‏הצגת רשומות עם תוויות פוסט טראומה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פוסט טראומה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 24 ביולי 2026

לשחרר את העבר – ר"ס בלדט

לשחרר את העבר – ר"ס בלדט

הוצאה: ידיעות ספרים

תרגום: ערן בן יעקב

נובמבר 2025. 293 עמודים

פוסטר קוואנו הוא חייל לשעבר ששרת ב"אריות הים". הוא גבר כריזמטי וסקסי ויש לו חוש הומור. מאז שחזר הביתה משירותו הצבאי, הוא מנהל חברת אבטחה משלו, עם כמה מחבריו מהצבא. נשים עומדות בתור כדי להיות איתו, אך הוא לא מעוניין באהבה או במערכת יחסים ארוכת טווח.

נואל דיוויס, מנהלת  המשרד החדשה והיעילה  שלו, אינה דומה לאף אישה שהוא פגש אי פעם. מהרגע הראשון שהם נפגשו, הם נמשכו אחד לשני אך בחרו לשמור על יחסי עובד מעביד, ולהסתיר את המשיכה הלוהטת שלהם מאחורי עקיצות. כל מי שסביבם מנסה לדחוף אותם אחד אל השני, כי גם מבלי לדבר על כך, ברור מה שניהם רוצים. אבל אף אחד לא מצליח.

מערכת היחסים "הלוחמנית" שלהם מקבלת תפנית רצינית כאשר פוסטר מגלה שמישהו עוקב אחרי נואל ומתנכל לה. האקס האלים והאובססיבי מעברה מאיים להרוס את החיים החדשים שהיא עבדה קשה מאוד לבנות בפרננדינה ביץ'.  הדבר האחרון שהיא רוצה הוא לגרור את הבוס שלה לתוך הבלגן שלה, אבל אין שום סיכוי שגיבור המבצעים המיוחדים לשעבר, יתן לבלונדינית הסקסית הזו להסתדר בעצמה. הוא מחליט שהוא האחד שמתאים להגן עליה, ולשמור עליה בטוחה בכל מחיר.

 

אבל מי ישמור עליה מפניו?

 

יש בפוסטר הרבה יותר מגוף בנוי לתלפיות ומושך מינית. מתחת לקול הגבר המאצ'ואיסטי שלו ולתדמית של בוס מהגיהנום, יש בו הרבה עומק ונשמה. כחייל לשעבר באריות הים, הוא מצא דרך חדשה לשרת את ארצו על ידי ניהול חברת ייעוץ ביטחונית פרטית, בה הוא מעסיק בעיקר אנשי צבא לשעבר. הגישה הישירה והקרה שלו מסתירה צלקות פסיכולוגיות מתקופת השירות, אבל גם את הלב החם והפועם של לוחם פצוע שעדיין מנסה למצוא את שיווי המשקל שלו לאחר שחזר הביתה משירות בחו"ל. חבריו מהצבא מהווים  מערכת תמיכה עבורו  יחד עם הארלי, כלב השירות האינטואיטיבי שלו, ועדיין הוא מרגיש לא ראוי לאהבה ומעדיף את אורח החיים שלו ללא מחויבות. הוא בהחלט מאמין שהוא לא ראוי להיות עם נואל, אבל לא מצליח להרחיק את ידיו ממנה או לעמוד בפני הפיתוי, וכאשר הניצוץ נדלק, רומן לוהט מתפתח ביניהם.

כדי לסבך את העניינים, האישה שהוא חושק בה בסתר בנתה חומות הגנה סביב ליבה הפצוע והפגיע. לא משנה כמה היא נמשכת לפוסטר, הדבר האחרון שהיא רוצה הוא להיות הכיבוש האחרון שלו. אך פוסטר, שיודע לקרוא אנשים באופן יוצא דופן, מזהה את האישה המפוחדת והפגיעה שמאחורי ההערות הקלילות והתדמית העצמאית שהיא מציגה כלפי חוץ. האישה שגורמת לו להרגיש חי שוב, מעוררת את כל האינסטינקטים המגינים שלו, והיא כמהה למגעו המנחם בדיוק כפי שהוא כמה למגע שלה.

 

הדמויות הראשיות טובות מאוד זו לזו. אהבתי את נואל, שהייתה אמיצה מספיק לפתוח את ליבה אל פוסטר אחרי כל מה שהיא עברה, ולא נתנה לאף אחד לדרוך עליה. ופוסטר הוא דמות מורכבת, שרגשותיו כלפי נואל עזים ורכושניים באופן משעשע, אך מסתבכים בגלל טראומות עבר. הדינמיקה ביניהם סקסית בטירוף, האינטראקציות המצחיקות והלוהטות ביניהם שזורות ברגשות אמיתיים, וההקנטות המילוליות המתמשכות, הן מסווה למה שמתפתח בליבם מתחת לפני השטח.

יחד הם עוברים מסע של שינוי במהלכו הם לומדים איך לקבל את העבר כחלק ממי שהם מבלי לאפשר לזיכרונות או לתחושות הלא נוחות שצצות ברגעים הפחות מתאימים להשפיע על ההווה  שלהם. הם לומדים  לא להילחם או לנסות למחוק אותם, אלא ללמוד לקבל אותם כחלק מהמסע, ולפנות מקום לחיים מלאים בהווה. 


"לשכוח את העבר" הוא סיפור פשוט וצפוי,  מהנה, זורם, סוחף, מצחיק, סקסי, דרמטי ורומנטי.

קחו חייל לשעבר של "אריות הים" עם פוסט-טראומה ובעיית מחויבות, קשוח מבחוץ ורך מבפנים, הוסיפו בחורה שהאקס שלה עוקב אחריה ומתנכל לה, ובו זמנית היא כמהה לחייל הזה, שהוא הבוס שלה, ומה תקבלו?


קריאה רומנטית מהנה!



 

יום שני, 10 במרץ 2025

פילים בגינה – רומית סמסון

פילים בגינה – רומית סמסון

הוצאת עם עובד

מרץ 2023. 431 עמודים


"פילים בגינה" הוא ספרה השני של רומית סמסון, המשנה ליועצת המשפטית של עיריית נתניה, שספרה "המטבח האחורי" זיכה אותה בפרס ספיר לספר ביכורים.

בספר הזה הקוראים פוגשים שוב את שירה, אלעד, גבי והעובדים האחרים בעירייה הבדיונית. למרות שהספר עומד בפני עצמו, אני ממליצה לקרוא קודם את "המטבח האחורי" ולהתוודע לדמויות בהרחבה.  

 

הסיפור מתחיל שבע שנים לאחר שמסתיים הספר הראשון, בהכנות של שירה לקראת חתונתה עם אלעד. העלילה מתפתלת בדילוגים בין עבר להווה, בין האירועים השונים שמתרחשים בעירייה, ובין הדמויות, ובהתחלה יש תחושה שהקפיצה מפיסקה שעוסקת בהווה לפיסקה שמספרת על העבר, קוטעת את רצף הקריאה, אבל לא כך הוא. הקורא נדרש למידת ריכוז מסוימת, אך הסיפור מתהדק ומתרכז לאט לאט בגיבוריו הראשיים.

העלילה מתארת את חייה של שירה עם "נער הזהב", בעלה של שירה ששמו לא נזכר, שסובל מפוסט טראומה חמורה בעקבות אירוע קשה שהתרחש בעברו הצבאי, ומתארת את  ההשפעה שיש לכך עליו ועל בני משפחתו, על הקשר שמתחדש ומתהדק בין שירה ואלעד, על העליות והמורדות ביחסיהם, ההתנגדויות לקשר הזה כמו גם לתמיכה ולעידוד שהם זוכים. כל אלה מסופרים על רקע  המכרז לפינוי הזבל, שהעירייה עומדת לקיים, ואיתו נחשפים נסיונות שוחד והטייה, כשהדמויות הסובבות אותה מזהירות אותה שהצדדים היריבים במכרז עלולים להגיע גם אליה. ולמרות שהפעם זה מכרז שנחשב לנפיץ במיוחד, שירה מתעקשת לנהוג לפי החוק ולהישאר נאמנה לתפקידה, כיועצת המשפטית של העירייה.

הדמויות הראשיות, שירה ואלעד, שונות אחת מהשניה לא רק באופיים אלא גם במצבם המשפחתי.

לשירה 3 ילדים, יפים ונבונים, בלגניסטים כמו אמם שאינה מקדישה תשומת לב להופעתה החיצונית. לעומתם אלעד רווק פרפקציוניסט עם "הפרעה" לסדר ונקיון, שחי בדירה לבנה, מסודרת ונקייה ללא רבב.

הדמויות המשניות כל אחת ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, הוסיפו עומק והאירו את שירה ואלעד מזוית אחרת.


שירה אולי חסרת בטחון, נאיבית, אבל מאד אמיתית, כנה ואנושית. היא מתעקשת להתנהג כלפי חוץ כפי שאמה ציוותה עליה על ערש דווי, לעולם לא להראות את האמת הקשה, העגומה, המבאסת של חייה, לאף אחד. ולמרות שהכל הולך לה עקום, למרות שהמציאות לא חומלת עליה, והיא מקבלת מהחיים "סטירות לחי", היא משתדלת להסתכל על החיים באופטימיות מעוררת הערכה.


האם תהיה הכלה של כל השונה בין שתי הדמויות הראשיות המורכבות?

האם הם יִצְלְחוּ את מבחן המציאות היומיומית?

איך הילדים יקבלו את אלעד? 

ומה על ניגוד האינטרסים המקצועי ביניהם, לאן הוא יוביל אותם?

 

הכתיבה נפלאה וסוחפת, הקצב מעולה, והעלילה  מעוררת מחשבה. אנו נחשפים דרך הסיפור של המיכרז, ליחסים בין שירה ואלעד ויחסם  לדמויות האחרות. נושאי הכתיבה, הלקוחים מהעולם הישראלי, מרתקים ומרעננים, מעצם היותם הצצה אל מאחורי הקלעים של מה שקורה בעיריות על הטוב והרע שבהם.

קראתי בשקיקה, והיה לי כייף להישאב ולהתמסר לעלילה, לדמויות, כשלצד תחושת ההנאה, היתה גם תחושת עצב על דמותו של "נער הזהב" הנוגעת ללב, בפרט לאור אירועי השנה האחרונה.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.

 

לקריאת הסקירה שלי על "המטבח האחורי":

https://efisbooks.blogspot.com/2025/02/blog-post_19.html

 

יום חמישי, 17 באוקטובר 2024

נראה בסדר מבחוץ – איילת פרטוש עבו

נראה בסדר מבחוץ – איילת פרטוש עבו

הוצאה: שתים הוצאה לאור

אוגוסט 2024. 240 עמודים.

נקרא באפליקצית עברית


הספר מספר על שלומי, מוסכניק בן 63, אביה של  ענבל, רופאה ואמא לשלושה, שחי מאז מלחמת יום כיפור (1973) עם הפצע הסמוי של המלחמה כהלום קרב שלא אובחן, השפעת הטראומה עליו ועל משפחתו, על  הקשר המיוחד בינו לבין בתו, לאורך כל השנים ובמיוחד בתקופה שחלה בסרטן כשהיא מלווה אותו כרופאה. שלומי מאמין שלא סתם חלה. הוא מאמין שהוא נענש על כך ששרד. ללא ספק עונש על כך ששתק ארבעים שנה והחזיק הכל בתוכו.

במקביל  הספר עוסק בהתמודדות של ענבל עם משפחתה שלה, עם הבעיות בהתנהגותו של בנה יונתן, כשמעל מרחפת השאלה של כל הורה במצב שבו ענבל נמצאת,  איך להתנהל בשעת משבר ואת מי לתעדף? את אביה שימיו קצובים או את ילדיה שמתמודדים עם המצב שבו היא כמעט ולא נוכחת בבית ואינה פנויה אליהם.

הספר מסופר בשני צירי זמן, אחד מפי שלומי, המבוסס על מחקר שעשתה הסופרת(איילת פרטוש עבו) לגבי ארועי מלחמת יום הכיפורים בהם אביה נטל חלק, והשני מפי ענבל, המספר על יחסיה עם אביה, הבעיות שמתעוררות בביתה שלה בעקבות המחלה, והליווי שלה את מחלתו, לצד המאבק המתחולל בתוכה  ומתייחס להיותה בת או מטפלת.

 

שם הספר "נראה בסדר מבחוץ" מדייק את המצב בו נמצא שלומי.

הסיפור של מלחמות ישראל עוסק, בדרך כלל, במעשי גבורה ובגיבורים, חיים או מתים.

הלוחמים פגועי הלם קרב, הם החצר האחורית של המלחמות, הם קורבנות פגועים נפשית, פגיעה שלכאורה אינה נראית, אך הסבל הנובע ממנה הוא מוחשי וכואב לא־פחות.

כך גם שלומי. כלפי חוץ הוא נראה ממש בסדר, אבל בתוכו מתרחשת מהומת אלהים. הוא סובל מסיוטים בלילות, מתכנס לתוך עצמו בימים, שותק ושומר את המתחולל בתוכו לעצמו. שנים לאחר שהסתיימה המלחמה, הוא נמצא ממש מולנו, אתנו,  ובה בעת עודנו שם, עם המתים והפצועים.

הספר מאפשר לנו הקוראים, להתבונן במה שעובר על נפגעים הלומי קרב, לנסות להבין איך נראים חיי היומיום שלהם כשהם תועים בין מציאות לדמיון, נסחפים בין עבר להווה, נלחמים מלחמת הישרדות יומיומית עם נפשם הפגועה.

 

איילת פרטוש עבו חושפת בעדינות, ברגישות ובהרבה מאד אהבה טפח אחר טפח את עולמם של בני הדור השני לפוסט טראומה, שנאלצו לעבור סבל בל יתואר ולהסתיר את מה שעובר עליהם בגלל שהממסד סרב באותן שנים להכיר בהלומי קרב, וגרם להם להרגיש בושה להודות בכך.

אזלת ידם וחוסר ההתייחסות של גורמי אבחון, טיפול ושיקום במשרד הבטחון ובצה"ל, הובילו לכך שהלומי הקרב לא זכו לטיפול הולם, להכרה בסבל, לפיצוי ושיקום.

בכתיבה אמיצה וכנה, פרטית לכאורה, אבל כזו שמאפשרת להזדהות עם הכאב והבדידות והקשיים הלא נגמרים של כל אותם הלומי מלחמות ישראל, הספר נותן הצצה מטלטלת, אינטימית, לתוך חייו המורכבים ולנעשה בנפשו ובמחשבותיו של מי שחווה פוסט טראומה,  הלם קרב. בכל לילה ניצב שלומי בקרב הישרדות מול פחד מוות, ובכל בוקר בוחר בחיים

ספר שנכנס ללב, מעורר הזדהות והרבה מאד מחשבה, בעיקר על רקע השנה הקשה שעברנו ועדיין עוברים. האם נלמד הלקח?

 

ממליצה בחום!


יום ראשון, 30 ביוני 2024

ליל הברווזים – שירז אפיק

ליל הברווזים – שירז אפיק

הוצאת שממית

מאי 2024. 184 עמודים.

 

אליענה דרורי היא אישה פעילה מאד. היא פסיכולוגית מוערכת שעובדת בקליניקה מצליחה עם ילדים ונוער. יש לה תוכנית ברדיו בשם ״מטפלים בזה״ וגם טור בעיתון. היא נשואה ליובל שנמצא הרבה בנסיעות לחו"ל ולכן הוא נוכח - נפקד, ויש לה בן, איתן. האמנם?

היא אינטליגנטית ומודעת לעצמה ולסביבתה,  אלא שלמרות התספורת המושלמת והתדמית החיצונית המושלמת לא הכל נוצץ בחייה. משהו מרגיש לא תקין במאה אחוז. 

 

מפגש עם שָני בן ה-11, המטופל החדש שלה, מחזיר אותה שנים לאחור לזמן שבו שירתה כחיילת תחת פיקודו של גיגי. לאט לאט נחשפים חייה של אליענה בעבר ובהווה, ומתברר שהם מורכבים, ויש את החיים שמעל פני השטח ואת אלה שמתחת, והדבר שהיא אינה יכולה לדבר עליו, שב ומציף אותה, ומאיים להרוס את כל מה שהשיגה. מתחת לחזותה הנוקשה מסתתרת רגישות ופגיעות נוגעות ללב.  


הרבה שנים מחזיקה אליענה סוד אפל בבטן. לעיתים קרובות היא נוהגת לשנן קבוצות מילים  כמו מנטרה.

לדוגמא:

"משי.קטיפה.תחרה.אורגנזה.פלנל.שיפון.קורדרוי.טול.טפטה.דנים." (פרק ראשון)


או

"פודל.לברדור.דוברמן.רועהגרמני.פינצ'ר.בוקסר.האסקי סיבירי.אמסטף.פיטבול.דוגו ארגנטינו. שנאוצר."  (פרק חמישי)

 

כשהתגייסה לצבא ויצאה אל החיים, מותירה מאחור את כאבי הילדות, הורים מנוכרים, היתה מבואסת מהשיבוץ שקיבלה. מה שקרה לה שם בערב אחד, הפך את חייה על פיהם וה"חוויה" ההרסנית הזו הפכה לארוע שמגדיר חיים שלמים.

כשהיא עוזבת את הצבא, היא מוצאת עבודה בסלון כלות. אדל, בעלת הסלון קולטת את אליענה בחושיה החדים,  ולמעשה משנה את מהלך חייה של אליענה. היא נותנת לה עצות לחיים, מחזקת אותה ובעיקר דוחפת אותה להתקדם וללמוד כך שתעסוק בתחום הטיפולי עם ילדים.

 

רוני שובל, מעריצה גדולה של אליענה, התקבלה כעובדת חדשה בקליניקה, לאחר פיטוריה של נעמה. רוני היא טיפוס של רוטווילר. כשהיא נתפסת למשהו היא לא מרפה. היא מרגישה שמשהו לא תקין בהתנהלותה של אליענה, מסרבת להתעלם מפעמוני האזהרה, ומתחילה לחטט בחייה.

מה היא תגלה?

איך תגיב אליענה לחקירותיה של רוני?

האם אליענה תשבור את השתיקה שמכרסמת בה?

מיהו שָני בן ה-11, המטופל החדש של אליענה?

ומה הקשר בין אליענה לברווזים?

לכל השאלות ולעוד רבות אחרות יש תשובה.

קראו את הספר וגלו.

 

"ליל הברווזים" הוא מעין סיפור מתח שרותקתי אליו ממש מההתחלה. הוא נקרא במהירות, אינו מסובך או מורכב מידי, הדמויות מעוררות אמפטיה ורוגז לסירוגין. אהבתי את הכתיבה המדויקת ואת הדרך שבה שירז אפיק מוליכה את הקורא בין העבר להווה, ואיך היא מצליחה ביד אומן לסקרן, לחשוף בהדרגה את ההתפתחויות, ולהעביר את מצבי הרוח ואת פרטי הרגע, ובכך להפוך אותם לתמונות חיות שגרמו לי להרגיש כאילו אני נוכחת שם, בחייה של אליענה.

זהו סיפור מעורר מחשבה על עוצמת הטראומה המשפיעה על הנפש ומלווה את הנפגע כל החיים.  זה סיפור על התופת הרוחשת מאחורי הקלעים של אשה שרק מתחזה להיות שפויה . זה סיפור על מערכות יחסים בין מטפל- מטופל, בין אחיות, בין הורים-ילדים, סיפור על פגיעה מינית, על כאב וזכרון לא פשוט, תוך שמירת סודות ושתיקות. סיפור על חיים שהמשיכו בצל מה שקרה ובעיקר סיפור על הדרך הארוכה שעשתה אליענה כדי לסגור מעגל ולהמשיך בחייה.

אני אהבתי. ממליצה מאד!



 

יום רביעי, 24 בינואר 2024

סחיבת פצוע – מיכל בראון

סחיבת פצוע – מיכל בראון

הוצאת כנרת זמורה דביר

ספטמבר 2023. 240 עמודים

 

אני אתחיל מהסוף.

אם אתם מחפשים את הספר הבא שלכם, אל תחפשו הרבה. 

"סחיבת פצוע" הוא קריאת חובה (לדעתי), ואני ממליצה עליו מאד. 

אל תהססו, אל תחכו, תקראו.

 


"סחיבת פצוע" הוא סיפור בלתי נשכח על משולש אהבה של שני גברים ואשה אחת, שלושתם נושקים ל-40.

נטע מילר, קיבוצניק מדגניה הוא שף תל אביבי, נשוי לנאוה מספר שנים וחווה איתה מערכת נישואים לא שיגרתית.

הוא מנהל מסעדה שנחשבת מצליחה אך עדיין לא ברמה שפותרת אותו מלהיאבק בפרנסה, והוא משקיע בה את כל כולו, באובססיביות, כדי לשרוד כלכלית, אבל בעיקר כי היא גלגל הצלה עבורו, מקום לקום אליו בבקר ולתפקד כאדם נורמטיבי.  נטע הוא הלום קרב שלא טופל, והוא נאבק לשרוד נפשית. כל הזמן הוא עם היד על הדופק, עומד על המישמר, מעסיק את עצמו ללא הפסקה כדי שלא יִפָּתַח פתח, אפילו הקטן ביותר, בו יכנסו הכוחות האפלים שנכחו תמיד בתוכו, אלה שרודפים אותו מאז ימי שירותו הצבאי.

בגלל העומס בעבודה הוא מזניח את נאוה ואת בנם הקטן, יהלי. הוא יודע שהוא בעל מחורבן, הוא יודע שהוא אוהב את נאוה ושהיא הבחורה האמיצה והחכמה שנלחמה עליו אבל שניהם כורעים תחת נטל החיים והקיום היומיומי, הם בקושי מתראים, בקושי מדברים, הם חולקים את אותה המיטה, אבל הקירבה הפיסית רחוקה מלהיות מה שהיתה, ורוב הזמן הם שותקים.


נאוה חרדה לגורלו של נטע. היא מבינה שמשהו בו שבור וקשה לה איתו, אבל היא לא מתכוונת לוותר לו או לוותר עליו, גם אם היא מרגישה לבד, במשפחה של עצמה. נטל החובות והעבודה האינסופית במסעדה מאלצים אותה לקחת על עצמה את הטיפול בבית ובילד ולשים בצד את שאיפותיה וחלומותיה בכל הקשור לקריירה שלה כעורכת דין. אמנם היא לא ממש אוהבת את עבודתה, אך נאלצת להחזיק בה כי היא מבטיחה הכנסה קבועה בהשוואה למסעדה שההוצאות בה גבוהות יותר מההכנסות. האילוץ שנכפה עליה מעורר את כעסה והיא חשה תחושת מחנק.

חברו הטוב של נטע, דמיטרי " דּוּבָּה " הוא עולה מאוקראינה, רווק נאה וגבה קומה, שבנה את עצמו בשתי ידיו והפך להייטקיסט מצליח ועשיר. נשים יפות רודפות אחריו אך כניצול צ'רנוביל הוא מודע לכך שתוחלת חייו קצרה והוא לא מפתח מערכות יחסים ארוכות טווח. למרות זאת הוא משתוקק לאהבה ולמשפחה, הוא מאמץ לעצמו את משפחתו של נטע, והאהבה שבליבו שייכת לנאוה ויהלי.

החברות האמיצה בין נטע ודמיטרי מקורה בתקופת השירות הצבאי. בעקבות ארוע יוצא דופן בשדה הקרב דמיטרי חש שהוא חב את חייו לנטע. הוא הופך לחלק בלתי נפרד ממשפחתו של נטע, ומתוך דאגה ואהבה אמיתית הוא תומך בנטע כלכלית, ומשמש תחליף אב ליהלי והופך לחבר קרוב של נאוה.

חייהם של השלושה והיומיום שלהם כרוכים אחד בשני, ודמיטרי נשאב פנימה. היציבות נסדקת, סודות מתהווים, והחיים נמלאים בפשעים של רגש

נאוה מודעת לכך שמשפחתה והזוגיות שלה עומדים על קרעי תרנגולת,  והיא מתלבטת רבות בשאלה אם ככה החיים אמורים להיות ואם חוסר שביעות הרצון שלה הוא "סתם פינוק". היא שואלת את עצמה אם היא צריכה להסתפק בפירורי החיבה, בפירורי תשומת הלב ובפירורי הסקס.

 

"סחיבת פצוע" הוא ספר ביכורים מפתיע בבשלותו, סוחף, מרתק ומרגש שקשה להניח מהיד.  הוא מספר ברגישות ובעומק על מערכת יחסים בין חברים, שטבועה בו חותמה של ההוויה הישראלית, העכשווית. למרות שהדמויות פגומות, פצועות כל אחת מסיבותיה, הן מרגשות, כשלבם הפצוע נחשף.

זה ספר שובה לב ושובר לב שבמרכזו, פוסט טראומה ואהבה גדולה שהשתבשה, המעלה שאלות על טיבם של חיי הנישואים עם אדם הסובל מטראומה, על חברות אמת ועל נטיות של רחשי לב.  

הספר ליווה אותי עוד כמה ימים אחרי שסיימתי לקרוא אותו. אצלי לפחות, זה אחד מהסימנים המובהקים לספר מעולה.

 

ממליצה מאד

 


יום שישי, 13 באוגוסט 2021

כשהכוכבים נופלים - אמרי רוז

כשהכוכבים נופלים - אמרי רוז

תרגום: ענבל מלכה

הוצאה: ספרות שנוגעת

יוני 2021. 438 עמ












מה קורה כשהכוכבים נופלים, ג'וד?"

"אני אחזיר לך אותם לשמיים ..."

 

"כשהכוכבים נופלים" מאת אמרי רוז הוא ללא ספק אחד הרומנים היפים, הכואבים ושוברי הלב בז'אנר הרומן הרומנטי, שקראתי בזמן האחרון. הקורא מתוודע ולומד לאהוב את ג'וד, את ליילה ואת ברודי, מילדות ועד בגרות , כשהם גדלו והתמודדו עם העליות והמורדות בחייהם, עם אהבה, אובדן וטרגדיה.

החברות של ליילה, ג'וד ובן דודו ברודי מתחילה כשליילה בת  9  וג'וד וברודי בני  10, כאשר ליילה עברה לגור לידם, בעיירה הקטנה בטקסס. השלשה מבלים את הקיץ בחופשיות, משתוללים, מעזים, והופכים לבלתי נפרדים. לילה שהייתה ילדה עקשנית, מעולם לא נסוגה מאתגר,  וג'וד אהב לאתגר אותה. קשרים נוצרו, והשלושה הפכו לחברי אמת, אך ניכר כי לג'וד וליילה יש רגשות אחד אל השני מעבר לחברות. 

אהבה שאין כמותה מתחילה לפרוח ביניהם גם אם הם לא מודים בה, במילים.

ג'וד היה נער הזהב של העיירה, כוכב פוטבול מצטיין ומוביל שיכול היה להתקדם לליגה מובחרת. הוא היה טוב בהכל וליילה נהגה לומר שיש לו את המגע של מידאס. אבל החלום של ג'וד מגיל צעיר היה להתגייס למארינס " כדי להגן על החופש שלנו ולשרת את ארצנו" בדיוק כמו שאביו עשה לפניו.

לילה, סבלה הרבה אובדן כבר בחייה הצעירים. היא היתה ילדה חזקה ואמיצה מאוד, מעולם לא רצתה שיתייחסו אליה כאל "ילדה" והיא מעולם לא אמרה לא לאתגר, ומעולם לא חששה מהנערים איתם גדלה. היא דמות חזקה וכריזמטית, שנתנה בדיוק כמו שקיבלה.

ברגע שג'וד מסיים את התיכון הוא מתגייס למארינס לתקופה של חמש שנים ומשאיר את ליילה מאחור. ליילה לומדת בקולג' ולמרות המרחק ביניהם אהבתם ונאמנותם אחד לשני נותרת כשהיתה.

חמש שנים מאוחר יותר, ג'וד חוזר הבייתה כדי להיות עם אהבת חייו ולחיות את החיים שהם תמיד חלמו עליהם. אבל הג'וד שחזר הוא לא אותו הנער שהלך להילחם עבור ארצו. המלחמה שינתה אותו ואי אפשר למחוק את הדברים שהוא חי ואת הזוועות שראה. ג'וד שליילה מכירה נעלם אי שם באזור הלחימה באפגניסטן, ובמקומו חזר אדם שבור.

ג'וד וליילה חשבו שאהבתם תהיה חזקה מספיק כדי להתמודד עם כל קושי שיצוץ בדרכם, הם חשבו ששום דבר לא יוכל לשבור אותם ולהפריד ביניהם, אבל בסופו של דבר הטראומה ממנה ג'וד סובל חזקה משניהם. ג'וד מחליט לשחרר את ליילה, הוא נעלם מחייה כשהוא משאיר אחריו מכתב פרדה, ובמקום לשים לה את הכוכבים בשמיים ... הוא גרם להם ליפול.

 

שש שנים מאוחר יותר ג'וד חוזר הביתה. הוא מתכוון להתמודד עם כל מה שהשאיר מאחור. הוא הצליח להתגבר על השדים שלו אבל הדברים השתנו. ליילה היא כבר לא הילדה שהוא הכיר,  והוא כבר לא האחד והמיוחד שלה.

 

אמרי רוז היא מספרת סיפורים נפלאה.  הספר מסופר מנקודת המבט של ג'וד וליילה לסירוגין , ומחולק לשלושה חלקים . כל חלק מספר על תקופת חיים אחרת של השלושה. בדרך הזו התוודענו אל הדמויות ועקבנו אחריהם החל מהשנים שהם ילדים צעירים, גדלים ומתפתחים לבני נוער, והופכים למבוגרים. זו הייתה דרך מצוינת עבור הקוראים לראות את היקף מערכת היחסים שלהם לאורך שנים, ולעקוב אחר אהבתם והמסע הנוגע ללב שהם עברו, מסע של חברות, אהבה, תמיכה, אובדן וסליחה שהחל מילדותם ועד לבגרותם. אהבתי איך שניהם גדלו להיות חזקים, איך הם התגברו על כל מכשול שנקרה בדרכם, איך הם תמכו אחד בשני...

הסופרת מטפלת בתופעת הפוסט טראומה ומצליחה להראות באמצעות ג'וד עד כמה החיים קשים לא רק לג'וד אלא לאהוביו ולאנשים שסביבו. לא משנה כמה הקרובים אליו היו שם בשבילו ורצו לעזור, התברר שאהבה, היא לא התרופה לכול. ג'וד נדרש להרבה אומץ ועבודה קשה יחד עם עזרה מקצועית טובה כדי ללמוד לחיות עם הפוסט טראומה ממנה סבל ולקבל כלים שיעזרו לו להתמודד בשעת לחץ, כדי שיוכל לחיות חיים טובים.

"כשהכוכבים נופלים" הוא סיפור שבמובנים מסוימים, משקף באופן טבעי את המציאות. נשאבתי לתוכו ולא יכולתי לעצור עד סופו. למרות הקשיים הוא סיפור מלא אהבה. הוא הדגיש נושאים אמיתיים באופן אותנטי וגרם לי לצחוק ולהזיל דמעה במידה הנכונה.


ממליצה♥

יום שבת, 31 ביולי 2021

ברוח הזאת – אשרת קוטלר

ברוח הזאת – אשרת קוטלר

הוצאת ידיעות ספרים

יולי, 2021. 225 עמודים












סיפור על קשיי חיים, אמונה וכוח הריפוי של הטבע, בעיקר בים.


"אם מישהו היה מספר לה שנתיים קודם לכן שתעדיף לבלות במחיצת עצמה שבועות ארוכים וגם תיהנה מכך, היתה שולחת אותו לאשפוז. היא? שמאז ומעולם היתה מוקפת באנשים ובמשימות רק כדי לברוח מהריק המבעית שאיים לבלוע אותה? ובכל זאת, הנה היא מפליגה לבדה, והדממה שמסביב מטעינה אותה בכוחות שמעולם לא חשה בהם לפני כן.

כמעט חודשיים חלפו מאז יצאה להרפתקה הזאת וכבר היה לה ברור שמשהו חשוב ומהותי משתנה בקרבה. משהו שלא ידעה לתת לו שם, אבל לראשונה זה שנים אִפשר לה לנשום."

בכתיבה בהירה, זורמת ומרתקת מסופר סיפורם של מיה ומקס, שני ישראלים שנמצאים בנקודת מפנה בחייהם.

בדרך מקרה נפגשים מיה ומקס על סיפונה של יכטה קטנה בים האיוני. מקס הוא רווק נאה שנדודיו בעולם הביאו אותו לפריס,בה התיישב והקים עם ידידו וחברו הנאמן, פטריק, חברת אופנה. מקס הוא למעשה דוד(דודו), ישראלי שנפשו פצועה והוא נאבק במשך שנים בארוע מייסר וכואב שאינו נותן לו מנוח, והוא בורח מזיכרונות עבר קשים, נודד בעולם מגיע בסופו של דבר לפריז, מחליף את שמו למקס, מתיישב בה והופך למעצב אופנה בעל שם. כל הנסיונות לקבל טיפול שיעזור לו להתמודד עם התהליך הנפשי והרגשי שהוא חווה נתקל בקושי עצום, והוא לא מצליח להשתחרר מהזכרונות, הסודות והטראומה, וההשפעה של כל אלה על היכולת שלו למצוא זוגיות. בעיצומם של ההכנות לתצוגת אופנה במילאנו הוא חש בעייפות נפשית ופיסית גדולה. הוא משאיר את הטיפול בתצוגה בידי פטריק המסור והנאמן,  ויוצא ל"חופשה". הוא נודד ממקום למקום עם תרמיל על הגב ובסופו של דבר מגיע לאחד האיים ביוון שם הוא פוגש את מיה.  

מיה, היא פסנתרנית ישראלית בעלת שם בינלאומי שחיה ומנגנת בפריז. היא שוהה בישראל כדי לטפל באביה המבוגר והדמנטי, שאושפז בבית חולים. השהייה לצידו של אביה מעוררת בה זכרונות עבר הקשורים בחיי הנישואין של הוריה, בבגידות של אביה ובעובדה שבחר לחיות את חייו ולנטוש אותה ואת אמה. הנטישה הזו מלווה אותה כל השנים ומקשה עליה למצוא זוגיות יציבה. היא נקלעת לסקנדל תקשורתי שיוצא מפרופורציה וכשהמציאות סוגרת עליה היא נוטשת הכול מאחור ויוצאת אל הים.

 

כשמקס מצטרף להפלגה של מיה הם שומרים על המרחב האישי שלהם. לא מספרים מיהם, מאיפה הם, מתקשרים בצרפתית עד שמתברר ששניהם דוברי עברית. ועדיין  שניהם שקטים, מופנמים ופגועים, שניהם נושאים מטען משפחתי כבד ובודקים, כל אחד בנפרד, את סיכויו לברוח מן העבר.

ברגישות, בכישרון ובחמלה מתארת אשרת קוטלר שני גיבורים כובשי לב ומספרת על חוויית ההפלגה העצמאית בים כהרפתקה וכדימוי מושלם להתמודדות של האדם עם גורלו ועם חייו.

למרות שאין זה ספר אוטוביוגרפי יש בו הרבה אלמנטים המזכירים את חייה הישנים והחדשים  של אשרת, את אהבתה העמוקה לים, לשייט, את האושר שהם הביאו לחייה, והיא טווה ביד אמן סיפור אפי עם עלילה מרתקת, כתובה ברגישות רבה,עם דמויות שלמות ובעלות עומק, שהדמיון ביניהם רב על אף הרקע השונה וסיפור החיים השונה שלהם .

 

זהו סיפור של עוצמה ופגיעות, אומץ ופחד, נפתולי הנפש, משבר אמונה והתגלות פנימית, נטישה ואהבה. הטבע, הרוח והים ההפכפך, משקפים את סערות הנפש ואת הצורך לעמוד על המשמר  והם מראה לפחד מאיבוד שליטה על הקורה בחייהם, לצד האמונה שמתגלה כאשר "מרגישים את אלהים בים."

 

אני ממש מצטערת שקראתי את הספר כל כך מהר. אהבתי אותו מאד. מהמילה הראשונה ועד האחרונה לא הצלחתי לעצור.

אל תהססו,אל תחכו,תקראו.