ומי לא בא? – בת' אולירי

ומי לא בא?  – בת' אולירי

תרגום: שאול לוין

הוצאת כנרת זמורה דביר

נובמבר 2022. 320 עמודים

שיבון, מאמנת חיים שהעבודה המוגזמת שלה גורמת לה לשחיקה, חיה בדבלין ומגיעה לעתים קרובות ללונדון לפגישות פנים אל פנים עם לקוחותיה. היא נפגשת עם ג'וזף קרטר בכל פעם שהיא מגיעה ללונדון.

מירנדה, "כירוגית" עצים, מין סוג של יערנית, אשה אחת שמטפסת עם קבוצת גברים על עצים, חותכת ענפים וכו'.

ג'יין, השקטה והיפה,היא צעירה שברירית עם טראומת עבר מסתורית שמתחילה מחדש בווינצ'סטר כמתנדבת חסרת ביטחון בחנות צדקה.

 

שלוש נשים שונות מאוד אחת מהשנייה שלא יודעות שיש להן  דבר אחד משותף: ג'וזף קרטר. 

ג'וזף קרטר הוא גבר מניפולטיבי מקסים עם קוד מוסרי משלו, גבר שמנהל עם כל אחת משלוש הנשים קשר שונה. כמו זיקית הוא משתלב בחייהן ומנסה לתת להן בדיוק את מה שהם רוצות או צריכות.  

הוא מבריז לשלושתן ביום האהבה, והעלילה עוקבת אחר שלוש הנשים הללו, והתפתחות היחסים שלהן  איתו.

 

שיבון, מתרגשת כשג'וזף מזמין אותה לדייט הראשון שלהם, ארוחת בוקר ביום האהבה. עד עכשיו נהגה להיפגש איתו בחדר בבית המלון  ומיפגש איתו בציבור, מרגש אותה.  היא יושבת לבד בבית הקפה שקבעו להיפגש בו, ומחכה לו. האם הוא הבריז לה?

 

מירנדה יוצאת עם קרטר כבר חמישה חודשים. הוא תכנן להם ארוחת צהריים מיוחדת של חג האהבה במסעדה יקרה. אבל ג'וזף  לא מגיע, ולא עונה לאף אחת מהודעות הטקסט שלה. האם היא נזרקה על ידו?

 

החבר של ג'יין, ג'וזף קרטר, שותף למועדון הספרים שלה, ולאט לאט היא מתאהבת בו, אבל היא לא בטוחה אם הוא רואה בה יותר מאשר חברה – ידידה. הוא הבטיח להעמיד פנים שהוא החבר שלה וללוות אותה בערב של חג האהבה למסיבת אירוסין של עמיתה לשעבר. אבל, אין שום סימן לג'וזף, ועמיתיה לעבודה חושבים שהיא המציאה אותו. איפה הוא?

 

שלוש הנשים חוות קשת של רגשות. הן כועסות נעלבות ומודאגות בהתאם לרמת ההערכה העצמית והסבלנות האישית שלהן, וכשהחבר/ דייט שלהם מופיע למחרת, מבולבל ומתחרט, הוא מצליח לשכנע אותן לסלוח לו באמצעות מגוון תירוצים. הן סולחות אבל לא שוכחות וספקות ושאלות שמתעוררות נותרות ללא מענה עבור כל אחת מהן, ויום האהבה שהוחמץ שותל את הזרעים לשינוי במערכות היחסים שלהן עם ג'וזף.

העלילה היא סוג של תעלומה, שכמו  בפאזל צריך להבין את מערכות היחסים האלה, ולמצוא את החלקים המתאימים. אמנם  יש רמזים, אך הם די מטעים ומעניין להבין איך ג'וזף מג'נגל ביניהן. העלילה מסופרת מנקודת מבטן של שלוש הנשים ועוברת ביניהן לסירוגין. בהתחלה לא כל כך ברור מה מחבר ביניהן, והקורא מקבל מושב בשורה הראשונה לתאור חיי האהבה של ג'וזף קרטר, שנשאר חמקמק עד לחלק האחרון של הספר, כך שקשה לאהוב אותו, ולהתייחס אליו, אבל לקראת סוף הסיפור, מבינים שיש בו הרבה יותר מאשר עניין של בגידה. לאט לאט מתחילים להיפרם כל הקשרים ומה שמתגלה זה סיפור די עצוב.

בת' אולירי עוסקת בנושאים כמו בחירות באהבה, בעיות אמון, יחסי משפחה והצלחה מקצועית, היא שוזרת בלב העלילה  גם נושאים "כבדים" שמוסיפים תוכן לסיפור, כמו התמודדות עם בעיות נפשיות, מניפולציות רגשיות, אובססיה, התעללות, אובדן,  ומתמקדת גם בשקרים שאנו מספרים לאחרים ולעצמנו, בבחירה לשמור על שתיקה למעננו או למען אחרים, ובסופו של דבר הזמן שלוקח עד שמקבלים את האומץ והכוח לדבר.

 

 

"ומי לא בא?"  הוא הרומן השני מאת בת' אולירי שקראתי. לא ממש התלהבתי מסיפרה הקודם שתורגם לעברית, "דירת שותפים" , וחשבתי  ש"ומי לא בא" יהיה תיקון לראשון. אך לא כך קרה. לקח לי נצח לסיים אותו. אולי תרמו לכך ארועי ה 7.10.2023  ומה שקרה בעקבותיהם, אבל  די איבדתי עניין ואני מודה שהוקל לי כשסיימתי אותו.

הקצב היה איטי והרגיש לי כאילו לא קורה הרבה, כאילו לא מתקדמים לשום מקום עד לחלק האחרון של הספר, שהיה החלק המעניין ביותר. למרות שמערכות היחסים של הנשים עם ג'וזף עוזרות להן לצמוח ולהחלים,לא הרגשתי שום כימיה או רומנטיקה בין מישהי מהן ובין ג'וזף קרטר.

הדמויות היו מעניינות אבל סופרו בגוף שלישי מה שהיקשה עלי להתחבר אליהן . ולמרות שהספר היה סביר, לא נהניתי ממנו כמו שחשבתי שאהנה, אולי בגלל הציפיות שהיו לי בעקבות הביקורות הנלהבות עליו. אני יודעת שרבות מחברותי הקוראות אהבו את הספר מאד. מבחינתי הוא היה בסדר. לא מעבר.

ציפיתי שהספר יהיה מצחיק, רומנטי ,סקסי אבל זה לא היה אף אחד מהדברים האלה.  רוב הזמן השתעממתי ורק חיכיתי וחיכיתי שמשהו משמעותי יקרה.

 

אז קראתי אותו, ואני שמחה להמשיך הלאה.

לשיקולכן.ם

 

לעשות פרצופים – איימי הרמון

לעשות פרצופים – איימי הרמון

תרגום: גלי אבני

הוצאת אהבות

ינואר 2022 . 304 עמודים.

נקרא כעותק דיגיטלי

למה דברים נוראיים קורים לאנשים כל כך טובים?" שאל אמברוז.

"כי דברים איומים קורים לכולם, ברוזי. כולנו כל כך מרותקים לשטויות שלנו שאנחנו לא רואים את החרא שכולם משתכשכים בו".

 

"לעשות פרצופים" הוא סיפור על התמודדויות נפשיות בעקבות החלטות ובחירות שנעשו, סיפור על המאבק לקבל את עצמך ולהמשיך הלאה גם אם הכאב קשה והמציאות מחייבת אותך להשלים עם מה שקרה, סיפור על התבגרות, על כוחה המרפא של אהבה, אהבה מכילה ותומכת בין חברים ובני משפחה. על הקשר החזק בין קבוצת בנים והקשר בין שני בני דודים, קשר שהיה הרבה מעבר לחיבה משפחתית .

 

אמברוז יאנג הוא "ילד הזהב" של האנה לייק, העיירה הקטנה שבה הם גרים. הוא התברך במראה מושלם, יכולות פיזיות ואינטליגנציה. הוא שילוב של אדוניס והרקולס, התגלמות היופי והכוח. כל בחורה בעיר חולמת עליו. כולם אוהבים ומכבדים אותו. הוא מתאבק מוכשר והוא זכה באליפות המדינה מספר פעמים. למרות שהוא פופולארי בבית הספר, הוא בחור נחמד ובהחלט לא מפונק. בשנתו האחרונה בתיכון הוא צופה בארועי ה - 11 בספטמבר כאשר בנייני הסחר העולמי מתמוטטים. מאותו רגע כל התכניות שרקם לגבי העתיד, משתנות.

 

פרן טיילור רזה כמו מקל ולא גבוהה בהרבה, עם עור לבן חיוור ושיער כתום בוהק, סובלת לדעת בן דודתה ביילי, מ"תסמונת הילדה המכוערת" . למרות שמעולם היא לא הייתה מכוערת היא לא נחשבת יפיפיה. אפילו לא יפה. יש לב זהב, נשמה מלאה בטוב לב ואהבה עצומה לספרים ולאמברוז יאנג. כבר בגיל 11 התאהבה בו עד מעל לראש. היא יודעת שאין סיכוי שאמברוז, כוכב ההיאבקות החתיך, ישים לב אליה. עם גשר על שיניה, משקפי ראייה עבי עדשות, שיער ג'ינג'י שלא ניתן לשליטה, כל מה שהיא רואה זה נערה לא מושכת, אבל זה לא מונע ממנה לאהוב אותו, גם אם מרחוק. כאשר ניתנת לה ההזדמנות להביע את רגשותיה כלפיו באמצעות כתיבת מכתבי אהבה, פרן מתחזה לריטה, חברתה היפה, ומסייעת למערכת היחסים הפורחת בין השניים. אבל, כשאמברוז מגלה שפרן היא זו שכתבה את מכתבי האהבה האלה, הוא מתרעם עליה, על  ששיחקה ברגשותיו והטעתה אותו.

 

מיד בסיום התיכון, אמברוז יאנג, וארבעת חבריו הטובים, מצטרפים לצבא כחיילים והם מוצבים בעיראק. אחרי כמעט שנתיים, רק אמברוז חוזר. הוא חוזר עם פנים מצולקות ונשמה שבורה ובקושי מצליח לחיות עם עצמו.  החיים מתהפכים.  אמברוז צריך ללמוד כיצד לחיות את חייו ללא יופיו הפיזי. ופרן, ה"ברווזון המכוער" הופכת לברבור נאה, ונמצאת שם עם אותה אהבה נושנה בליבה כדי ללמד אותו להכיר ביופיו הפנימי. כוחה של פרן הוא שמציל אותו מחיים של בדידות כואבת והיא זו שממלאת את החלל שנותר כאשר חבריו נהרגים. ובעוד שאמברוז סובל ורוצה להסתתר מהעולם, פרן נחושה להתקרב אליו, וההתמדה העיקשת שלה שובה לב, באותה מידה שהסבל ורגשות האשמה שלו קורעי לב.

 

פרן היא ילדה מחוננת. היא אוהבת, מלאת חמלה, חסרת אנוכיות, דואגת, אינטליגנטית, בעלת דמיון ונאמנה. אנחנו רואים את כל הטוב שבה בדרך שבה היא אוהבת ודואגת לביילי, בן דודתה והחבר הכי טוב שלה שסובל מניוון שרירים. מערכת היחסים שלה עם ביילי היא סימביוטית. ביילי תלוי בפרן פיזית והוא הסלע הרגשי שלה. היה מדהים לראות איך הדמות שלה גדלה ומתפתחת. האהבה הבלתי מותנית והקשר שלה עם בן דודתה ביילי, היה מרגש. המסירות והנאמנות שלהם זה לזה היו עוצמתיים.

 

ביילי שין, בן דודה של פרן, אובחן בילדותו כחולה במחלת ניוון שרירים ע"ש דושן והתמודד עם סיכויי הישרדותו. הוא שרד מעבר לשנים שהיה ידוע שחולים במחלה הזו עשויים לשרוד והעביר את ימיו כשהוא מרותק לכיסא גלגלים כשלצידו משפחה תומכת ומכילה ופרן המסורה. הגישה החיובית שלו לחיים, הבגרות שלו, ההגנה שלו על פרן, אהבתו ונאמנותו הבלתי מותנית לאנשים שהוא חושב לחבריו, ואומץ ליבו וכוחו מול מוגבלותו מעוררי השראה ונוגעים ללב. הוא אדיב, רגיש ואכפתי אבל יותר מהכל הוא לקח הכל בקלות ולא נתן לקשיי היומיום הרבים להשתלט על חייו.

 

 

בעיני, הספר הזה הוא על ביילי. דמותו בולטת מעל כל האחרות, עם הרצון שלו לחיות, לסחוט כל טיפה מהחיים.

 

 

"לעשות פרצופים" הוא סיפור יפה ושקט שנכנס ללב בטיפטוף איטי, ומשתלט עליו. דמויות בלתי נשכחות, עם מסר או שיעור לחיים. החיים אכזריים, והם מכים בנו באופן כזה שאנחנו אפילו לא מדמיינים. לעתים קרובות אנחנו מתייחסים אל החיים ואל האושר כמובנים מאליהם, ומתמרמרים על הדברים שלא ניתנו לנו אבל אם נסתכל לאחור על החיים שחיינו נראה איך כל המכשולים, כל הצרות שנפלו בחלקנו ובקשנו מאלהים שיקח אותם מאיתנו, הם למעשה "הברכות הכי גדולות, ההזדמנויות הכי גדולות לצמיחה..."

לא הרומנטיקה הופכת את הספר הזה למיוחד אלא הנושאים בהם הוא עוסק, כמו חברות, מלחמה, אובדן וטראומה. מין שיחזור של "היפה והחיה" כשהמסר העיקרי הוא שלא המראה החיצוני עושה את האדם, אלא היופי הפנימי. שגם אנשים עם פלטה/משקפיים/שיער מקורזל או אנשים עם צלקות, עיוות פנים, או מוגבלים פיסית מכל סיבה שהיא, אינם מכוערים והם ראויים לאהבה באותה מידה.

"לעשות פרצופים" הוא לא ספרות נהדרת, אבל הוא בהחלט סיפור נהדר.

מומלץ!

 

חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער - בארני נוריס

חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער - בארני נוריס

מתרגם: שי סנדיק

הוצאת לסה

2016. 

נקרא כספר דיגיטלי באפליקציה HBreader.

"חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער" בתרגומו של שי סנדיק, הוא רומן הבכורה של המחזאי בארני נוריס. 

נהרות אלה נפגשים בסליסבורי וסביבתה, אנגליה, שם מתגוררות חמש הדמויות של הרומן הזה, שם נמצאת הקתדרלה, העיר העתיקה, סטונהנג' והמישור המיוער בה נפגשים חמישה נהרות.

חמשת הנהרות מהווים אלגוריה לחייהם של חמישה אנשים רגילים כאשר לילה אחד מכונית פוגעת ברוכב טוסטוס במרכז העיר סליסבורי. אך זה אינו הדבר היחיד שמחבר את הסיפורים שלהם, שכן חייהם משתלבים אלה באלה בדרכים קטנות לאורך הדרך.

 

הדמות הראשונה היא, ריטה, מוכרת פרחים וסוחרת סמים במשרה חלקית, בגיל העמידה. ריטה היא אישה פשוטה שעשתה כמה בחירות גרועות בחייה. כעת היא מוצאת את עצמה בודדה ומנוכרת מילדה היחיד. היא לא מאשימה אף אחד בכישלונותיה. הסיפור שלה מסופר בקול חזק, מציאותי.

 

הדמות השניה היא סם, תלמיד/מתבגר בתיכון, ביישן. לרוע המזל, אביו מת מסרטן. הטרגדיה האישית הזו הופכת את עולמו על פיו. סיפורו עוסק בגיל ההתבגרות, הייסורים, האהבה הראשונה, החרדות והמאבקים שלו אחר זהותו והם מפורטים לפרטי פרטים ואפילו די אוניברסליים/פילוסופיים.

 

החקלאי הזקן ג'ורג' נוהג במכוניתו מבית החולים שם נכנעה אשתו לסרטן. הוא מתאר את התקופה בה הם נפגשו לראשונה, וממשיך במחשבות על אהבה ונישואין, ילדים או חוסר ילדים, חרטות ובעיקר זיכרונות.

אחת הדמויות החזקות ביותר בעיני הייתה אליסון. היא אשת חייל, שמשרת באפגניסטן. הילד היחיד שלהם הולך לפנימייה, ואליסון מוצאת את עצמה בודדה, נואשת, מדוכאת, בלי חברים ותכלית. היא סובלת מהתמכרות לכדורים ואלכוהול , נאבקת בצורך לא להתמוטט. כתיבת היומן, הבידוד והחרדה שלה הובילו למחשבות הקשורות בבריאות הנפש.

 

הדמות האחרונה שאנו פוגשים היא ליאם, שהוא מאבטח. הסיפור שלו הוא הקצר ביותר, ומסופר מנקודת מבטו של בחור צעיר שקוע בעצמו וסובל ממשבר.

"חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער" הוא על הדמויות והסיפורים שלהן. אין עלילה. כל אחת מהדמויות מספרת את סיפורה בגוף ראשון, אך בסופו של דבר מתברר שהסיפורים קשורים אחד לשני במידה רבה גם אם הסיפור של כל אחת מהם הוא סיפור אינדיבידואלי. כל אחד מהסיפורים מאוד מהורהר ומתבונן פנימה, מכיל מחשבות על החיים והמוות, תוך תהייה האם הדת, המיוצגת על ידי קתדרלת סליסבורי וכתבי הקודש והטקסים של הנצרות יוכלו לעזור.

לכל דמות הקול שלה, סגנון הדיבור המייחד אותה. כל הסיפורים מדכאים וממוקדים בחוסר התוחלת של החיים וכל דמות קיימת רק כאשר היא מספרת את סיפורה. אך כל סיפור אמין בפני עצמו, ומתאר את העצב, הפחדים, הבדידות האישית, כשתיאורים ליריים של הטבע משמשים כמטאפורות לאהבה ולחיים, והמציאות מעורבת לעתים קרובות בתיאורים של קסם ואגדה.

ספר מיוחד. לא שיגרתי. לא קל. מעורר מחשבה. עצוב  ואנושי שמדבר על משמעות החיים, חרטות, בחירות, שייכות, אהבה, בדידות, אובדן ויגון בצל קתדרלת סליסבורי ואיך הקשר של אירוע בודד, חושף עד כמה שבירים חיינו וכמה יפים הקשרים האנושיים הקטנים היומיומיים.

כריכה מהממת.

מומלץ ביותר.

לטעימה מן הספר לחצו כאן:

חמישה נהרות. פרק ראשון

דמוקרטית הילדים- עומרי אקוניס

דמוקרטית הילדים- עומרי אקוניס

איורים: בר פביאן

ספרי ניב הוצאה לאור. 2020.

הספר “דמוקרטית הילדים” מלמד ילדים בגיל צעיר את משמעות הבחירות ומה החשיבות של להצביע או לבחור בבחירות דמוקרטיות.

בפינת הכדורים בגן צבר, דורון ודור מתוכחים ביניהם באיזה משחק לשחק, כדורגל או כדורסל, ולא מגיעים להסכמה. כל אחד מתעקש על הבחירה שלו ואינו מוכן לותר. דור רוצה כדורגל ודורון רוצה לשחק כדורסל. כל אחד מהם חושב שהוא קובע ושהאחר לא יחליט בשבילו.

הגננת ישראלה רואה בויכוח הזה הזדמנות ללמד את הילדים פרק באזרחות שקשור בבחירות דמוקרטיות ומציעה לקיים בחירות כמו שהגדולים עושים, כשהם בוחרים את המנהיג שיעמוד בראש המדינה וינהיג אותה, באמצעות הצבעה דמוקרטית והליך בחירות, כולל תעמולת בחירות וקלפי מאחורי פרגוד.

“אוּלַי נַחְלִיט כְּמוֹ הַגְּדוֹלִים?” 

 כל ילדי הגן מתארגנים ונרתמים להצבעה הגורלית, שבסופן יקבע האם ישחקו כדורסל או כדורגל. לשם כך הם מכינים קלפי מתיבה, בריסטול פרסמת לכל אחד, פתקי הצבעה עליהם מצוירים כדורגל או כדורסל, ושני צוותים שצריכים למצוא את הדרך לשכנע את האחרים להצביע עבור המתמודד שלהם.

“כָּל יַלְדֵי הַגַּן בּוֹחֲרִים, וּלְכָל יֶלֶד יֵשׁ קוֹל שָׁוֶה לַקּוֹל שֶׁל חֲבֵרוֹ.

אֲבָל זִכְרוּ: מִי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יוֹתֵר פְּתָקִים עִם שֵׁם הַמִּשְׂחָק שֶׁהוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק,

הוּא הַזּוֹכֶה.

כֻּלָּם חַיָּבִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק, כִּי הָרֹב קוֹבֵעַ. חַד וְחָלָק.

תַּסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁיִּקְבְּעוּ הַחֲבֵרִים?”

“כֵּן!” קָרְאוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד. “בּוֹאוּ, כֻּלָּנוּ מַצְבִּיעִים!” 

נקבע יום לבחירות. נקבע מי יספור את הקולות ומי ימסור את התוצאה והכי חשוב הילדים לומדים שצריך יהיה לקבל את דעת הרוב,  ואין מקום להתוכח על התוצאה. אמנם עד רגע ההצבעה אפשר לעסוק בתעמולה,ולנסות לשכנע להצביע עבור מתמודד זה או אחר, אבל לאחר ההצבעה צריך לקבל את התוצאה כי שום דבר לא נעשה בכוח, אלא מתוך הסכמה.

במהלך הקריאה מתוודעים הילדים למושגים כמו קלפי, פתקי הצבעה,תעמולה, עבודת צוות,רוב ומיעוט, בחירה חשאית, תהליך הבחירה, חופש אישי, רגע האמת, שויון, פשרה, אחדות.

מלבד העקרונות הבסיסיים של בחירות דמוקרטיות שמוזכרים בספור, הספר מלמד שניתן להעביר שיעור קטן באזרחות, עם מושגים מעולם המבוגרים כשמתאימים את ההסבר לגיל הילדים, ובכך לחנך אותם למעורבות ולרגישות חברתית מגיל צעיר מאוד. הילדים לומדים את ערכה של בחירה חופשית שבאמצעותה ניתנת להם הזכות להביע את דעתם ובעקבותיה עליהם לקבל את תוצאות בחירתם.

אז איך מסתיים יום הבחירות בגן? האם הילדים ישחקו כדורגל או כדורסל?

על כך תקראו בספר לבד!

הסיפור כתוב בצורה קולחת ומעניינת ומסביר בשפה פשוטה ובהירה את כל מה שרצינו לדעת על דמוקרטיה. הוא מסופר לילדים באמצעות שיחה ערנית בין הילדים לגננת, מקנה להם כלים חינוכיים  ומונגש גם מבחינת האיורים המלווים את הטקסט. ובימים אלה של בחירות חוזרות ונשנות, נחמד שיש את הספר הזה שעוזר להשלים את מה שהם שומעים מסביבם.

מתאים החל מגיל 5 ואילך.