יום שבת, 2 במאי 2020

מילים שנוגעות – שרי ג'יי ראיין

מילים שנוגעות – שרי ג'יי ראיין
תרגום: אוולין שור
הוצאה לאור: אדל - הוצאה לאור
אפריל 2018 .
עותק דיגיטלי Getbooks



















"מילים שנוגעות" הוא רומן שמשלב מציאות ובדיון. הסיפור נכתב כמחווה לסבתה של הסופרת, אך גם כזיכרון עבורה.


העלילה מסופרת בשני קווי עלילה מתחלפים. האחד מספר על חייה של סבתא אמיליה באמצעות יומן שהיא כתבה, החל מאותם ימים בהם נלקחה והועברה למחנה הריכוז טרייזנשטט, בשנת 1942. הקו השני בעלילה מספר על הקשר שלה אל נכדתה, אֶמָה, ועל חייה של אמה בהווה.

אֶמָה היל בת השלושים ואחת היא מעצבת גרפית, פרילנסרית, מנהלת זוגיות שאינה לרוחם של בני משפחתה, שלא מפסיקים להפציר בה להתנתק ממנה.

סבתא אמיליה, בת 92, מאושפזת בבית חולים, בעקבות ארוע מוחי קל, מבולבלת בעקבותיו היא שואלת על אדם בשם צ'רלי קריין. אף אחד לא יודע במי מדובר. היא מבקשת מנכדתה להביא לה את הספר המיוחד, שגם על קיומו הם לא יודעים דבר. אֶמָה מחפשת אחר הספר בבית סבתה, ומוצאת קופסת עץ קטנה מתחת למיטה, בתוכה, בין תמונות ישנות נמצא יומן בכריכת עור קשור בסרט. בבית החולים, סבתא מבקשת מאֶמָה להקריא לה מהיומן לא לפני שעליה להבטיח לשמור בסוד את מה שתקרא.

עד מציאת היומן כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה של סבתא, רק שהיא שרדה את השואה. אֶמָה לומדת מהיומן דברים שמעולם לא ידעה על סבתה, שמעולם לא סיפרה למשפחתה. הקריאה ביומן לוקחת את הקוראים ואת אֶמָה לשנת 1942 ובעקבותיו מתחיל להתגלות סיפור חייה הפתלתל של סבתה ועולות תהיות לגבי מיהו צ'רלי בפועל.

אמיליה מתוארת כדמות חזקה. היא ניצולה שחיה בתנאים שאף אדם על פני האדמה לא היה צריך לעבור אי פעם, ולמרות מה שעבר עליה, היא הצליחה לבנות לעצמה חיים חדשים תוך הדחקת הזכרונות הרעים.
סיפור האהבה האסור שלה בא להראות שללב דרכים משלו ושהאהבה חזקה יותר משנאה, ולא משנה  דת, גזע, או צבע העור שלך. לא הייתי צריכה את הספר הזה כדי לדעת שהיו גם אנשים מדהימים בין חיות הטרף הנאציות.

לעומת זאת, מערכת היחסים של אֶמָה עם מייק, היתה רעועה ולא מכבדת כדי שתימשך 6 שנים מיותרות, ושמחתי שבסופו של דבר אֶמָה קבלה אומץ להיפרד ממנו וללכת בדרך חדשה, בה תמצא זוגיות שיש בה אהבת אמת.

האם קראתם פעם ספר שפחדתם לקרוא כי ידעתם שהוא עשוי לגרום לכם כאב?

הספר הזה חיכה הרבה זמן על המדף. חששתי מאד לקרוא אותו בגלל ההקשר לשואה. חששתי שיהיה קשה לשמוע את הסיפור של סבתא אמיליה, אך החלטתי  שחובה לשמוע אותו.


"מילים שנוגעות" הוא רומן על אובדן ותקווה, שמספר סיפור בתוך סיפור על שלושה דורות של נשים שמבקש להעביר מסר שגם בתקופה של חושך גדול, אהבה ודאגה לזולת תמיד יהיו קיימים.

ציפיתי לקרוא את הספר, אך כגודל הציפיה כך גודל האכזבה.
הכריכה יפה ומושכת, אך כמה חבל שסגנון הכתיבה היה הרבה פחות.

הרעיון שעומד מאחורי סיפור השואה של סבתא אמיליה נראה מעניין אך הכתיבה לא היתה מעוררת השראה, והסיפור הכיל אי דיוקים היסטוריים שהפך אותו ללא אמין. אך מאחר והסופרת טוענת שהוא מבוסס על מה שעבר על סבתה, לא אשפוט.  

עבורי, שום דבר בספר לא היה מרגש. סגנון הכתיבה היה רדוד, שטחי, והפריע לי שכרכו שואה עם רומן רומנטי. הרגשתי שהספר היה יכול להיות הרבה יותר עוצמתי ובעל עומק ממה שהוא. התיאור של מחנה הריכוז היה סביר אבל קשה לי להאמין שמי ששרד את המחנות יאשר את סיפור האהבה בין אמיליה לצ'ארלי כסיפור מתקבל על הדעת.

חיי האהבה של הנכדה והרומנטיקה בינה ובין ג'קסון לא היו יותר מאשר קלישאה. די הרגיש כמו אופרת סבון.

עם כל כך הרבה ספרים מדהימים על תקופת השואה הייתי אומרת שעל הספר הזה אפשר לוותר. 
עבור המעריצים הרבים שאהבו את הספר, אני מצטערת על הביקורת שלי. הוא בסדר כסיפור אהבה, בהחלט לא כספר על השואה. 


לשיקולכם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה