עשר דקות - קיארה גמברלה

עשר דקות - קיארה גמברלה

תרגום מאיטלקית: יערית טאובר

 הוצאה כתר ספרים

2016.    204 עמ'

קיארה שגדלה בכפר מוקפת באהבת משפחה וחברים עוזבת עם בעלה עורך הדין לעיר הגדולה וכותבת טור שבועי באחד העיתונים. כשבעלה עוזב לדבלין כדי להשלים את עבודת המאסטר שלו , הוא מחליט להישאר שם, ובלעדיה. יש בחייו אהבה חדשה.

חייה של קיארה עוברים מהפך כשבנוסף היא מפוטרת מעבודתה. היא מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת רגליה ומחליטה לקבל עזרה ופונה לטיפול פסיכולוגי. באחת הפעמים הפסיכולוגית שלה מטילה עליה משימה ומבקשת ממנה להקציב עשר דקות כל יום במשך חודש, לעשות משהו חדש שהיא אף פעם לא עשתה. לא חשוב מה זה יהיה. קיארה שהיתה מאד תלותית בבעלה, וחיה חיי שיגרה, מרגישה מאוימת , אבל מתחילה בהיסוס רב מהדברים הפשוטים, כמו להכין פנקייקס, ללכת למכון יופי , למרוח לק בצבע חריג, ללמוד נהיגה, להקשיב לאמא שלה ולרקוד היפ-הופ, לאט לאט היא מגלה את הצמיחה וההתפתחות הרגשית שלה שמובילה אותה להתחבר לחייה, לגלות את עצמה, לגלות אחרים, ולהציף את הרגשות הקבורים בתוכה שמובילים לשינוי המתבקש בחייה.

 

במלל בלתי פוסק ועם פעילות של 10 דקות הספר מעביר לנו מסר על החיים: 

עשר דקות ביום מצליחות להוציא את קיארה מכל ההרגלים הישנים שלה. 

עשר דקות ביום מלמדות אותה אף פעם לא לוותר, פחות יכול להיות יותר, דברים שחשבת על עצמך ומתגלים כקשיים,  יכולים להיות הזדמנות לגלות את עצמך, להוביל לצמיחה, לעצמאות, ולפתוח אותך לאנשים אחרים. דקה אחר דקה קיארה מגלה ששינויים אמנם מפחידים, אבל הכרחיים, והם אלה שעוזרים לה להתחבר מחדש לחיים. 

הרעיון בבסיס הספר של להקדיש רק עשר דקות ביום מהזמן כדי לעשות משהו שמעולם לא נעשה, הוא טוב ומקורי כשלעצמו, אבל יש משהו בסגנון הכתיבה שגרם לי כקוראת לא להזדהות או להתחבר.

ראשית, זה הרגיש כמו ספר הדרכה, שנכתב בגוף ראשון וכיומן אישי, עם דיאלוגים אין סופיים ומתישים שכללו חצאי משפטים או חצאי מחשבות.

שנית, הגיבורה, קיארה, היתה מעצבנת, מאוד מרוכזת ואנוכית. לא מסוגלת להגיע להחלטה, לא מסוגלת להתקדם בחייה מהמצב בו היא שרויה בגעגועיה אחרי בעל מטומטם. אני יודעת שהדמות הראשית היא הסופרת ואני מכבדת אותה על כך שהיא לא מציגה את עצמה כדמות מושלמת, אבל להיות בתוך הראש של קיארה ולראות הכל מנקודת המבט ולשמוע את ה"קול" שלה שכתוב בצורה כל כך מונוטונית, לא גרם לי להנות מהספר או להזדהות איתה. להיפך, זה גרם לי לאהוב אותה פחות.

 

קשה לי לנטוש ספר אחרי העמודים הראשונים, ותמיד אני מצפה שבהמשך משהו יקרה וישאב אותי לתוכו ,אבל האמת היא שלא הרגשתי רצון להמשיך, והקריאה היתה מאבק אחד גדול. אחרי שקראתי סוף סוף את הדף האחרון, אני יכולה להעיד שלא הפקתי הרבה הנאה או סקרנות מהקריאה בו.

לשיקולכם!

מכתבים מסקאי - ג'סיקה ברוקמול

מכתבים מסקאי - ג'סיקה ברוקמול

תרגום מאנגלית ניצה פלד

הוצאת ידיעות ספרים

2013. 285 עמ'

אלספת דאן, משוררת צעירה שמתגוררת באי סקאי בסקוטלנד, נרגשת לקבל במרץ 1912, את מכתב המעריצים הראשון שלה מסטודנט אמריקני בקולג' בשם דייוויד גרהאם, בו הוא כותב לה על ספר השירה שלה שקבל מחבר, ועד כמה שיריה נגעו בו.

אלספת שמרגישה בודדה בנישואיה המקרטעים, משיבה למכתבו ומספרת על הסנסציה שהמכתב מאמריקה עורר בסניף הדואר, באי הקטן, ומביעה הפתעה ועונג מכך שמישהו במקום אחר בעולם קרא את שיריה.

הם הופכים לחברים לעט, חברות שהופכת בסופו של דבר לאהבה גדולה. באמצעות המכתבים הם דוחפים אחד את השני להתמודד עם הפחדים שלהם, החלומות שלהם, ומנסים למצוא אושר אמיתי, בתקווה שיום אחד הם יפגשו. אבל אהבתם מסובכת, לא רק בגלל המרחק אלא בגלל נישואיה של אלספת והצורך של דייבי למצוא הרפתקאות וסיפוק.

המכתבים שלהם חמים, רהוטים ומעניינים וברור שהם חשים הערכה אחד לשני. הם חולקים במכתבים דברים פרטיים, מספקים הצצה לחייהם, ויש גם דברים שמעולם לא דיברו עליהם עם נפש חיה, דברים שלא נאמרו ולא הובעו בכתב, אך ניתן היה להבין את משמעותם.

כאשר פורצת מלחמת העולם הראשונה פני הדברים משתנים. דייבי הופך לנהג אמבולנס, החיים נעשים נואשים עוד יותר, אך הם ממשיכים לשמור אחד על השני באמצעות המכתבים. בעלה של אלספת נעדר בקרב, המכתבים מפסיקים להגיע והאהבה עומדת למבחן.

25 שנים אחר כך, בתה של אלפסת, מרגרט, נקלעת לסיפור האהבה של אמה כאשר הפצצה אווירית לילית, במלחמת העולם השנייה, הורסת חלק מביתה של אמה וחושפת מטמון של מכתבי אהבה שכתב אמריקני בשם דייב, ל"סו" .  מרגרט מוצאת את אמה קורסת בין חורבות חדר השינה שלה, מושכת חופן של מכתבים מצהיבים אל ברכיה, והעבר הנעול, שאלפסת שמרה זמן כל כך ארוך, מערער את עולמה. מרגרט מבולבלת בגלל התגובה הרגשית של אמה שמסרבת לומר ממי הם הגיעו.

למחרת, אלספת נעלמת.

כשאמה נעלמת, מרגרט נשארת עם מכתב אחד בלבד ובאמצעותו היא מקווה למצוא לא רק את אמה אלא לגלות את עברה של אמה. היא כותבת לדוד שמעולם לא פגשה, ונוסעת לאי סקאי, לבית סבתה, שם היא מתחילה לחשוף ולפרום את חוטי הטרגדיה המשפחתית שמסבירה סוף סוף את תעלומת עברה של אמה ושלה עצמה.

אלספת היתה דמות נפלאה. היא הקדימה את זמנה כמשוררת נשית שהתפרסמה. היא הייתה כנה עם רגשותיה והיתה לה חוש הומור נהדר. היא עשתה מה שצריך לעשות ולקחה סיכונים בכל מה שקשור לאהבה, גם כשזה לא תמיד היה הדבר הקל ביותר לעשות. אהבתי גם את דייבי. הוא היה כל כך אמריקאי והדרך בה תיאר את עצמו הייתה מושלמת. יכולתי בקלות לדמיין אותו עושה את כל הדברים המטורפים והמסוכנים שהוא כתב עליהם.

"מכתבים מסקאיי" הוא הרומן הראשון של ג'סיקה ברוקמול. סיפור המשתרע על פני שני דורות, שתי יבשות ושתי מלחמות עולם. הסיפור מסופר כולו באמצעות מכתבים מלאי חיים ונוגעים ללב, החל משנת 1912 ואילך, והוא נע קדימה ואחורה לסירוגין, עד לשנת 1940. הוא מכיל מכתבים שלא הגיעו בזמן והובילו להחמצת הזדמנויות, מכתבים שבהם סודות שמורים היטב שהובילו לשברון לב  לצד שמחה, מכתבים שהמחישו את כוחה של המילה הכתובה להצית אהבה גדולה מהחיים.

הקריאה היתה מענגת. הסיפור בנוי בצורה חכמה גם אם לעיתים צפוי. זה לא סיפור של מלחמה , אלא סיפור שהתרכז באהבתם של שני אנשים גם בתקופה של מלחמה. זה לא באותה ליגה כמו " מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפוחי אדמה" של מרי אן שייפר ואנני בורוז , אבל זהו ספר נפלא שמספר על אהבה שנרקמת באי סקוטי קטן, די מנותק, שאין בו טלפונים, ורק הדואר מקשר בינו לבין העולם והוא ספר שבהחלט אהבתי לא פחות.

ממליצה  מאד!

חייה השניים של אליס – מארק לוי

חייה השניים של אליס – מארק לוי

תרגום מצרפתית: מיכל אסייג

הוצאת ידיעות ספרים

2013. 319 עמ'

"חייה השניים של אליס" מתרחש בלונדון ובטורקיה בשנות החמישים, והוא עוקב אחרי צעירה בשם אליס פמברלי , שיש לה חוש ריח יוצא דופן,  ועובדת כרוקחת בשמים, ובמר איתן דאלדרי, השכן שלה בבנין מגוריה.

כמה ימים לפני חג המולד אליס מבלה עם ידידיה ביריד שעשועים בברייטון, והם משכנעים אותה לבקר באוהל של מגדת עתידות. היא עושה זאת באי-רצון.  מגדת העתידות ממליצה לה לנסוע לאיסטנבול כי בה היא תגלה סוד מהעבר שקבור במשך שנים, סוד שגילויו יביא אליה גבר שעתיד להיות משמעותי בחייה. במסע היא תפגוש ששה אנשים שיובילו אותה לאורך הדרך לגילוי הסודות על עברה והם מפרידים בינה ובין אותו גבר. ולמרות שאליס סקפטית, דבריה של מגדת העתידות  רודפים אותה. היא לא מפסיקה לחשוב על ה"נבואה", והיא מוטרדת גם בחלומותיה. היא רואה מקום אחר אך אינה יודעת היכן הוא.  היא בטוחה שהוריה מעולם לא שיקרו לה בכל מה שנוגע לעברה, אבל מאחר והם הלכו לעולמם אין לה את מי לשאול על כך. היא מוצאת בעל ברית משונה בשכנה, מר איתן דאלדרי, צייר נרגן, שהקשר שלה איתו הוא בהשאלת מצרכים שחסרים במטבחה ובתלונותיו למתן את חייה החברתיים הרועשים. בעקבות בילוי משותף הם הופכים לחברים וחוזרים יחד אל מגדת העתידות  בערב חג המולד כדי לקבל תשובות נוספות, וככל שהם מבלים יותר זמן ביחד, מר דאלדרי משכנע את אליס להתייחס ברצינות למה שאמרה מגדת העתידות. כאשר הוא יורש סכום כסף גדול, הם מגיעים להסדר בו הוא ילווה את אליס לאיסטנבול לזמן מה, ובסופו של דבר הם נוסעים יחד לשם כדי לראות אם יש אמת בדבריה של מגדת העתידות

אליס שיצאה בחיפוש אחר עתידה אך גם אחר עברה, עוברת מסע, ומר דאלדרי שיצא כמלווה עובר בעצמו תהליך שעיקרו נסיון לפרום ולהבין את יחסיו עם אביו, וכשהגיע הזמן לגילויים, הרגשתי כאילו הסופר מיהר לסיים את הספר ונשארתי עם יותר שאלות מאשר תשובות.

מארק לוי הצליח להחיות ולעורר מראות, צלילים וריחות בתיאוריו, מה שהתאים לדמותה של אליס ולהיותה "אף" , שלא מפסיקה לחשוב איך לשכלל את ייצור הבושם שלה, כמו גם  הציורים של מסלולי הטיול והצמתים שמצייר מר דאלדרי. 

נהנתי לראות את איסטנבול מבעד לעיניה של אליס, איסטנבול שהפכה למקום צבעוני וחם לעומת מזג האויר הגשום והאפרורי של לונדון, וגם אם התיאורים היו רבים והאטו במקצת את הסיפור ודחקו את הסיבה לשמה אליס הגיעה לשם, הם גרמו לי להרגיש כאילו אני שם יחד איתם.

יותר מכך מצאתי בתיאורי ההיסטוריה של טורקיה ושואת אוכלוסיית המהגרים הארמנית הנרדפת בה,ערך מוסף. היא היתה מענינת והתיאורים הוסיפו אלמנט ייחודי לסיפור.

"חייה השניים של אליס" הוא סיפור על אהבה מאוחרת, חברות, גילוי עצמי ותעלומה שיש לפתור.

סיפור קליל, ונחמד,  קריא וזורם.

במציאות אחרת – נעמה סכר

במציאות אחרת – נעמה סכר

הוצאה עצמית

פברואר 2016 . 387 עמ'

ענת צור, בת 23 משכונת מצוקה בבאר שבע, מחפשת מפלט מחייה רוויי הקשיים והאלימים, שסיפקו לה אחיה הגדולים ועולם הפשע בו שזורים חייהם.

בן ריטמן, מנכ"ל חברה בינלאומית בן 29, נותר בודד ושבור לב יחד עם בתו הקטנה, לאחר שאיבד את אשתו ממחלה קשה. הקושי לגדל אותה לבד מוביל אותו לחפש עבורה מטפלת במשרה מלאה.

מודעה אחת במדור הדרושים מזמנת פגישה גורלית המשנה את חייהם. וחושפת אותם למציאות אחרת..

ענת ובן, שמגיעים מעולמות שונים, נסחפים לרומן המטלטל את חייהם. התחושות העזות משתלטות על שניהם, אך העבר של ענת בא ורודף אותם. סודות אפלים מחייה מתחילים לצוץ ולהרוס את כל מה שחלמה עליו, ועליה למצוא את הדרך להתמודד איתם.  

מה קורה כאשר העבר חודר להווה ומאיים להרוס את העתיד לבוא?

האם האהבה החזקה יכולה לגבור על המכשולים ולשנות את פני המציאות?

ומה יהיה המחיר אותו תצטרך ענת לשלם?

הספר שייך לז'אנר רומן רומנטי – אירוטי ומכיל את כל הסממנים המאפיינים סוגה זו.

בחור עשיר, נאה מאד וכריזמטי, פגוע ואומלל בעקבות פטירת אשתו מקבל לעבודה את ענת בלי לבדוק את הרקע שלה, מכניס אותה לביתו ונותן לה גישה חופשית לטיפול בבתו. אמיתי?

הם שומרים על יחסי עובד- מעביד , אבל פתאום מתגלה לקורא שיש כאן אהבה גדולה, תשוקה ומה לא... בן מתאהב בענת היפהפיה בלי לדעת שיש לה תיק מלא צרות וסכנות וכהרף עין מתפתח ביניהם קשר רומנטי שמוביל לקשר מיני.

כשענת יוצאת לחופשת סוף שבוע בבית הוריה, פני הדברים משתנים. היא כבר לא חוזרת אותה ענת ולא עובר זמן רב והיא נאלצת לברוח מביתו של בן כדי לא לסכן את בן ובתו ולמנוע פגיעה בהם, מידי אלה שרודפים אותה.

העלילה צפויה לחלוטין. 

בחורה משכונה ד' בבאר שבע הידועה לשימצה, מוכת פשע, סמים ואלימות, משפחה בה ההורים לא נשמעים, לא שומעים, לא רואים, לא יודעים, ואין יד מחנכת ומכוונת כדי להשתלט על אובדן דרכם של בניהם, המכורים לסם, עם כל המשתמע מכך.  אחים שמשתמשים באחותם  ומנצלים אותה כדי לגזול ממנה את כספה וכדי להרוויח זמן עבורם וגוררים אותה בעל כורחה למעגל הפשע וגורמים לה להיות שבויה במצב שאין ממנו נתיב בריחה,  ומצד שני גבר מהעשירון העליון, שגר בוילה מפוארת ברווחה כלכלית, שרוי בשלש השנים האחרונות בצער ויגון על מות רעייתו. 

ו...אופס, מגיעה נערה יפיפיה שמצליחה לגאול אותו  משברון ליבו ולהחזיר אותו לחיים. 

המציאות בה חיה ענת בלתי נסבלת והיא מנסה בכל כוחה לשנות את הנתיב בהם ילכו חייה, לצאת מהעיר, לעזוב את המשפחה ולברוח מהחיים הנוראיים שהגורל הועיד לה.

אז מה חשבתי על הספר?

*לא מדובר בספרות מופת, אך "במציאות אחרת" הוא גם לא הספר ה כ י  גרוע שקראתי.

*הספר משתייך למספר סוגות(מתח, רומנטיקה, רומן אירוטי) ואף אחת מהן לא מרגישה אמיתית.

*תאורי הסקס היו במינון הנכון, תאורי הזוועות נכתבו באופן כזה שלא עוררו נים של פחד.

*הרעיון בבסיס העלילה טוב, הביצוע הרבה פחות.

*הכתיבה פשוטה ואין בה שום תיחכום. היא לא הצליחה לגרום לי להזדהות עם אף אחת מהדמויות.

*הדיאלוגים צרמו לי, והיו שטחיים. במיוחד הפריע לי שימוש יתר בשם הדמויות.

  

מפעם לפעם אני אוהבת לקרוא רומן רומנטי והגעתי אל הספר מלאה בציפייה בעקבות ביקורות נלהבות עליו. 

אך אבוי...

"במציאות אחרת"  לא הצליח להתרומם עבורי וכל מה שהרגשתי הסתכם באדישות שלא אחת גרמה לי לרפרף על קטעים  ולגחך או לגלגל עיניים. אותי הוא לא טלטל, לא ריתק, לא סחף ולא הדהים.

מאחר וההמלצות היו גורפות חשבתי שמדובר במשהו שאסור לפספס, אך כגודל הציפיה כך גודל האכזבה.

לשיקולכם!

הסופרימס בדיינר של ארל - אדוארד קלסי מור

הסופרימס בדיינר של ארל - אדוארד קלסי מור

תרגום מאנגלית גיל שמר

הוצאת ידיעות ספרים

2013. 367 עמ'

הסיפור מתרחש בשנים 2004-05 עם פלאשבקים לשנות ה -60 וה -70, ומתאר חברות אמיצה בין שלוש נשים אפרו-אמריקאיות בעיירה קטנה באינדיאנה, חברות שתחילתה בהיותן תלמידות תיכון ונמשכת לאורך ארבעה עשורים כשהן מיטלטלות זו לצד זו בעליות ומורדות של החיים: מחזרים, חתונות, בעלים, ילדים, שמחות ועצב.

כמו כל נער.ה שחורים באותה תקופה הן בילו את לילות סוף השבוע (וכמה ימי חול) בדיינר של ארל, מסעדה עם אוכל חם, מוזיקה מגניבה, והבעלים ארל ותלמה שהיו הורים שניים לכל ילד בעיר. ככל שהסיפור מתקדם אנו מתוודעים לאירועים משני חיים הקשורים למסעדה של ארל , כשרבים עדים לארל האבהי והאדיב בעצמו. כולם אוהבים את ארל, שתמיד מוכן לתת יד עוזרת במיוחד לבני הנוער.

כעת, הן בסוף שנות החמישים לחייהם, ועדיין מבקרות בדיינר של ארל (כיום בבעלותו של ארל הקטן) בכל יום ראשון אחרי הכנסייה. אודט, קלריס וברברה ג'ין, שמנעוריהן דבק בהן הכינוי "הסופרימס", יושבות עם בני זוגן בשולחן הקבוע שלהן בדיינר של ארל. הן ממשיכות להתמודד עם האתגרים של גיל העמידה באומץ ובחן, והידיעה שחברותיהן הטובות ביותר עומדות לצידן ותהיינה במרחק הושטת יד עוזרת ותומכת מתי שיהיה צורך מחזקת אותן אפילו יותר. 

אודט, אישה קצרה ועגולה בטוחה בעצמה ואסרטיבית. הייתה לה ילדות מאושרת עם שני הורים חובבי ג'אז. היא המאחדת את שלוש הנשים. היא מתקשרת עם רוחות רפאים, בעיקר של אמה ושל אלינור רוזוולט למרות שהיא לא מחפשת אותם, הם רודפים אותה. יש לה בעל אוהב, ג'יימס,  ושלושה ילדים גדולים ונפלאים והיא נשואה באושר. היא אישה מעשית ואף פעם לא מצפה שמשהו גרוע יתרחש אבל כשזה קורה היא יודעת להתמודד עם זה. היא גם אמא לוחמת.  בהווה היא ניצבת פנים אל פנים מול האויב המר ביותר שידעה מימיה.

קלריס היא מוזיקאית מוכשרת שאבא שלה עודד את שאיפתה להיות פסנתרנית קונצרטים. היא נטשה את חלומה כשהתחתנה עם כוכב הכדורגל החתיך ריצ'מונד, רודף נשים שמביך ופוגע בה בניאוף המתמיד והבוטה שלו. החינוך הנוקשה שקבלה בצל הכנסייה הנוצרית, והשפעתם של  הכומר ואמה שמכריחים אותה להתנהג כליידי, כאשה צייתנית וכנועה ולהשלים עם בגידותיו של בעלה,מקשים עליה מאד כי היא חיה בשקר כלפי חוץ כאילו הכל טוב בחייה...

ברברה ג'ין, שאמה הייתה מכורה לסמים ונחשבה למופקרת, גדלה להיות היפהפיה של העיירה ופשיוניסטה מקומית שגם בגילה המבוגר מתלבשת בצורה מושכת עין. היא התחתנה עם איש עסקים עשיר ואיבדה באופן טראגי בן צעיר - אירוע שהשפיע מאוד על חייה. בסיועה של הטיפה המרה,היא נאבקת בהשלכות הטרגיות של רומן שניהלה בנעוריה.

הסיפור נע הלוך ושוב בין אירועי העבר להווה ומספר על כל אחד משלבי חייהן של שלש הנשים וחושף בפני הקורא כיצד הן הפכו ונשארו חברות במשך למעלה מארבעים שנה. סיפור חייהן, והאירועים המרכזיים שעיצבו אותן משלבים אהבה, התעללות, רצח ורוחות רפאים. אודט מספרת את סיפורה בגוף ראשון והחלקים של קלריס וברברה ג'ין מתוארים בגוף שלישי על ידי המספר.

 

הספר מתמודד עם נושאים רציניים כמו  מוות, בגידה, הפרדה גזעית ,מחלות ואלכוהוליזם ,אך מתוך תחושה של תקווה, ובאמצעות הומור כשהתמיכה והגיבוי של החברות אחת בשניה נוכחת לכל אורכו, ומאפשרת להן להתמודד עם מה שהחיים מזמנים להן כמו גם את התמיכה להשלים תהליך של צמיחה והתפתחות.

אדוארד קלסי מוּר הוא מספר סיפורים נפלא, המעורר לחיים את עולמה של העיירה פליינוויו, אינדיאנה. כל הדמויות מעניינות, מוזרות, אך אמינות וחביבות בדרכן והסופר הצליח לתפוס את קולותיהן באותנטיות רבה. הן חולקות את התקופות הטובות, התקופות הרעות והזמנים העצובים.

 

"הסופרימס בדיינר של ארל" הוא רומן בכורה נהדר על אהבה וזוגיות, רכילות וצחוק, אך מעל הכל סיפור של ידידות מתמשכת, שמסופר על ידי גבר שיש לו תובנות על כיצד נשים חושבות.

סיפור חם, אנושי ונפלא,  מרגש ומצחיק כאחד, שנון, דרמטי ועצוב.

 

 מומלץ מאד לקריאה!

 

הדלת – מגדה סאבו

הדלת – מגדה סאבו

תרגום מהונגרית: מרים אלגזי

הוצאת כתר

2007. 270 עמ'

"הדלת" הוא רומן בלתי נשכח העוסק במערכת היחסים התלותית בין שתי נשים שונות מאד: עוזרת בית בשם אמרנץ ומעבידתה הסופרת, שצעירה ממנה בשנים רבות. כבר בתחילת הקריאה ברור לקורא שיש איזושהי תעלומה סביב שתי הנשים השונות כל כך זו מזו. הסופרת מודה:  "אני הייתי זו שהרגה את אמרנץ. וזה לא משנה שלא להרוג אותה רציתי אלא להצילה" (עמ' 7).

Top of Form

הסופרת, דמות מפורסמת בהונגריה, היא זו שמספרת את הסיפור שמתרחש בהונגריה בשנים 1960-1980. היא גרה בדירה גדולה עם בעלה, וכלב. הם עסוקים מאד וזקוקים לעוזרת בית. הם מקבלים המלצה על אמרנץ, הבלתי נלאית עם כוח וסיבולת כמעט על אנושיים שעובדת בשירותם של אחרים

מגדה משערת שאמרנץ  נולדה בסביבות 1905. חייה של אמרנץ מלאי סודות ויש המון שמועות מעוררות דמיון, הנוגעות לרקע ממנו באה.(השמועות אומרות שהיא מסתירה אוצר שאותו גנבה מהיהודים בזמן מלחמת העולם השנייה).  היא שומרת בקנאות על פרטיותה, לא מכניסה אנשים לביתה ומקבלת אורחים ברחבה שלפני דירתה. החלונות בביתה סגורים היטב בפני עיניים חטטניות. אף בן-אדם לא ניסה מעולם לפרוץ את חומות ההגנה או להפר את רצונותיה. הייתה לה קהילה שלמה שאהבה אותה, אבל באותה מידה נזהרה מפניה, וכל עוד השכנים ומעסיקיה אפשרו לה לתפקד בגבולות הבטוחים שלה, היא התנהגה כרגיל.

אמרנץ היא קשישה שלא השלימה את השכלתה, אך היא אינטליגנטית מאד ומתפרנסת מעבודה קשה. היא מטאטאה את השלג מספי הבתים, משמשת כחצרנית ודואגת לכל צרכיה של הסופרת ובעלה. למרות שהיא עובדת אצל מגדה למעלה מעשרים שנה ונראית חסרת גיל, מגדה מתקשה לחדור מבעד "השריון" שאמרנץ עוטה ולהכיר אותה לעומק. ההבדל במעמד החברתי בין שתיהן  מונע מהן להתחבר, אך בפועל, הן בדיוק עושות את זה. במהלך השנים אמרנץ חולקת פרטים מחייה בעזרתם מתגלה האישיות יוצאת הדופן, החזקה והגדולה שלה. מתברר לסופרת שאמרנץ נושאת עמה חיים שלמים של צער ואובדן בצל טראומות ילדות. היא איבדה את אביה כשהיתה ילדה צעירה, יחסיה עם אמה היו די בעיתיים, היא היתה אחראית ועדה למותן של אחיותיה התאומות במהלך סערה ומיד אחרי, אמה התאבדה. שנות היתמות היו קשות ואם לא די בכך היא עברה את הזוועות והאכזריות של מלחמת העולם השנייה.

מסירותה הבלתי פוסקת של אמרנץ  לנזקקים , לנרדפים, לחולים ולבעלי חיים חסרי בית מדגישה את כוחה של האהבה שהיא חשובה בעיניה לאין שיעור מאשר קיום כללי הכנסייה.  נראה שיש לה צורך כפייתי לשרת. היא אינה מבקשת דבר בתמורה מלבד הכבוד לפרטיותה. היא מתגלה כבעלת כוח פיזי ואינטואיציות חדות וביכולתה לגרש או לגנות את אלה הסובבים אותה על פי אמונותיה, מצבי רוחה וגחמותיה. היא בזה לאלה שעבודתם נעשית בידי אחרים, היא מסתערת נגד אלוהים ודתות, שונאת כל סוג של סמכות, לועגת לכל סוג של אמנות ותרבות, מסרבת לקבל כל עזרה לשיפור חייה, ומעדיפה להישאר אדם שמרוויח את לחמו מעבודת ידיו. כוחה וכוח הסיבולת שלה הפכו לאגדה אצל שכנותיה, ורצון הברזל והנחישות שלה הפכו אותה לבלתי נסבלת. היא לא בקשה טובת הנאה לעצמה או לקחה דבר מאיש והיא לא תלויה באיש. היא ספגה אליה את התלאות והנטל של כולם בלי לדבר מעולם על שלה. היא אכפתית וסומכת רגע אחד ומרוחקת ועוינת ברגע הבא. היא הר געש שמחכה להתפרץ.

בעלת הבית, נתונה לרצונותיה של אמרנץ. לפני שהיא לוקחת על עצמה את העבודה אצל הסופרת היא מראיינת את בני הזוג יותר מאשר הם אותה. היא צריכה לראות את הבית כדי להחליט אם היא מוכנה לעבוד בו, ולוקח לה זמן להחליט אם הם יתאימו לה. יש לה רשימה ארוכה של דברים שהיא מוכנה לעשות וכאלה שהיא לעולם לא תעשה.

בעלת הבית,  ששמה מתגלה לקראת סוף הספר, נאבקת בריחוק ומשתוקקת ללמוד את סודותיה העמוקים ביותר של אמרנץ. כדי לפתוח את דלת הבית, היא צריכה תחילה למצוא את המפתח ללבה וככל שעובר הזמן, אמרנץ קולפת שכבות לעיניה בלבד, ואנחנו כקוראים לומדים אט אט עליה. שתיהן  זקוקות אחת לשניה  אך שתיהן מסוגלות להתנהג בעיוורון ובאכזריות מזעזעת.

ברגע אחד המספרת בוגדת באמון של אמרנץ, על אף שכוונותיה טובות, אך למעשה שעשתה, השלכות איומות.

מהם הסודות של אמרנץ?

מה היא מסתירה?

האם הדלת תיפתח?

יכולתי להמשיך ולכתוב עוד ועוד על אמרנץ המדהימה. אבל הכי טוב שתקראו ותגלו  בעצמכם.

לשם הספר "הדלת" הרבה משמעויות בסיפור.

המשמעות הפשוטה, המילולית, מתייחסת לדלת ביתה של אמרנץ, שמאבטחת את ביתה, תמיד סגורה ואף אחד לא ראה אותה פתוחה. איש מעולם לא הוזמן פנימה או בקר בביתה.

השניה, מחסום שמשמש חוצץ  אל חייה, אל עברה, אל נבכי נפשה.

משמעות אחרת יכולה להיות הדלת בין מי שאתה חושב שחושבים שאתה לבין מי שאתה באמת.

הסופרת מגדה סאבו (1917-2007) מתגלה ב"הדלת " כסופרת מדהימה. לאחר התחלה מרתקת, היא בונה את המתח ומקלפת את השכבות הרבות המכסות את המציאות, תוך שליטה על התקדמות העלילה, כשהיא חושפת בהדרגה את הפרטים החשובים. מערכת היחסים של 20 שנה בין שתי הנשים מרתקת, מלאת חמלה ועצובה. סיפור חייה של אמרנץ מתברר אט אט, והחלקים מתגלים ומתחברים כמו בפסיפס מורכב. אמרנץ היא אחת הדמויות החזקות, המסקרנות והנוגעות ללב שקראתי עליהן. האישיות שלה ממגנטת, למרות שהיא מעוררת רגשות מנוגדים.

זהו סיפור הבוחן שאלות על חברות ונאמנות, השפעות של טראומות ילדות על החיים, על היכולת לאהוב, על מוות, כבוד האדם ורוח האדם.

הסיפור מתאר את הונגריה הקומוניסטית בשנים 1960-1980 אולם סיפור ילדותה ונעוריה של אמרנץ מתרחש הרבה קודם לכן, בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה. ניתן לפרש את כל הסיפור כמטאפורה של המשטר הקומוניסטי המדכא,  מאחר ועבודותיה של מגדה סאבו צונזרו בעידן הסטליניסטי בין השנים 1949 - 1956, והתפרסמו רק בעשורים האחרונים לחייה.

ספר מהפנט שהוא חוויה מדהימה ובלתי נשכחת. כתוב בצורה מבריקה, מעורר מחשבה, ושובר לב.

 ספר שלא יישכח בקלות.

****

מגדה סאבו, ילידת 1917, היא מחשובות הסופרות בהונגריה. סאבו החלה את דרכה הספרותית כמשוררת. בשנות החמישים והשישים, בתקופת השלטון הקומוניסטי בארצה, נאסרו יצירותיה לפרסום. אז גם החלה לכתוב פרוזה. סאבו זכתה בפרסים רבים על כתיבתה, בהונגריה ומחוצה לה. ספריה תורגמו לעשרות שפות וזכו לשבחים רבים.