בכל פעם שהשמש
זורחת - אנאבל מונהאן
תרגום: עדינה
קפלן
הוצאת תכלת
יוני 2023. 240 עמודים
סיפור אהבה שפורח בין נורה, תסריטאית רומנטית גרושה+2
ושחקן כריזמטי מפורסם שנזקק למקום מפלט.
נורה ננטשת על ידי בעלה הנרקיסיסטי, בן, שיוצא לטייל
ברחבי אסיה מבלי להציע מזונות או תמיכה כספית. נורה משלימה עם המצב הזה ומרגישה הקלה כי אם
לומר את האמת טוב לה בלעדיו.
נורה כותבת תסריטים לערוץ הסרטים הרומנטיים, על
פי נוסחה די קבועה. כל מה שהיא עושה זה לשנות את המיקום, העיסוק, המיגדר והסוף
כמעט תמיד זהה. אחד הצדדים תמיד חוזר, וסוף טוב חותם את העלילה.
כשבעלה חסר התועלת נוטש אותה ואת הילדים היא כותבת
תסריט שונה מהתסריטים הנוסחתיים הרגילים שלה. היא כותבת תסריט על חייה. על נישואיה
הכושלים. וכמו חלום הוליוודי אמיתי, התסריט נרכש על ידי אולפן גדול, וכעת, מדובר
בהפקה הוליוודית, בסרט שיוקרן על המסך הגדול, עם לא אחר מאשר השחקן הלוהט ביותר, ליאו ואנס, שמגלם את תפקיד בעלה לשעבר.
צוות ההפקה מבקש להשתמש, תמורת תשלום, ב"בית
התה" שבחצר ביתה כאחד המקומות בהם הסרט יצולם. "בית התה" הוא המקום
בו נורה כותבת. הוא מבנה ציורי בעל חדר אחד בחצר האחורית שלה, עשוי אבן עם גג
צפחה, אח עובדת, ונופים מדהימים של היער שמעבר. נורה מסכימה וזה אומר שהשחקן
המוביל, ליאו ואנס, הגבר הנאה והסקסי, ישהה עם הקראוון שלו, בחצר האחורית שלה.
כאשר משאיות ההפקה והצוות מגיעים והצילומים
מתחילים, נורה מנסה לשמור על לוח הזמנים השיגרתי עבורה ועבור שני ילדיה. בית ספר,
שיעורי בית, ארוחות ריצת הבוקר וכו'. אבל בעיות מתעוררות כאשר הצילומים מסתיימים והיא מוצאת בבקר שאחרי את ליאו מכורבל על הנדנדה במרפסת שלה, מה שמאלץ אותה לחלוק איתו את הנוף המדהים של הזריחה.
ליאו מעונין להישאר ומציע לנורה הצעה שהיא לא
יכולה לסרב לה. תשלום של אלף דולר ליום כדי להישאר במשך שבוע. היא צריכה את הכסף,
והוא צריך מקום שבו יוכל להתאפס ולצבור כוחות מחודשים. נורה מהססת אבל רואה בתוספת
התשלום הזדמנות לפרוע תשלומי חובות שהצטברו, ולפיכך מסכימה.
אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יתפתח? ברור.
האם זה משנה? אני לא חושבת.
ליאו מתחיל לפלוש למרחב הפרטי שלה יותר ממה שהיא
ציפתה. הוא יושב במרפסת על הנדנדה וצופה איתה בשקיעה, מופיע במטבח שלה, מתיידד עם
בתה ברנדט, מייעץ לבנה בכל הנוגע לכישורי המשחק שלו. אין לו שום כוונה לעזוב. נורה,
אינה מצליחה לעמוד בפני קסמו של ליאו, וכשהוא מתעקש להצטרף לסידורים שלה לרבות
קניות במכולת, עזרה בבימוי הצגת בית הספר שבה ארתור
ממלא את תפקיד "פייגין", ושאר עיסוקיה, נורה חושבת שהיא סוף סוף מוצאת מישהו
שאוהב אותה באמת.
האם קשר בין כוכב קולנוע ואישה רגילה יכול להתקיים
לאורך זמן?
אהבתי את הגישה הפשוטה של נורה ואת מערכת
היחסים שלה עם ילדיה, חבריה ומשפחתה
המורחבת. אהבתי את התמיכה הרחבה שהיא זוכה לקבל. היא לא מסבכת את העניינים יותר מדי, הולכת עם הזרם, נותנת מקום
כשצריך, ונשארת עם שתי רגליים על האדמה. בניגוד לרוב הנשים שבעליהן עוזבים
אותן, נורה זוכרת את היום הזה כמשחרר. זה היה הרגע שבו היא התחילה להעמיד את
הצרכים, הרצונות והחלומות שלה, במקום הראשון.
אהבתי את מערכת היחסים המתהווה בין נורה וליאו.
ללא ספק ליאו חיפש משהו והתאהב בחיי היום יום של נורה וילדיה. למרות שבהתחלה היא נזהרת,
נראה שהוא אוהב את הפשטות שלה, ונורה מצליחה לראות את ליאו האמיתי, האדם הפרטי לא
השחקן הזוהר, והיא מאפשרת לו לפלס את דרכו אל חיי משפחתה ואל לבה.
אהבתי את העיירה הקטנה המושלמת, את האנשים
החיים בה ואת תחושת הקהילה.
כמובן שיש אי הבנה הנובעת מחוסר תקשורת, ששיחה
פשוטה הייתה פותרת, ויש גם דברים בלתי אמינים, אבל למי אכפת? העלילה פשוטה, האהבה
יפה, מחממת לב, נורה מוצאת מידה של שלווה ואושר ותוך כדי כך מוצאת את עצמה, וכל
אלה הופכים את הספר לקריאה קלה ומלאת הומור.
אם אתם מחפשים לברוח לכמה שעות ולשקוע בספר
שישאיר אתכם עם חיוך על הפנים, זה הספר.
למרות הנושאים המוכרים, זוהי קומדיה רומנטית, סיפור
מתוק ומהנה, עם עלילה רעננה ומסקרנת.
ממליצה בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה