ברוכה הבאה לעולם, קטנה! - פאני פלאג

ברוכה הבאה לעולם, קטנה! - פאני פלאג

תירגום: תמר ביסטריצר

הוצא' מעריב. שנת 2002

זהו סיפורה של דינה נורדסטרום (“קטנה”), צעירה בשנות השלושים המוקדמות לחייה, מראיינת מבוקשת בטלוויזיה של שנות ה-70, שחיה בניו יורק, שבריאותה הכושלת מובילה אותה לחפש תשובות על ההיסטוריה המשפחתית המסתורית שלה. 

בחיפוש אחר העבר, לומדת דינה שיעורי חיים חשובים רבים. הערך של נאמנות, פרטיות, משפחה ואהבה ועד כמה חשוב להאט את קצב החיים הנוצץ והמהיר כדי ליהנות מהחיים, ובעיקר כדי להישאר בחיים.

פאני פלאג מתארת דמויות אמיתיות ומציירת דיוקן מקסים של החיים בעיירה קטנה ארה”ב (במקרה זה אלמווד ספרינגס, מיזורי) כמו גם בחלקים אחרים של העולם (סן פרנסיסקו, וינה, ניו יורק) ובו בזמן נותנת פרשנות חברתית חשובה וחזקה על נושאים כגון גזענות, תקשורת והתהילה כולה.

דנה נורדסטרום, המכונה “קטנה”, היא כוכבת טלוויזיה חכמה, יפה ושאפתנית, העושה חיל ברשת טלוויזיה בעיר ניו – יורק. למרות עברה האפוף מסתורין וההווה המלא סיבוכים, עתידה נראה מבטיח ביותר, עד שהיא מתמוטטת ונשלחת להחלים באלמווד ספרינגס שבמיזורי, העיירה הנידחת שבה גדלה עד גיל ארבע, וממנה נלקחה במפתיע. 

טיפוסים שונים ומשונים מקיפים את דנה:

* סוקי, מסלמה שבאלבמה, שותפתה לחדר בשנות לימודיהן בקולג’, שהיא היפוכה המוחלט של דנה

* נורמה ומקי וורן,קרובי משפחה, אנשים פשוטים, נאיבים וחביבים, מטופשים ובה – בעת חכמים, האוהבים אותה ללא סייג.

* סידני קאפלו, חלוץ העיתונות המציצנית, שאינו בוחל בשום אמצעי כדי להעלות את אחוזי הצפייה בערוץ הטלוויזיה שבבעלותו. .

* ד”ר ג’רי או’מאלי, הפסיכיאטר שאליו הולכת דנה לבקש מרשמים לגלולות שיעזרו לה לישון, המתאהב בה ממבט ראשון, גם כאשר ברור לו מעל לכל ספק שאין שום סיכוי שהיא תשיב לו אהבה. 

ורבים אחרים הנשבים בקסמיה של אשה המבקשת לחזור הביתה, בלי לדעת היכן הבית והיכן האהבה, וומנסה להבין מי היא תוך חשיפת הסודות האפלים של עברה.

בהתחלה חשבתי שזה יהיה רומן עם עלילה צפויה, אבל במהלך הקריאה התגלו פיתולים ומהפכים שהופכים את הקריאה למענגת. 

הספר מתחיל לאט, ונדמה שהוא מעט טרחני.  לוקח זמן להסתגל לתקופה המתוארת, לקפיצות בזמנים, לדמויות,אבל מבלי להרגיש נתפסים חזק, צוחקים ובוכים ומרגישים כאילו גם אנחנו שם. 

הדמויות שלה פאני פלאג כל כך אמיתיות, כנות, מחוברות למציאות, שגם כשהן עושות משהו שהן לא צריכות לעשות, הן נשארות נאמנות לעצמן.

מצאתי את עצמי אוהבת את הספר יותר ויותר עד שלא רציתי שייגמר.

מומלץ. 

בבקשה תשגיחי על אמא - קיונג סוק שין

בבקשה תשגיחי על אמא - קיונג סוק שין

תירגום: מרב זקס-פורטל
הוצאת ידיעות אחרונות . 2011. 231 עמ'

רבות נכתב על הספר המשובח ויוצא הדופן של קיונג סוק שין, שהיא כיום הסופרת החשובה והמצליחה ביותר בדרום קוריאה. אסכם בקצרה ואומר שבכתיבה נקייה ועדינה, מינורית, מתוארת הדרמה הנפשית העצומה המתחוללת בכל אחד מן האחים כשהם  מהרהרים בחייהם ובחייה של אמם. מתוך הדרמה, שעיקרה צער , החמצה ורגשות אשם, אהבה שאין לה מענה ובלבול גדול, עולה גם דמותה המרשימה של האם.

הספר מלווה בצורה עדינה וכואבת את מסלול חייהם של חמשת בני המשפחה אשר עולמם התמוטט עליהם ביום אחד, ומתאבל יחד איתם על העיניים שנפקחו מאוחר מדי ועל ההבנה שעכשיו כבר אין למי לבכות יותר ואין מי שינגב את הדמעות.

אני מאמינה שהספר הזה ישנה או לפחות יפקח את עיניי הקוראים לגבי מערכות היחסים שלהם עם הוריהם.

הסיפור המדהים הזה יגרום לנו להבין שצריך להתמודד ולבחון ולשאול- עכשיו! היום! לא מחר ולא מחרתיים, שאלות קשות על מערכות היחסים שלנו עם כל אחד  – לא רק עם אמא , אלא עם כל אותם בני משפחה הנמצאים בחיינו  וקרובים אל לבנו:

“מי האנשים האלה שאוהבים אותי כל כך ? ”

“מדוע אני מקבל את עצם קיומם כמובן מאליו?”

“האם כל האנשים האלה באמת מכירים אותי ואני אותם?”

חזק,עוצמתי ובלתי נשכח!

למי שעדיין לא קרא….מהרו וקראו.

דוּשִׁינְקָא, נשמה - איריס אליה-כהן

דוּשִׁינְקָא, נשמה - איריס אליה-כהן
הוצא' הקיבוץ המאוחד,2013

כבר בתחילת הקריאה עוררה את סקרנותי גיבורת הספר, הדס, שתוארה כמי ש”הבית אצלה חשוך כמו הלב” אל האכילה הכמעט בולימית שלה, אל כאבי הבטן, שהם סימבול של הסבל והפחד ואל הדמויות הנוספות , מואיז, דימה, חנה, טוליה, רחמים, אושרי ומרינה שחייהן מצטלבים בחייה באופנים שונים.

הדס, אישה מקסימה מגיעה לגיל 34 אחרי פרידה מהגבר שהיה בן זוגה בארבע השנים האחרונות ואשר היתה אמורה להינשא לו, משאיר אותה מבלי להסביר למה יצא מחייה, משאיר אותה כמעט בולמית ומעורערת בהחלט.היא אינה מסוגלת להשלים עם הנטישה. כמי שחוותה פרידות ואובדן לא פעם בחייה.היא יוצאת למסע של תיקון והשלמה.

דושינקא,הוא דימה,ילד אוקראיני דחוי שקבל את הכינוי דושינקא=נשמה מאמו האהובה, הוא עובר התעללות מצד אביו החורג, הקמצן החולני, ונשלח מהבית אל סבתו ברכבת,לבד.ילד מרטיב,ביום ובלילה,שהגמגום הוא הסימבול של כל יסורי הגוף והנפש שנגרמו לו בילדותו. הוא דמות מרגשת מעוררת הזדהות אם לא לומר אהבה. בהווה, דימה הוא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר שעוזרות להדס לעבור את המסע…

חנה, היא אמו של אושרי, ילידת מרוקו, שהדס אוהבת אותה כאילו היתה אמא שלה. ילדותה בהרי האטלס עוברת טלטלה לא פשוטה ואהבה גדולה.

אלו הם סיפורי דורות ותרבויות המתנהלים בתוך העבר וההווה, מסבכים וקושרים את העיר התחתית של חיפה, עם דימונה, את הרי האטלס וקזבלנקה עם חרקוב אשר באוקראינה, ומאירים את הדס מזויות שונות.

זמן הסיפור משתרע על-פני חמישה ימים גדושי עלילה, ונקטע אחורה וקדימה בזמן אל תמונות מן העבר הפורשות בפנינו מסכת שלמה של צער ומכאובים רבים, סודות, אהבות חמקמקות, והרבה מאוד תקווה.

כתיבתה של אליה-כהן נעה בטבעיות ממקום למקום, משפה לשפה, מזמן אחד למשנהו. הספר כתוב בצורה קולחת ועשירה מעודנת ורגישה, ומעל הכל כ”כ אנושית נוגעת ללב מרתקת וסוחפת.

אי אפשר שלא להתאהב.

בית הקפה של נורה אפרון - ורד שנבל

בית הקפה של נורה אפרון - ורד שנבל
הוצא' כנרת זמורה ביתן.  2016

ליב, גיבורת “בית הקפה של נורה אפרון”, בוחרת לברוח מחייה אל ניו יורק, כי אהבה את הסרטים שצולמו בה,אך גם כי היא בורחת ממה שלדעתה קוללה בו משפחתה. ליב מגלה שניו יורק יודעת לתת לה אהבה, מאפשרת לה להתגורר בה לבדה ולא מבקשת ממנה דבר בתמורה. 

כשאיילנד , שכמוה בורח מחייו בארץ עקב אהבה נכזבת,מגיח לחייה, ליב כבר מודעת לקסמה של העיר…וניסן שבורח מהארץ עקב השפלה, מוסיף צלע שלישית למערכת היחסים הנרקמת ביניהם. 

השלושה, שחוט של עצב ושברון לב מלווה אותם לכל אורך הסיפור ,שכל כך רוצים את הלבד שלהם, נפגשים בבית הקפה של נורה אפרון, בניו יורק. בעקבות פגישתם הם עוברים תהליכים אשר מובילים להתקרבות , לקשר שהרגש מפעם בו בעדינות ,מתוך מתן מרחב לאחר, אך מתוך דאגה כנה לאחר.

סיפור יפה, ממליצה בחום.

ג'נטלמן במוסקבה-אמור טאוולס

ג'נטלמן במוסקבה-אמור טאוולס

תרגום: אסנת הדר

מטר,מאי 2018 ,480 עמ'

ב־ 1922 קובע בית דין בולשביקי שהרוזן אלכסנדר רוסטוב הוא אציל חסר תקנה, וגוזר עליו מעצר בית ב”מטרופול”, מלון מפואר הניצב מול הבולשוי,הקרמלין,הכיכר האדומה. בזכות קסמו וקשריו, ושיר שאומרים שכתב, הוא נידון לא למוות ולא לסיביר אלא להישאר במלון הפאר שהוא מתגורר בו ממילא,ואם יצא ממנו אי-פעם, דינו מיתה. הרוזן אינו יכול להישאר בסוויטה שהחזיק עד כה אלא מועבר תחת משמר,אל כוך בעליית הגג,ולפיכך,עליו להפרד ממרבית החפצים והרהיטים והספרים ושאר שכיות החמדה שהביא עמו מן הטירה, עת עבר לגור במוסקבה.

המלון רחוק מלהיות צינוק. הוא מרכז העניינים. שמורת פאר קטנה, למי שהמפלגה חפצה ביקרו ולאורחים חשובים מחו”ל. יש בו מסעדת פאר מתפקדת למרות הרעב והתורים שמחוצה לו, מספרה, אינטריגות, מנהל שמרגל אחר כל אחד מעובדי המלון…ועוד ועוד.

הרוזן,מתגלה כגבר נועז, בעל חוסן נפשי,קור רוח,סתגלנות וחוש הומור ,משכיל ושנון ,שלא עבד מעולם, חייב כעת לגור בעליית גג, בעת שהעשורים הסוערים ביותר בהיסטוריה הרוסית מתרחשים מחוץ לכתלי המלון. הספר מלווה את הרוזן, שבמלון ממשיכים לקרוא לו “הוד מעלתו” והפקידים המפלגתיים מתעקשים על “קומרד” או קריאה בשמו , ומראה איך הוא מסתגל ומתמודד ולא נותן לשינוי הדרמטי בחייו להשפיע עליו.נהפוך הוא,בניגוד לצפוי, תנאי חייו המצומצמים מעשירים את עולמו הרגשי, ומפגישים אותו עם אנשים ותעלומות שישנו את נפשו ואישיותו.

הרומן שזור בחוטי עלילה מרתקים ובחפצים מסתוריים,בכל פעם מתגלית הפתעה חדשה, תפנית בלתי צפויה, סיפור מן העבר, דמות חדשה …

במהלך הקריאה, לפעמים התחושה היא שגבולות הריאלי הטשטשו, ושלא יתכנו הדברים…לפעמים אפילו תחושה של טרחנות, אך יחד עם זאת 32 שנות מעצר־בית הופכות להרפתקה מגוונת,גם אם אימי וזוועות המשטר הבולשביקי נזכרים רק ברמזים אירוניים, כנ”ל מלחמת העולם השנייה.

קצרה היריעה מלתאר את הקורות את הרוזן,וקשה מבלי לעשות ספויילרים, לכן אומר שהספר זורם, מסקרן, מרתק, ושובה לב ואני ממליצה עליו בחום

איש ושמו אובה - פרדריק בקמן

איש ושמו אובה - פרדריק בקמן

תרגום: יעל צובארי
ידיעות ספרים . ספטמבר 2014 

אני התאהבתי……

באובה.

אוֹבה הוא איש עקרונות.

הוא מאמין בסדר ובמשמעת עצמית.

הוא יודע שאין בעולם שום הצדקה להשאיר את שקית הזבל ליד הפחים או לחנות באדום-לבן.

הוא מקפיד לעשות דברים כמו שצריך.

סוניה, אשתו האהובה של אובה, בן ה-59, מתה מסרטן לפני חודשים אחדים, והותירה אותו ערירי. הוא שוקע בעקבות מותה בדיכאון עמוק, ולאחר שהוא מפוטר מעבודתו במסגרת צמצומים, הוא מחליט להתאבד ומתחיל לתכנן את מותו בפרטי פרטים. מכיוון שהוא אדם בעל יכולות טכניות מפליגות הוא מנסה, בשלב ראשון, להתקין לצורך כך וו בתקרה. אלא שממש רגע לפני שהוא מממש את חזונו מתפרצים לביתו פרוונה, מהגרת איראנית קטנת מידות ובעלה ארך הגפיים, בטענה כזאת או אחרת, ומקלקלים לו את התוכניות. מתברר, שפרוונה זו, למרות הריונה המתקדם, ועל אף בעלה המגושם ושתי הבנות שהיא מטופלת בהן, היא סופה של אנרגיה חיובית, והיא עושה ככל יכולתה לקרב את השכן התמהוני, השמרן והאנטיפת שלה לחיים.

יש גם חתול רחוב שאיכשהו מצליח לדחוק את עצמו אל תוך חייו של אובה. ורוּנֶה, חבר-יריב,שצריך להושיט לו יד בעת צרה.

רומן הביכורים של פרדריק בקמן מוקדש לפלאשבקים מחייו של אובה, מילדותו, מנישואיו לסוניה ומהמקומות שבהם עבד, וחלקו מוקדש לחייו העכשוויים. עיקר ההווה הוא ניסיונות ההתאבדות של אובה, שמופרעים שוב ושוב על ידי מעגל הולך ומתרחב של אנשים.

איש ושמו אוֹבה הוא רומן מרגש, מצחיק וחכם, שמאפשר לקוראים להתבונן על העולם מבעד לעיניו של הזקן הנרגן מהבית הסמוך, ובה בעת להציץ אל תוך לבו. הדמות של אובה אמינה למרות הפיתוי להפוך אותו לקשיש עם אספרגר, ובמהלך הקריאה הצלחתי להזדהות עם האיש שמנסה לשמור את הערכים ששמרו על כבודו במשך שנים לנוכח מציאות משתנה.בתווך נפרשת במלוא הדרה האנושי והקומי דמותו הבלתי-נשכחת של אוֹבה: קצר רוח; מיואש מן המצב שהאנושות הגיעה אליו; כופר בטכנולוגיה ונוח לכעוס. נלחם כנגד החברה הבירוקרטית המערבית, וכן כנגד אופן ההתייחסות שלה לזקניה: איך נותנים להם לקמול כמו עציצים ללא שמש, מחליטים עבורם החלטות קריטיות, ופשוט מבטלים את היותם אנושיים במידת מה.

ממליצה בחום.

מלאך האבן - מרגרט לורנס

מלאך האבן - מרגרט לורנס
תירגם מאנגלית אמציה פורת
הוצאת כרמל, 2006, 272 עמודים

"אלוהים נתן לנו עיניים, אבל כמעט לעולם לא כושר ראייה”

הספר נפתח כשהגר שיפלי, אשה בת תשעים, ילידת עיירת ספר נידחת בערבות קנדה, מחליטה לקחת את חייה בידיה ולברוח מהגורל שנכפה עליה על ידי בנה וכלתה: מעבר מבית המשפחה לבית אבות.

הגר,מפוכחת לגמרי, משוללת אשליות וקנטרנית, שאופיה הקשה והגאוותני מתמצה במשפט הבא: “אה, אני שונאת שעוזרים לי..”

חזקה וגאה, אינה נכונה להודות בחוסר האונים שבו היא שרויה עתה, כשהיא חולה וזקוקה לסעד.

הסיפור נע בין עברה של הגר להווה שלה. 3 פעמים הגר בורחת בחייה… המאורעות הקשים בעברה ולאורך כל שנות חייה,מובילים אותה לעשות חשבון נפש .היא נזכרת בטעויות העבר, ביתמות והעדר אהבת אם, ובחיים עם חסך מתמיד.

מלאך האבן זו המציבה שמציב אביה של הגר לאשתו שמתה בלידתה. היא חולשת מגובה ההר על בית הקברות כולו ועל העיירה, והיא הצל המלווה את הספר לכל אורכו.

מרגרט לורנס נחשבת כמי שסללה את הדרך לסופרות כמו מרגרט אטווד ואליס מנרו. המבקרים ראו בספר יצירת מופת,וכתבו שאת הגיבורה, הגר שיפלי, אפשר להעמיד בשורה לא ארוכה של גיבורות ספרותיות בלתי נשכחות, כמו אנה קרנינה, מאדאם בובארי ומיסיס דאלווי.

יש בספר,למרות שפתו הכמעט תנכית, רגעי קסם ורגעים מלאי רגש. יש רגעים בהם הוא מתאר במדויק איך מתבצעות טעויות אנוש, איך יחסים משתבשים, איך עקשנות מובילה למבוי סתום, איך תשוקה מעוורת ולמה לפעמים שווה להיות עיוור. ויש רגעים של רומנטיקה ישירה, לא אירונית ולא מתנצלת.

אני אהבתי.