עוגת אהבה פרסית - צליל קשת

עוגת אהבה פרסית - צליל קשת

הוצאת אוריון

מאי 2023. 294 עמודים

 

 

הסיפור מתרחש בטהרן בימי המהפכה האיראנית העתידה להפוך את המדינה המודרנית והחופשית לדיקטטורה דתית קיצונית. 

סורושי, בחורה אמריקאית, מגיעה לטהרן בעקבות אהבתה לג'סטין הכריזמטי, שמציע הצעה שאינה יכולה לסרב לה, אך בהגיעם לטהרן הוא משנה את עורו ומביא אותה לאחוזה איראנית שם היא נכלאת כנגד רצונה  לצד בנות נוספות, הופכת לשיפחת מין ועוברת התעללות פיסית ונפשית.

בתוך כל הרוע בו היא נמצאת היא לא מאבדת עשתונות, לא מאבדת את התקווה שיבוא יום והיא תצא משם, והיא מתכננת את בריחתה מהמקום.

בתחילת ספטמבר 1978, ביום שישי השחור באיראן, סורושי מנצלת את הבלגן ברחובות ומצליחה להימלט מהבית שבו חיה חמש שנים נוראות.

עטופה בצ'אדור, לבדה, מבוהלת, שבורה בגופה ובנפשה, היא נמלטת מתוך כוונה להגיע לשגרירות האמריקאית, אך הרחובות הולכים ומתמלאים המון אדם זועם. הצפיפות והדוחק סוגרים עליה והיא מבינה שאם תמשיך, תכניתה תיכשל.

היא מתחמקת אל תוך המבנה הראשון שהיא מוצאת, מסתתרת בפינה חשוכה ,שם מוצאים אותה רוסתאם, מתאגרף איראני, אלוף לשעבר, ואימו. תחילה רוסתאם כועס על מסיגת הגבול הזרה, אך אז הוא רואה את הצלקות העמוקות המכסות את גופה ונשימתו נעצרת. 

סורושי מוצאת בביתם של רוסתאם ואימו האלמנה רודאבה מקום מפלט, והודות לחמלה שלו ושל אימו, היא עוברת לאט לאט תהליך החלמה, מקווה להתגבר ולבנות לעצמה עתיד מאושר.  היא לומדת לבטוח, בעיקר בעצמה. אך כל פעם שנדמה שהיא התגברה על אירועי השנים הקשות, השדים מעברה מרימים ראש והשלווה והמשפחתיות החמימה מופרים מחדש.

האם יש לרוסתאם וסורושי תקווה לעתיד של אושר?

דמותה של סורושי ממש משכה אותי פנימה.

העלילה זורמת, מובאת בגוף ראשון, ומשתרעת על פני כעשר שנים. יש תחושת עומס בעקבות הירידה לפרטי פרטים, אך ללא ספק המצב הפוליטי המתואר נחקר לעומק והונגש יפה ואוירת הפחד ברחובות היתה מוחשית לכל אורך הספר. אהבתי את תיאורי המאכלים מהמטבח הפרסי, את דרך הכנתם, את הנופים היפים, את השימוש שנעשה במילים פרסיות, ואת קרן האור בקצה המינהרה שהיו רוסטאם ואימו עבור סורושי. 

"עוגת אהבה פרסית" הוא ספר ביכורים המספר על כאב, התמודדות, תקווה ואהבה מרפאת.

מעטה של צניעות – עינת ליפשיץ שם טוב

מעטה של צניעות – עינת ליפשיץ שם טוב

הוצאת אוריון

2018. 354 עמודים

"דלת חדרי נפתחה לאיטה. קרן אור מטושטשת ששלחה הנורה שדלקה במסדרון חדרה פנימה. הדלת נפתחה בדממה. רק אתמול שימן אבי את הצירים שחרקו. עכשיו בטוח שאף אחד לא ישמע, חלפה בי מחשבה. בפעמים הקודמות נעורה בי בשעה הזו תקווה שמישהו יתעורר וישמע, אבל זה מעולם לא קרה והתקווה נותרה עקרה.“

 

כך נפתח סיפורה של פרלה, נערה צעירה השייכת לחסידות גדולה, שתחושת הזרות שלה הולכת ומעמיקה ככל שרצונה לחיות על פי תפיסתה, סותר את חוקי החברה הנוקשים ואת הערכים שעל פיהם התחנכה.

כל חייה היתה פרלה ילדה יוצאת דופן בהשוואה לחברותיה בקהילה. תמיד שאלה שאלות, היתה סקרנית וניסתה להבין למה כל חוק הוא כזה ולא אחר, הטילה ספק בכל מה שנראה לה לא הגיוני ואהבה לקרוא ספרות יפה, שהיתה אחד מהאיסורים החמורים בקהילה ונחשבה לתועבה. לכן עשתה זאת בסתר.

את התועבה שחוותה על בשרה בבית, מידי אחיה, הסתירו בחדרי חדרים , שמא יוכתם שם המשפחה, ולא ימצא לה שידוך שגם ככה לא היה בנמצא עבור נערה שונה כמוה. וכשגילתה לאמה את מה שקורה מידי לילה, החליט אביה לשדכה למרות התנגדותה הנמרצת וסירובה. הוריה שמחו על שנמצא שידוך ראוי, והנישואין למנחם מנדל שלדברי הרב והוריה מתהדר בתואר תלמיד חכם, ונחשב בחור טוב, התגלו במציאות כגיהנום קשה מנשוא. מנחם מנדל התגלה כבחור תוקפני, דוגמטי, שדורש ציתנות מוחלטת, ועל כל הפרה שלה הוא נוקט כלפי פרלה באלימות פיסית ומילולית, כולל אלימות מינית, עד שפרלה הופכת מנערה מלאת שמחת חיים וסקרנית לצל של עצמה, תוך שהיא מקטינה וממזערת את נוכחותה ויותר מכל מהדהדת בין קירות הבית שתיקתה.

בשורה של מעשי התעללות קשים מצד מנחם מנדל, שכמעט ומובילים למותה, מעמיק הצורך של פרלה להשתחרר מהכבלים שכולאים אותה בתוך עולמה הצר והנוקשה, והיא בורחת לא אחת מהבית בסתר ותוך כדי מתוודעת  לעולם החילוני שכל כך הפחידו אותה מפניו.

 

הסיפור מתאר כיצד חבל הכפייה הדתית  מתהדק סביב צווארה של פרלה,  איך הדברים נעשים על פי הוראת הרב, איך מטאטאים את האלימות בה היא חיה מתחת לשטיח ומאמינים למילה של הגבר למרות שהוא משקר במצח נחושה, ופוטרים אותו מכל אשמה. פרלה מבינה שעליה לקום ולחפש מוצא. באומץ ובתושייה היא מתמודדת עם האירועים שנעים בין רגעים של תסכול ואלימות, לתקווה,  יוצאת מהבית בסתר, כשמנחם מנדל בישיבה, מתוודעת לסופי, הספרנית שקוראת את נפשה, בורחת לשדה ולגבעה האהובה עליה כדי לנשום בחופשיות ושם היא מכירה את דן, בחור עדין ורגיש, שמכיר לה את חבריו במוסך, ופרלה שמגלה את אהבתה לחלקי חילוף של מכוניות  ומצליחה למצוא פתרונות מיכניים לשיחזור כלי הרכב שבמוסך,  מרגישה שמשהו מתעורר בה לחיים, והסדק שנבקע בעולמה, מתרחב עוד.

 

 האם פרלה תצא מהגבולות המוכרים לה כדי לחפש מקום טוב יותר בעבורה? 

 

פרלה מבינה שהפחד של "מה יגידו" כופה על הוריה ועל הקהילה, את התנהלותם כמו גם את הנוקשות בחברה הסגורה אליה הם שייכים.  כשהיא נאבקת על הדרך שהיא רוצה לחיות בה, מתערערת תחושת השייכות שלה וסדקים נפערים באמונתה. היא מוצאת את  עצמה נלחמת בגילויים שוברי לב, על אב נוקשה, שמתעלל בה רגשית, מתעלם ממנה ומנדה אותה בצורה אכזרית, ואם שהחיים שחייתה היו כמעט חסרי ערך, שכל חייה נאלצה לשתוק ולעשות את מה שרצו וקבעו לה אחרים.  היא נאלצת להתמודד עם דיעות קדומות, הפחדה ואלימות מבית. היא נחשפת לעולם החילוני, לנשמות הטובות שנמצאות שם לתמוך בה לאורך הדרך, וכל אלה מעצבים את אישיותה עד שהיא מוצאת את עצמה חיה חיים שונים מאלה שקבעה בעבורה החברה שממנה באה.

 

 

"מעטה של צניעות"  הוא ספר מעורר מחשבה שמאפשר להציץ לתוך עולם שרובנו זרים לו. סיפור עצוב ומטלטל שמספר את קורות חייה של פרלה, ומציג בפני הקורא מראה על ההתמודדות האמיצה של אלה המתחילים לשאול שאלות ולפקפק, על התפכחות והתמודדות עם אובדן החיים שהכירו ועל מציאת הדרך בעולם זר ולא מוכר, על פרידה וּויתור על ההשתקה, אך גם על תקווה. 

"מעטה של צניעות" מצטרף לשורה ארוכה של ספרים שנכתבו בשנים האחרונות ופתחו צוהר לחיים בחסידות כזו או אחרת, כל אחת עם החוקים והכללים שלה.

הכתיבה סוחפת, כואבת ודמותה של פרלה מעוררת הערצה בנחישותה לחיות על פי רצונה.

 

ממליצה מאד!

גברת גם וגם ומר לא זה ולא זה – תומר בן חורין

גברת גם וגם ומר לא זה ולא זה – תומר בן חורין

איור: תומר בן חורין

הוצאת אוריון

2021.

 "סיפור על שתי דמויות ששמן הולך לפניהן.

גברת גם וגם לא נקראת ככה סתם – היא רוצה גם ככה וגם אחרת, ועל כלום לא מתפשרת.

ומר לא זה ולא זה לא בוחר בכלום, לא נשאר בבית ולא יוצא - לא עושה מה שהוא רוצה.

פגישה מקרית ביניהם באמצע הכביש הובילה להתפתחות מיוחדת במינה." (כריכה אחורית)

 

החיים כל כך קשים לגב' גם וגם ולמר לא זה ולא זה...

היא רוצה הכל ולא מצליחה לבחור

 

"הִיא רוֹצָה גַּם כָּכָה

וְגַם אַחֶרֶת..."

 

והוא  בדיוק ההיפך ממנה לא בוחר בכלום –

 

"עַל כֹּל דָּבָר הָאָדוֹן אוֹמֵר לֹא

לְדֻגְמָה, אִם תִּשְׁאַל

אוֹתוֹ מָה שְׁלוֹמוֹ,

הוּא יְמַלְמֵל:

לֹא רַע, לֹא טוֹב..."

 

מי מאיתנו, המבוגרים לא ניצב בחייו בפני הקושי לקבל את ההחלטה הנכונה?

לצאת לחופשה בארץ או בחו"ל?

לקחת מטריה או לא?

לבחור בעניבה כחולה או אדומה?

ללמוד באוניברסיטה או במיכללה?

לקרוא ספר או לצפות בסרט בטלויזיה?

ועל אחת כמה וכמה הילדים עומדים בפני בחירות –

איזה בגד ללבוש לגן? איזו חולצה לבית ספר?

מה למרוח בכריך?

איזה נעליים/צעצוע  לבחור בחנות?

איזה חטיף לבחור? גלידה או קרטיב?

איזה סיפור לבחור לפני השינה?

כולנו נאלצים לעשות כל יום בחירות, חלקן משמעותיות יותר וחלקן משמעותיות פחות. אבל יש כאלה שהצורך להחליט גורם להם למצוקה ולתסכול כי תמיד עומדת לנגד עיניהם השאלה האם הם עשו את הבחירה הנכונה?אם הם יבחרו בדבר אחד,האם לא יתברר שהם עשו בחירה מוטעית עליה הם יתחרטו?

ואז הם מתנהגים כמו גברת גם וגם ובוחרים בהכל או שהם מתנהגים כמו מר לא זה ולא זה,  ובוחרים שלא לבחור...

מאין זה נובע?

ילדים חושבים שאולי הם לא מספיק חכמים להחליט בעצמם, אולי הם סובלים מחוסר בטחון, או כישלון,  לא מאמינים בעצמם שיבחרו נכון, וזה גורם להם להסס לפני קבלת החלטה.

אבל הסיפור מראה שאפשר להתגבר על קושי בקבלת החלטות

 

" וְאָז מַר לא זֶה וְלֹא זֶה אָזַר אֹמֶץ...

לָקַח אֶת יָדָהּ וְנָתַן עָלֶיהָ נְשִׁיקָה

גְּבֶרֶת גַּם וְגַם חִיְּכָה וְגַם הִסְמִיקָה,

וְאֶת הָאָדוֹן לְבֵיתָהּ הִיא הֶחְזִירָה..."

 

ואפילו לצאת נשכרים

 

"שָׁם הֵם דִּבְּרוּ עַל דָּא וְעַל הָא...

וּמִכָּל זֶה יָצְאָה אַהֲבָה!"

 

האפשרות לבחור, הוא מסר חיובי לילדים. הם לומדים להבין  שבקבלת  אפשרות הבחירה, סומכים עליהם, מה שמעודד את הבטחון העצמי שלהם, להאמין בעצמם.  גם אם יבחרו לא נכון תמיד בפעם הבאה שיעמדו בפני אותו מצב הם ילמדו מהטעות שעשו ויבחרו אחרת.

בנוסף, הסיפור מציב מראה מול הילדים המתקשים בקבלת החלטה/בחירה להבין שהם לא היחידים שמתמודדים עם הקושי הזה ,שיש  עוד כמותם  שמתקשים לקבל החלטה, שמתלבטים, ושצריך לגלות סבלנות כלפיהם, כי על ידי גילוי סבלנות וסובלנות אנחנו יכולים לעזור להם, לחזק אותם ואת הבטחון העצמי שלהם.

 

ספר ילדים מקסים שממתאר בפני הילדים בעיה מוכרת  ומעודד אותם להבין שניתן לפתור את הבעיה. מחורז בחן, כתוב במשפטים קצרים ומלווה באיורים יפים וברורים הממחישים את הטקסט.

אהבתי את הנושא, לדעתי הוא מאד מתאים לילדים.

 

 

 

***

תומר בן חורין נולד ב-20 ביולי 1983 בחיפה והתגורר בתל אביב בשנותיו האחרונות.

על עצמו כתב: "כמעט מלידתי נחשפתי לעולם האומנות תוך דגש ברור על עולם הציור. סבתי הייתה ציירת, וקירות ביתה, אותו ביקרתי מדי יום שישי בקנאות כמעט דתית, היו מכוסים בציורי שמן פרי ידיה".

תומר יצר כאמן קרוב ל-20 שנים, כאשר תחומי הביטוי המרכזיים של אמנותו הם הציור, הצילום, הכתיבה והמשחק. בכל תחום בלט תמיד באינטנסיביות שלו, ובכך שהלך בדרכו המיוחדת, ספוג באמת שלו.

תומר למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, ואת דרכו האקדמית החל בלימודי הנדסת חשמל בטכניון. בהמשך פנה לתחום מדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, שם סיים תואר ראשון בתכנית 'אופקים' למצטיינים ובחוג להיסטוריה כללית, והמשיך ללימודי תואר שני בהיסטוריה כללית, ואותם סיים כמצטיין דיקן. לאורך השנים זכה בכמה פרסים מטעם המל"ם (המרכז למורשת מודיעין) ומטעם אוניברסיטת חיפה על עבודות אקדמיות בנושא תולדות האמנות וייצוג ויזואלי דו ממדי.

תומר למד צילום אנאלוגי בבית הספר קאמרה אובסקורה, ואמנות פלסטית בביה"ס לאמנות באוניברסיטת חיפה. למד ציור בפריז כשנה, וכן לימודי משחק וכתיבה דרמטית בתיאטרון הדליקטסן שבלונדון, ובסדנת צ'בק למשחק.

כצייר הציג תערוכות יחיד בחיפה, ב"מעיין" בקיבוץ מעיין צבי, וכן הוצגו ציוריו בפסטיבל SoLow בחיפה בסתיו 2019. כשחקן הופיע בשורה ארוכה של קליפים, סרטונים ופרסומות, ובמגוון מחזות וסרטים ישראליים קצרים.

ב-2018 החל את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר אילן בנושא המחקר "המעבר ממחשב תעשייתי למחשב אישי", אך לא זכה לסיים אותו.

ב-15 במרץ 2020 איבד תומר את חייו בטביעה בעת ששהה בחו"ל למטרות טיול וכתיבת הדוקטורט. משפחתו החליטה להמשיך את דרכו ולהוציא לאור את ספרו שהיה בשלבי סיום.

בנובמבר 2020 הוקמה עמותת "תומר בן חורין לאמנות", ומטרתה לתת מקום לאמנים בתחילת דרכם תוך הקניית מורשתו ורוחו של תומר.

כתובת הדואר האלקטרוני של העמותה: amuta@tomerbenhorin.com

כתובת האתר הרשמי של תומר בן חורין: www.tomerbenhorin.com

  

קלמן הקרנף בלי קרן על האף – בלינדה בן-עטר-קוטלר

קלמן הקרנף בלי קרן על האף – בלינדה בן-עטר-קוטלר

איורים: איגור קוביאר

הוצאת אוריון

דצמבר,2020 

 

 

"לקלמן, קרנף צעיר, יש משהו שהוא הגאווה הכי גדולה שלו וגם הבעיה הכי קשה שלו – הקרן שעל אפו. היא כל כך מרשימה ויפה, שהציידים רוצים אותה ומוכנים לעשות הכול כדי להשיג אותה. מפגש מקרי עם זלדה הזיקית מוביל לפתרון יצירתי, שבזכותו יכול קלמן להמשיך בחייו בלי פחד." (כריכה אחורית)

 

קלמן הקטן נאלץ להתחבא ולהסתתר בצל עץ התאנה ולהתבונן בחבריו שמשחקים תופסת בחופשיות וללא חשש. גם הוא היה רוצה לקחת חלק במשחק,  אלא שקלמן חיב להיזהר כי :

"יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקַּרְנַיִם שֶׁל קַרְנַפִּים כְּדֵי לְרַפֵּא מַחֲלוֹת וְלִפְתֹּר בְּעָיוֹת. צַיָּדִים מִכָּל הָעוֹלָם מַגִּיעִים לָצוּד אוֹתָנוּ, וְלָכֵן אֲנִי פֹּה, מִסְתַּתֵּר..."

קלמן משוחח עם הזיקית, מגלה את יכולת ההסוואה שלה ולמרות שהוא אוהב מאד את הקרן שעל אפו הוא היה רוצה להיות בעל אותה תכונה כשלה, כדי שיוכל לחיות ללא חשש, ולנהל חיי שיגרה. הזיקית שמבינה את חומרת הבעיה מציעה מספר פתרונות אך אף אחד מהם אינו מעשי. בסופו של דבר היא אוספת את כל החברים וכולם יחד נרתמים להוציא אל הפעל את הרעיון החדש שעלה בדעתה.

 

רוצים לגלות מהו הרעיון של זלדה הזיקית?

אתם מוזמנים לקרוא על כך בספר.

"קלמן הקרנף בלי קרן על האף" הוא ספר ילדים מקסים  ומעשיר, מלא בצבעים ושמחה, מעודד לחשוב מחוץ לקופסא ולזרום עם הדמיון.  הוא מעביר פרטי מידע חשובים ברמה סיפורית שמדברת לילדים בגובה העיניים. האיורים היפהפיים, של איגור קוביאר, מכניסים אותנו מיד לאווירה של הסיפור. 

מעבר לעובדה שהסיפור מעביר את המסר של עזרה לחבר, שיתוף פעולה ועבודת צוות, הוא מעביר מסרים חשובים כמו התועלת בנוכחות החברים בחיינו, העובדה שאנחנו לא צריכים לפחד, אלא לחשוב בצורה חיובית כדי להתגבר על כל מיכשול. הוא מלמד אותנו שלא רק לקלמן יש משהו מיוחד וייחודי כמו הקרן על אפו, אלא גם לזיקית יש תכונה ייחודית, ובנוסף הקורא הצעיר מגלה שקלמן, למרות גודלו הפיסי הוא עדין, מנומס וחברותי.

אין נסיון לייפות את המציאות העגומה של ציד קרנפים. להיפך, הסיפור מציג את הבעיה של חיות הבר שנמצאות במגמת הכחדה, על כך שעל אף האמנה שנחתמה להפסקת ציד קרנפים, הם עדיין נצודים על בסיס יומי.

"קלמן הקרנף בלי קרן על האף" הוא בין הספרים הבודדים שבעקבות קריאתם חפשתי מידע נוסף הקשור בציד הקרנפים. מבחינתי הוא ראוי ביותר.

 

אני אהבתי. ממליצה מאד!

 

*****

 

"קלמן הקרנף בלי קרן על האף" הוא ספרה הרביעי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים.

בלינדה פועלת למען זכויות בעלי חיים שהיא מאוד אוהבת, ומקדישה משאבים רבים מחייה למען חינוך והגברת המודעות לאיכות הסביבה, ולשמירה על כדור הארץ.

 

כל רווחי הספר מיועדים לארגונים הפועלים להצלתם של הקרנפים.

המונית הצהובה של סבא דידה - אודליה בנממן

המונית הצהובה של סבא דידה - אודליה בנממן

איורים: דודי שמאי

הוצאת ספרים אוריון

2020

 

בזמן האחרון יש הרבה ספרי ילדים שמספרים על הקשר המיוחד בין הנכדים עם סבא וסבתא.

ילדים שזוכים לסבים וסבתות נוכחים בחייהם, חווים את אחד מהדברים המשמעותיים של הילדות. בהרבה משפחות ההורים מחויבים לשעות עבודה ארוכות שמקשות עליהם להתפנות לילדיהם והסיוע של סבא וסבתא מקל עליהם אך באותה מידה מחזק את הקשר בין דור הסבים לדור הנכדים.

 

הספר "המונית הצהובה של סבא דידה" הוא ספר ילדים חדש המספר על סבא דידה שיש לו מונית צהובה אבל לא מצליח להתחיל את יום העבודה כנהג המונית , כי כל פעם מחדש הוא נרתם בשמחה רבה למשימה אחרת, כדי לעזור לכל אחד מ 8 נכדיו. וככה הוא מועסק מבקר ועד ערב:

 

להביא לנויה את המחברת תוים ששכחה-

להחזיר את דניאל החיילת שיצאה לחופשה בהפתעה מהצבא-

-להביא לאבישג שמלה נקיה

-לאסוף את תבור וארבל מבית הספר האזורי

-להביא מים לאסף הצמא

-לתקן  לתומר את התקלה במחשב

-להספיק להופעת הבלט של נועה...

 

מדובר בדמות חיובית, נדיבה, שהאהבה לנכדים מובילה לנתינה ללא גבולות, גם אם זה על חשבון הפרנסה. דרך הנכדים אנחנו לומדים להכיר את סבא דידה מזוויות שונות וללמוד על דמותו החמה והאוהבת אך בעיקר הכל כך אנושית שאוהב את נכדיו ודואג להם ולרווחתם, ובאותה מידה יוצא נשכר כי הנכדים, מצידם, יודעים להחזיר לו אהבה והערכה

 

"אֵין עָלֶיךָ סַבּוּש!

אַתָּה הֲכִי מְרַגֵּשׁ, חַם וְאוֹהֵב!"

[.....]

"כָּזֶה הוּא סַבָּא דִּידָה, תָּמִיד נָכוֹן לַעֲזֹר לְכֻלָּם,

מְשַׁיֵּט לוֹ בַּמּוֹנִית מִשָּׁם לְפֹה וּמִפֹּה לְשָׁם"

 

"המונית הצהובה של סבא דידה" הוא ספר מתוק, שמתאים לילדי הגן ואילך. הוא מדבר על משפחתיות,  על קשר בין-דורי, ללא שיפוטיות כלפי הדמות של סבא או הנכדים ואין הטפה של מה נכון או לא נכון.

 

הסיפור מבוסס על דמות אמיתית - יהודה בנממן, שגר בשדרות מאז שנת 1955 , עת עלה עם משפחתו לארץ. במשך שנים ארוכות, שבהן ספגה העיר קסאמים, שימש כקצין ביטחון ראשי של שדרות. לפני כמה שנים פרש לפנסיה, ומאז הוא נהג מונית מוכר ואהוב מאוד בשדרות, ובעיקר אהוב על שמונת נכדיו.

האיורים הפשוטים והצבעוניים של דודי שמאי מוסיפים נקודת מבט משעשעת על יומו של סבא דידה, והם מושכים את העין.

מומלץ מגיל 3 ואילך.