שם פרפרים עפים – סוזן רדפרן

שם פרפרים עפים – סוזן רדפרן

תרגום: רחל פן

הוצאת פן, ידיעות ספרים

מאי 2025. 312 עמודים

הסיפור מתמקד במארי אגיד, אשר לאחר אובדן של אחד מילדיה, מחפשת התחלה חדשה למשפחתה. היא עוברת עם בעלה ושלושת ילדיהם שנותרו בחיים לאחוזת סבה המנוח בניו המפשייר, מתוך כוונה למכור את הנכס, בתקווה שהשינוי יעזור להם להתחיל להחלים מהאבל ולהתקדם הלאה. עם זאת, תוכניותיהם משתבשות כאשר הם מגלים את דווינה, ותיקת מלחמה מתבודדת המכונה על ידי המקומיים "מכשפת הנהר". דווינה מתגוררת בבקתה בשטח האחוזה במשך למעלה משני עשורים. לטענתה היא קיבלה את הזכות לגור בה מסבה של מארי. דווינה חיה חיים של בדידות, ריפוי וחיבור עם הטבע. הידע המעמיק שלה על החי והצומח המקומיים, יחד עם יצירת תרופות צמחיות, זיכו אותה במוניטין בקהילה כמרפאה, ומכאן הכינוי "מכשפת הנהר". למרות פציעותיה הקשות מתקופת שירותה כאחות טראומה באפגניסטן, דווינה משדרת כוח וחוסן, ובוחרת לחיות מהאדמה ולשמור על עצמאותה.

 

מארי ודווינה חלוקות בדעתן על הבעלות החוקית על הבקתה, ובעקבות כך המתחים גוברים ומושכים את הקהילה המקומית לנקוט עמדה, וגורמים לפילוג בתוך משפחתה של מארי.

מארי, מתוארת כדמות מורכבת. מצד אחד אי אפשר שלא להזדהות עם צערה העמוק, למרות שקשה להבין את מעשיה. חוסר האמפתיה שלה מרגיש מוגזם, מה שהופך אותה לדמות שקשה להתחבר אליה, במיוחד התנהלותה האנוכית שללא ספק מעכבת את מסע הריפוי של ילדיה. עם זאת, מובן שהתנהגותה נובעת ממקום של כאב עמוק ואובדן.

 

פנלופה "פן" הבת הצעירה, בת השמונה היא דמות בולטת בעלילה. תמימותה נוגעת ללב ומנגנון ההתמודדות הייחודי שלה עם האובדן, מתמקד באמונה שאחותה התאומה המנוחה מתקשרת ונוכחת בחייה דרך פרפרים. יחד עם זאת הרגשתי שמחשבותיה והדרך בה דיברה היו מתקדמים לגילה הצעיר.

 

אחותה של פן, האנה בת החמש עשרה היא הכוח המייצב בתוך המשפחה, ויש לה תפקיד של מגשרת בין נקודות המבט המנוגדות בסיפור. יש בה שילוב של פגיעות ועוצמה שמעשירים את נושא האבל וההחלמה ברומן. היא בוגרת מעבר לשנותיה, חזקה באופיה, ויכולתה להתחבר וליצור קשר עם דווינה, מדגיש את פתיחותה ורצונה בריפוי.

 

הסיפור מתפתח בפרקים קצרים, דרך נקודות מבט מרובות, כולל אלו של מארי, בעלה ליאו, ילדיהם ודווינה, דבר המאפשר הצצה והבנה עמוקה יותר לחוויות האישיות שלהם, למאבקים ומנגנוני ההתמודדות של כל אחת מהדמויות.

 

דמותה של דווינה, מוסיפה עומק ותחושה מיסטית לסיפור. דרכה, הרומן בוחן את מורכבות האבל, את חשיבות הקהילה ואת הפוטנציאל לצמיחה אישית לנוכח מצוקה. האינטראקציות שלה עם משפחת אגיד, במיוחד עם פן והאנה, הן מרכזיות בעלילה. הדרכתה העדינה עוזרת לשתים לעבד את האבל ומספקת להן נחמה ותחושת יציבות בתוך סערת משפחתם. מעבר למשפחה, תפקידה של דווינה בקהילה הרחבה משמעותי. נוכחותה ותרומתה ארוכת השנים זכו לכבוד ותמיכה מצד המקומיים, והגיבוי הקהילתי שהיא מקבלת מדגיש את מקומה של דווינה במרקם המקומי.

 

"שם פרפרים עפים " מאת סוזן רדפרן הוא רומן נוגע ללב, המתעמק במורכבויות של אבל, ריפוי והקשרים הבלתי צפויים שיכולים להיווצר בעקבות טרגדיה.

הוא מציג מארג של דמויות, כל אחת מתמודדת עם אובדן בדרכה שלה, ועוסק בנושאים של סליחה, חוסן והשפעת טראומות עבר. העלילה מתארת את הדינמיקה המשפחתית והמסע שהמשפחה עוברת בתהליך הריפוי. הופעתם החוזרת ונשנית של הפרפרים, היא סימלית, ומשמשת כמטאפורה לשינוי ולנוכחות המתמשכת של יקיריהם שאבדו.

מצד אחד זו היתה קריאה מרתקת, נוגעת ללב, אך מצד שני, ריבוי נקודות המבט והפרקים הקצרים והמתחלפים הפריעו לזרימה שלו ומנעו מחלק מהמצבים להתפתח במלואם.

 

בשורה התחתונה סיפור מעניין, מומלץ!