שחפים בסופה -אינר קאורסון
תרגום מאיסלנדית: משה ארלנדור
עורך תרגום:
שירלי לוי
עורך לשון:
רימונה די-נור
מעצבת כריכה:
צופיה הרבנד
הוצאת לסה
ינואר,2021 . 170 עמודים
ניופאונדלנד הוא אי גדול האמריקה הצפונית, השייך לקנדה ויש לו היסטוריה מעניינת. האי התגלה על ידי האירופאים כבר במאה ה -15, הוא השתמר כאילו הזמן עצר בו מלכת, ובשנת 1978 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. שדות הדיג
של ניופאונדלנד הם מקור הכנסה חשוב, והים והרוח הקרה מכים בסלעים ובאי במשך כל
השנים.
אינר קאורסון לוקח אותנו בספרו "שחפים
בסערה" לארוע שהתרחש בשנת 1959, כאשר סערה במימדים עצומים פגעה והעמידה כמה כמרות איסלנדיות
וספינות דיג אחרות בסכנה גדולה, והוא מתאר את הצוות שמוצא עצמו נאבק בסערה האיומה
שלכדה את הכמרת "השחף", בקרח.
זהו סיפור של ים, של גברים בודדים הנלחמים נגד
טבע פראי, באמצע החורף. סיפור שעלילתו מבוססת על ארוע אמיתי אך שזור בדמויות
בדיוניות .
"לשבר קרח מעל גבי ספינה יכול להצטייר
במבט ראשון כמשימה בלתי אפשרית: הקרח אמנם נראה כזכוכית, אך הוא קשה כיהלום, ועל
הספינה שלנו הגיעו הדברים לידי כך שהוא אינו כמו זגוגית דקה שילד יכול לנפץ ביידוי
אבן, אלא דומה לפסל בדולח ענקי[...] הכבלים והחבלים שבדרך כלל אינם עבים יותר
מאצבעו של ספן חסון, הם כעת בקוטר של צינור ביוב..."
בחודש פברואר, ספינת הדיג "השחף" יוצאת
מרייקיאויק שבאיסלנד להפלגה ארוכה כדי לדוג דגי ורדון בשדות הדייג העשירים מדרום
לגרינלנד בצד המערבי של ניופאונדלנד.
הצוות ממלא את תאי האיכסון בדגים ובקרח תוך זמן קצר
ופונה לחזור לאיסלנד, אך מזג האוויר משתנה וכמרת "השחף" נאלצת להילחם בים הקפוא, בגלים העצומים שגובהם כשמונה
עשרה מ', ובקרח הכבד שמתחיל להצטבר על מבנה הספינה, ומאיים להטביע אותה. שלושים
ושניים אנשי הצוות עומדים בפני משימה קשה ביותר. עליהם לשמור על "השחף"
יציבה, מאוזנת ולהפחית את משקלו של הקרח המכביד על משקל הכמרת הכבד ממילא בגלל כמות
הדגים שבבטן הספינה, והכי חשוב להצליח להביאה חזרה הבייתה.
איך לעשות את זה כאשר הספינה שוקעת עמוק יותר
ויותר במים בגלל קרח הכבד שמצטבר עליה, והרוח החזקה שלא פוסקת לרגע ומטלטלת את
הספינה מצד לצד?
אנשי הצוות המותש מתחילים במאבק דרמטי על החיים, אין להם ברירה אלא לסמוך על עצמם מאחר ובשל תנאי מזג האוויר הגרועים, אף ספינה אינה יכולה להתקרב אליהם ולהגיש להם עזרה.
אין בסיפור דמות מרכזית אחת, אם כי המחבר מקדיש
מעט יותר תשומת לב לרב המלחים המנוסה וללאורוס, איש הצוות הצעיר ביותר על הספינה. לאורוס נלהב ומלא ציפיות, ולא מתחשב בתחושותיה
הרעות של אמו שליבה מנבא לה רעות ומתנגדת ליציאתו. עבורו מסע הדיג על "השחף" היה אמור להיות
הרפתקאה נהדרת, אך גם דרך להרוויח הכנסה מהירה.
האם השחף וצוותה יצליחו לצאת מהארוע בחיים?
כמובן שלא אגלה לכם ...
איינר קאורסון לוקח אותנו היישר לים חסר המנוחה,
וגורם לקורא להרגיש באמצעות תיאוריו את טיפות המים הקפואות
על העור, לשמוע את קולות השחפים, לקחת חלק במאבק ההישרדות.
אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה, את העובדה שלמרות
שאין דיאלוגים ישירים העלילה כובשת באוטנטיות שלה, בתחושת החרדה המועברת לגבי גורל
הצוות. הספר נקרא בנשימה עצורה, בגלל החשש, הכפור המשתק, שאפילו ארוחה חמה לא
מפשירה אותו, הלחימה במהלך 22 שעות ביממה נגד איתני הטבע בתנאי אקלים לא אנושיים,
בחושך הן ביום והן בלילה(קוטב צפוני...).
"שחפים בסופה" הוא סיפור קצר, תמציתי
ועוצמתי, על אומץ, מסירות נפש, עבודת צוות, מלחמה על הישרדות, מאבק לחיים או למוות.
הכריכה הכהה, בצבעי כחול אפור וכחול כהה, מצליחה
להעביר את האווירה של הספר כולו.
"שחפים
בסופה" איינר
קאורסון:
https://lesabooks.com/product/stormfuglar/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה