רחוקה מהבית – איילת הלפרין קייטס

רחוקה מהבית – איילת הלפרין קייטס

הוצאה: שתים הוצאה לאור

ינואר 2026. 280 עמודים

 

"זהו סיפור על אישה שמעזה לשאול את השאלות שלימדו אותה שאסור.

על אמא שמתמודדת עם הפער בין מה שלימדו אותה לבין מה שליבה אומר לה.

על אישה שחולמת על עולם בו ניתן להניח את הלפיד ולנוח.

על זוגיות ארוכת טווח עליה נתלים עם השנים חוויות והתמודדויות, ומה קורה לחבל הזוגי הזה ועד כמה אפשר למתוח אותו.

ישנו גם סיפור אהבה,  הצצה לעולם הדתי-לאומי ,  מצוות המקווה,  אישה במסע התבגרות מאוחרת המגלה עד כמה עליה להתרחק מהבית בכדי סוף-סוף למצוא את הבית האמיתי שלה."

(מתוך "לעשות הדסטארט" - הפרויקט של איילת הלפרין קייטס)

 

*******

זהו סיפורה של אודיה הנשואה לינון, הורים לשלוש בנות, מהמגזר הדתי – לאומי, שמנהלים לכאורה חיי זוגיות מספקים ותקינים, מקפידים על הלכות ומצוות הדת, ומגדלים את בנותיהם באהבה.

ינון קפדן, מתחזק בדת, על פיו יישק דבר בבית. הוא "קול ההגיון שאין להתווכח איתו", שהספונטניות ממנו והלאה, מתנגד לכל שינוי, אפילו הקטן  ביותר, לגבי מה שמותר ואסור על פי הדת. הוא אינו מבין איך ייתכן שאדם שחונך בחינוך שמרני כמו שלהם, מחליט לפתע לפרוק כל עול.

אודיה שגדלה בבית דתי ליברלי, מרגישה כלואה בביתה שלה ובין חברי הקהילה בה היא חיה. היא רוצה להיות חופשיה. היא מתעבת את הכפייה הדתית ואת הדרת הנשים במיגזר הדתי. היא רוצה את חופש הבחירה. להחליט מה תלבש, למה להאזין, שלבנותיה יהיה מרחב גם אם הוא פורץ את הגבול המקובל, האם ללכת עם כיסוי ראש, לכסות את המרפק, וכד'. היא לא רוצה שיכפו עליה את מצוות הטהרה במיקווה כל חודש. זה לא משבר גיל ארבעים, זה משהו הרבה יותר עמוק. 

חיי היומיום שלהם הפכו לשגרה והם חופנים בקרבם קצר תקשורתי, מה גם שהחרדה לבריאותה של בתם, חולת סכרת נעורים, וגירושיה של חברתה הטובה, משבשים את האיזון הנפשי של אודיה, והעייפות שמכריעה אותה, לא מותירה מקום לרומנטיקה. כל אחד מהם שומר לעצמו את מחשבותיו ורגשותיו, התנהלות שמדגישה ביתר שאת את העובדה שהזוג הזה ביחד אבל לחוד, כשהם ממשיכים לחיות ככה מיום ליום.

הפער בין מה שאודיה רוצה שיהיה לבין מה שהיא באמת, מפרק אותה לרסיסים, ומעמיד את הזוגיות שלהם למבחן. הריק הרגשי שהיא חווה בבית מתעצם לנוכח העובדה שהיא פוטרה מעבודתה. המחשבות על מהות הזוגיות שלהם מתחזקות, והיא מרגישה שהם רק מתפעלים את החיים. האמונה והחובות שהמסורת כופה עליה חונקים אותה, בפרט כשהיא נתקלת בהתנגדות מצד ועדת בית הכנסת לאפשר לבתה האמצעית מאיה, לעלות לתורה עם כלל חברי הקהילה, או  רק עם הנשים, והשתיקות של ינון וחוסר הגיבוי מצידו מטריפים אותה. כשינון מבטל את שיעורי הריקוד של בתם כי זה כבר לא יאה לגילה, משהו בה נשבר והיא מתמרדת. הדיסוננס ביניהם מתעצם ואודיה עומדת בפני ההחלטה האם לעזוב ולצאת לחיים חדשים. כשהיא פוגשת את בועז, אהבת נעוריה הראשונה, עולות בה מחשבות על מה היה קורה אילו.

 

הסיפור מתאר את המאבק הנפשי והאמונתי שאודיה חווה, וללא ספק הפתיע אותי לחלוטין. ציפיתי לסיפור בנאלי שבמרכזו משבר אמונה והשלכותיו, וקיבלתי ספר איכותי על בחירות בחיים , מערכות יחסים והרצון של כולנו להיות נאהבים, מוערכים, קשובים. 

הדמויות בספר אנושיות גם אם מורכבות,  והסיפור סובב סביבן, כשכל אחת מהן אומללה בדרכה היא, והעלילה מקלפת שכבה אחר שכבה מחייהם וחושפת את הקורא אליהן ללא מסכות, עד להתפקחות מלאה.

הספר כבד וקל בו זמנית, מעורר מחשבה ומאפשר להציץ לתוך עולם שזר לרובנו. הוא מציג בפני הקורא מראה על ההתמודדות האמיצה ומעוררת הערצה של אודיה, על נסיונות ההתמרדות שלה, כשהיא נחושה לחיות על פי רצונה. הפיקפוק, ההתפכחות וההתמודדות עם שאלות הקשורות לאורח החיים הקפדני המסורתי, שבעלה החליט עליו ללא התנגדותה כשנישאו, קשה לה, וגוררות אותה להתעסק בעצמה, באמת הפנימית שלה כאישה וכאדם, כחלק מהוויתה כמי ששייכת לקהילה דתית. הוא נע בין מגוון רגשות, נוגע בנושאים הקשורים לדינמיקה משפחתית, לאהבה ומיניות, למשבר אמונה, לחזרה בשאלה, לחוסן נפשי ודילמות מוסריות. כל אלה יצרו סיפור מעניין, כתוב ברגישות, שעולים בו זכרונות מילדותה ונעוריה בסדר אקראי, ואלה חושפים חלק אחר חלק את העבר המקושר להווה, עד שמתקבלת התמונה המלאה.

 

ואיזה טוויסט מפתיע המתין לי לקראת סופו.

 

אומרים "בית הוא המקום בו נמצא הלב". מקום של נוחות, ביטחון ואהבה, מקום שבו מרגישים שייכים ומוגנים, כשהתקשורת והאהבה בין בני המשפחה, יוצרים אווירה תומכת.  לא כך הדבר עבור אודיה. 

"רחוקה מהבית" מתאר את אודיה שנמצאת בגופה בבית אך רחוקה ממנו בנפשה. את האמונה שמתערערת בתוכה ומעלה בה תהיות לגבי מהותה. הוא מצטרף לשורה ארוכה של ספרים שנכתבו בשנים האחרונות ופתחו צוהר לחיים בקהילה הדתית-לאומית, ואני ממליצה עליו בחום.

 

דיאנה ודויד - שירה כרמי

דיאנה ודויד - שירה כרמי

הוצאה: אחוזת בית

מאי 2021. 216 עמ'

"ערב אחד התחלתי לחשוד שלדויד יש מאהבת." 

כך נפתח סיפורה של דיאנה, מתווכת דירות בת ארבעים ושלוש מצפון תל אביב, שחיה ברווחה ובנוחות כלכלית לצד דויד, בעלה הפסיכולוג שמבוגר ממנה ב 12 שנה, ובנם בן ה 14. ההתרחשות מתחילה בצלצול טלפון שבוקע מהנייד של דויד באמצע ארוחת ערב שבת המשפחתית. דויד  ממהר לקום מהשולחן ולענות מחוץ לטווח שמיעתה של דיאנה, וכשהוא מתחמק מלענות לשאלותיה מתעורר בלבה החשד שבעלה בוגד בה עם אישה אחרת. 

נשים לא צריכות עיניים כדי לראות, הן מרגישות.

יותר מהכל, הן חשות בסכנה.

דיאנה בטוחה שהיא הזיוף הכי גדול בעולם. כשדויד הכיר אותה היא הייתה קולנוענית צעירה, מבטיחה ועטורת פרסים, יפהפיה שחורת שיער עם גוף של שחקנית טניס. כעת נותרה ממנה סתם נדל"ניסטית משועממת עם חלומות מנופצים. דויד, לעומת זאת, לא איבד את הצ'ארם הצרפתי שלו כהוא זה.

כששיחות הטלפון חוזרות על עצמן מתעצמים החשדות של דיאנה והופכים לאובססיה. הדחף לגלות אם זו רק פרנויה שלה,  או שדויד באמת בוגד בה, משתלט עליה, והיא מחטטת ללא היסוס בפלאפון שלו, מגלה שהוא מוחק את השיחות שהיא יודעת עליהן, עוקבת אחריו ומגלה דברים לא ממש מפלילים, אך בהחלט משונים, התנהגויות אינטימיות נסתרות שחושפות בו צדדים נעימים פחות, ובעקבות המעקב היא בעצמה עוברת מהפך ושוברת את כל הכבלים שכבלה בהם את עצמה מאז היותה ילדה ומשחררת את השד הפנימי אותו הסתירה ונגררת לארועים  שפיתויים בלתי צפויים צצים בו ויצרים מתגברים.

"דיאנה ודויד" הוא סיפור שמתאר חיי נישואים תקינים-לכאורה שמשבר אמון בין בני הזוג עומד בו למבחן.  סיפור שמתעמק באשה בוגרת שכל חייה כבלה את רצונותיה ותשוקותיה, שסובלת מדימוי והערכה עצמית נמוכים, שחשבה שהיא מכוערת וסוטה וארועי ההווה והמשבר בזוגיות שלה מובילים אותה להתמודד עם הכבלים שהיא כבלה בהם את עצמה לאורך השנים ופגעו בה כאשה. דמותה של דיאנה מתפתחת לאורך הסיפור והקורא מגלה את שורש מצוקותיה, את התשוקה שלוחת הרסן, שברגע ש"שוחרר הפקק מעל הבקבוק" אי אפשר לעצור אותה. 

האם דויד אכן בוגד בדיאנה? ובעצם, מי בוגד במי? 

 

קשה שלא להתאהב בסיפור. 

שום דבר אינו שחור ולבן, והוא מראה עד כמה אמון ופתיחות חשובים במערכות יחסים ומה קורה כשהם מתערערים ומושכים את השטיח מתחת לרגלי הדמות עד שאין באפשרותה לפעול באופן הגיוני.

קשה שלא להיות מרותק לסיפור. העלילה והדמויות ממש משכו אותי לתוכו.

הוא מסקרן ורומנטי, יש בו מתח, יש סערת רגשות, להט יצרים, והוא נקרא בשקיקה.

את סופו של הסיפור אני לא יכולה לגלות, אבל יכולה להבטיח לכם שזה היה סיפור אמוציונלי אדיר שסופר היטב ושישאר אתי עוד הרבה זמן.

 

 

הקקטוסית - שרה הייווד

הקקטוסית - שרה הייווד

תרגום: דנה אלעזר־הלוי

הוצאה: דני ספרים

אפריל 2021. 400 עמ'

"הקקטוסית" הוא ספר ביכורים המתאר את המסע הלא שגרתי של סוזן, אשה באמצע שנות ה-40 לחייה, למצוא אהבה, לקבל את עצמה,  ללמוד לשחרר את הצורך להיות בשליטה ולאמץ את הבלתי צפוי.

"אף פעם לא מאוחר לפרוח"

מבחינת סוזן גרין, רגשות מבולגנים אינם משתלבים במשוואת חייה המסודרים. אין לה זמן לחולשות האנושיות של הסובבים אותה, והיא בוודאי לא סובלת אנשים טפשים. אין לה אינטראקציה חברתית, והיא לא נמצאת ברשתות החברתיות. היא יעילה והגיונית, מרוחקת וחסרת רגש ורגישות, היא עצמאית ואינה תלויה באף אחד מבחינה כלכלית. היא עורכת דין בהשכלתה, סגנון הדיבור שלה עוקצני וישיר, היא בעלת דירה לונדונית פונקציונלית  בה היא גרה לבדה, יש לה קריירה ארוכת שנים ומערכת יחסים שיש בה כללי יסוד מחמירים, הכוללים "סידור" המספק יתרונות תרבותיים ואינטימיים. חייה המסודרים בקפידה של סוזן הם בדיוק כמו שהיא רוצה.

אלא שחייה הרגועים והסטריליים מזדעזעים  והכל משתבש כשיום אחד היא מתבשרת על מותה של אמה. בבת אחת החיים של סוזן גרין הופכים להיות מורכבים. היא נקלעת לקרב ירושה עם אחיה ונאלצת להתמודד עם כל מה שמשתמע מכך לצד הידיעה שהיא עומדת להפוך לאם יחידנית, והפחד הגדול ביותר שלה מתממש. היא מאבדת שליטה.

ככל שהספר מתקדם סוזן מסתבכת בסיטואציות שונות ולא צפויות, אנשים נכנסים לחייה, היא נתקלת בחיי היומיום של אחרים ונאלצת להתמודד עם ארועים, מערכות יחסים ורגשות שזרים לה, אך טבעם הטוב של של הסובבים אותה מתחילים להמיס את הקרח.

אנו לומדים יותר על ילדותה ועל חייה של סוזן כאדם בוגר באמצעות הפלאשבקים בעלילה, כמו גם על יחסי הגומלין שלה עם הדמויות האחרות ברומן. מתברר כי סוזן היא אישה מוזרה מאוד אך אין ספק שלעיתים, הנימוקים שלה הגיוניים. אמנם היא נצמדת לשיגרה שגורמת לה להרגיש בטוחה, אך היה מעניין לראות אותה משתחררת מההגבלות האלה.

 

שם הספר מתייחסת לאהבתה של סוזן גרין לצמחי קקטוסים, אותם היא מטפחת במשרד שלה בעבודה. הוא גם מטאפורה לאופייה של גיבורת הסיפור.

הספר מסופר מנקודת המבט של סוזן בגוף ראשון, ומביא את הבחנותיה לגבי הסיטואציות והאנשים הסובבים אותה. הוא דן בזיכרונות, בחינוך, ביריבות בין אחים, באלכוהוליזם, צער, אהבה אבודה, סכסוכי ירושה, בעיות זוגיות, הורות חד הורית, אימוץ והריון בגיל בוגר וכל אלה נבחנים על ידי הסופרת דרך סוזן גרין, הדמות המובילה. ועד כמה שקשה להתחבר ולאהוב את סוזן מיד, או לאהוב בכלל בגלל טבעה הקוצני, הפמיניסטי, ולעתים קרובות מוזר, מי שיתמיד עד סוף הספר יוכל להתרשם מהשינויים שהיא תעבור, ומההבנה שסוזן היא תוצר של גידולה.

 

למרבה הצער, "הקקטוסית" היה סיפור מעניין, אבל אני לא בטוחה שאהבתי אותו, ואני מניחה שהביטוי  "על טעם וריח אין להתווכח" תקף מבחינתי לגבי ספר זה.

התאמצתי למצוא את ההומור, נאבקתי למצוא משהו חביב במוזרויות של סוזן. זה לא היה שם. הדמות של סוזן עצבנה אותי רוב הזמן, היה לי קשה להתחבר אליה ואל האישיות שלה. אני לא ממש בטוחה איך להסביר את זה, אבל הרגשתי שבספר חסר משהו אם כי אני לא בטוחה מה זה היה!

ללא ספק המחצית השנייה הייתה הרבה יותר טובה מהראשונה, אבל לא חייכתי עד לפסקה האחרונה, וזה כבר היה מאוחר מדי.

אחד החסרונות הבולטים בספר היה הקצב שלו. הקריאה בו היתה איטית למדי.

 

לשיקולכם!

כל המשפחות המאושרות - אן פאצ'ט

כל המשפחות המאושרות - אן פאצ'ט

תרגום:עידית שורר

הוצא' עם עובד. דצמבר 2019. 302 עמ'

“כל המשפחות המאושרות” הוא רומן מרגש על שתי משפחות שמתערבבות בעקבות נישואים שהתפרקו, וטרגדיה אחת שהשפיעה על כולם.

הרומן נפתח באחר צהריים של יום ראשון  אחד, במסיבת הטבלה, שנערכת בביתם של פיקס ובוורלי קיטינג, בראשית שנות השישים, בלוס אנג’לס. אלברט קאזינס ממשרד התובע המחוזי שלא הוזמן למסיבת ההטבלה של פראני קיטינג, מגיע עם בקבוק ג’ין. הוא למעשה מחפש להימלט מאשתו ההרה ומשלושת ילדיו. בהשפעת האלכוהול הוא נושק לבוורלי קיטינג . ההחלטה של אלברט קאזינס להביא בקבוק ג’ין למסיבה ומה שקורה בעקבותיה, גורמת לו להבין שהוא רוצה יותר מחייו, יותר ממה שתפקידו כסגן או ממה שאשתו ההרה ושלושת ילדיהם יכולים להציע לו.

במילים פשוטות, הוא רוצה את חייו של פיקס קיטינג, או ליתר דיוק, את אשתו של פיקס, בוורלי.

ואחה”צ הופך להיות גורלי…

הנשיקה הזו, מובילה לפירוק מערכות הנישואין של שתי המשפחות ויש לה השלכות על ארבעה מבוגרים  ושישה ילדים  שתימשך במשך שנים ארוכות, ו”כל המשפחות המאושרות”  עוקב אחריהם כאשר הם מנסים לתמרן דרך הקשיים והטרגדיות הרבות שהגורל מזמן להם בחיים.

אלברט ובוורלי שהתגרשו מבני זוגם, התחתנו, והפכו למשפחה מעורבת. הם עוברים מקליפורניה לווירג’יניה עם שתי בנותיה של בוורלי. אשתו לשעבר של אלברט וארבעת ילדיו , ובעלה לשעבר של בוורלי נשארו בלוס אנג’לס.

במהלך חודשי הקיץ, ארבעת ילדיו של אלברט  מגיעים לווירג’יניה, וששת הילדים המעורבבים מנישואיהם הקודמים, היו הופכים ל”שבט” קטן ומגובש בפני עצמו. הם חווים הרפתקאות, סכסוכים ומריבות של ילדים, ורוב הזמן הם ללא השגחת המבוגרים, אך כבר מילדותם ם יוצרים ביניהם קשרים חזקים, בלתי צפויים, נוגעים ללב ואמיתיים שנמשכים גם בבגרותם. אירוע טרגי שהם עוברים ביום קיץ אחד, הופך את אותו יום, ליום שקושר את כל הילדים בסוד שהם נשבעו שלא לשתף, וההשלכות של הסוד הזה הם ליבת הסיפור.

שנים לאחר מכן, פראני מנהלת מערכת יחסים עם הסופר לאון פוזן. היא משתפת אותו בסיפור של משפחתה, והוא מנכס ללא רשותה  את ההיסטוריה המשפחתית שלה, וכותב ספר שהופך לרב מכר. החשיפה הזו פותחת מחדש פצעים שפראני חשבה שנרפאה מהם, ובין היתר חושפת הרבה אמיתות מעבר למה שהילדים נשבעו שלא לחלוק.

הסיפור משתרע על פני פרק זמן של 50 שנה, ונוגע ללב בדרך בה הוא מתאר את כל מי שנפגע בעקבות השינוי שנכפה עליהם ועל חייהם היציבים, בעקבות ההחלטה של בוורלי ואלברט לעזוב את בני זוגם.  ששת הילדם נאלצים ללמוד להתמודד עם החיים החדשים, עם הטרגדיות שעוברות עליהם, והכיוונים השונים שהחיים לקחו אותם אליהם במהלך השנים שחלפו, כשהם בוחנים את ניצחונותיהם וכישלונותיהם, אהבותיהם ואבידותיהם.

הפרקים מתמקדים במערכות יחסים משפחתיות ואחרות  ובעיקר בחייה של פראני עד שההורים נפטרים. והקוראים זוכים לראות איך כל אח מפרש וחווה מוות, נישואין, הורות, קריירה ונוחות כלכלית בחיים.

אן פאצ’ט מספרת סיפור אמין ומעניין. הסיפור  נע קדימה ואחורה בין הדמויות, כאשר המיקוד הגדול ביותר הוא על פראני. הוא  עוקב אחרי הדמויות מאז שהילדים היו צעירים, דרך גיל העשרה, עובר להיותם מבוגרים צעירים ועד גיל העמידה. חלק מהדמויות היו חביבות, אחרות הרבה פחות, ובעוד חלק הצליחו לא רע בחיים, אחרות ממש לא.  עם 4 הורים, 6 ילדים, אינספור בני זוג ונכדים, יש הרבה מה להתעדכן, ופאצ’ט עושה עבודה נהדרת בלהראות מי חשוב ומי לא, מה שמקל מאוד על מעקב אחר כולם.

“כל המשפחות המאושרות” מעניק לנו מבט אנושי ותובנה על המורכבות של משפחה מודרנית לא מתפקדת. יש הרבה הומור לצד צער וטרגדיה. הסופרת מעלה שאלות מעניינות בספר,כשהיא בוחנת את השפעת הנאמנות להורים, של ילדים להורים גרושים ונשואים בשנית, ומציגה את הקושי שחלק מהם חווים במציאת דרכם בחיים.

זהו ספר של רגעים גדולים וקטנים כאחד, עם מבט מרתק ומרגש, על האופן בו משפחות מעורבבות מנסות לדור בכפיפה אחת, ועל הקשר המוזר והחזק שקיים בקרב הילדים במשפחות כאלה.

יפה ומלא לב … ומומלץ בחום.

                

הנסיכה ההפוכה - נטעלי גבירץ

הנסיכה ההפוכה - נטעלי גבירץ

איורים: רעיה קרס

הוצא' הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים. 

2019. 151 עמ'

ההורים של הילי מרבים לריב ומחליטים להתגרש.

הילי בת ה 11 ואחיה גבע שעדיין בגן, מרבים לצפות בטלויזיה בהצגה "עוץ לי גוץ לי" כי זו ההצגה שמתוכננת לסוף שנת הלימודים והילי רוצה מאד לקבל בה תפקיד. כשאמא ואבא רבים היא מדליקה את הטלויזיה מושיבה איתה את גבע, ומגבירה את עוצמת השמע חזק חזק וכך לא נשמעות המריבות של ההורים.

באותו ערב שבו מתחיל הסיפור מכנסים אמא ואבא את הילי וגבע לסלון, ואמא מספרת להם:

"יהיו פה כמה שינויים בתקופה הקרובה... הכי חשוב לי שתדעו קודם כל שזה לא בגללכם,וזה לא קשור אליכם...זה קשור אלי ואל אבא. אנחנו אוהבים אתכם בדיוק כמו קודם. מהבחינה הזו שום דבר לא משתנה כאן". (עמ' 10)

מה יהיו השינויים?

"ממש בקרוב יהיו לכם שני בתים במקום בית אחד" אבא ישאר לגור בדירה ואמא תעבור לדירה אחרת עם רהיטים אחרים וחלק מהזמן הם ישנו אצל אבא וחלק אצלה. וכדי להקל על הרידה אמא קנתה להילי יומן אישישבו תוכל לכתוב את כל מה שהיא מרגישה, וחושבת.אפילו דברים שלא נוח לה לספר לאמא או לאבא.

אבל הילי לא מתכוונת לכתוב על הגירושים שלהם. מה פתאום?! היא תעשה להם דווקא ותכתוב שם משהו אחר לגמרי: סיפור על נסיכה!

כך נבראת לוּאִיזָה אַנְדְּרוֹמֶדָה אַרְגֶּנְטִינָה מַרְגָּרִינָה קַסְטַנְיֶטָה השביעית, או בשם החיבה שלה "הנסיכה ההפוכה".  לואיזה יודעת לשיר את ההימנון של ממלכת פּוֹלִיפוֹנְיָה בגרעפסים, ובמקום חד קרן מחונך, כמו לשאר הנסיכות, יש לה פרה עם כתמים מלכלכים. היא נשלחת לאקדמיה למלוכה, שם ילַמדו אותה להיות נסיכה אמיתית.

הספר מסופר בשני קולות, לסירוגין: סיפורה של הילי, שכתוב בדפים צהבהבים בהם היא מתמודדת עם המציאות היומיומית של חייה, תפקיד בהצגת סוף השנה,הגירושין והמעבר לדירה החדשה של אמה, ובדפים התכולים  בהם היא כותבת בתור הנסיכה לואיזה. על נסיכה שלא עומדת בציפיות, שיש לה הורים מלכותיים שאינה רוצה לאכזב. היא עוברת ומעוללת הרפתקאות מסמרות שיער ובסוף מתברר שכולם מקבלים ואוהבים אותה כפי שהיא. וכך הילי, בעזרתה של הנסיכה ההפוכה צולחת את ההתמודדות הלא פשוטה עם פירוק של בית ולואיזה שמאבדת את הבית המוּכּר שלה, עוברת מסע הרפתקאות מצחיק ומרגש כדי למצוא אותו שוב.

פרידה של זוג היא אירוע קשה וכואב מאוד במיוחד כשבתמונה יש גם ילדים.  קשה להסביר לילדים קטנים, וגם גדולים - מה בדיוק קרה, מה הסיבה, מה עומד לקרות מעכשיו וקשה להקל עליהם את הסבל שהם חשים כשמשפחתם מתפרקת וכשהבית שלהם מתפצל לשני בתים.

רוב הילדים אינם רוצים שהוריהם יתגרשו גם כשהם רואים אותם רבים וכועסים לעיתים קרובות, וכשהם נחשפים למריבות ולויכוחים הם מרגישים כאב, כעס, בושה, רגשי אשם וקונפליקטים פנימיים עקב נאמנות כפולה.התחושות, הכעסים והעצב שחשים הילדים לא תמיד מובנים להם ולא תמיד הם מסוגלים להתמודד איתם בצורה הנכונה. תוכנו של הספר והמסר שבו מאפשרים לקורא להזדהות עם גיבורי הספר (הילי,לואיזה) ובכך לעבד את הרגשות, להביע אותם, ולהתמודד טוב יותר עם הקושי כי בסיפור הכל יכול לקרות, ובסיפור מותר לדבר על הכל בעוד במציאות לעיתים אנחנו חוששים ולא רוצים לדבר על נושאים מסוימים

ספר רגיש המציג בעדינות וללא שיפוט את הפרידה בין הורים, ואיך הילדים לומדים להתמודד עם המשבר, להתגבר על הקשיים ולהסתגל למציאות החדשה.

הספר מלא בפנטזיה, מתח והומור.

האיורים בתחילת כל פרק בספר מייצגים את מה שיתרחש בפרק והם מאופיינים בקו נקי ונאיבי בצבע כחלחל, וכמו הטקסט הם יוצרים תחושת רוגע.

מאחר והטקסט אינו מנוקד הוא מתאים לבני 9-12