הרוסייה הקטנה - סוזן שרמן

הרוסייה הקטנה- סוזן שרמן

תרגום: קטיה בנוביץ

ידיעות ספרים, סימנים, 2013

שם הספר ,”הרוסיה הקטנה” ,מתייחס  לגיבורה המתגוררת ברוסיה הקטנה, או כפי שהיא מכונה כיום, אוקראינה.

אוקראינה לא היה המקום המאושר ביותר להיות בו באותה תקופה.

שרמן מבססת  את הרומן על הסיפור של סבתה ,על בריחה מרוסיה עם ילדיה הקטנים. היא לוכדת כל כך הרבה מהמדינה, מחיי היום יום. התיאורים שלה מאפשרים לראות את החנויות הקטנות בעיירות, את השדות, את עליבות החיים של היהודים, העוני והדלות, הבערות, הדרכים לקדש ולכבד את השבת והחג היהודי, לצד הפחד מפני הגויים , את מעשי ההרג, לשם הרג, הבזיזה, עלילות הדם, ומביאה תיאור נוקב של האנטישמיות, ויחד עם זאת את ההתעוררות והנסיון להגן על עצמם בהקמת קבוצות מחתרת כמו הבונד ואחרות. אפשר ממש להרגיש את הקור,הרעב והפחד ואת הכוחות הנפשיים שנדרשים כדי לשרוד ארועים כאלה.

ובתוך אלה, היא משרטטת דיוקן משכנע של צעירה יהודייה העוברת מעוני לעושר וחזרה לעוני במלחמת העולם הראשונה ובמהפכה הרוסית.

ברטה הצטיירה בתחילת הספר כנערה מפונקת. בגיל צעיר, היא עוברת לגור במוסקבה אצל קרובי משפחתה העשירים, כבת לוויה של בת דודתה. היא חושבת שכבשה את העולם, נהנית מהעושר התרבותי והחברתי של מוסקבה, רוכשת השכלה,וחושבת שככה יראו חייה תמיד. אנחנו מתוודעם אליה כשהיא עוזבת את הבית במוסקבה  ויוצאת לנסיעה ארוכה ברכבת . לא ברור לאן בדיוק,  אך בתחנה האחרונה מתחוור לנו שהיא חוזרת לעירה הקטנה שלה, באוקראינה, שנקראת גם רוסיה הקטנה. ברטה חושבת שזה רק ביקור בבית הוריה. אך המציאות תופחת על פניה כשהיא מבינה שחזרה לתמיד. השבר שלה גדול. היא חריגה במקום מכל בחינה. השמלות המפוארות שלה הן ניגוד משווע ללבוש שהנשים ובנות גילה לובשות בעיירה, היא משכילה מהן.קוראת ספרים. דוברת צרפתית. הקנאה, הליחשושים וחיי היום יום מאלצים אותה לשאת בנטל המשפחתי, בחנות המכולת של הוריה ולהסתגל למציאות,ומהר. לאורך כל הספר אנחנו רואים איך ברטה לא רוצה שישפטו אותה  על פי המקום שנולדה בו או עפי המשפחה ממנה באה.

קרן האור בחייה מפציעה כשהיא מכירה את הרשל, שיהפוך בעתיד לבעלה. אך פעילותו החשאית של הרשל בבונד, הליגה לעבודה היהודית, הכוללת הברחת נשק לשטעטל כדי להגן עליהם מפני הפוגרומים שסוחפים את בני הכפרים הרוסיים,  מאיימת על החיים שבנו ועל ההבנה בנישואיהם. למרבה המזל (אולי לרוע המזל) ברטה לומדת קצת ענווה, אבל רק אחרי שהיא משלמת מחיר כבד על החלטה שגויה שהיא מקבלת. מרגע זה ואילך היא עוברת שינוי ענק בהתנהלותה, ולומדת כל יום מחדש איך לשרוד. לומדת מה המשמעות של אהבה ללא תנאים, קבלה ללא תנאים,  ומפסיקה להכחיש ולהתכחש מאיפה וממי היא באה.

ברטה אלשונסקי היא לא בעלת אופי שקל לאהוב . אבל אהבתי אותה ואת הסיפור שלה.

יש לה רעיונות משלה על החיים והיא לעולם לא נסוגה ממה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה לחיות למרות העובדה כי רבות מבחירותיה אינן מגובות על ידי האחרים או השכל הישר. ברטה צומחת מתוך קשיים, אבל היא עושה זאת בצורה הנכונה למי שהיא..

אי אפשר שלא להתאהב בה וללוות אותה במסע שהיא עוברת, גדלה ומתבגרת.

שרמן שאבה אותי לתוך הסיפור, ושבתה את לבי גם בתיאורים הרומנטים, וגם בתיאורי האימה של הזמן. הפרעות, מלחמת העולם הראשונה, הקוזאקים ושאר הקבוצות שנלחמו אלה באלה ובאחרים חשפו אותי לתקופה שהיתה פחות מוכרת לי. אני לא יכולה להתכחש לעובדה שגמעתי את הספר כמו צמא למים.כל כך הרבה דברים בסיפור הזכירו לי את הסיפורים של אמי ז”ל על החיים בעיירה ממנה באה, וגרמו לי להרגיש כאילו היא כאן, יושבת לידי ומספרת…

ספר נפלא!