המפרץ
הכסוף – ג'וג'ו מויס
תרגום: שרון פרמינגר
הוצאת ידיעות ספרים
מרץ 2022 . 414 עמודים
הרומן מתרחש בעיירת החוף המנומנמת סילבר ביי
באוסטרליה, ועוקב אחר סיפורם של לייזה ומייק, שניהם בריטים שמוצאים את עצמם בסילבר
ביי מסיבות שונות, אך מְשַׁנּוֹת חיים.
לייזה מקאלן לא יכולה לברוח לגמרי מעברה הטראגי
שהביא אותה למפרץ סילבר ביי באוסטרליה. היא הגיעה מאנגליה עם בתה הקטנה, והיא
עפופה בענן של מסתורין. היא ברחה, אבל היא לא רוצה לספר לאף אחד ממה. סילבר ביי
הוא מקום מסתור נהדר עבורה. מעטים יודעים עליו, אבל בשבילה החופים והקהילה המלוכדת
של העיירה השקטה מציעים את החופש והבטיחות שהיא חושקת בהם, אם לא לעצמה, אז לבתה הצעירה, האנה. שתיהן גרות
עם דודתה של לייזה, קתלין, במלון המשפחתי הוותיק, היחיד בסילבר ביי, ולייזה נהנית
להדריך תיירים על ספינתה "ישמעאל".
קתלין בת ה-75, מספרת איך בגיל 17 היא לכדה את הכריש הגדול ביותר שנראה באוסטרליה, מה
שהכניס אותה לספר השיאים של גינס. הפירסום והתהילה הפכו את סילבר ביי והפנסיון של
אביה למקום תיירותי מבוקש מאוד.
אך הימים ההם חלפו, וסילבר ביי בהווה הוא כפר שקט ששומר על צביונו
הנושן, ותושביו מתפרנסים מדיג והוצאת תיירים להפלגות בים הפתוח, כדי לראות את
הדולפינים והלווייתנים שמגיעים לאזור.
מייק דורמר הבריטי, עובד כמנהל הפרויקטים בחברה
שעוסקת בהשקעות נדל"ן ומאורס לונסה בתו של בעל החברה. הוא נשלח לסילבר ביי כדי לבדוק מיזם לבניית אתר נופש יוקרתי
שאמור להניב מיליוני דולרים למשקיעים. כשהוא נכנס למלון סילבר ביי, הוא פוגש את לייזה
מקאלן, בתה האנה, ודודתה מיס קתלין שמנהלות את המלון. תושבי המקום מקבלים אותו
בחמימות ובברכה. מייק לא חושף את כוונותיו האמיתיות לסיבת שהותו בסילבר ביי והוא מתחיל להכיר את תושבי המקום ואת ההיסטוריה
העשירה שמוסיפה לקסמה,
ותחושת הזרות שחש כשהגיע, מתחלפת כשהוא נכבש ביופי העיירה ובאיכות החיים שהיא
מאפשרת.
אלא שדרכם של סודות להתגלות, וכאשר התוכניות שלו
לגבי המקום נחשפות, התושבים מבינים עד כמה חייהם עומדים להשתנות, ומבינים את גודל הנזק
שייגרם לטבע, ללווייתנים ולדולפינים. מייק
נחשף לרגשות הבגידה שחשים התושבים, והוא לא ממש יודע מה לעשות אתם ובמיוחד עם לייזה
מקאלן שנכנסה ללבו .
מה יעשה מייק
כשמטרת שהותו תתגלה?
מהו הסוד
שמסתירה לייזה?
ומה יהיה גורל
היחסים בין לייזה ומייק?
ואיך יתנהג
גרג?
כל זה ועוד
תגלו אם תקראו את הספר.
אהבתי את הכריכה
היפהפיה שלוכדת את העין.
מאד אהבתי את
אווירת הנופש ואת חיי הקהילה הרגועים במפרץ הכסוף, כמו גם את הנושאים החשובים שג'וג'ו מויס בחרה לעסוק בהם כמו שימור הטבע והשפעת התיירות
על החיים הימיים במפרץ ועל חיי התושבים במקום.
אבל...
המחצית הראשונה של הספר הייתה ארוכה ומתישה. אני
מניחה שהקצב התאים לקצב של קהילת סילבר ביי. איטי ונינוח. הפוקוס היה על השרטוטים
של מייק, והעלילה נגררה בתיאורים ארוכים על חיי הקהילה, חיי הדולפינים והלוויתנים שכמעט
גרמו לי לנטוש אותו.
כמו כן, הסיפור מסופר ממספר רב של נקודות מבט וכל פרק מסופר על ידי אדם אחר. השינוי
בפרספקטיבה נתן אולי תובנה טובה יותר לגבי הדמויות אבל אין ספק שריבוי נקודות המבט
הותיר אותי די מבולבלת וכל פעם מחדש נאלצתי להתאים
את דעתי ויחסי לגבי הדמות בהתאם למידע החדש שהתקבל. לא יכולתי להחליט מה מסיח את
הדעת יותר. הקצב או נקודות המבט המרובות.
קשה לומר שהעלילה מחדשת משהו. היא די קלישאתית ויש לה "זקן ארוך":
איש עסקים צעיר, נאה וחסר מצפון מגיע למקום "שכוח אל" מתאכסן במלון ישן
נושן ללא ה"פסיליטיס" שהוא רגיל אליהם, מתאהב במקום ובבת המקום עד כדי כך שהוא מחשב מסלול מחדש, מוצא את עצמו,
ומוצא אהבת אמת חדשה.
נו,באמת...
החצי השני של הספר היה הרבה יותר טוב. העלילה
תפסה תאוצה, והיה קל יותר להתחבר לדמויות.
זה אחד הספרים המוקדמים של ג'וג'ו מויס, שנכתב
בשנת 2007 ותורגם רק עכשיו לעברית. חלק ניכר מהעלילה סובב סביב החיים הימיים
המקומיים בסילבר ביי, ותיאורי הנוף. יש בו אהבה נכזבת, סודיות ואובדן שנותנים לספר
את הצד הרגשי. ישנם משולשי אהבה ודרמה משפחתית בשפע. יש בו את התייחסות להשלכות הסביבתיות
והאישיות, כאשר אנשים מבחוץ מנסים להפריע לחיי הקהילה למטרת רווח. עם זאת, למרות
כל הפרטים המעניינים לכאורה הללו, הספר איטי עד כאב ועד אין קץ.
מי שמצפה לקרוא ג'וג'ו מויס בסגנון "הנערה שהשארת מאחור", "ללכת בדרכך" עשוי להתאכזב. אמנם מויס מצליחה
לפצות על הקלישאות, אבל לא לגמרי. ללא ספק זהו ספר שיש לו חולשות, כולל חזרות שאפשר
היה לקצר בהן, אבל אני בטוחה שמעריציה של ג'וג'ו מויס יתעלמו מהם.
כמה זמן לוקח לכם בדרך כלל לקרוא ספר? אני עפ"ר מסיימת רומן באורך ממוצע תוך יומיים,
מקסימום שלשה. את הספר הזה לקח לי לקרוא נצח... יותר משבועיים! כל פעם נטשתי אותו
ועברתי לקרוא משהו אחר.
אתם מצליחים לקרוא את האכזבה בין השורות?
באמת שניסיתי!
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה