רוזמרין לא מבין את החורף – מתאו בוסולה

רוזמרין לא מבין את החורף – מתאו בוסולה

תרגום: יעל קריצוק

הוצאת כנרת זמורה דביר

אוגוסט 2025. 208 עמודים

"רוזמרין לא מבין את החורף" הוא אוסף של שמונה עשר סיפורים על נשים המתארים את מחשבותיה של אישה במצבים שונים בהם היא נמצאת, ומה השפעתם עליה. הסיפורים קצרים, נראים נפרדים בהתחלה, אך הם שזורים דרך דמותה של מירה, אישה מבוגרת, חכמה ואמפתית, המשמשת כאפוטרופוסית או מנטורית שקטה עבור רבות מהן. לעיתים קשה להבחין היכן סיפור אחד מסתיים והשני מתחיל. בחלק מהסיפורים מתקבלת נקודת מבט נוספת, על אותו ארוע, באמצעות סיפורה של דמות אחרת, והסיפור האחרון והנוגע ללב, מבהיר את הקשר בין הנשים.

 

מתאו בוסולה נותן קול לנשים, שונות באופיין, בגילן, בצבע עורן, בבריאותן, בעבודתן ובאורח חייהן, ומצליח להעלות על הכתב את קשת התחושות, המחשבות והרגשות שאישה יכולה להרגיש, לחוות, להדחיק או להסתיר, לעתים קרובות משום שהיא מושפעת מציפיות של אנשים, או לא מובנת כהלכה. ובמקום גיבורה אחת, הוא כולל "מקהלה" של קולות נשיים שסיפוריהן האישיים מצטלבים וחופפים.

הסיפורים, מסופרים בגוף ראשון, הם קצרים, ועוסקים במגוון נושאים:

- אישה שבחרה לא להביא ילדים לעולם וחייבת להגן כל הזמן על החלטתה מפני שיפוט חברתי.

- אישה מבוגרת  שמוצאת "נעורים חדשים" כשהיא מתאהבת באופן בלתי צפוי במהגר צעיר, התאהבות     הנתפסת כלא הולמת בגלל הפרש גילאים גדול.

- בת שמנסה לסלוח לאמה, ומנסה להבין את המהות של קשר אם-בת.

- אם שמנסה להתמודד עם חיים שהסתירה שנים.

- עבודה שנבחרה כדי לרצות קרובי משפחה ומתוך פחד לאבד את חיבתם.

- הזכות להיות שברירי וכועס לנוכח מחלה.

- הקושי לשמור על מערכת יחסים עם גבר נשוי.

- השפעותיה של דמנציה.

- אישה צעירה המתמודדת עם כאב של אהבה נכזבת לאחר שהצהירה על רגשותיה כלפי חברתה הטובה.

 ועוד.

הספר זורם בצורה חלקה, הוא מסקרן ומעניין וקשה לעצור את הקריאה בו.

צמח הרוזמרין, שמופיע בשם הספר ומוזכר במרבית הפרקים שבו, הוא צמח חזק ועמיד, שנשאר ירוק וממשיך לפרוח אפילו מתחת לשלג, תוך התעלמות מהכפור, ובספר הוא מטאפורה לחוזק, לתקווה וליכולת של הנשים, להתמודד עם תנאי החיים הקשים, לא לוותר, לנסות ולהתגבר על הקשיים והמכשולים שהחיים מציבים בפניהן.

 

בדרך כלל אני לא קוראת ספרים שמורכבים מסיפורים קצרים, ובאופן מפתיע, ממש אהבתי את הספר הזה. הרגשתי אמפתיה לנשים שאני לא מכירה: לשרה, מרגריטה, אורורה, ג'וזפינה, מדלנה, ורה, והאחרות, והיה קל להזדהות עם מצבים, שמעולם לא חוויתי.

"רוזמרין לא מבין את החורף" הוא ספר עדין, אנושי, מחמם לב ומעורר מחשבה, בפרט לאור העובדה שהוא נכתב על ידי סוֹפֵר-גבר, שמספר על נשים. הוא מטפל בנושאים כבדים כמו אבל, אהבה נכזבת ומחלה סופנית בעדינות רבה, כזו המספקת נחמה ותקווה.

הכתיבה קלה, ישירה, זורמת ומעמיקה, משאירה רושם רב.

אם אתם מחפשים לקרוא קריאה קצרה ומרגשת, הספר הזה הוא בשבילכם.

 

מומלץ מאד

מקום שמור – יעל ואן דר ואודן

מקום שמור – יעל ואן דר ואודן

תרגום:שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 264 עמודים

"מקום שמור" מספר את סיפורה של איזבל בת העשרים ושבע, חמש עשרה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה. איזבל גדלה בבית גדול בכפר, שעבר למשפחתה דרך דוד במהלך חורף המלחמה הקשה של 1945, כשהייתה בת אחת עשרה.

איזבל היא אשה מסוגרת, בודדה, המתעלמת ממוסכמות חברתיות, ומתנהגת בזלזול ומבלי להתנצל כמעט לכל מי שהיא פוגשת. היא ממשיכה לגור בבית גם  לאחר מות אמה, עם עוזרת הבית, נילקה. היא חיה חיים של משמעת ושגרה קפדנית, עסוקה בתחזוקת בית אמה המנוחה ותכולתו, בלי מזלג או מילה שלא במקומם, מקפידה שהבית יישאר ללא שינוי. בהיותה פראנואידית, היא מתקשה להחזיק באותה עוזרת בית לאורך זמן. היא חושדת בהן, מתפרצת עליהן ומאשימה אותן בגניבה.

מלבד עוזרת הבית, הקשר האנושי ביותר של איזבל  הוא עם אחיה הצעיר הנדריק,  שגר הרחק מבית אמו, מאז שיצא מהארון. איזבל מתעלמת מהמציאות ומהסיבות לעזיבתו. היא חיה בהכחשה עצמית כשמדובר בדברים קשים רגשית. הרבה פעמים כשהיא מביטה במשהו, היא מחליטה לא לראות אותו בפוקוס מלא, להתנתק.

 

בתחילת הספר אחיה הגדול של איזבל, לואי, בעליו החוקיים של הבית בו גרה איזבל,  מארגן ארוחת ערב לאיזבל ולהנדריק כדי שיפגשו את חברתו החדשה, אווה. המיפגש הזה מניע למעשה את העלילה ברומן. אווה רוצה לעשות רושם טוב ומנסה להכיר את אַחֶיהָ של בן זוגה, אבל בתמורה האח והאחות מזלזלים בה ורואים בה רק את ה"חתיכה" האחרונה של אחיהם, הידוע לשימצה כרודף נשים. איזבל מוצאת את אווה מטופשת ומעצבנת לחלוטין ופוגעת בה. אך כאשר לואי צריך לנסוע בענייני עבודה הוא מודיע לאיזבל שאווה תשהה איתה בבית אמם. איזבל מתנגדת בתוקף לתוכנית הזו, אך לא ניתנת לה ברירה. וכאשר בחום הקיץ הלוהט, אווה עוברת לבית המשפחה, הצורך הנואש של איזבל בשליטה מגיע לנקודת רתיחה, ניסיונותיה הנואשים של איזבל לאכוף שליטה נכשלים, והיא נאלצת להתעמת עם המציאות הלא נוחה של נוכחותה של אווה. התחושה היא של חבית מלאה בחומר נפץ העומדת להתפוצץ. נוצרת דינמיקה של משיכה ודחייה, כאשר אווה גורמת לאיזבל לצאת מאיפוס, ואיזבל המקובעת בדעתה לגבי אווה שומרת על צעדיה. משהו באווה מרגיז ומרתק אותה, ועימות בין השתיים הוא בלתי נמנע, והדבר מוביל את איזבל לגילויים רבים של סודות מוסתרים. היא נאלצת להתעמת עם התפקיד שהיא ממלאת במשפחתה, החיים שבחרה לנהל והבית שהיא כל כך אוהבת.

הבית עצמו הוא דמות מרכזית ברומן. 

הוא מרכז עולמה של איזבל, שמערכת היחסים שלה איתו קשורה לילדות קשה תחת השפעתה של אמה השתלטנית, שנדמה כאילו היא שולטת בו גם לאחר מותה. איזבל מבלה את רוב זמנה בשמירה אובססיבית עליו, כפי שאמה המנוחה הייתה רוצה. זהו בית המכיל חפצים רבים מלאי משמעות, והוא בית שבמהלך השנים שחלפו היה עד לאנשים שחיו בו ולאירועים רבים שהתרחשו בו.

דמותה של איזבל  מרתקת. היא בעלת נחישות עזה להישאר עצמאית. ישנן הצצות קטנות לחיי המשפחה המוקדמים שלה, לחפצים הפזורים ברחבי ביתה, למערכת היחסים שלה עם שני אחיה, המאופיינים במתח שקט וריחוק רגשי דומה. אלה בונים את המתח ואווירה לחוצה ומחניקה שמרמזים על כך שמשהו בסופו של דבר ישבר.

הספר מעלה שאלות רבות כמו:

האם איזבל  חוותה בילדותה טראומה?

מה בדיוק קרה בין איזבל לאמא שלה?

מי היא אווה באמת, ומה היא עושה בבית?

מה קרה בין איזבל ואווה?

למה ולאן נעלמים חפצים מהבית?

 

אם תקראו את הספר תקבלו תשובות וחלקי הפאזל החסרים יִמָצְאוּ ויבהירו הכל.

 

"מקום שמור" מאת יעל ואן דר וודן, הוא ספר ביכורים שהיה מועמד לפרס בוקר היוקרתי, וזכה בפרס הנשים לשנת 2025.  הוא בוחן מחדש פרק אפל בהיסטוריה ההולנדית, וחושף פשעים נוראיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל ההשפעות הקשות של המלחמה. זה סיפור על הבית, החפצים והאנשים סביבנו שהופכים אותנו למי שאנחנו, על חוסר האפשרות לשמור על משהו בדיוק כפי שאוהבים אותו, כאשר האמת מתגלה, והמציאות פולשת לחיינו ומערערת את בטחוננו. זה גם סיפור על דיכוי מיני ועל ההתאהבות ראשונה ותשוקה עצורה, שמשתחררת.

 

הכתיבה המאופקת ותשומת הלב הקפדנית לפרטים גורמות לבית לקבל נוכחות, ואלה מאפשרים לקוראים להבין עד כמה בקלות עוול היסטורי יכול להסתתר בשקט, מתחת לפני השטח ולקבל מראה של מכובדות יומיומית. הטראומה של ההיסטוריה הזו מרחפת כל הזמן מעל הרומן, כמו זמזום שמלווה את הסיפור של איזבל המאבדת לאט לאט את השליטה על עולמה הקטן והמסודר, ומאלץ אותה להתעמק בתוך עצמה כדי לגלות מי היא באמת, ומהו הבית שבו היא גרה.

 

סיפור נוגע ללב, מומלץ מאד.

בבת אחת – רבקה רוזנר

בבת אחת – רבקה רוזנר

הוצאת שתים הוצאה לאור

מאי 2021. 254 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

גיבורת ספר הביכורים של ד"ר רבקה רוזנר היא רווקה דתייה שמחפשת בביצה הירושלמית את אהבת חייה, ומגלה שהיא לסבית. הקשר בין דמיון למציאות בהחלט לא מקרי. זה למעשה הסיפור האישי של הסופרת, אישה דתייה וד"ר לספרות, שהתאהבה באישה, לראשונה בחייה, בגיל 34. אחרי טלטלות, מפחי נפש ופרידות חוזרות ונשנות, התחתנה עם אותה האהובה, והיום הן מגדלות ביחד את בתם.

 

נעמי וסרמן, רווקה ירושלמית דתייה בת 32, יודעת שכבר מזמן עברה את הגיל שבו הייתה אמורה להקים משפחה, ואם לרגע היא שוכחת את זה, כל שבוע מגיעה השבת והמיפגש המשפחתי, הביקור בבית הכנסת וארוחת ליל שישי מזכירים לה את רווקותה.

החיים שלה מלאים בעשייה. היא מלמדת את השפה העברית לתלמידי חו"ל באוניברסיטה, היא קפטן של קבוצת כדורסל נשית, ירושלמית,  היא אוהבת לטייל בארץ ובחו"ל ויש לה המון חברות, אבל כל אלה לא ממלאים את הצורך לחפש בן זוג באתרי היכרויות, בדייטים, או במפגשים מזדמנים.  

מאידך היא מלאה ניגודים. היא מגיעה מבית דתי, אך לא חשה דתייה כבני משפחתה, ולא כל כך מאמינה באלהים, או בתפילה בבית כנסת אורתודוכסי ומעדיפה  להתפלל בבית כנסת שוויוני. היא סטרייטית אך מבלה את מרבית זמנה בחברת נשים, ביניהן חברות לסביות.

 

בטיול סוכות לערבה, אליו הצטרפה עם יודית חברתה לקבוצת הכדורסל, וחברותיה הלסביות, הכול קורה בדיוק כמו שדמיינה, מדורה, כוכבים, יין, אהבה.  אלא ששם נעמי פוגשת את סלע, צלמת צעירה, מתולתלת, בעלת קסם אישי, צחקנית ונבונה, והיא מרגישה משיכה אדירה אליה.

מרגע זה ואילך עולמה של נעמי עובר טלטלה.

 

בכתיבה עדינה ויוצאת מן הכלל שמשאירה אותי רוצה עוד, ותיאורים מדוייקים על המתחולל בראשה ובחייה של נעמי מתארת הסופרת את המסע הקשה שנעמי עוברת, על כל היבטיו.

נעמי מציפה שאלות מעניינות ומחפשת תשובות הנוגעות לאמונתה הדתית שנובעת מהעובדה שגדלה בבית דתי, במסגרות חינוכיות דתיות, לצד אמונה שהתפתחה והשתנתה עם הגיל, הכוללת ערכים של מה טוב ומוסרי, מה אנחנו מאפשרים לאחרים לגרום לנו, את ההתלבטויות, החששות, הפחדים לגבי ההומופוביה וחוסר הסובלנות לכל סממן חורג מהנטייה המינית בחברה הדתית, שעלולים להיחשף מצד הוריה ובני משפחתה, את תהליך היציאה מהארון, ועד קבלה עצמית מלאה, ובחירה באושר של עצמה, על פני שנים בהן ויתרה על עצמה למען האחרים, כדי לא לפגוע במשפחתה ובאנשים הנוכחים בחייה.

"איך בסוף הלב שלנו חזק מאיתנו, זה לא ייאמן, הא. אולי כי הלב שלנו הוא אנחנו."

ספר נפלא! יש בו הרבה אמת, השראה, אומץ ואמפטיה, והחלטות שקשה להחליט.

נקרא בנשימה עצורה. קולח, כתוב ברגישות ובתבונה.

ממליצה. מאד.