מוכנה מוכנה - אורית גידלי

מוכנה מוכנה - אורית גידלי

איורים: עמר הופמן

הוצאת כנרת, זמורה דביר

2023. 48 עמודים

 

הספר מספר על  אמא שאוהבת את ילדתה, על אהבה ודאגה אימהית שעוברת ונמשכת מדור לדור, על הצורך להגן ולגונן על האפרוחית הצעירה, והקושי לשחרר אותה  לפני שהיא "פורשת כנפיים" ויוצאת אל העולם הגדול.

לאפרוחית הקטנה שנמצאת תחת השגחתן של שושלת האמהות המשפחתית נמאס מההשגחה הקפדנית הזו. היא מרגישה שהיא מוכנה לצאת מתחת למטריה המגוננת שלהן. היא רוצה "להיות גדולה". היא כבר יודעת לעשות הרבה דברים לבד וללא עזרתן

"אֲנִי כְּבָר

מִתְעוֹרֶרֶת לְבַד.

אֲנִי כְּבָר מוֹזֶגֶת לִי

קוֹרְנְפְלֶקְס לְבַד.

אֲנִי כְּבָר

מְטַיֶּלֶת עִם

הַכֶּלֶב לְבַד..."

אבל גם כשהיא מונה בפניהן את הדברים שהיא יודעת לעשות כולל לא לטפס על הסולם הגבוה התשובה שהיא מקבלת מכולן היא חד משמעית – לא!.

 

האפרוחית עקשנית ואינה מוותרת. היא ממשיכה להפציר, וכדי לתת תוקף לעובדה שהיא מוכנה, היא חוזרת על אותה המילה פעמיים ברצף

"אֲנִי מוּכָנָה מוּכָנָה.

אֲנִי לֹא סְתָם

יוֹדַעַת אֶת זֶה.

אֲנִי יוֹדַעַת

יוֹדַעַת אֶת זֶה."

היא לא היחידה שמכפילה מילים. גם אמא שלה עושה זאת. וכשהתרנגולות בסופו של דבר מחליטות לתת לה את החופש והעצמאות שהיא מבקשת לעצמה, פתאום האפרוחית הצעירה מבינה שקל יותר להחליט מאשר לבצע.

כל האמהות מחליטות לצאת לחופשה ולהשאיר את האפרוחית לבד, והחשש מתגנב אל ליבה, והרצון להיות גדולה כבר לא כל כך מלהיב. היא נעצבת אבל אינה אומרת מילה.

אך אין כמו הלב של אמא, שרואה לנבכי הנפש ומזהה כל מצוקה, קטנה כגדולה. מיד כל התרנגולות עוטפות אותה באהבתן ומוכיחות לה שהן תמיד היו ויהיו שם בשבילה.

"וְיֵשׁ לָהּ יֵשׁ לָהּ אֶת הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהּ,

וְלָהֶן יֵשׁ אוֹתָהּ. תָּמִיד תָּמִיד. 

אַף פַּעַם אַף פַּעַם

לֹא תַּרְגִּישִׁי לְבַד לְבַד."

"מוכנה מוכנה" הוא ספר חביב עם סיפור מעצים שנועד לסייע לילדים להאמין בעצמם, ביכולות שלהם, ברצון לעצמאות, אך הוא מעביר גם מסר על אהבת אם ללא תנאי, אהבה שאין לה סוף, אהבה שנמשכת מדור לדור, ומסתיים בתובנה לפיה תמיד היא תהיה נאהבת, מוגנת ועטופה.

 

הטקסט בספר מורכב ממשפטים קצרים ומנוקדים, הפונט גדול, האיורים גדולים והצבעוניות שלהם די מצומצמת. הם מותאמים לטקסט הנלווה אליהם ומוסיפים פן משעשע.  

אורית גידלי מצליחה במילים לא רבות ובהכפלת מילים מסוימות לסייע לקוראים הצעירים להפנים את הסיפור ולזכור אותו, והשילוב בין הטקסט הדי מינימליסטי לאיורים הופך את הקריאה המשותפת לחוויה.

 

מתאים לילדי הגן הצעירים.

  

אבל בא לי - מיכל דליות ועפרה שפר-ברוש

אבל בא לי - מיכל דליות ועפרה שפר-ברוש

איורים: רונה מורהוצאת כנרת

הוצאת כנרת

אוגוסט 2023

 

כשנטע ותם יוצאים עם אמא לקניות, תמיד קורה אותו הדבר:

בהתחלה הם נהנים ומתלהבים, אבל אז נטע רוצה עוד משהו טעים,

ולתם מתחשק עוד ממתק ו"אפשר גם משחק?" וכשאמא לא מסכימה תם צורח,

"אוּף! בָּא לִי!"  ונטע צועקת, "אֲבָל הִבְטַחַתְּ!" וככה כל בילוי משותף נגמר בטעם מר.

 

 

בעולם של היום, של קניונים וחומרנות חסרת מעצורים, הפיתויים גדולים מאי פעם, ותרבות של סיפוק מיידי משפיעה על הילדים כמו על המבוגרים. כדי להתמודד עם דרישות הילדים האינסופיות ההורים צריכים לאמץ דרכים כדי להתגבר על  תרבות ה"בא לי".

יציאה מהבית לארוע, בילוי או קניות בסופר יכולה להיות חוויה מהנה, אך גם עניין מורט עצבים ומוקד חיכוך. הליכה עם ילד קטן למרכז קניות או אפילו לסופר, מעמידה בפני הילד פיתויים גדולים, ואין הורה שלא נתקל יותר מפעם אחת במה שקורה כשהילד רוצה משהו מייד, עכשיו, בין אם זה  חטיף, משחק, או כל דבר שעולה בדעתו, וההורה מסרב.

רובנו מכירים את הדרך בה הילד מעביר את התיסכול והכעס שלו  כשאינו מקבל את מה שהוא רוצה.  זה מתחיל בנידנוד בלתי פוסק שהופך לצעקות, לבכי, לשכיבה על הרצפה בקניון הומה אנשים תוך התקף זעם, ליד "נשמות טובות" שמגלגלות עינים או מצקצקות בלשונן על ה"חינוך של היום". הורים רבים מותשים מהויכוחים האינסופיים עם הילדים, ומניסיונותיהם הבלתי פוסקים לעבור את הגבולות, ועל פי רוב נכנעים ומוותרים כדי להשיג "שקט תעשייתי".

 

"אִמָּא אָמְרָה "לא," וְתוֹךְ שְׁנִיָּה הַכֹּל הִתְהַפֵּך.

נֶטַע שׁוּב נֶעֶלְמָה.

וְתֹם הִשְׁתַּטַּח עַל הָרִצְפָּה.

לָאִמָּא לֹא הָיָה נְעִים מֵהָאֲנָשִׁים בַּתּוֹר לַקֻּפָּה,

אָז הִיא דָּחֲפָה שְׁתֵּי סֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל לַעֲגָלָה..."

 

אבל בחיים שלנו, אנחנו לא יכולים לקבל כל מה שאנחנו רוצים ובטח שלא במיידי.

 

בספר "אבל בא לי" מזמינה מיכל דליות את הילדים ואת ההורים להתודע לפתרונות החנוכיים שלה, דרך ארועים מלאי תובנות.  הספר עוסק בנושא של היכולת להתאפק, להתגבר על עצמנו, לדחות את הסיפוק, ולמרות שלא הכל הולך חלק ויש משברים בדרך, הספר שומר על ראייה חיובית ומראה בסופו של דבר שעמידה בהסכמים/החלטות יכולים להפוך את היציאה המשותפת להזדמנות נפלאה לחנך או להקנות לילדים הרגלים לדחיית סיפוקים, להצבת גבולות, לקבלת החלטות וכד' ובכך להפוך את המסע לחוויה חיובית לכולם.

 

כי שם המשחק הוא גבולות !

 

אז איך יוצאים עם הילדים לקניון, לפארק, לים או למרכז העיר ומצליחים להנות גם בלי לקנות?

 

"כְּשֶׁאִמָּא עָמְדָה בְּמִטְבָּח וְסִדְרָה אֵת הַמִּצְרָכִים,

נַקְּרוּ בְּרֹאשָׁהּ מַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים.

הִיא כֹּל כָּךְ רָצְתָה שֶׁהֵם יֵהָנוּ יַחַד מִבִּילוּיִים אוֹ סְתָם מִסִּדּוּרִים,

בְּלִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ בְּכָל פַּעַם לָרִיב עִם הַיְּלָדִים."

 

ואמא מקבלת מספר החלטות כיצד לעזור לילדיה להנות יחד בלי "בא לי" ובלי "אני רוצה".

לפני היציאה מהבית עם הילדים, היא מקיימת עמם שיחה מקדימה בה היא  מסבירה להם מה הולך לקרות במהלך הבילוי המשותף...

 

ספר מקסים, מלא משמעות ומסרים לילדים ולהורים כאחד. עוד פנינה מ"בית מדרשה" שמצטרפת לספרים הקודמים הדנים בהצבת גבולות לילדים, ובניית סמכות הורית.

הטקסט קצר ומחורז, מסופר בבהירות, ומלווה באיורים צבעוניים ומשעשעים שמצליחים להעביר את הרגשות של האם וילדיה בכל אחת מהסיטואציות שהם חווים,  את הדחף הבלתי ניתן לשליטה כמו גם את המסר.

 

ללא ספק זה אחד מאותם ספרים שהקריאה בהם מעודדת לדיון מעמיק לגבי עמידה בפיתויים, דחיית סיפוקים, שליטה עצמית  וקבלת החלטות כמו גם לגבי הקושי שהילדים עומדים בפניו, כי לדעת מה צריך לעשות, ולעשות זאת, הם בבירור שני דברים שונים.

 

מומלץ בחום

מתאים לגילאי 4 ואילך.

בכל פעם שהשמש זורחת - אנאבל מונהאן

בכל פעם שהשמש זורחת - אנאבל מונהאן

תרגום: עדינה קפלן

הוצאת תכלת

יוני 2023. 240 עמודים

סיפור אהבה שפורח בין נורה, תסריטאית רומנטית גרושה+2  ושחקן כריזמטי מפורסם שנזקק למקום מפלט.

 

נורה ננטשת על ידי בעלה הנרקיסיסטי, בן, שיוצא לטייל ברחבי אסיה מבלי להציע מזונות או תמיכה כספית.  נורה משלימה עם המצב הזה ומרגישה הקלה כי אם לומר את האמת טוב לה בלעדיו.

נורה כותבת תסריטים לערוץ הסרטים הרומנטיים, על פי נוסחה די קבועה. כל מה שהיא עושה זה לשנות את המיקום, העיסוק, המיגדר והסוף כמעט תמיד זהה. אחד הצדדים תמיד חוזר, וסוף טוב חותם את העלילה.  

כשבעלה חסר התועלת נוטש אותה ואת הילדים היא כותבת תסריט שונה מהתסריטים הנוסחתיים הרגילים שלה. היא כותבת תסריט על חייה. על נישואיה הכושלים. וכמו חלום הוליוודי אמיתי, התסריט נרכש על ידי אולפן גדול, וכעת, מדובר בהפקה הוליוודית, בסרט שיוקרן על המסך הגדול, עם לא אחר מאשר השחקן הלוהט ביותר, ליאו ואנס, שמגלם את תפקיד בעלה לשעבר.

צוות ההפקה מבקש להשתמש, תמורת תשלום, ב"בית התה" שבחצר ביתה כאחד המקומות בהם הסרט יצולם. "בית התה" הוא המקום בו נורה כותבת. הוא מבנה ציורי בעל חדר אחד בחצר האחורית שלה, עשוי אבן עם גג צפחה, אח עובדת, ונופים מדהימים של היער שמעבר. נורה מסכימה וזה אומר שהשחקן המוביל, ליאו ואנס, הגבר הנאה והסקסי, ישהה  עם הקראוון שלו, בחצר האחורית שלה.

כאשר משאיות ההפקה והצוות מגיעים והצילומים מתחילים, נורה מנסה לשמור על לוח הזמנים השיגרתי עבורה ועבור שני ילדיה. בית ספר, שיעורי בית, ארוחות ריצת הבוקר וכו'. אבל בעיות מתעוררות כאשר הצילומים מסתיימים והיא מוצאת בבקר שאחרי את ליאו מכורבל על הנדנדה במרפסת שלה, מה שמאלץ אותה לחלוק איתו את הנוף המדהים של הזריחה.

ליאו מעונין להישאר ומציע לנורה הצעה שהיא לא יכולה לסרב לה. תשלום של אלף דולר ליום כדי להישאר במשך שבוע. היא צריכה את הכסף, והוא צריך מקום שבו יוכל להתאפס ולצבור כוחות מחודשים. נורה מהססת אבל רואה בתוספת התשלום הזדמנות לפרוע תשלומי חובות שהצטברו, ולפיכך מסכימה.

 

אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יתפתח? ברור.

האם זה משנה? אני לא חושבת.

 

ליאו מתחיל לפלוש למרחב הפרטי שלה יותר ממה שהיא ציפתה. הוא יושב במרפסת על הנדנדה וצופה איתה בשקיעה, מופיע במטבח שלה, מתיידד עם בתה ברנדט, מייעץ לבנה בכל הנוגע לכישורי המשחק שלו. אין לו שום כוונה לעזוב. נורה, אינה מצליחה לעמוד בפני קסמו של ליאו, וכשהוא מתעקש להצטרף לסידורים שלה לרבות קניות במכולת, עזרה בבימוי הצגת בית הספר  שבה  ארתור ממלא את תפקיד "פייגין", ושאר עיסוקיה, נורה חושבת שהיא סוף סוף מוצאת מישהו שאוהב אותה באמת.

האם קשר בין כוכב קולנוע ואישה רגילה יכול להתקיים לאורך זמן?

אהבתי את הגישה הפשוטה של נורה ואת מערכת היחסים שלה עם ילדיה, חבריה  ומשפחתה המורחבת. אהבתי את התמיכה הרחבה שהיא זוכה לקבל. היא לא מסבכת את העניינים יותר מדי, הולכת עם הזרם, נותנת מקום כשצריך, ונשארת עם שתי רגליים על האדמה. בניגוד לרוב הנשים שבעליהן עוזבים אותן, נורה זוכרת את היום הזה כמשחרר. זה היה הרגע שבו היא התחילה להעמיד את הצרכים, הרצונות והחלומות שלה, במקום הראשון.

אהבתי את מערכת היחסים המתהווה בין נורה וליאו. ללא ספק ליאו חיפש משהו והתאהב בחיי היום יום של נורה וילדיה. למרות שבהתחלה היא נזהרת, נראה שהוא אוהב את הפשטות שלה, ונורה מצליחה לראות את ליאו האמיתי, האדם הפרטי לא השחקן הזוהר, והיא מאפשרת לו לפלס את דרכו אל חיי משפחתה ואל לבה.

אהבתי את העיירה הקטנה המושלמת, את האנשים החיים בה ואת תחושת הקהילה.

כמובן שיש אי הבנה הנובעת מחוסר תקשורת, ששיחה פשוטה הייתה פותרת, ויש גם דברים בלתי אמינים, אבל למי אכפת? העלילה פשוטה, האהבה יפה, מחממת לב, נורה מוצאת מידה של שלווה ואושר ותוך כדי כך מוצאת את עצמה, וכל אלה הופכים את הספר לקריאה קלה ומלאת הומור.  

 

אם אתם מחפשים לברוח לכמה שעות ולשקוע בספר שישאיר אתכם עם חיוך על הפנים, זה הספר.

למרות הנושאים המוכרים, זוהי קומדיה רומנטית, סיפור מתוק ומהנה, עם עלילה רעננה ומסקרנת.

 

ממליצה בחום!

להיכנס לנעליה - ג'וג'ו מויס

להיכנס לנעליה - ג'וג'ו מויס

תרגום: דלית כהן

הוצאה: ידיעות ספרים

יולי 2923. 416 עמודים

"להיכנס לנעליה" מספר על ארבע נשים, רובן בסביבות העשור הרביעי לחייהן שטעות שנעשתה בהיסח הדעת, משלבת את גורלן, והופכת את חייהן של שתיים מהן, על פיהן. האחת עשירה שרגילה לקבל הכל לידיה, והשנייה ממעמד הביניים, שנאלצת להילחם בשיניים על כל דבר בחייה.

סאם קמפ לא מוערכת  ותקועה בעבודה שהיא לא נהנית ממנה, נשואה לבעל השרוי בדיכאון קליני, הורים מחרידים וכלב קשיש, לא מתפקד, כשהיא עוברת ארוע שעשוי לאפשר לה להמציא את עצמה מחדש. לאחר שלקחה בטעות את התיק הלא נכון מחדר ההלבשה שבמכון הכושר, לא נותרה לה ברירה אלא לנעול לפגישה שלפניה את נעלי הסטילטו האדומות של לובוטין, הנמצאות בתיק שברשותה. הצעדים הראשונים על עקבים בגובה 15 ס"מ קשים וסאם מתנדנדת כמו שיכורה, אך ההפתעה שלה מגיעה כשהיא מבינה שהנעליים האלה מביאות לה יותר מעיסקת מכירה חשובה אחת. הזדמנויות חדשות נפתחות עבור סאם כשהיא מציגה את עצמה עם המראה החיצוני הנוצץ הזה.

 

לעומתה, נישה קנטור שחיה את החיים של עשירים "כבדים" ממש לא נהנית מהמצב.

היא נכנסה לחדר הכושר כאשתו המפונקת של בעל עשיר,  אבל כשהיא יוצאת היא מגלה שהנעליים היקרות שלה נגנבו מחדר הכושר, ויותר מכך, שבעלה החליט להתגרש ממנה. הוא מנתק אותה מחשבונות הבנק,  מכרטיסי האשראי וקשריה החברתיים, ולא מאפשר לה להיכנס לסוויטה בה הם משתכנים במלון בנטלי בלונדון. הוא מותיר אותה בחלוק רחצה בלבד. נישה אינה מצליחה ליצור איתו קשר אלא אם תמלא את התנאי שהציב, ותחזיר לו את נעלי הלובוטין. נחושה להיאחז בחייה הזוהרים, היא חייבת להתרוצץ כדי להתמודד ולמצוא איך וממה להתקיים.  כך מתחיל מצוד אחר הנעליים הנעלמות שלה, כבודה ומקומה בעולם, ואחרי האישה שלקחה את התיק שלה, וכששתי הנשים נפגשות לבסוף, הן מגלות שכל אחת מהן זקוקה לשנייה כדי לתקן את העוולות שנגרמו להן ולנשים המקיפות אותן.

 

ההתחלה רוויה בהרבה עצב,תחושת יאוש על סף דיכאון, אך לאט לאט מתחילים לראות את האור בקצה המינהרה. נישה וסאם עוברות משבר קיומי באמצע החיים, והן נאלצות "להרים" את עצמן ולחשוב איך הן מתגברות על הצרות שנחתו עליהן. נישה שהייתה הדמות המעצבנת והאנוכית ביותר, מתגלה כמי שמסתגלת הרבה יותר מהר מסאם חסרת הביטחון העצמי  לנסיבות חייה החדשות, וסאם  שנאבקת לתמוך במשפחתה, מאבדת את עצמה בתהליך, אך בשיתוף פעולה ותמיכה מהסובבים אותה מצליחה להתעלות על פחדיה.

 

הכתיבה של ג'וג'ו מויס שנונה, מצחיקה, דרמטית ומסקרנת עם קמצוץ רומנטיקה.

הדמויות הנשיות מענגות. הן מתגלות כנשים אמיתיות עם פגמים, סודות ובעיות. התפתחות הדמויות נפלאה, ואי אפשר שלא לפתח אמפתיה כלפיהן, בגלל שהן הרבה יותר מורכבות ממה שהן נראו על פני השטח.

"להיכנס לנעליה"  הוא ספר על הבחירות שאדם עושה כאשר חייו משתנים בחטף, וההחלטות שהוא צריך לקבל, השונות בתכלית השינוי מכל מה שהוא רגיל אליהן.

לסם ולנישה אין דבר במשותף מלבד זוג נעליים, והמסע שהנעליים לוקחות אותן, מסקרן, והופך את הקריאה למשעשעת ומחממת לב. העלילה עוסקת בין היתר בהורות, חברות, השפעות של דיכאון על בן/בת זוג יחסי משפחה, יחסי עבודה, מעמד חברתי, העצמה נשית, והזדמנות שנייה.

 

קראתי בהנאה רבה  ואני ממליצה בחום!

הכל בסדר ,הילי – הדס קפלן

הכל בסדר ,הילי – הדס קפלן

הוצאה:  הדס קפלן

אוקטובר 2020.

215 עמ' מודפסים

 

על פני השטח, הכל בסדר אצל הילי.  מבחוץ זה נראה שיש לה חיים ממש נהדרים. יש לה עבודה טובה שהיא אוהבת, בן זוג, חיים. היא לא בקשר עם ההורים שלה כבר שנים. אבל, מתחת לפני השטח רוחש העבר של הילי. הורות מנוכרת, ילדות בלתי נראית, חיים שבהם הכל בסדר, אבל רק כלפי חוץ. להילי נדמה שהיא השאירה את כל זה מאחוריה, ובכל זאת ההווה מתעקש להראות לה שלא כך הוא. היא מבינה שהיא חייבת לעשות משהו. שהיא חייבת לשנות את החיים שהיא חיה ושאם היא רוצה שאחרים יראו אותה, היא חייבת קודם כל לראות את עצמה.

אנחנו לומדים להכיר את ליבי, שמספרת את סיפורה בגוף ראשון, על החיים שלה במהלך 31 שנות חייה,  על המחשבות שלה, הרגשות והפחדים שלה.

הסיפור עוקב אחרי הילי שבורחת מישי, בן זוגה השתלטן והאלים לרילוקיישן בחברת הייטק בניו יורק.  הוא מתחיל ביום הטיסה ומאותו רגע, אנחנו חוזרים אחורה לשנות ילדותה, לחודשים של לפני הטיסה, להחלטה לברוח, לתיכנון הקפדני והחשאי של מבצע ההיעלמות שלה,  עד לאותה שנה שבה היא שוהה בניו יורק. לאט לאט הילי מגלה כמה כוח יש בצעד שעשתה, ועד כמה, גדול תהליך השינוי שהיא עוברת. הילי שגדלה ללא אהבה וחום הורי, שחיה עם גבר מתעלל, רק רוצה שיאהבו אותה, שיראו אותה, שישמעו אותה. ורק כשהיא בניו יורק היא מתחילה לנשום, להעריך את עצמה,  גם אם הפחדים קיימים והרדיפה (הטלפונית) של ישי לא פוסקת.

העבר שרודף אותה ומלווה אותה כמו צל, קיבע בה את ההבנה שהיא לא ראויה לאהבה, אם אפילו הוריה לא אהבו אותה. וכך היא נופלת למערכת יחסים רעילה אפילו יותר, שגורמת לה להיות תלותית, מקטינה, ולהאשים את עצמה בכל מה שקורה לה. גם בניו יורק היא לא נמלטת מבוסית רעה ומתעללת שמערערת את השקט הנפשי לו היא כל כך זקוקה, אך לומדת להתמודד איתה ולא לוותר על עצמה. היא זוכה להערכה מחבריה לעבודה וללא ספק התמיכה שלהם מחזקת אותה. למרות הפחד היא בוחרת בחיים חדשים, וגם כשלא תמיד קל בניו יורק ומתעוררים אתגרים לא פשוטים הילי לא מוותרת ומתמודדת.

 

לאורך כל הספר חששתי שהילי תישבר ותגיב להודעות המאיימות של ישי או שישי יגיע לניו יורק. עודדתי אותה בליבי, ורק רציתי לראות אותה מחלימה, מתחזקת, נפתחת לחיים שהיא ראויה להם, לאהבה מכילה, לחברות.

 

"הכל בסדר, הילי" הוא רומן ביכורים שכתוב טוב, מספר בכתיבה קולחת על אירועים שהדעת לא סובלת, עוסק במערכות יחסים במשפחה ובין בני זוג, בקשר ובהשפעה של הורים רעילים, משפילים ומזניחים על בתם היחידה ואיך העבר הכואב הזה, משפיע במשך שנים ומכתיב את התנהלותה ויחסיה הזוגיים והחברתיים של הילי גם לאחר שהיא עזבה את בית הוריה בגיל 16, והתנתקה מהם.

 

ספר מעורר השראה.

אני אהבתי וממליצה בחום

מה ראית חפושית בארמון המלכה - ג'וליה דונלדסון

מה ראית חפושית בארמון המלכה - ג'וליה דונלדסון

איורים: לידיה מונקס

תרגום: רימונה די-נור

הוצאת כנרת

יולי 2023. 32 עמודים

הספרים של ג'וליה דונלסון תמיד מהנים, והספר הזה מצטרף אליהם.

זה הספר השלישי בסידרה והוא מספר על עוד הרפתקה צבעונית של החפושית הבלשית, גיבורת הספרים האהובים "חפושית, חפושית, מה שמעת? מה ראית?",  "ומה עוד ראית, חפושית?"

הפעם החיפושית יצאה לחופשה בעיר הגדולה ששמה אפילו לא מוזכר בסיפור, אך מהעמוד הראשון ניתן להבין שמדובר בלונדון, כי הוא עמוס בנקודות ציון הניתנות לזיהוי.

החיפושית מבקרת בגן החיות ושומעת את רוץ בן-חץ וגוץ בול-עץ, שני נוכלים, גנבים, מתכננים להוציא את קופי הקוף מהכלוב שלו בגן החיות, כדי שיתגנב בלילה לארמון ויגנוב את הכתר של המלכה, בזמן שהיא ישנה.

 

"נִסְתַּתֵּר עַד הָעֶרֶב, נַמְתִּין, נִאֱרֹב,

נִפְרֹץ אֶת הַכְּלוּב וְנוֹצִיא אֶת הַקּוֹף.

[...]

הָאַרְמוֹן לֹא רָחוֹק, כָּאן בְּאֶמְצַע הָעִיר.

קוֹפֵי-קוֹף חִישׁ מֵהַר יְטַפֵּס עַל הַקִּיר."

 

 

אבל החיפושית החכמה מגבשת תכנית פעולה בשיתוף עם החיות בגן החיות ועם כלבי המלכה...

 

איך היא תעצור אותם?

 

כדי לגלות זאת  תצטרכו לקרוא בעצמכם את הסיפור המענג הזה.

 

הספר מאויר נפלא, בשובבות מלאת כיף, ובצבעוניות שמושכת את תשומת הלב של קטנטנים וגם של מבוגרים. הכריכה מעוטרת במרקם נוצץ.

הסיפור מתוק מאוד, מהנה ומשעשע, ומעורר מחשבה לגבי ערכים כמו חברות ושיתוף פעולה, ידידות ועזרה לזולת במצוקה, ניצחון הטוב על פני הרע. הוא כתוב במשפטים קצרים ומחורזים, והקצב, המבנה והדמויות המוכרים מהספרים הקודמים שבסידרה, מספקים הנאה רבה ביחד עם העלילה המסקרנת והאיורים המשלימים. למען הסר ספק, לא חייבים לקרוא או להכיר את שני הספרים הקודמים כדי ליהנות מהספר הזה, אבל זה יכול יעזור שכן גם החיפושית  וגם שני הנוכלים, רוץ בן-חץ וגוץ בול-עץ, היו בספרים קודמים.

ליהיא שלנו אהבה מאד, נהנתה לחפש בכל עמוד את החיפושית הקטנטנה שמשחקת "מחבואים" עם הקוראים, ולעקוב אחרי הנתיב בו היא מתעופפת  באמצעות הקו המקווקו .

הספר מוקדש לכלבי הקורגי של המלכה,שהלכו לעולמם.

מומלץ בחום לגילאי 3 - 5 שנים.