מאחורי התמונות במוזיאון – קייט אטקינסון

מאחורי התמונות במוזיאון – קייט אטקינסון

תרגום: יעל אכמון

הוצ’ ינשוף . 2005. 388 עמ’

 רובי לנוקס מספרת את סיפור חייה, מרגע ההתעברות בשנת 1951, דרך ילדותה, גיל ההתבגרות ועד לבגרות.

הפרק הראשון מתחיל בכך שרובי מכריזה

“אני קיימת! הורי יוצרים אותי לקול צלצולי חצות בשעון שעל האח בחדר שבקצה המסדרון.”

אמה, באנטי,  הרתה אותה מתוך רגשי טינה והיא נולדה בשעה שאביה שהה בפאב, בחברת אשה אחרת כשהוא מתחזה לגבר לא נשוי.  רובי גדלה והפכה להיות הילדה הצייתנית שאף אחד לא סופר אותה, לצד אחיותיה, פטרישיה הצינית וג’יליאן הרגזנית, בבית שיש בו הזנחה רגשית וניכור מצד ההורים, שלא יודעים איך להיות הורים.

בספר שני צירים זמן. הציר הראשון מתאר את  ילדותה של רובי לנוקס, שנולדה ביורק ב 1951 ומסופר בקולה של רובי.

הציר השני, קורות משפחתה.  הוא מורכב מ- 13 פרקים, שבהם רובי מתארת את משפחתה העניפה, משפחה ממעמד הביניים, שגרה ביורק, ואת חייהם בבריטניה שלאחר המלחמה. הספר כתוב בקפיצות זמן, הלוך ושוב, כשעבר הווה ועתיד מעורבבים .

אחרי כל פרק מגיע פרק שנקרא “הערת שוליים”, בו מתוארות דמויות מההיסטוריה המשפחתית של רובי. בפרקים האלה נשמע קולן של אמא של רובי, באונטי, סבתה נל, והסבתא הגדולה, אליס, כל הנשים שדי משכפלות את חייהן הקשים ואופיין הקשה.

פרקי “הערות השוליים” מעט מבלבלים, כי אינם מסופרים בסדר כרונולוגי, ומתמקדים במספר לא מבוטל של דמויות, אך הם משתלבים עם הסיפור המרכזי, נשזרים זה בזה לסיפור עלילה מורכב ויוצא דופן, מספקים מידע נוסף לגבי החלטות של דמויות מסוימות, ומסבירים כמה מתעלומות הנוגעות לקרובי המשפחה. בעזרת הפרקים האלה  מצליחה אטקינסון ליצור תמונה חיה של המשפחה במהלך המאה העשרים, והם שופכים אור על ההיסטוריה החברתית והשינויים החברתיים של אנגליה באותן שנים, כאשר הלנוקסים השונים ומכריהם, נלחמים עבור בריטניה לפני, במהלך ואחרי המלחמה .

הספר מורכב מאוד עם עלילה מורחבת והרבה חיבורים. כמות הדמויות שצריך לעקוב אחריהן עצומה – יש אימהות, אבות, דודים, דודות, סבתות, אחים, אחיות, בני דודים, אחיינים, וככל שהספר מתקדם, קשה יותר ויותר לעקוב אחריהם, לשמור על קו הסיפור הראשי ולא לאבד את הראש.

בכל דור האמא היא נקודת המוקד של הסיפור, ולמעט סבתא אליס, אנו רואים את כולם מתבגרים, מתחתנים, נולדים להם ילדים ואיך הם מגיעים להבנה שאלה לא החיים שהם התכוונו לחיות. לא אחטא לאמת אם אומר שכל אישה היתה חביבה יותר בילדותה וככל שהתבגרה איבדה את החום והפכה לאשה קרה ומרירה, שנאבקת עם עצמה להפגין אהבה או אושר אמיתי. לכל אורך הספר מלווה המחשבה האם רובי תלך על פי הדפוס שקבעו הדורות הקודמים, או שהיא תמצא את הסיפוק בחיים שהאחרים לא זכו להם…

הסיפור של רובי לפעמים משעשע, לפעמים עצוב ומרגש. רובי ילדה נבונה מאד שבוחנת את עצמה ואת מי שסביבה .יש לה קול אירוני ודי בקורתי על בני משפחתה האחרים. למרות שהיא מספרת מקסימה, הסיפור שהיא מספרת הוא על אנשים שעושים בחירות גרועות וסובלים מההשלכות שלהן, חולמים על מה שהיה יכול להיות וחיים חיים מלאי אומללות, עם מערכות יחסים אישיות עגומות ולא מספקות. ככל שהספר מתקדם ורובי מתבגרת, הספר הופך מהנה יותר אבל חייה הופכים עגומים יותר. יש כל כך מעט רוך בספר. העולם של רובי אפור והטון עגום.

“מאחורי התמונות במוזיאון”  הוא ספר מאתגר.

ההתחלה היתה קשה, לעיתים משעממת, אך ככל שמתקדמים הכתיבה הופכת עוצמתית ומרתקת וכובשת את הלב.

“מאחורי התמונות במוזיאון”  הוא סיפור משפחתי שמורכב מפיתולים, תפניות ופרטי פרטים שצריך לזכור כי לא ברור איזה פרט או דמות יהיו חשובים בהמשך העלילה ואיזה לא. הוא מספר על שלשה דורות של משפחת לנוקס, החל ממלחמת העולם הראשונה ועד 1992 , רצוף בתאונות קטלניות וצרות משפחתיות, חוסר נאמנות, מצוקות, אובדן, חוסר הגשמה ואומללות.

ספר מצוין. מומלץ!

 ***

קייט אטקינסון נולדה ביורק ומתגוררת כיום באדינבורו. היא זכתה במספר פרסים על סיפוריה הקצרים. “מאחורי התמונות במוזיאון” הוא ספרה הראשון, עליו זכתה בפרס וויטברד על רומן ביכורים, והוא נבחר כספר הטוב ביותר של וויטברד לשנת 1995.