האנשים שאהבנו –
ויקטוריה היסלופ
תרגום: שרון פרמינגר
ידיעות ספרים . ספטמבר 2019 .
עותק דיגיטלי מאתר E-vrit
הסיפור מתחיל באתונה בשנת 2016.
אנו פוגשים את תמיס כשארבעה דורות של משפחתה
מתאספים בביתה הצר מלהכילם לחגוג את יום הולדתה ה- 90. הרבה מתנות נתנה
לילדיה ונכדיה במהלך חייה. עכשיו היא עומדת לתת להם את מתנתה האחרונה. לספר להם את
הסיפור שלה, שהוא הסיפור שלהם. היא מספרת אותו לשניים מנכדיה הבוגרים- פופי שגרה
בסמוך אליה, וניקוס שהגיע מאמריקה- והסיפור הזה מחזיר אותנו לשנת 1930 ויחד איתם
אנחנו שומעים את קורותיה כשהיא פותחת את לבה בפניהם.
תמיס ואחיה גדלו בילדותם אצל סבתם. הרומן צועד
אחורה בזמן אל ילדותה המוקדמת כשהעולם הוא מקום של התרגשות ופליאה עבורה, לצד
ילדות עצובה ללא אם ואב לצידה. הילדים גדלים בבית סבתם וכל אחד מגבש את דיעותיו
לגבי מצבה של יוון, השלטון, ומצב האזרחים. השנים חולפות ומלחמה מתקרבת. הגרמנים
פולשים ויוון חיה תחת כיבוש נאצי. המשפחה חלוקה בדיעותיה בכל מה שנוגע למלחמה הזו,
וחלוקה בדעות הפוליטיות שלה לגבי הגרמנים, האיטלקים ובעיקר בתמיכה במפלגת הימין
ו/או השמאל של השלטון היווני. כשהמלחמה מסתיימת וכולם חושבים שהגרוע מכל כבר
מאחוריהם, הקומוניסטים שולטים ביוון, יש מלחמת אזרחים ואחריה מגיע השלטון המדכא של
החונטה הצבאית וביטול המלוכה היוונית, עד ימינו.
אנחנו עוקבים אחרי תמיס בבגרותה, כשהיא עומדת
בפני אתגרים רבים, כועסת על חבריה היוונים ששיתפו פעולה עם הנאצים. היא
מקבלת את ההחלטה להילחם לצד הקומוניסטים. וכשהיא נתפסת עם חבריה, היא נאסרת ונשלחת
לאי מקרוניסוס ואח"כ לטריקרי. היא משלמת מחיר כבד על כך שרדפה אחרי חלומה
לבנות יוון טובה יותר. קראתי את הפרקים המוקדשים לתקופה הזו לאט. הרגש
עולה מכל מילה ומילה. בתקופת המאסר של תמיס, הכל כשר בעיני סוהריה שמנסים לשבור את
גאוותה ואת רוח ההתנגדות שלה ושל חברותיה. יש אלימות, אי צדק, עבודה קשה וגרוע
מזה. רגעי השמחה הקטנים, האכזריות המחרידה שהיא סובלת, נחישותה המוחלטת להיות
נאמנה למטרה שהיא מאמינה בה תוך התעלמות מוחלטת מהנוחות וההישרדות שלה מתוארים
בצורה אמינה ונוגעת ללב. וכשהיא מספרת את הסיפור, אפשר רק לדמיין מה המשפחה שלה
חושבת ועוברת איתה. זה הכאב שהיא נושאת עמה כל חייה.
"האנשים שאהבנו" הוא ספר חזק, סוחף,
דרמתי, שאין בו רגע דל, שעוקב אחרי חייה של תמיס מצעירותה ועד זקנתה. סיפור שמתחיל
כחיים פשוטים של צעירה, והולך ומתפתח לחיים של גְּבוּרָה מדהימה, נחישות
וחמלה בלתי אנוכית. תמיס חיה חיים יוצאי דופן, מלאים סערה פוליטית וחוסר הרמוניה
משפחתית, ועוברת מסע אמוציונלי עד כאב. סיפורה הוא סיפור של שברון לב, מלא ברגעים
שרודפים אותה עד יומה האחרון.
היה מעניין לראות כיצד תמיס שהיתה צעירה
ביישנית, שחיה בצילם של אחיה ואחיותיה הגדולים, הפכה לאישה החלטית, נחושה ובעלת
תושייה, שהפגינה אומץ רב לאורך כל חייה. אף על פי שהסיפור של תמיס הוא בדיה,
הוא נבנה סביב אירועי חיים אמיתיים. אני בטוחה שיש הרבה יוונים שהיו עדים לזוועות
שאתם היא התמודדה לאורך חייה. יש כל כך הרבה מה ללמוד על ההיסטוריה של יוון באותן
שנים, ועל הכיבוש הגרמני שלה. אני מודה שלא ידעתי דבר על כך. הסופרת מציגה זאת
בצורה נגישה מאוד, ושופכת אור על המורכבות והטראומה בעברה של יוון. ברור
שהסופרת חקרה בקפדנות את הנושא, וחלק גדול מהפרטים מזעזעים, ומתארים עם גאה שנמלט
מעול הדיכוי הנאצי רק כדי לעבור למאבק פנימי עם כוחות פוליטיים שונים שנלחמים
בעמם, באכזריות בלתי ניתנת לתיאור.
זהו סיפור עוצמתי ומזעזע של דמויות
מדהימות העומדות בפני אירועים אכזריים וטראומטיים. בזכות כשרון הכתיבה
שלויקטוריה היסלופ קל מאוד לדמיין את יוון של פעם כשהייתה מדינה מפוצלת מבחינה
פוליטית, וחיה בעוני ומצוקה, וכשקוראים, רואים תמונה כוללת של דרמה אנושית קורעת
לב ומטלטלת על רקע יוון השסועה.
עבורי הספר היה מרתק, וכמובן, שובר לב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה