לאון ולואיז - אלכס קאפוס

לאון ולואיז- אלכס קאפוס

תרגום מגרמנית, : יוסיפיה סימון

הוצאת הכורסא ,שנת 2012 , 288 עמ'

הפרק הפותח את הספר מתחיל בהווה, בהלוויה של ליאון לה גאל, ומרגע זה  ואילך לא ידעתי שניה משעממת אחת.

העלילה ממשיכה ומספרת את סיפור חייו של ליאון תוך חזרה לאחור, החל משנות נעוריו של המת במהלך מלחמת העולם הראשונה ועד ליום מותו 68 שנים מאוחר יותר, בשנת 1986, כשבתווך מתוארת גם מלחמת העולם השניה.

ראוי לציין שסיפורה של צרפת הכבושה , אימת השלטון הגרמני הכובש מתוארת באופן שנעשה עימה חסד רב ,וכלל אינה מתוארת מנקודת מבט יהודית (אולי בגלל שהסופר כתב את הספר לראשונה בשפה הגרמנית)

בקיץ 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ליאון לה גאל , בחור צנוע, תמים למדי, מין ילד טוב ירושלים, חווה אהבה בפעם הראשונה. הוא עוזב את בית הספר התיכון ויוצא ברכיבה ארוכה על אופניו , לתרום למאמץ המלחמתי כעוזר מקודד מורס, בעיירה סן-לוק-סור-מארן שבצרפת, כל זאת למרות שידיעותיו במורס שואפות לאפס.

הוא מתאהב בלואיז ג'נבייה מהשנייה הראשונה שהוא רואה אותה, כשהיא חולפת על אופני גברים ישנים, חלודים למדי, חורקים ומקרקשים.  ברכת הבונז'ור שהיא מברכת אותו מפתיעה אותו. ומרגע זה ואילך הוא לא מפסיק לחשוב עליה, לחפש אותה בכל פינה סמויה או גלויה לעין כשכל אותו זמן מחשבותיו עוסקות במה יגיד ואיך. בסופו של דבר הוא  פוגש אותה באחד הערבים, במסבאה של העיירה. מאותו רגע השניים מתקרבים ואחרי פרק זמן הם יוצאים לפיקניק לילי בחוף הים, אבל לרוע מזלם בדרכם חזרה הם נלכדים באש ארטילרית של הגרמנים ומופרדים. לאון נפצע קשה לואיז נעלמת, וכשליאון מחלים וחוזר לכפר הוא מחפש וחוקר אודות לואיז אך אף אחד אינו יודע להשיב על שאלותיו וראש העיר אפילו מטעה אותו לחשוב שהיא נהרגה. מאחר ומישרתו מאוישת על ידי אחר  ולואיז איננה, הוא עוזב את העיירה וממשיך בחייו , אך לואיז אינה עוזבת את מחשבותיו.

עשר שנים לאחר מכן, ליאון מתגורר בפריז, נשוי לאישה אחרת, איבון, ואב לילד בן ארבע. הוא עובד במשטרה, חי את חייו הבורגניים מתוך השלמה עם המציאות, מחוייב לאחריותו החדשה. הוא עדיין לא יודע איזה תפנית יקבלו חייו. באחד הימים בדרכו חזרה הבייתה במטרו, נדמה לו שהוא רואה את לואיז מבעד לחלון הרכבת , הוא מקיש בחלון, מנופף בכובעו רוצה לצאת מהקרון אך הדלתות נטרקות ובשניה הזו כשהרכבות מתחילות ליסוע כל אחת לכיוון הנגדי, לואיז מרימה את ראשה, הם נתקלים אחד במבטו של השני לשבריר שניה, ולואיז המופתעת מחייכת אליו חיוך שמחה גדול. הרגע הזה הופך את חייו. הוא מבין שלואיז חיה. היא מבינה שהוא חי. הוא יורד בתחנה הבאה ,חוזר ברכבת חזרה ,ונוסע כך הלוך ושוב במהלך מספר שעות ואח"כ במהלך מספר ימים בתקווה לראות אותה פנים אל פנים. מכאן ואילך חייהם של גיבורי הסיפור מתנהלים בשני קוים מקבילים כאשר הקשר ביניהם מרחף ברקע אך לא ממומש באופן רציף.

" מזל ביש, משק כנפי ההיסטוריה והבחירות של בני הזוג מביאים לידי כך שהם נפגשים רק לרגעים קצרים,אך אינטנסיביים, ואז שבים ונפרדים למשך שנים ארוכות" (כריכה אחורית)

הסופר אלכס קאפוס, מספר תוך התבוננות בעין חדה אך רגישה את המורכבות של האהבה ושל הקשיים של חיי היומיום. על פניו, זהו סיפור על אהבה מתמשכת. אבל זה גם סיפור על משולש אהבה, וגם סיפור על שימוש לרעה בכוח, במיוחד בעתות מלחמה. זהו גם סיפור המתאר את המאבק של האדם הקטן בכובשים הנאציים, ואת הקורבנות היומיומיים שאנשים נדרשים לתת כדי לשמר את מה שהם מחשיבים ליקר ביותר,כשהם חיים מתוך שמירה על עקרונות, על מה שיש גם אם הם חולמים על מה שאין.

אם מצפים לסיפור אהבה מלא יסורים, מלווה בדמעות, אנחות, רגשות  לצד תאור מפורט של אירועי מלחמת העולם  זה בהחלט לא הספר. זה אמנם סיפור אהבה שמתרחש בתקופה סוערת של ההיסטוריה העולמית - מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה - אבל סיפור אהבה אחר. סיפור אהבה מוחמצת, שנמשך יותר מ -60 שנה. לאורך כל הספר ליאון מקפיד לשמור על הערך המקודש של חיי הנישואים והמשפחה. כבוד לאשתו, דאגה למשפחתו. אין סודות ביניהם. היא יודעת על הכל ואפילו מעודדת אותו לחפש את לואיז,ולהיפגש איתה.

לאורך כל הספר הנשים הן הכוח המניע. הן אלה שנוקטות יוזמה.

לואיז היא טיפוס מיוחד במינו. אישיותה כובשת, היא עצמאית וחופשיה. סוג של בוהמיינית שוברת מוסכמות, שכבר בפתיחת הרומן הוקסמתי מהופעתה, בהלוויה של ליאון.  אישיותה המיוחדת באה לידי ביטוי במיוחד במכתבים הארוכים שהיא כותבת לליאון מאפריקה הרחוקה. יש להם חיוניות והומור שדי חסר בשאר הרומן. לואיז היא גם זו שקובעת את קצב המפגשים בינה לבין ליאון.

איבון מדרבנת את ליאון, כשותפה לעניין.  איבון היא זו שמתפקדת בצורה עניינית שקולה ואחראית בתקופת הכיבוש ודואגת למשפחתה. גם אם ליאון הוא הדמות שאנחנו למדים עליה הכי הרבה הוא בחור רגיל לחלוטין. אין בו שום דבר מיוחד או ייחודי. אבל עדיין אישיותו טומנת בחובה הפתעות אחדות שבאות לביטוי בין היתר בתקופת הכיבוש הגרמני, במיוחד כאשר ליאון מוצא דרכים להתגונן מפני הכובשים הנאצים או כאשר הוא מסייע לקבצן הפינתי, דבר המוסיף הומור ואנושיות, למרות הזוועה שסביבו.

רומן האהבה הזה, למרות השנים הרבות שהוא נמשך, הוא כאמור רומן שעוסק בחייהם הנפרדים של ליאון ולואיז וכיצד הם מצטלבים שוב ושוב לאורך השנים. זה אינו רומן של אהבה גדולה כמו זו שמתוארת בד"ר ז'יוואגו, הפצוע האנגלי וכד'. אך עדיין, זו אהבה גדולה, בלתי אפשרית.

הכתיבה מדהימה, זורמת ומושכת , ולמרות המצבים המתוארים,הלא כל כך פשוטים, מבצבץ בהם הומור קליל . הדמויות ברורות,  והסיפור מתואר על ידי אחיינו של ליאון, מתוך נקודת מבט רגישה, הנותנת לו תחושה שכאילו מדובר בסאגה משפחתית. ובהיותו שכזה, מלא קסם, עדין ומרגש  ועם ניחוח צרפתי, הצליח להשאיר אותי מרותקת אליו עד לדף האחרון.

וכשסיימתי לקרוא....חזרתי וקראתי שוב את הפרק הראשון. הייתי חייבת!

מומלץ מאד!