אל תנשק את
הכלה - קריאן קול
תרגום: נועה שביט
הוצאת תכלת
פברואר 2024. 480 עמודים
הרומן מספר את סיפורם של סקיילר וג'וד. הם
נפגשים כשג'וד מציל את סקיילר שוב ושוב ממצבים מביכים.
ג'וד בן ה 34 הוא אדם נדיב וטוב-לב, עם תכונות
של גבר "אלפא". בעבר הוא היה מכור לסמים עשה הרבה שטויות, אבל עבר שיקום ויצא לדרך חדשה. ג'וד מחבב את סקיילר השנונה, קורא לה ספארקלס, ורוצה לעזור לה. הוא חש רגשות אשם לגבי אחותו הצעירה שנעלמה כשהייתה בת 16,
ורואה בעזרה לסקיילר הזדמנות להושיט יד למישהי אחרת. כשהוא מבין את חומרת המצב שבו
סקיילר נמצאת, הוא מציע לה נישואים פיקטיביים, כדי שתוכל ליהנות מביטוח הבריאות
שלו , לקבל טיפולים שיעזרו לה להירפא וגם שתהיה לה קורת גג ובית בטוחים.
סקיילר בת ה 18 היא תלמידת תיכון מתוקה ותוססת,
אוהבת אופנה, ובמהלך הספר היא עוברת תהליך של ריפוי. לסקיילר יש חיי בית נוראיים
וטראומטיים, והיה יפה לראות אותה צומחת מתוך כל זה ומוצאת את התשוקה שלה.
סקיילר מקבלת את הצעתו של ג'וד. הם מתחתנים ומסכימים על כלל ברזל אחד וחד-משמעי
כדי להגן על עצמם: לעולם אל תנשק את הכלה.
עם זאת, בזמן
שהם גרים תחת אותה קורת גג, הם לומדים להכיר אחד את השני, דברים משתנים, והם
מפרים את הכלל שוב ושוב, עד שההסדר הופך
למשהו מעבר לו.
הרומן עוסק בנושאים של בריאות הנפש, אגרנות כפייתית, הפרעות אכילה, פערי גילים ונישואי נוחות.
עד אמצע הספר, הוא היה מסקרן. הסיבות לנישואים הפיקטיביים היו הגיוניות, הגיבורה
נראתה בוגרת לגילה, והרקע הזוגי של שניהם התאים לסיטואציה. אך מהאמצע וכמעט עד
סופו, הדגש על פערי הגיל הפך לנקודת התורפה של הסיפור. היו כל כך הרבה חזרות על
הסיבות שבגללן הדמויות לא יכולות להיות יחד בגלל פערי הגילים, וכל כך הרבה
התלבטויות הלוך-ושוב, עד שזה פשוט הרס את כל הדברים הטובים בספר. הדינמיקה
הבלתי-פוסקת של משיכה ודחייה ורגשות סותרים בין הגיבורים, של "אנחנו
יחד", "אנחנו חברים עם הטבות", "אנחנו לא יכולים להיות
יחד", "אנחנו רק ידידים עכשיו" הייתה מעייפת, חסרת תועלת, והפכה
למייגעת מאוד, וכשהגעתי ל-70% מהספר כבר נמאס לי.
נכון, היו רגעים מתוקים, שחיממו את הלב, אבל
בהשוואה לשאר הספר זה לא הספיק. ההתשה הרגשית הייתה גדולה מדי לעומת מה שקיבלתי בפועל.
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה