הפתק - זואי פולביג
תרגום: נעה בן פורת
הוצאה: דני ספרים
ינואר 2020 . 400 עמ' מודפסים
"הפתק" מבוסס על סיפור מחייה של
הסופרת, על פתק בודד שכותבת הדמות הראשית, מיה, שעובדת באתר אופנה גדול ומצליח,
כדי לתת ל"איש הרכבת ", הגבר המסתורי שבוקר אחד היא מבחינה בו על רציף
הרכבת. הוא נאה וגורם לליבה להלום. היא מקווה נואשות שהוא יהיה נוסע קבוע.
מיה מבלה שבועות בהתבוננות סמויה בו בזמן שהוא קורא ספר ברכבת ואפילו לא מבחין בה.
לא עובר זמן רב וכל מי שעובד איתה שותף לסיפורים שלה על "איש
הרכבת" החמקמק הזה ואי רצונה של מיה לדבר איתו מכיוון שזה יהרוס את האשליות
שלה לגביו. ברגע שמיה ראתה אותו היא פשוט ידעה שהוא האחד בשבילה, התאהבה בו ממבט
ראשון ובמשך שנה הופכת להיות אובססיבית לגביו. בסופו של דבר היא מקבלת אומץ לתת לו
פתק המבקש ממנו להיפגש איתה למשקה וכך מתחיל סיפור של דלתות מסתובבות, של
הזדמנויות מוחמצות ושל מציאת האושר במקומות הכי לא צפויים...ושם למעשה מתחיל
הסיפור הסבוך.
עבורי, הספר לא היה קל לקריאה.
הוא הרגיש חסר כיוון ומיקוד והעלילה
היתה מסורבלת(לקח בערך 200 עמודים עד שמשהו קורה סוף סוף.)
הסיפור מסופר בגוף שלישי ,בסגנון של דיווח ולא
תיאור. יש המון פיתולים ופרטים מיותרים. דפים על דפים על מה אנשים לובשים,
ההיסטוריה שלהם, תיאור מפורט של רהיטים ותפאורה וכל כך הרבה מידע לא חיוני
ותיאורים שאינם רלוונטיים, כשלמעשה לא קורה הרבה בעקבותיהם כך שנוצרים פערים בין
נקודות העלילה. מספר הדמויות בספר רב, ובנוסף הסיפור קופץ ממקום למקום כך
שהייתי צריכה לנחש איפה ומתי דברים קרו, או לחזור ולקרוא קטעים מחדש מכיוון
שלא הייתי בטוחה מי ומה הם. ההתקדמות היתה איטית ומתישה.
אני לא יכולה לספר כמה השתעממתי לשמוע על עיניה
של מיה עם הבזקי התפוזים, איך נינה לובשת חותלות ופרחים בשיער, על נמשים, על איך
בפארק היה "מרחב של עשב" וכמה נפלא טעמו של המקארון, ושימוש היתר בשם
הגיבורה מיה עשתה, מיה אמרה, מיה חשבה, פשוט הטריף אותי.
ציפיתי שזה יהיה סיפור אהבה מתוק ורומנטי קליל
וחביב אך הספר מדבר יותר על צמיחה ושינוי עבור שתי הדמויות הראשיות מאשר על
רומנטיקה ביניהם. רק בסוף מקבלים את הרומנטיקה וגם אז היא מופיעה במינון מינימלי.
אני תמיד מנסה להיות סופר כנה עם הביקורות שלי
ואני תמיד משתדלת ככל האפשר למצוא את הטוב במה שקראתי. אבל מודה שהיה לי קושי גדול
לסיים אותו.
הרעיון מאחורי הסיפור טוב ומבטיח ואם מוסיפים
את לונדון וסיפור אהבה אז...אבל בשורה האחרונה "הפתק" (מבחינתי)היה ספר
מאכזב.
לשיקולכם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה