יום רביעי, 11 בספטמבר 2024

הנערה שנפלה אל מתחת לים – אקסי או

הנערה שנפלה אל מתחת לים – אקסי או

תרגום: עפרה אביעד

אגם הוצאה לאור 

2024. 310 עמודים


סיפור מלא קסם על הרפתקאותיה של מינה בת ה-16 בממלכת הרוחות, המקריבה את עצמה להיות הכלה של אל הים במקום אהובתו של אחיה, שנבחרה להיות הכלה ה-100, בתקווה, שהיא תהיה הכלה האחרונה.

סיפור המבוסס על אגדה קוריאנית/סיפור עממי בשם The Tale of Shim Ch’ong  , על משפחה, תקווה, נאמנות וגורל, עטופים בפנטזיה ודמיון המכילים דוכני שוק תוססים, דגים בצבעים עזים ששוחים ברוח, פנסים צפים במים, נשמות שבחרו לא לעבור הלאה, כלות אחרות של אל הים, דרקונים ושדים, מתנקשים, אלים קטנים ועוד.


במשך דורות, מולדתה של מינה מקוללת בסערות קטלניות שהגורם להם, לדעתם, הוא זעמו של אל הים. הם מאמינים שרק הכלה האמיתית של אל הים יכולה להרגיע את הסערות וההרס שהן גורמות, ולכן מדי שנה הם מקריבים עלמה אחת. השנה הם מקווים שהנערה היפה ביותר בכפר, שים צ'ונג, תהיה זו שתצליח לשים קץ לסבל. שים צ'ונג היא גם אהבתו האמיתית של אחיה של מינה, ג'ון. אבל בלילה שבו עומדים להקריב אותה, ג'ון יוצא יחד עם שים צ'ונג לים. כדי להציל את אחיה, מינה משליכה עצמה למים במקום שים צ'ונג.

ברגע שמינה מקריבה את עצמה לים, גם הקוראים נסחפים איתה לעולם הרוחות הקסום שמתחת למים. היא מחפשת את אֵל הים ובדרך נתקלת בדברים רבים ובהרבה ישויות. כשהיא מוצאת את אל הים היא מגלה שהוא לא כועס אלא מקולל ולכוד בשינה מכושפת. למרות שהוא נוכח פיזית, דעתו אובדת, כאילו מוסתרת מאחורי צעיף.

בהיעדרו, הלורד שין הוא זה שמטפל בענייני הממלכה. אחד מהם הוא לקחת את הנשמה של מינה. הוא נותן לה 30 יום למצוא דרך להעיר את אל הים ולשחרר אותו מקללתו, כך שתחזיר את השלום למולדתה, ותחזור אליה בשלום, אחרת היא תילכד לצמיתות בממלכת הרוחות. עם זאת, בהיעדרו של אל הים, מספר קבוצות החלו במאבקי כוח נגד לורד שין שהגדילו את הסכנה עבור מינה והקשו על משימותיה. למרות שהיא נרתמת למשימה להעיר את אל הים, לדבר על ליבו ולהביא אחת ולתמיד את השקט אל הארץ,  בת אנוש אינה יכולה לחיות לאורך זמן בארץ הרוחות, ויש מי שיעשו הכול כדי למנוע מאל הים להתעורר

 

כל דמות הצליחה למשוך את תשומת ליבי!

הראשונה כמובן היא מינה, אמיצה ואוהדת, שמניעה את הרומן ועושה הכל למען אלה שהיא אוהבת אבל גם שואפת לבחור את גורלה. היא חביבה, חסרת אנוכיות ומלאת חמלה, אוהבת את משפחתה ואת בני עמה מספיק כדי להקריב את עצמה לסערה המשתוללת, ככלה של אל הים. הנחישות שלה הראתה שאפשר לעשות הכל, כל עוד אתה מאמין בעצמך. היא עברה באומץ את הזמנים הקשים והעריכה את התקופות הטובות בחייה. אהבתי את צניעותה ואת הסיפורים המיתולוגיים שלמדה מסבתא שלה. המפגש הראשון שלה עם שין התחיל ברגל שמאל אך התפתח לאהבה וחברות נפש.

 

ספרי פנטזיה הם לא "כוס התה שלי"  ויש אומרים לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו, אבל, תסתכלו על כריכת הספר הזה. ללא ספק הכריכה היפה סיקרנה אותי ונשאבתי.

לא חשבתי שאהנה מהספר, אבל נהניתי בממלכת הרוחות שיצרה אקסי או עם כל הדברים הקטנים שהופכים אותו לייחודי כמו בריכת סירות הנייר ונהר הנשמות. היה משהו בתיאורים החיים ובאווירה של הספר שעזרו לדמיין את הדברים מתרחשים ואיך נראות הדמויות. אהבתי איך הסופרת שילבה את הפולקלור והמיתוסים הקוריאנייים בסיפור. זה היה מרתק וקסום, ואפילו מצאתי בסיפור פן פמיניסטי והעצמה נשית. לכן, אם אתם מחפשים פנטזיה חמודה ופשוטה שכולה אגדה והרפתקאות, עם הרבה דמויות שקל לעקוב אחריהן אני מציעה שתכניסו את הספר הזה לרשימה שלכם כי ללא ספק הוא יגע בלבכם.

 

"הנערה שנפלה אל מתחת לים" הוא סיפור גדוש אהבה ואומץ, תוסס ,שיתאים לנוער בוגר, גילאי 13-17 

מומלץ.




יום שני, 9 בספטמבר 2024

למחרת היום – מליסה דה קוסטה

למחרת היום – מליסה דה קוסטה

תרגום:  אביגיל בורשטיין

הוצאה: תכלת

ספטמבר 2023 . 302 עמודים.


אמנד, גיבורת הרומן, מוצאת את עצמה נאלצת להתמודד ברגע אחד עם אובדן בעלה והילדה שברחמה. היא נשארת לבד, ללא כוח ורצון לקום, לאכול, לנהל את מה שמתחולל בנפשה. השהייה במקום בו היתה כל כך מאושרת היא בלתי נסבלת, והיא מחליטה להתרחק ממשפחתה, מהעבודה ומכל מי שהיה בחייה עד לאותו יום נוראי. היא מחליטה להגשים את חלומו של בעלה לחיות בכפר, ושוכרת בית קטן וישן, מבודד ומרוחק מהעיר ליון. כאן אף אחד לא יכול להגיד לה מה לעשות או לא לעשות, או למנוע ממנה להיסחף באבלה.

ההתחלה מאד קשה. היא סוגרת את עצמה בפני העולם שבחוץ, חיה כשהתריסים מוגפים, רוב הזמן ישנה בעזרת כדורי שינה, מתהלכת מתה־חיה, בלי לתקשר עם איש. כאב עצום מלווה אותה, זיכרונות מבעלה האהוב שמת במפתיע, ויחד איתו החלומות על המשפחה שכמעט הקימו.  

עד לאותו רגע נוראי של האובדן הפתאומי, אמנד לוזן ובעלה בנז'מן נהנו מאהבתם, עם הריון שהוסיף לאושרם, ועם תוכניות לעתיד.  אמנד עבדה בעירייה, בנז'מן עבד בבית לצעירים ולתרבות. הם הכינו חדר צהוב מלא רהיטים וצעצועים למאנון, העוברית...

ככל שהימים חולפים, היא נאלצת לצאת מהקונכיה בו היא סגרה את עצמה, גם אם לגיחות קצרות לסופר. היא שומרת על קשר עם הורי בעלה המנוח, מתרחקת מאמא שלה, עד ליום שבו פרפר, נכנס אל ביתה, ומכניס יחד עם משק כנפיו את קרני השמש. כאשר ז'ולי, התוססת ומלאת החיים, בתה של בעלת הבית הקודמת פורצת לחייה ללא הודעה מוקדמת, עוד קרן אור  חודרת לחייה של אמנד. לאט לאט אמנד מעיזה להביט סביבה.

בבית הישן שבו היא מתגוררת, היא מוצאת  מחברות מתכונים, ויומני גינון מפורטים, כתובים בכתב ידה  של מדאם אוג, ובהם הוראות והערות הקשורים בטיפול בגינה, כמו איך להרוג עשבים שוטים, איך להגן על הצמחים מפני הקור ועוד ועוד. אמנד קוראת בהם ומגלה שגם גברת אוג חוותה אובדן ושבעזרת הגינה שהקימה, שרדה.

מכתב שהיא מקבלת מצעירי הבית לצעירים ולתרבות ועץ התפוחים השופע שמצאה מאחורי הבית, מוביל אותה להזמין שלושה מהנערים ולאפות לכבודם עוגת תפוחים לפי המתכון של גברת אוג. בואם והבילוי בחברתם מכניס עוד קרן אור לחייה, והיא מחליטה לשקם את הגינה שננטשה לאחר מותה של גברת אוג. היא מתמסרת לגן הנטוש, העבודה מעסיקה אותה, ומציבה בפניה אתגרים.  אמנד מקבלת החלטות גם בפן האישי, החלטות שעוזרות לה לפתוח את ליבה ולהתמודד עם חייה, והעיסוק בגינה הופך מקור להתחדשות ודרך חזרה לחיים. המגע עם האדמה, לכלוך הידיים, לראות בפעם הראשונה פריחה של פרח או חסה צומחת, מרפאים. הם מזור לפצעים, הם סיפוק, הם המאמץ הטוב שגורם לה לישון בשקט, ללא כדורי שינה. היא מאמצת חתול אפור, מזמינה אורחים לביתה, מתמודדת עם חדשות משמחות במשפחתו של בעלה, וכמו שהגינה מלבלבת ופורחת ככה גם היא מתחילה לחזור לעצמה ולמצוא משמעות לחיים.

 

החלק הראשון של העלילה זורם לאט, כמו ימיה של אמנד, שחיה באדישות ודכדוך, ואז הוא "פורח" יחד איתה, עם כל הישג קטן וההשלכות שלו, עם הפתעות קטנות הקשורות למעגל הטבע והחיים, ועם גילוי הקירבה של אנשים שאמנד לא חשבה שיכול להיות להם תפקיד כה חשוב עבורה.

הסיפור הרגוע והמנחם הזה מתעמק במורכבות של חיי היומיום לאחר אובדן, מספר את ריפויה של נפש פגועה, שעושה צעדים קטנים. הדמויות מתוארות באהבה והתעוררות הטבע של צרפת הכפרית הופכים את הסיפור לקריאה מיוחדת מאוד, מלאת תיקווה .

"למחרת היום" הוא סיפור עדין על אובדן וההתמודדות איתו, שמוכיח שוב עד כמה לטבע יש מקום בריפוי.  כמו העונות המתחלפות והמחזוריות בטבע כך החיים, מתחדשים לאט לאט, והעיסוק בטבע מביא מזור לנפש. הוא מלא בפרחים, בצמחים ובצבע, הוא עוטף ומנחם ויחד עם זאת הוא מר-מתוק.

 

אהבתי את הבית הישן שבו גרה אמנד, אהבתי את הבדידות שהייתה במקום, אהבתי את הטבע מסביב לבית. אהבתי את רישאר, אביו של בן. מצאתי בו דמות אבהית, תומך, אבל גם פגיע ואבל.

כריכת הספר מרמזת על רומנטיקה קלילה וכיפית אבל זה לא כך. התוכן אינו תואם והכריכה מטעה.

מי שאהב לקרוא את ספריה של וירז'יני גרימאלדי או ואלרי פרין יהנה מהספר הזה  מאד.

 

אני ממליצה.

 

 

 


יום שלישי, 3 בספטמבר 2024

מלון ההתחלות החדשות – אלין הילדרברנד

מלון ההתחלות החדשות – אלין הילדרברנד

תרגום: תם פררו

הוצאה:  כנרת זמורה דביר

מאי 2024.

384 עמ' מודפסים


לאחר שריפה טרגית שהתרחשה בשנת 1922 בה נספתה גרייס האדלי, חדרנית בת 19, מלון ננטקט ירד מגדולתו והפך למלון בינוני עד נטוש. לאחרונה הוא נרכש ושופץ מהיסוד על ידי המיליארדר האנגלי אקסבייר דרלינג. 

העלילה מתרכזת בשלושת החודשים הראשונים של הפתיחה המחודשת של מלון ננטקט, בניין היסטורי בן יותר ממאה שנים שהיה לו מזל רע בעבר, טרגדיה והחלטות עסקיות גרועות, והוא רדוף על ידי רוח רפאים של אישה צעירה. 

אקסבייר שוכר את שירותיה של אליזבת קיטון כמנהלת ראשית, והיא מרכיבה צוות כריזמטי, אם כי חסר ניסיון. כעת, תחת בעלות וניהול חדשים, ליזבט נחושה להפוך את המלון לטוב ביותר שהוא יכול להיות. היא והצוות חולקים ביחד את החזון לגבי שינוי גורלו של המלון והחזרת עטרה ליושנה, כשהמטרה לנגד עיניהם היא לזכות בבקורת הטובה ביותר של שלי קרפנטר, בעלת בלוג שזהותה לא ידועה, מבקרת בתי מלון והדמות שמעניקה מפתחות, בהתאם להתרשמותה הכללית. מלון ננטקט שואף לזכות בחמישה מפתחות, ולכן, אנשי הצוות עושים כמיטב יכולתם למלא את כל דרישותיו של כל אורח.ת שמגיעים, כשהם תוהים האם האורח הזה הוא זה שמחזיק בידיו את גורל המלון.

הצוות מתמודד עם אתגרים הכוללים דינמיקה עם האורחים ודינמיקה בינם לבין עצמם, ומנסה לשרוד את השטויות הבלתי מזיקות של גרייס האדלי עצמה, שלא מוכנה להפסיק לרדוף את המלון ואורחיו עד שנסיבות מותה יתבררו.

העלילה מספרת על הצוות המורכב ממספר דמויות רב, ולמרות שלקח לי זמן להכיר ולזהות את הנפשות הפועלות, ברגע שעשיתי זאת, נכבשתי לגמרי.

בדלפק הקבלה ניצבות אלסנדרה פאוול ואידי רובינס המוכנות לספק כל בקשה של האורחים. אלסנדרה דוברת חמש שפות וטיילה בעולם. אידי היא בחורה מקומית, בוגרת קורנל, עם לב ענק שזקוקה נואשות לכסף.

אדם וראול ווסרמן -רמירז הם הבלבויז שיעבירו במהלך היום את המזוודות לחדר שלכם תוך חמש ד' מהגעת האורח.

למנהלת משק הבית ,מגדה אינגליש יש עבר מסתורי והיא הרבה יותר ממה שהיא נראית על פני השטח. היא מקבלת כבן טיפוחיה את צ'אדוויק ווינסלו ויש להם רשימת נקיון שהם שומרים עליה באדיקות.

צ'אד ווינסלו מגיע ממשפחה עשירה ומגדה בספק אם הוא יחזיק מעמד יותר מכמה ימים ולכן היא קוראת לו "סיכוי קלוש". הוא מצוות לביבי, אם חד הורית בת 21, מפתיע את מגדה, ואת עצמו.

מריו סוביאקו הוא השף של ה"בלו בר", הבר של המלון, שף עטור שבחים, שיגיש לאורחים מעדנים נפלאים.

ריצ'י דקמרון, מוצב בדלפק הקבלה בשעות הלילה.

ויש את ג'יג'י, האקס של ליזבת, ויש את האורחים שנשארים במלון לכל חודשי הקיץ, קימבר ושני ילדיה, לואי, גאון שחמט צעיר בן שמונה ואחותו הסקרנית וונדה, שחוקרת את הסיפור של רוח הרפאים, כמו ננסי דרו. הם מגיעים עם הכלב שלהם וערימות כסף מזומן.

לכל אחד מאנשי הצוות הנ"ל והאורחים יש מטען חיים אישי הכולל סודות, טראומות, שקרים ובגידה, והסיפור עוקב אחרי כולם, כולל רוחה של גרייס שהיא דמות בפני עצמה.

האם ליזבת קיטון תעמוד באתגר שהציב לה בעל המלון?

האם היא תצליח להרשים את שלי קרפנטר כדי לזכות בביקורת שתעניק חמישה מפתחות למלון?

 

אני יכולה לומר בכנות שלא הייתה דמות אחת שלא אהבתי, ונהניתי מאוד להכיר אותם, את האתגרים שלהם, העבודה המשותפת, ריצוי האורחים והדברים המתרחשים בחייו האישיים של כל אחד מהם. אהבתי לראות אותם צומחים ומתפתחים ככל שהעלילה התקדמה. מלון ננטקט העניק לקבוצה של אנשים תחושת מטרה וקשר משותף. כולם יצאו מאותו קיץ חזקים יותר, נחושים להגשים את שאיפותיהם ומאושרים יותר.

"מלון ההתחלות החדשות" היה חווית קריאה נעימה. העלילה העבירה אותי לננטקט, והתאהבתי באי, באווירה ובכל הדמויות הנפלאות. זו קריאה מהנה לקיץ, המכילה קצת רומנטיקה, קצת פשע, קצת הונאה, קצת שברון לב, והרבה מאוד חברויות חדשות.

 

בסוף הספר אלין הילדרברנד כללה את הספר הכחול שניתן לאורחים במלון, שהוא מדריך מפורט ורשימת "דברים שחובה לראות ולעשות" בזמן שמבקרים בננטקט.


אני אהבתי. אסקפיזם מהנה בימים טרופים אלה.

מומלץ בחום.