כל המקומות המוארים - ג'ניפר ניבן
תרגום :יעל אכמון
הוצאה: כנרת זמורה דביר
דצמבר 2017. 336 עמודים
תיאודור פינץ' מתמודד עם דיכאון, חושב כל הזמן על
דרכים בהן הוא יוכל להתאבד. אבל בכל פעם, משהו טוב, קטן ככל שיהיה, עוצר אותו. לא כל כך ברור מה לא בסדר איתו, אבל ברור שהוא לא יציב. הייתה לו
ילדות קשה, הוא גדל עם אב מתעלל ואם ש"התאבלה" על הגירושים מבעלה המתעלל,
שלא הסס להראות את "אהבתו הגדולה" לבנו הבכור, על ידי פגיעה פיזית בו.
היה מתסכל מאוד לקרוא על התנהגותה הפסיבית, בזמן שילדיה זקוקים לה' כשעולמם הפנימי שברירי
ביותר.
למרות הבעיות שלו, פינץ' ספונטני וכייפי, הוא
רואה את הטוב בדברים והופך את החיים להרפתקה. הוא דמות משכנעת, אינטליגנטי ובוטה. הוא
לא יודע מי הוא, אז הוא מנסה כל מיני סגנונות. מפינץ' של שנות ה-80 ועד פינץ'
הקשוח. הוא לא נותן לשמועות להשפיע עליו, הוא לוקח כל יום בפני עצמו והוא בהחלט
יודע לדאוג לעצמו, גם אם הוא לפעמים קצת קיצוני.
ויולט מארקי סובלת מאשמת הישרדות. היא סופרת את
הימים עד סיום הלימודים, מחכה לרגע שתוכל לברוח מהעיירה בה היא חיה באינדיאנה,
ומיגונה הכואב בעקבות מותה של אחותה. הוריה האוהבים של ויולט עושים כמיטב
יכולתם לעזור לה, גם אם הם נוקטים בהגנת
יתר.
פינץ' וויולט נפגשים בראש מגדל הפעמונים של בית הספר
שלהם, כאשר פינץ' משכנע את ויולט לרדת מהמעקה שהוא עצמו חשב לקפוץ ממנו. מרגע זה
מתחילה ביניהם חברות נפלאה שהופכת לרומנטית, מלאה בהרפתקאות ותגליות. לא ברור מי
מציל את מי. אך כשהם חוברים יחד לפרויקט לגילוי "פלאי הטבע" של אינדיאנה,
הם מגלים שפינץ' יכול להיות הוא עצמו רק עם ויולט, בחור מוזר, מצחיק, חי, שאינו
כזה פריק אחרי הכל, נער שרואה את הדברים היפים בעולם, ומסרב בתוקף להיכנע לדברים
המכוערים, שמקשים על חייו,
וויולט מבינה שרק עם פינץ' היא יכולה להפסיק לספור את הימים ולהתחיל לחיות אותם. פינץ'
מעורר את ויולט הישנה ומצית בה כמה תשוקות חדשות. הוא עוזר לה להרגיש דברים ולעשות ולראות דברים שמעולם לא חשבה שהם אפשריים, אך ככל שעולמה של ויולט גדל, עולמו
של פינץ' הולך ומתכווץ.
העלילה מסופרת מנקודות המבט המתחלפות של פינץ'
וויולט ומטפלת בנושאים חשובים תוך נסיון להעלאת המודעות אליהם. סוגיות הקשורות ברשתות
החברתיות, התעללות, מין, בריונות, מוות, התאבדות, הפרעות אכילה, הזנחה הורית, סטיגמות
חברתיות, דיכאון ועוד.
הספר מתאר, בצורה צינית, את אכזריותם של הילדים
ואת "העיוורון" של המשפחות, רשויות בית הספר והחברה כולה, לנוכח בעיות
משמעותיות שיכולות להתגלות כקטלניות.
זהו סיפור על אובדן, דיכאון, אהבה והמאבק לקבל
את העבר, לקבל את מי שאתה או מי שהפכת להיות כדי להמשיך בחיים.
ג'ניפר ניבן מספרת לנו סיפור על נערה שלומדת לחיות מנער שמתכוון למות. סיפור על שני בני נוער שנאלצים לעבור דרך כל המקומות האפלים כדי להגיע לצדדים הבהירים של החיים.
האם כדאי לקרוא אותו?
בהחלט!
ספר מרתק, מורכב, עוצמתי, מלא תקווה ומחמם לב, גם אם מתסכל, על כוחה של אמפתיה, ש"אומר" לבני נוער במצוקה רגשית, שהם לא לבד, שהם לא צריכים להתבייש במה שהם עוברים או מרגישים, שיש תקווה למחלות נפש וניתן לטפל בהן.
.מומלץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה