ליליאן מחליטה לזרום עם הטעות, מאמצת זהות בדויה מול המשפחה ומקבלת את המישרה כדי להסתתר מהמשטרה ומהעבר שלה.

הלן, בתו של איל ההון, מתוארת כאישה שתלטנית, קפריזית, תובענית וקשה מאוד. היחסים בין הלן וליליאן מתוחים ומלאי חרדה מצד ליליאן, שחייבת לרצות אותה בכל מחיר כדי שלא תגלה את סודה ותפטר אותה. עם זאת, המגורים המשותפים חושפים בפני ליליאן את המורכבות והבדידות של הלן, ואת הדינמיקה המשפחתית הרעילה והסודות האפלים שהנרי קליי פריק, אבי המשפחה, מסתיר מילדיו ומאשתו.

למרות שליליאן מנסה לשמור על פרופיל נמוך, היא נסחפת לקשר רומנטי סודי ואסור בתוך כותלי הבית, והאהבה הזו, בשילוב הלחץ הכלכלי והרצון לברוח לצמיתות, מובילים אותה להיות מעורבת בגניבת תכשיט יקר ערך ובדרמה משפחתית מסוכנת שחורצת את גורלה.

 

ציר הזמן של שנת 1966

חמישים שנה מאוחר יותר אנחנו עוקבים אחרי ורוניקה, דוגמנית אופנה אנגלייה, שהגיעה לניו יורק לא רק כדי להתפרסם, אלא מתוך צורך נואש בכסף כדי לתמוך במשפחתה שנותרה בלונדון ונמצאת בקשיים כלכליים עצומים. למרות שהיא דוגמנית מבוקשת ומצטלמת למגזינים נחשבים, חייה רחוקים מלהיות נוצצים.

במהלך יום צילומים במוזיאון "אוסף פריק", ורוניקה נקלעת לעימות עם ברנבי סטון, צלם אופנה קפריזי ויהיר.העימות מסלים במהירות, והוא מפטר אותה ומסלק אותה בזעם מהסט. ורוניקה הנסערת מסתובבת באולמות האחוזה כדי להירגע ולחשוב על צעדיה, וכשהיא חוזרת לבסוף אל אזור הצילומים, היא מגלה כי צוות ההפקה, הדוגמניות האחרות והצלם כבר ארזו את הציוד ועזבו את המקום.

באותן שעות בדיוק, מתרחשת הפסקת החשמל הגדולה של ניו יורק ואיתה סופת שלגים כבדה בעקבות צניחה חדה בטמפרטורה, וורוניקה וג'ושוע, עוזר ארכיון ומתמחה באוצרות במוזיאון פריק, ננעלים בתוך המוזיאון. בעודם לכודים בין האולמות, הם מגלים סדרת רמזים המובילים אותם למסע חיפושים שעשוי לחשוף את האמת מאחורי תעלומת היעלמה של סיכת הקמע החבויה ובתוכה יהלום המגנוליה האבוד וגם פרשת רצח ישנה במשפחת פריק.

 

אז מי היה זה שגנב ורצח?

מה עלה בגורלה של ליליאן?

כל זאת ועוד תגלו כשתקראו את הספר.

 

"ארמון המגנוליות", עוסק בנושאים מורכבים כמו הישרדות, אובדן, ניצול של נשים בעולם האמנות והאופנה, גזענות (דרך דמותו של ג'ושוע) ובדידות. הוא משלב בין ציפיות חברתיות  למודעות עצמית, נאמנות משפחתית, פער כלכלי לעומת חמדנות.

פיונה דיוויס משלבת בין דמויות היסטוריות אמיתיות (הנרי קליי פריק ובתו הלן קליי פריק), לבין דמויות בדיוניות (ליליאן קרטר / "אנג'ליקה")  שלמעשה מבוססת על אישה אמיתית בשם אודרי מונסון, דוגמנית העל הראשונה של אמריקה שפסליה באמת מעטרים את ניו יורק. היא שוזרת יחד אלמנטים של סיפורת היסטורית, רומנטיקה ומסתורין, תוך כדי שהיא עוסקת גם בנושאים חברתיים של התקופה.

הקצב של הספר אינו אחיד, והוא משתנה בהתאם לצירי הזמן. לכל אחד מהם היו חלקים מרתקים וחלקים משעממים.

בציר הזמן של 1966 (ורוניקה וג'ושוע), הקצב מהיר, ממוקד ומותח כי הוא מתרחש על פני לילה אחד. בציר הזמן 1919 (ליליאן), ניו יורק של תחילת המאה ה-20 מתעוררת לחיים. למדתי על משפחת פריק בעידן הרוקפלר, ונדרבילט, קרנגי, ועל פער מעמדות קיצוני.

הסיפור מתאר בהרחבה את האחוזה, את מערכות היחסים המורכבות ומאבקי הכוחות, ומציג את עולם האמנות של ראשית המאה. הערת המחברת היא תוספת מרתקת להיסטוריה שמאחורי מה שנקרא כיום "מוזיאון פריק" בניו יורק. היה מעניין לקרוא את ההיסטוריה של הדוגמנות והתגובות החברתיות אליה.

 

למי הספר יתאים?

לכל מי שנהנה מספרות היסטורית שאינה מלחמתית, ולכל מי שמתעניין בעולם האמנות

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

תרגום יובל בוקמן

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 325 עמודים

קייטי ווהן עומדת על סף אובדן מקום עבודתה לאחר שהוחלט על פיטורים של 50% מעובדי החברה. העמית הבכיר שלה, קול, היה אמור לבצע משימה מיוחדת, אך הוא מציע לה לצאת במקומו.  קייטי צריכה להכין סירטון פרופיל על טום "האץ'" האצ'ינסון, שחיין חילוץ של משמר החופים בקי וֵסְט, שהפך לסנסציית אינטרנט ויראלית, לאחר שהציל את הכלבה של ג'ניפר אניסטון על צוק, אך מאז אינו מוכן להיחשף לתקשורת. קייטי צריכה לשכנע את האץ' העקשן לשתף את אחד מסיפורי ההצלה ההירואיים שלו.

אלא ששתי בעיות עומדות בפניה:

-כדי לבצע את הכתבה עליה לקחת חלק בכל  מה שהאץ' ויחידת החילוץ עושים, אבל היא מסתירה את העובדה שכישורי השחייה שלה לוקים בחסר, היא לא יודעת לשחות, ויש לה פחד ממים.

-האץ' וקול הם אחים והם לא ביחסים טובים אחד עם השני.

 

מה כבר יכול להשתבש?

 

קייטי אורזת את המזוודות שלה ונוסעת לקי ווסט. היא אפילו לא לוקחת בגד ים. לזה היא תדאג כשהיא תגיע לשם.  לרוע מזלה היא מגיעה לקי ווסט בלי המזוודה שלה, אך למרבה המזל, המארחת שלה, רו, נמצאת שם כדי לקבל את פניה. רו לוקחת את קייטי תחת חסותה, ממקמת אותה בבקתה נעימה בפונדק שלה, מספקת לה בגדים מהחנות שבבעלותה ודואגת לכך שהאץ' יקדיש לקייטי  סוף שבוע של שיעורי שחייה.  קייטי כבר לא יכולה לשמור בסוד את העובדה שאינה יודעת לשחות, אבל מסכימה לנסות עד שמתברר לה שמדריך השחייה שלה הוא לא אחר מאשר האץ'.

 

קייטי מתקשה עם חשיפת הגוף שלה. יש לה בעיה של דימוי גוף, והעובדה שהיא צריכה ללבוש בגד ים מציפה אותה בזכרונות מפרידה קודמת שבה היא הרעיבה את עצמה, וספרה קלוריות. בגדול העיסוק בדימוי הגוף הוא נושא שחשוב להביא אותו לקידמת הבמה, וקייטי עשתה דרך כדי לקבל את גופה ולהרגיש יותר בנוח בתוך עורה, לאהוב את מה שהיא רואה במראה,  אך הוא נעשה בדרך לא נכונה. במקום לנסות לאמץ את הפגמים שלה ולאהוב את עצמה מבפנים, היא הרגישה יפה רק כשגבר אמר לה שהיא יפה, והדבר הנוסף הוא שקייטי התגברה על קשיי החשיפה שלה תוך שבועיים כאשר ידוע שזה תהליך ארוך ומורכב במציאות.

 

הסיפור מסופר מנקודת המבט של קייטי, והכתיבה הרגישה מאוד ילדותית ונערית עבור דמות שאמורה להיות בסוף שנות העשרים או תחילת שנות השלושים לחייה. אנחנו מקבלים את המחשבות הפנימיות שלה אבל העלילה לא הופכת לעמוקה יותר. אולי אם היה נכתב משתי נקודות מבט היה מעניין יותר.

חוסר הביטחון המתמשך של קייטי התיש אותי. גם החלק הרומנטי של הספר לא ממש היה רומנטי. קייטי היתה שם  ימים ספורים, והיה קשה לדמיין אותה ואת האץ' מתאהבים עד מעל הראש בפרק זמן כה קצר, ומתחייבים למערכת יחסים ארוכת טווח. הכימיה ביניהם היתה פושרת. חיכיתי לקצת אש, ניצוצות וברקים, למשהו שיגרום לי להרגיש כאילו זו הסיבה שהם נועדו להתאהב, אבל מה שקורה ביניהם בפעל, הרגיש כמו להבה קטנטנה ואיטית שמעולם לא נדלקה במלואה. אפילו הבדיחות הרגישו מאולצות.

 

היו דברים שנהניתי מהם.  הכלב השמח, האנרגטי ואוסף הקרפדות של האץ', ג'ורג' ביילי, דודה רו וחברותיה שגנבו את ההצגה. הן היו תוססות וחמות, ולמען האמת, הן היו מעניינות הרבה יותר מאשר הדמויות הראשיות. וקיי ווסט ואוירת הקיץ היו קסומים.

 

הסופרת משתפת בהערת המחברת שהיא אוהבת לכתוב סיפורים על ריפוי, והיא רואה בסיפור האהבה של קייטי והאץ', סיפור אהבה בין קייטי לגופה. קייטי לומדת לשחרר את השנאה למה שהיא רואה במראה ולומדת מחדש לאהוב את מה שהיא רואה במקום זאת.

 

הרבה שבחים חלקו לספר הזה, וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. 

חשבתי שזו תהיה קומדיה רומנטית, קיצית וכיפית, עם אימוני משמר החופים, מבצעי הצלה, אהבה ורומנטיקה  אך למרות שהרעיון בבסיס העלילה טוב, למרבה הצער הסיפור קפץ מסיטואציה אחת לאחרת, והתחושה היתה שהוא הלך לאיבוד.

אמנם הספר קריא, אבל אני פחות התחברתי.

לשיקולכם.ן

אולי עכשיו - תמי לאור אראל

אולי עכשיו - תמי לאור אראל

הוצאת מישמוש

מרץ 2026. 272 עמודים

כמה חיכיתי לספר חדש של תמי.

מי שקרא.ה את ספריה הקודמים יודע איך תמי נוגעת ברגישות בנושאים מורכבים. ציפיתי שגם הפעם היא תעשה את זה, וללא ספק היא הצליחה לסחוף אותי.

 

העלילה עוקבת אחרי דנה, גרושה מאדי, בת 31, אם חד הורית לעומר בן ה- 7.

אדי נישא מחדש, עבר לגור בדרום, נולדו לו תאומים, והוא אב לא נוכח בחייו של עומר. אב שמבטיח לבוא ולבקר אך לא מגיע, מאכזב את עומר כל פעם מחדש.

דנה ועומר שמחים רוב הזמן במשפחתם הקטנה, אבל מאוחר בלילה, כשהבית שקט, דנה מודה בסתר ליבה שהיתה רוצה זוגיות חדשה, משפחה וילדים.

כאשר עומר חוזר מבית הספר ומספר בהתרגשות על דריה, הילדה החדשה שהצטרפה לכיתה,  דנה לא מעלה על דעתה, שחייה עומדים בפני טלטלה.

 

הסיפור חוזר לאחור, זכרונות מהעבר עולים, והעלילה שוזרת את אירועי העבר עם אירועי ההווה, את סיפור אהבתם הראשונה של דנה ועידן. השניים מכירים זה את זו כבר קרוב לעשרים שנה, או לפחות הכירו. בילדותם הם היו החברים הכי טובים, בנערותם הם ישבו שעות ותכננו איך יחיו חיים מלאים ומרגשים, עם תכניות לטיול אחרי צבא, ותכניות להקמת משפחה בעתיד. אבל החיים משתנים, ועידן חותך את הקשר ביניהם באיבחת סכין, ודנה נותרת עם לב שבור, בלי לדעת למה. עשור חלף מאז הנתק ביניהם, כל אחד מהם הלך לדרכו, אבל גם אם יעברו מאה שנים, הם לא מצליחים להתגבר על הגעגוע אחד לשני.

 

בהווה, ההיסטוריה כאילו חוזרת על עצמה, כשדריה ועומר הופכים לחברים טובים, ואבא של דריה נכנס לתמונה.

האם האהבה תתגבר על כל המחסומים?

"בריקוד" עדין, תוך שזירת העבר וההווה יחד, נגלים בפנינו ההיסטוריה של דנה ועידן ורגשותיהם זה כלפי זה.

אני לא יכולה לגלות את סוף הסיפור.אבל...

אם אתם סקרנים, קיראו את הספר ותדעו.

 

"אולי עכשיו" הוא ספר קריא, אנושי, כן ונוגע ללב על אהבה ואכזבה, על אימהוּת וחברוּת, על הזדמנות שנייה והיכולת להתחיל מחדש.  

 

האם הוא היה צפוי .... כן.

האם אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יסתיים... ברור.

האם זה משנה... אני לא חושבת...

למרות שהכל היה די ברור ולא היו הפתעות נהניתי לקרוא את הספר