מלאך האבן - מרגרט לורנס

מלאך האבן - מרגרט לורנס
תירגם מאנגלית אמציה פורת
הוצאת כרמל, 2006, 272 עמודים

"אלוהים נתן לנו עיניים, אבל כמעט לעולם לא כושר ראייה”

הספר נפתח כשהגר שיפלי, אשה בת תשעים, ילידת עיירת ספר נידחת בערבות קנדה, מחליטה לקחת את חייה בידיה ולברוח מהגורל שנכפה עליה על ידי בנה וכלתה: מעבר מבית המשפחה לבית אבות.

הגר,מפוכחת לגמרי, משוללת אשליות וקנטרנית, שאופיה הקשה והגאוותני מתמצה במשפט הבא: “אה, אני שונאת שעוזרים לי..”

חזקה וגאה, אינה נכונה להודות בחוסר האונים שבו היא שרויה עתה, כשהיא חולה וזקוקה לסעד.

הסיפור נע בין עברה של הגר להווה שלה. 3 פעמים הגר בורחת בחייה… המאורעות הקשים בעברה ולאורך כל שנות חייה,מובילים אותה לעשות חשבון נפש .היא נזכרת בטעויות העבר, ביתמות והעדר אהבת אם, ובחיים עם חסך מתמיד.

מלאך האבן זו המציבה שמציב אביה של הגר לאשתו שמתה בלידתה. היא חולשת מגובה ההר על בית הקברות כולו ועל העיירה, והיא הצל המלווה את הספר לכל אורכו.

מרגרט לורנס נחשבת כמי שסללה את הדרך לסופרות כמו מרגרט אטווד ואליס מנרו. המבקרים ראו בספר יצירת מופת,וכתבו שאת הגיבורה, הגר שיפלי, אפשר להעמיד בשורה לא ארוכה של גיבורות ספרותיות בלתי נשכחות, כמו אנה קרנינה, מאדאם בובארי ומיסיס דאלווי.

יש בספר,למרות שפתו הכמעט תנכית, רגעי קסם ורגעים מלאי רגש. יש רגעים בהם הוא מתאר במדויק איך מתבצעות טעויות אנוש, איך יחסים משתבשים, איך עקשנות מובילה למבוי סתום, איך תשוקה מעוורת ולמה לפעמים שווה להיות עיוור. ויש רגעים של רומנטיקה ישירה, לא אירונית ולא מתנצלת.

אני אהבתי.