י' כמו ים – גולי פורת

י' כמו ים – גולי פורת

הוצאת שתים

ינואר 2025. 247 עמודים

"שירה היא צלמת שמהגרת לארצות הברית. שם היא מתאהבת בעמית, רופא ישראלי שהיגר לאמריקה בילדותו. הם חיים יחד ומקימים משפחה קטנה ומאושרת, שלרגעים נדמית כהתגשמות חלום. אולם הבית שהקימה שירה בעמל רב הולך ונסדק נוכח המרחק שלה מהארץ, ובעקבות ההתרחקות שלה ושל עמית זה מזה. שירה מחליטה לחזור לארץ כדי לטפל באימה החולה, ובכך, למעשה, עוזבת את עמית, בתחושה שדווקא היא זו שנעזבה." (תקציר, כריכה אחורית)

האם עמית יזכה במשפחתו בחזרה?

האם האהבה שלהם חזקה מספיק כדי להתמודד עם המשבר שהם עוברים?

 

"י' כמו ים" הוא ספר מרגש, עצוב עד דמעות, שנע בין ארה"ב לישראל ועוקב אחר שירה שנושאת את עברהּ וגעגועיה כמישקולת, ומספר על זוגיות בניכר, על קשר בין הורים-ילדים ובני משפחה, וההשפעה של תחושת תלישות, אובדן וגעגוע אל הבית שהשאירו מאחור.

שירה עוברת מסע במהלכו היא מתבוננת על חייה, על הקשר שלה עם מרים, אמה החולה, ותוך כדי טיפול בה, זכרונות העבר עולים וצפים. אהבתה ליאיר, אהבתה לעמית והזוגיות שנמצאת במשבר, זכרונות מבחור כריזמטי בשם דייגו, אביה האהוב שהלך לעולמו ואמה שהתקשתה להיפרד מהשפה הערבית, ולא למדה קרוא וכתוב בעברית. דרך עיניה של שירה, אנו עדים לתהליך שהיא עוברת, כשהיא מיטלטלת בין הזכרונות, כשהיא נותנת למחשבותיה לנדוד ללא הפרעה, כשהעבר וההווה מתערבבים.

 

לאורך הספר שזורים סיפורי המשפחה, המספרים על הוריה של שירה שעזבו את ארץ הולדתם ועלו לארץ, ואת סיפור העזיבה של שירה שבחרה בעמית לבעל, וחיה בארה"ב, הקשיים, ההתמודדויות, הגעגוע לכל מה שהיה מוכר, לבית שעזבו מאחור. דרך זכרונותיה הקוראים זוכים להכיר עולם שהולך ונעלם, סירים מהבילים המבעבעים על הכיריים, ריחות, טעמים, וצלילים  של שפה ומוסיקה, חיים בניכר, ואהבה שמנסה להתמודד עם המציאות.

בכתיבה עדינה, קולחת ורבת תובנות, גולי פורת מאפשרת לקוראים הצצה אל השכבות הגלויות והנסתרות בעולמה של שירה, בת של, רעיה ואם, וגורמת לקורא להזדהות איתה. מבעד לעומס הזכרונות, כשהיא מתמודדת עם הידרדרות במצבה הבריאותי של אמה ומתוך התבוננות בחייה בהווה, היא צוללת לעברה, מתמודדת עם הרצון להרגיש שייכת, להרגיש בבית,  ועם כאב הנובע מתחושת הניתוק והריחוק. היא בוחנת את מקומם של משפחתה, של  שנות ילדותה ונעוריה, והשפעתם על חייה.

 

ספר ביכורים שאי אפשר להניח מהיד.

מומלץ.

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

הוצאת שתים

יולי 2024. 244 עמודים

בלב הספר עומד משבר הכרוך בבעיות פריון, נוגע בכאב של כישלון ההריונות, ופותח חלון אל מה שמתחולל בנפשה של תמי כשהיא רתומה לרצונו העז של יואל, בעלה, להביא ילד ביולוגי משלהם.

כמו מרבית הנשים בעולם אחד מהחלומות הגדולים של תמי הוא להיכנס להריון, ללדת ולהיות אמא. היא מוכנה לעשות הכל, והרבה מעבר לכך על מנת להרות. בכל פעם שההריון לא נקלט או מסתיים טרם זמנו היא חווה מחדש את תחושת האובדן, האבל וההשפלה. כולם מפנים אצבע מאשימה כלפיה, מתוך מחשבה שהבעיה אצלה, למרות שלא כך הוא, ומדברים על האושר והשמחה שתביא לבעלה אם תהרה בעזרת טיפולי הפוריות, כי מגיע לו להיות אבא. אלא שתמי עוברת ארוע שכמעט מביא למותה, וכל מה שהיא רוצה זה שיניחו לה, שיעזבו אותה מטיפולים, שיואל יסכים לאמץ, ובעיקר, שהלוואי והיתה יכולה להביא חיים לעולם מבלי שחייה יהיו בסכנה.

 

"סופי לעת עתה"  מתחיל בלוויה של לאה, אמה של תמר, ובשבעה של המשפחה, שהוא גם נקודת ההתחלה ממנה מתחיל סיפור הזוגיות של תמי ויואל, בהווה, והוא חוזר לאחור אל תחנות בחייה ובחייהם, וכמו בצל, כל פעם נגלית שכבה נוספת, שמאירה באור אחר את אישיותם, ואת הקשר הזוגי והמשפחתי של כל אחד מהם, ומשלימה את חלקי הפאזל לתמונה הכמעט שלמה של הזוגיות המורכבת שלהם.

זהו מסע של גילוי עצמי המעביר את הקורא מנעד רחב של רגשות, והוא רצוף בתובנות, בסודות שקשה לשמור, בקשיים וזיכרונות ילדות מכאיבים של תמי, המלווים אותה ומשפיעים על חייה, ומתעוררים על רקע מותה של אמה.

מה שהתחיל כאהבה הגדולה של חייה, הופך למורכב בעקבות התנהלותו העיקשת של יואל, וזה כשלעצמו מוביל אותה לפרשת דרכים רגשית, שכמו רכבת דוהרת, רצופה עליות ומורדות בהן תמי נעה בין אהבתה לבעלה ומחויבותה כלפיו, לבין  המחשבה על הסבל שהיא נאלצת לעבור, הרצון לאימהות, משבר הזוגיות, יחסיה עם אמה, משפחתה ועוד.

 

שרון גרינברג ליאור כותבת על נושא טעון ורגיש בצורה הכי פשוטה ובגובה העיניים,  בשפה בהירה ומדויקת, כזו שמצליחה להעביר את הכאב, הספק, השבר, הקשיים היומיומיים, וגם רגעים של אהבה גדולה, חמלה וחוזק. זהו ספר שלא מפחד לדבר על הפשרות שנשים עושות כדי לספק את רצון בן הזוג, על הדרך הקשה שהן עוברות, המחיר שהן משלמות  תוך סיכון חייהן.

ספר מעורר מחשבה ונוגע ללב שממשיך להדהד הרבה אחרי הקריאה.

מומלץ מאד.

 

כל עולמי – קייטי מארש

כל עולמי – קייטי מארש

תרגום: גיא הרלינג

הוצאת כנרת זמורה דביר

ספטמבר 2017. 384 עמודים

ברומן הביכורים שלה, קייטי מארש מספרת את סיפורם של טום והאנה, זוג צעיר בשנות השלושים המוקדמות, נשואים חמש שנים, שריחוק וניכור עמוק נפער בזוגיות שלהם והם חיים אחד ליד השני. הסופרת בוחנת את מערכת היחסים שלהם בעקבות ארוע שאף אחד מהם לא יכול היה לחזות מראש, ומתארת איך הוא פוגע בשניהם.

האנה מחליטה לעזוב את טום. היא מרגישה לא מובנת, מוגבלת, זו שתמיד נאלצת לוותר על רצונה, במיוחד לאור העובדה שטום ביקורתי כלפיה מרבית הזמן, נעדר מהבית ומכור לעבודתו. התקשורת ביניהם לקויה. אף אחד מהם לא מבטא באמת את רצונותיו, מחשבותיו. כל אחד מהם מסתגר בתוך עצמו . האנה רוצה להגשים את חלומה וליסוע ללמד באפריקה. לאור מערכת היחסים ביניהם היא מקבלת החלטה מבלי להתייעץ עם טום, ומתכננת לספר לו על כך, מחר. לעומתה, למרות הריחוק ביניהם, טום רק רוצה את האנה לצידו.

אבל זה לא קורה.

האנה וטום לא יודעים שמחר, הכל יהיה אחרת.

טום מקבל שבץ. (זה לא ספוילר) וחייהם של השניים משתנים מהקצה אל הקצה ברגע אחד. 

 

האם האנה תבחר בעצמה, באושר האישי שלה, או תוותר על הגשמת החלום שלה מתוך תחושת חובה? 

האם טום יוכל לחזור לחייו הישנים?

האם האירוע הדרמטי שהם עוברים יציע להם הזדמנות חדשה, התחלה חדשה בה הם ימצאו מחדש אחד את השני?

 

האנה היא מישהי שאפשר לסמוך עליה. כל חייה היא הניחה את הצרכים שלה בצד ותמיד היתה שם בשביל אחרים. כל השנים שהיא עם טום, היא ויתרה ובנתה את חייה סביבו. את מה שהיא באמת חושבת, היא אומרת לעתים רחוקות מדי, חוששת מהתגובה. כך עם טום, וכך בעבודתה כמורה.

טום מוציא את הכעס שלו על האנה בגלל לחץ בעבודה. אבל מכיוון שכבר בתחילת הספר, הקורא מתוודע לאירוע הטראומטי שהוא עובר, היחס כלפיו הוא של חמלה. ככל שהסיפור מתקדם, פרקי הפלאשבק ממחישים את נקודת המבט שלו, וטום מתגלה באופן שונה ממה שהקורא לומד כשהאנה מתארת את מערכת היחסים ביניהם.

במקביל, אנו עוקבים אחר סיפורה של אחותו הצעירה של טום, ג'ולי, עם סערות חייה והדרך בה הם נאלצים להתמודד איתה. גם חברתה הטובה של האנה, סטף, נוכחת מאד בעלילה, בעיקר כשהיא מנסה להראות להאנה איך היא תמיד מוותרת על החלומות והצרכים שלה ובוחרת במה שמתאים לטום. (אישית פחות אהבתי את סטף ואת הלחץ שהיא הפעילה על האנה).וניק, חברו של טום, שמסירותו ותמיכתו ראויים להערצה.

 

הסיפור מסופר בגוף שלישי, מנקודת המבט של האנה וטום בשני צירי זמן. האנה מספרת לנו על ההווה והאירועים הנוכחיים, בעוד טום מספר על חייהם במבט לאחור. בשליש האחרון של הספר מתלכדות שתי נקודות המבט, כך שמוצג בפנינו ההווה של האנה וטום כאחד. החיבור הטוב שנוצר בין שניהם והאהבה המחודשת.

 

קייטי מארש כתבה ספר שעוסק בנושא מציאותי שפוגש אנשים רבים בחיים. זה לא רק סיפור על אהבה, נישואים, מערכות יחסים ותחושת חובה. זה הרבה יותר מזה. "כל עולמי" הוא  סיפור על אירוע מנקודות מבט שונות, זוויות שונות, של משתתפים שונים.  זה סיפור על נפגע השבץ שצריך להסתגל למצבו שעפ"ר הוא בלתי הפיך, עד כמה תמיכה משפחתית חיונית להחלמתו, ועל איך החיים משתנים גם עבור בן הזוג.

זה סיפור על חוסר תקשורת ועל אי ההבנות הנובעות ממנו,  זה גם סיפור על איך אורח החיים המודרני, העבודה האינטנסיבית, השאיפה להצליח ולזכות בהכרה, גורם לאנשים להתרחק אחד מהשני, וזה בעיקר סיפור  שמתמקד לא רק בגורלו של טום אלא גם בהזדמנות השנייה, בהחלטות ובשיקולי דעת חסרי אנוכיות. גורלו של טום הוא  דוגמה לכך שלפעמים כל מה שצריך כדי להתעורר זה בעיטה קטנה, שתזכיר לך מה באמת חשוב.

 

"כל עולמי" הוא  סיפור אהבה מרגש, מבט מציאותי על נישואים, טעויות והזדמנות שנייה.

נהניתי לקרוא ואני ממליצה לכל מי שמחפש כמה שעות של בריחה.

 

תמונה סדוקה – תמי לאונר אראל

תמונה סדוקה – תמי לאונר אראל

הוצאת מישמוש

ינואר 2025. 320 עמודים

רונה בת העשרה הופכת לחברה לעט של סופי מדנמרק.

אף אחת מהן לא שיערה בנפשה שלמרות שלא נפגשו מעולם, חליפת המכתבים ביניהם תימשך לאורך כעשור והן תהפוכנה להיות חברות נפש. הן חושפות את הטוב והרע בחייהן מבלי להסתיר דבר, חולקות את הסודות, השאיפות והאהבות, והופכות להיות הכתף לבכות עליה, לחלוק מצוקות ומכאובי לב, ולקבל עצה ונחמה בשעת משבר. באמצעות המכתבים הקוראים לומדים להכיר את סופי ורונה ואת האנשים הסובבים אותן בחיי היומיום, בני משפחה, בני זוג,  חברים וחברות.

 

צלקות ילדותה של רונה השפיעו לא אחת על הבחירות שעשתה, על מערכות היחסים שלה, על יחסיה עם בני זוגה, ועל הקריירה שלה. הרצון להשתייך, להיות אהובה, מלמד אותנו שבהווה "לא כל מה שנוצץ זהב הוא".

 

בעדינות ובאיטיות מתארת תמי לאונר אראל את התהליך שעוברת רונה הצמאה לאהבה וסובלת מחרדת נטישה, כשהיא חיה בזוגיות רעילה והרסנית עם ירון, בן זוגה הנאה והמוצלח שמתגלה כגבר אלים מילולית. במהלך העלילה הקוראים מתוודעים לדפוס החוזר במערכת היחסים בין השניים, וכיצד רונה מרגישה כלואה, כיצד היא פועלת בשעת עימות ביניהם, מאשימה את עצמה כאחראית להתפרצויות של ירון, מחפשת הצדקה למילוליות המשפילה והמקטינה, עד לאותו רגע שבו כריס, אחיה של סופי, ואלכס בן זוגה של סופי, שהופכים לחבריה הטובים, מאלצים אותה להתבונן לתוך עצמה, כשהיא מגיעה לדנמרק היפה והמושלגת.

 

האם אהבתה של רונה לירון, שהפכה למערכת יחסים הרסנית, מיצתה את עצמה?

האם רונה תצליח להיחלץ ממנה?

האם היא תצליח לאחות את השברים?

 

"תמונה סדוקה" הוא ספר סוחף ומרגש שאי אפשר להניח מהיד. הוא עוקב אחרי מסעה המרתק של רונה, המספרת בכנות ובפשטות כיצד פתחה את ליבה ונסחפה אל תוך מערכת יחסים שחשבה לבריאה ומצמיחה, ולבסוף גילתה שהיא "נלכדה" באהבה הרסנית, בקורי העכביש של גבר נרקיסיסט, החונק את נפשה, גורם לה לחוות חסך ותסכול תמידי, עד כדי כך שהיא מקטינה ומאבדת את עצמה, מתקשה להשתחרר ממנו. נורות האזהרה היו שם, אך היא לא קראה נכון את הסימנים.

הספר עוסק בחברות אמת, בהתמודדות עם אלימות שקופה, סמויה, עם בן זוג שנראה נורמטיבי לחלוטין, אך משליט טרור לא באלימות פיסית, והדרך הלא פשוטה לצאת מקשר הרסני כזה "ולהחזיר את עצמך לעצמך."

 

ספר מצויין וחשוב המבטא את האלימות השקטה שכמעט אין לה מענה.

אני ממליצה מאוד, ובאופן אישי ממתינה לספר הבא של תמי

הלביאות מטהרן – מרג'אן כמאלי

הלביאות מטהרן – מרג'אן כמאלי

תרגום: דנה אלעזר-הלוי

הוצאת ידיעות ספרים

ינואר 2025. 370 עמודים

העלילה מתרחשת בטהרן במהלך שנות ה-50 וה-60, וממשיכה בארצות הברית וטהרן במהלך שנות ה-70 וה-80 ומסתיימת בשנת 2022. 

היא עוקבת אחר 2 בנות, אלהה ("אלי") והומא, אחת משכונות העוני והשנייה מהמעמד הגבוה, צאצאית בית המלוכה. הן נפגשות בטהרן בכיתה א', כשהן בנות שבע, והופכות לחברות נפש. 

הומא ילדה עוצמתית, חזקה, בעלת הערכה עצמית גבוהה, מלאת בטחון, בעוד שלאלי מעולם לא היה ביטחון עצמי או ההערכה עצמית. אמה של אלי, היא אישה נרכסיסטית, לא מאשרת את החברות הזו, ומנסה להרחיק את שתי הבנות אחת מהשניה, מכתימה את חשיבתה ותפיסת עולמה של אלי, אומרת לה שדברים רעים קרו כי אנשים קינאו בהם והטילו עליהם 'עין רעה'. אבל אלי לא מוותרת. היא אוהבת את החברה הכי טובה שלה ואת המשפחה שלה. גם הומא מרגישה אותו דבר לגבי אלי, וידידות אמיתית צומחת בין השתיים כמו גם חלומות. המטרה שלהם היא לגדול ולהפוך ל"שיר זאן"( הביטוי הפרסי ל'נשים לביאות"). הומא רוצה להיות עורכת דין ושופטת. להילחם עבור אנשים שלא יכולים להילחם עבור עצמם, ואלי, רוצה להתחתן ולהקים משפחה גדולה. בסופו של דבר דרכיהן נפרדות והן מתרחקות. אלי עוברת לשכונה אחרת, לבית ספר אחר, אבל ככל שהסיפור מתפתח, חייהן נשזרים ומצטלבים פעמים רבות והמפגשים ביניהם מותירים את השתיים לא אחת עם כאב לב, והשלכות גורליות.

 

האם החברות תעמוד במבחן הזמן?

 

ב- 1979, איראן על סף מהפכה. כאשר חומייני עולה לשלטון, החיג'אב חובה. משטרת המוסר מחפשת קווצות שיער, בשר חשוף. נשים שהעזו להשתמש בקולן נכלאות,  אבל זה קצה הקרחון ממה שקורה להן.

הומא ואלי  כבר בשנות השלושים לחייהן, והומא נעדרת. זה לא מפתיע במדינה חונקת נשים שיש להן קול, במדינה עם תרבות פטריארכלית.

הסיפור מסופר בעיקר מנקודת המבט של אלי, אם כי אנו מקבלים גם חלקים מנקודת המבט של הומא, והוא מתמקד בידידות, חברות ומשפחה, וכיצד הם משפיעים על חייהן ועל המסע שהן עוברות. שתי הדמויות הראשיות מתוארות היטב והדינמיקה המתפתחת ביניהן לאורך עשרות שנים מרגישה אמיתית ומציאותית.

 

מרג'אן כמאלי מתייחסת לנושאים חשובים, כמו מעמד חברתי, פמיניזם, זכויות נשים, אקטיביזם פוליטי וחווית המהגרים, ובמקביל מאפשרת הצצה לחיים ולתרבות האיראניים. יכולתי לדמיין את הבגדים שלובשים, את המוני האנשים בבזאר הגדול,  יכולתי להריח ולטעום את המאכלים, ולדמיין את החופש שעליו נאבקו הנשים.

 

הרומן מדגיש אירועים היסטוריים מרכזיים באיראן, כמו ה"התמערבות" תחת שלטון השאח, המהפכה האיסלאמית של 1979 ועליית הפונדמנטליזם הדתי. המסע האישי של הדמויות כולל את האירועים האלו, לצד המאבק להישרדות והגדרה עצמית. השפעת הנוף הפוליטי-חברתי המשתנה של איראן ותוצאותיו, שמו דגש על זכויות הנשים. כל אלה  מעוררים מחשבה על כך שלנשים רבות ברחבי העולם יש חירויות שנשים אחרות לא זוכות להן, חירויות שלעתים קרובות מתקבלות כמובנות מאליהן, כמו חופש הקריאה, חופש הביטוי, חופש ההצבעה, החופש להביע דעות שונות מהממשלה, חופש דת והחופש לבחור את הקריירה, ההשכלה ומערכות היחסים ללא חשש מנקמה או רדיפה, מבלי להבין שיש מקומות בעולם שעדיין נלחמים כדי להשיג אותן, גם היום.

 

מרג'אן כמאלי עושה זאת שוב בספר הזה. 

אני ממליצה בחום לקרוא את "הלביאות מטהרן"  שפתח עוד צוהר להבנת המציאות באיראן, להבנת המאבק של הנשים לזכויות ומה הן נאלצו ונאלצות לעבור. זו הסיבה האמיתית שכולם צריכים לקרוא אותו. מצאתי את עצמי חושבת על העלילה והדמויות הרבה אחרי שהפכתי את העמוד האחרון.

 

סיפור סוחף ומעורר מחשבה.

 

פילים בגינה – רומית סמסון

פילים בגינה – רומית סמסון

הוצאת עם עובד

מרץ 2023. 431 עמודים

"פילים בגינה" הוא ספרה השני של רומית סמסון, המשנה ליועצת המשפטית של עיריית נתניה, שספרה "המטבח האחורי" זיכה אותה בפרס ספיר לספר ביכורים.

בספר הזה הקוראים פוגשים שוב את שירה, אלעד, גבי והעובדים האחרים בעירייה הבדיונית. למרות שהספר עומד בפני עצמו, אני ממליצה לקרוא קודם את "המטבח האחורי" ולהתוודע לדמויות בהרחבה.  

 

הסיפור מתחיל שבע שנים לאחר שמסתיים הספר הראשון, בהכנות של שירה לקראת חתונתה עם אלעד. העלילה מתפתלת בדילוגים בין עבר להווה, בין האירועים השונים שמתרחשים בעירייה, ובין הדמויות, ובהתחלה יש תחושה שהקפיצה מפיסקה שעוסקת בהווה לפיסקה שמספרת על העבר, קוטעת את רצף הקריאה, אבל לא כך הוא. הקורא נדרש למידת ריכוז מסוימת, אך הסיפור מתהדק ומתרכז לאט לאט בגיבוריו הראשיים.

העלילה מתארת את חייה של שירה עם "נער הזהב", בעלה של שירה ששמו לא נזכר, שסובל מפוסט טראומה חמורה בעקבות אירוע קשה שהתרחש בעברו הצבאי, ומתארת את  ההשפעה שיש לכך עליו ועל בני משפחתו, על הקשר שמתחדש ומתהדק בין שירה ואלעד, על העליות והמורדות ביחסיהם, ההתנגדויות לקשר הזה כמו גם לתמיכה ולעידוד שהם זוכים. כל אלה מסופרים על רקע  המכרז לפינוי הזבל, שהעירייה עומדת לקיים, ואיתו נחשפים נסיונות שוחד והטייה, כשהדמויות הסובבות אותה מזהירות אותה שהצדדים היריבים במכרז עלולים להגיע גם אליה. ולמרות שהפעם זה מכרז שנחשב לנפיץ במיוחד, שירה מתעקשת לנהוג לפי החוק ולהישאר נאמנה לתפקידה, כיועצת המשפטית של העירייה.

הדמויות הראשיות, שירה ואלעד, שונות אחת מהשניה לא רק באופיים אלא גם במצבם המשפחתי.

לשירה 3 ילדים, יפים ונבונים, בלגניסטים כמו אמם שאינה מקדישה תשומת לב להופעתה החיצונית. לעומתם אלעד רווק פרפקציוניסט עם "הפרעה" לסדר ונקיון, שחי בדירה לבנה, מסודרת ונקייה ללא רבב.

הדמויות המשניות כל אחת ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, הוסיפו עומק והאירו את שירה ואלעד מזוית אחרת.

שירה אולי חסרת בטחון, נאיבית, אבל מאד אמיתית, כנה ואנושית. היא מתעקשת להתנהג כלפי חוץ כפי שאמה ציוותה עליה על ערש דווי, לעולם לא להראות את האמת הקשה, העגומה, המבאסת של חייה, לאף אחד. ולמרות שהכל הולך לה עקום, למרות שהמציאות לא חומלת עליה, והיא מקבלת מהחיים "סטירות לחי", היא משתדלת להסתכל על החיים באופטימיות מעוררת הערכה.

האם תהיה הכלה של כל השונה בין שתי הדמויות הראשיות המורכבות?

האם הם יִצְלְחוּ את מבחן המציאות היומיומית?

איך הילדים יקבלו את אלעד? 

ומה על ניגוד האינטרסים המקצועי ביניהם, לאן הוא יוביל אותם?

 

הכתיבה נפלאה וסוחפת, הקצב מעולה, והעלילה  מעוררת מחשבה. אנו נחשפים דרך הסיפור של המיכרז, ליחסים בין שירה ואלעד ויחסם  לדמויות האחרות. נושאי הכתיבה, הלקוחים מהעולם הישראלי, מרתקים ומרעננים, מעצם היותם הצצה אל מאחורי הקלעים של מה שקורה בעיריות על הטוב והרע שבהם.

קראתי בשקיקה, והיה לי כייף להישאב ולהתמסר לעלילה, לדמויות, כשלצד תחושת ההנאה, היתה גם תחושת עצב על דמותו של "נער הזהב" הנוגעת ללב, בפרט לאור אירועי השנה האחרונה.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.

 

לקריאת הסקירה שלי על "המטבח האחורי":

https://efisbooks.blogspot.com/2025/02/blog-post_19.html

 

חנות ספרים מול האגם - ג'ני קולגן

חנות ספרים מול האגם -  ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא

מאי 2024. 448 עמודים

זואי בת ה -28 היא אם חד הורית להארי בן ה- 4 שעובדת קשה כדי לשרוד. היא חיה בתנאים לא תנאים בלונדון. הארי סובל מאילמות סלקטיבית, ואביו של בנה אינו עוזר בגידולו, ולא תומך בהם כלכלית. כשמודיעים לזואי על העלאת שכר דירה שאינה יכולה לעמוד בה, עליה למצוא פתרון. היא פונה לאחותו של אבי בנה, ובסיועה היא מקבלת הצעת עבודה בסקוטלנד, כמטפלת בשלושה ילדים וגם כמוכרת ספרים, ב"חנות הספרים על גלגלים" של נינה, שנמצאת בשמירת הריון.

זואי מחליטה לעשות את הצעד ולעבור עם הארי, בתקווה למצוא אושר ושלווה חדשים. לצערה הרב היא לומדת שהילדים בהם היא אמורה לטפל הבריחו בעבר הלא רחוק לפחות 6 מטפלות, והם נחושים להיפטר ממנה, מטפלת מספר 7,  בהקדם האפשרי.

זואי לא ציפתה למצוא משפחה עם מגוון בעיות כמו הבעיות שיש למשפחה הזו, שלא מנסה אפילו להתמודד איתן, והקוראים לומדים להכיר את ארבעת בני המשפחה שחיים בחוסר תקשורת ובכאוס גדול.

האם האוויר הצח ונופי סקוטלנד היפה ישאירו את זואי בסקוטלנד או שהיא תוותר ותחזור לחייה העלובים בלונדון?

למרות שקשה לה עם הילדים הסוררים שלא סופרים אותה, עוזרת הבית המעצבנת, הלא יעילה והלא מועילה, ואבי הילדים המרוחק מילדיו, יש לה גם לקוחות תובעניים שאינם סומכים על המומחיות שלה, מעסיקה שלא מרוצה מהשינויים שהיא עושה בחנות הספרים הניידת, וחברתו של אבי הילדים  שמנסה לחבל בעבודתה עם הילדים. אבל זואי לא מוותרת, מתמידה ומשיגה לאט לאט ניצחונות קטנים.

 

לחנות הספרים יש תפקיד חשוב בסיפור. מלבד העובדה שהיא מוסיפה כספים לקופת המכירות של חנות הספרים על גלגלים, היא גורמת לזואי והארי לצאת מבית האחוזה, לפגוש אנשים נהדרים בדרך, שנחלצים לעזרתם, ומסייעים לזואי להשתלב ולהרגיש שיש להארי ולה בית. 

חשבתי שאני הולכת לקרוא רומן קליל על אישה שאוהבת ספרים.

כמה טעיתי.

אמנם זה רומן צ'יק ליט, אבל אפשר לסמוך על ג'ני קולגן שתספר סיפור עם דמויות צבעוניות, לא מושלמות עם דילמה אישית, קצת מסתורין, קצת הומור, וסוף "באושר ועושר". לאט לאט למדתי להכיר את הילדים ואת מקור הבעיות של כל אחד מהם, והלב  נפתח אליהם.

אהבתי את העיסוק העדין והרגיש בנושא בריאות הנפש, ואת ההתמודדות עם ההשפעה שלה על הדינמיקה המשפחתית. יש הרבה נושאים נוספים לעבד, כמו אמהות חד הורית, והאופן שבו נטישה משפיעה על ילדים, השמנת יתר בילדים, חרדה, דיכאון ועוד. יש גם שאלות כמו האם חנויות ספרים צריכות למכור "ספרות תיירים" שמשלמת את החשבונות או להתמיד במאמצים למכור ספרים "ספרותיים" בלבד.

 

הספרים של ג'ני קולגן די צפויים, אבל כשאני מחפשת ספר שלא ידרוש ממני הרבה ריכוז ויאפשר אסקפיזם לכמה שעות, הספרים שלה הם בדיוק מה שאני מחפשת. גם אם העלילה צפויה ומתוקה, היא מנחמת,  ואין ויכוח שהעיירה הסקוטית על חוף אגם לוך נס היא בונוס נחמד.

 

אני קראתי בהנאה.

ממליצה.