המרחק בינך
לביני – סוזן ויגס
תרגום: ניצן
לפידות
הוצאת הכורסא, מודן
ינואר, 2021. 400 עמודים
הסקרנות
לדעת עוד על קהילת האמיש הובילה אותי אל הספר "המרחק בינך וביני" מאת
סוזן ויגס. העלילה מתארת את קיילב וריס, את המפגש ביניהם, את השינוי שהם עוברים ואת
ההחלטות שהם נאלצים לקבל בעל כורחם בגלל
אורח חייהם השונה.
קיילב סטולץ מבטיח לאחיו הגוסס לקחת תחת חסותו את
ילדיו האנה וג'ונה ולגדל אותם במידל גרוב,
פנסילבניה, כחלק מקהילת האמיש ועפ"י אמונותיה. שנים קודם לכן קיילב עזב את הקהילה,
במסגרת ה"רומספינגה", מין שנת
הכרות עם החיים מחוץ לקהילה, בסיומה חוזרים חזרה, עוברים הטבלה, נישאים וממשיכים
לחיות עפ"י חוקי האמיש. באותה שנה קיילב הבין שהחיים בקהילה מגבילים
ומוגבלים, והגרסה שלו ל"התפרעות" הייתה ללמוד בקולג '. לא היו לו
תוכניות לחזור למידל גרוב ולאביו המתעלל, אך הרצח האכזרי של אחיו ואשתו גורם לו להניח בצד את חלומותיו ולחזור אל החיים שברח מהם,
לא רק בגלל ההבטחה לאחיו הגוסס, אלא כדי למנוע מאביו להתעלל בשני הילדים הקטנים שללא
נוכחותו יישארו תחת חסותו.
קיילב
עובד קשה בחווה שלו ומקיים בנאמנות את הבטחתו לאחיו. הוא נהנה מהחיים עם האנה
וג'ונה ולעתים נדירות חושב על חייו מחוץ לקהילת האמיש. יחד עם זאת החזרה לקהילת
האמיש ולבית אביו מאלצת אותו להתמודד עם
סוגיות מהעבר הקשורות באביו המתעלל, ובצורך להסתגל לחוקים ולאורח החיים הנוקשה והמחמיר
של האמיש. ולמרות שהוא מודה שיש דברים טובים בחיי האמיש, הוא לא עוצם את עיניו מול
המגבלות של אורח החיים בקהילה.
כשג'ונה
בן ה-11 נפגע בתאונה קשה בחווה, הפציעה מחייבת
התערבות כירורגית במרכז טראומה גדול הרחק מהבית. קיילב מקבל החלטה להעביר את
אחיינו לבית חולים לצורך טיפול רפואי בניגוד לדעתו המחמירה של אביו ושל זקני הקהילה, החלטה שהיא בניגוד ישיר
לדרכים המסורתיות של קהילת האמיש. הוא עולה על מסוק פינוי עם ג'ונה שלוקח אותם
ליחידת המיון והטראומה בבית החולים, שם הוא פוגש את ד"ר ריס פאוול.
ד"ר ריס פאוול היא רופאה מתלמדת שנה רביעית, שבמשך
כל חייה הוריה תכננו והתוו עבורה את הדרך בה תלך, ועתידה ברור מאוד. כל צעד בחייה מכוון
ללמוד בבתי הספר הטובים ביותר, לקבל את הציונים הגבוהים ביותר, להכיר את האנשים
הנכונים ולהשיג את השיבוץ להתמחות הטוב ביותר. בשום שלב הוריה לא שאלו אותה מה היא
רוצה, ואף פעם היא לא הרגישה שהיא יכולה להגיד להם שמה שהם רוצים בשבילה זה לא מה
שהיא רוצה לעצמה.
היא חיה בצילם.
ריס היא
חלק מצוות חדר המיון שמעביר את ג'ונה לניתוח. באופן בלתי מוסבר היא מוצאת את עצמה נמשכת
אל ג'ונה שחייו השתנו באופן בלתי הפיך, ואל קיילב הגבר הנאה והמחוטב, האבוד והבודד
שהוא זר ויוצא דופן הן בלבושו והן בהתנהגותו בסביבה העירונית.
ככל שהם
מבלים יותר זמן ביחד, הם מבינים שיש להם הרבה במשותף. שניהם נאלצים לעשות בחירות
קשות כדי לאזן בין הרצונות שלהם לבין תחושת המחויבות למשפחה ולמסורת.
ריס
מבינה שהיא יכולה לחיות בקצב איטי ולהתמחות בתחום שהוא משמעותי יותר בעיניה. אך
יחד עם זאת היא יודעת עד כמה זה מנוגד למה שההורים רוצים בשבילה, ולראשונה היא
מתריסה נגדם. הוריה, רופאים מומחים ומצליחים, מקווים שיום אחד היא תצטרף למרפאה שלהם כאחת
מהצוות, ודוחפים אותה להתמחות בכירורגית ילדים. הפגישה של קיילב עם ריס, מחזירה אותו
לעולם של ה"אנגלים" כפי שאנשי האמיש קוראים לכל מי שאינו שייך לקהילתם, אך
גם פוקחת את עיניה של ריס. וכשהידידות החמה ביניהם מתפתחת למשהו עמוק יותר, ריס מטילה ספק בתוכניות
שהוריה עשו ועושים בחייה.
"המרחק
בינך לביני" מתאר מפגש בין שני עולמות שונים, אמונות שמטילים בהן ספק והחלטות
שמשנות חיים. גם ריס וגם קיילב עוברים מסע (בנפרד) כדי למצוא את עצמם ואת האמת הפנימית שלהם לא רק במובן הרומנטי.
הספר עוסק
במגוון נושאים ביניהם התעללות, והאופן בו אנשים מעוותים את חוקי הקהילה כדי להצדיק
את אכזריותם.
יש גם התמודדות
עם נושא כמו לכבד את רצונו של מי שמתנגד לקבל טיפול רפואי כשזה נוגד את אמונתו. אבל
זה לא סיפור על אמונות, במובן הדתי . זה יותר סיפור על החובה והמחויבות, על ההבטחות שניתנו
ועל תחושת האשמה כאשר ההבטחות מופרות. על התקוות, הציפיות והחלומות השונים של
ההורים וילדיהם.
סוזן
ויגס מדגישה את חשיבות האחריות כלפי המשפחה, המשמעות של חובה כלפי הקהילה, ושמירה
על מסורות.
היה
קשה לקרוא ולא להיות שיפוטי, ולאורך כל הספר הדהדו ברקע השאלות:
האם ריס וקיילב ישנו את מסלול חייהם?
האם ילדים צריכים לבטל את הרצונות שלהם וללכת בדרך שהוריהם הציבו להם ,או
בדרך שתביא להם אושר?
איפה עובר הגבול בין הרצון למימוש עצמי לבין החובה למשפחה?
כיצד להתייחס לדילמות רפואיות ומשפטיות, שעשויות להשפיע על התוצאה?
לספר הזה היה פוטנציאל להיות ספר מעולה , אבל
בעיני הוא לוקה בחסר. סוזן ויגס לקחה נושא קלישאתי, סיפור אהבה בין
"אנגלים" לבין האמיש, שהתחיל טוב, לקראת האמצע הלך לאיבוד וברבע האחרון מעט
השתפר. למרות שרציתי לדעת מה עלה בגורלן של הדמויות, פרקים רבים השאירו אותי תלויה באויר עם שאלות
ללא מענה או עם דמויות שנעלמו, כי הסופרת לא פתרה כמה מנקודות בעלילה שהוזכרו כבר
בתחילת הספר. הפרטים על קהילת האמיש, הרגישו מדי פעם מאולצים ואינפורמטיביים, הרבה
קטעים היו צפויים, הרבה קטעים היו מיותרים כי הם חזרו על עצמם, אך מה שגרם לי לקרוא את הספר עד סופו היו הדילמות שהועלו ושהיו
מציאותיות. בסיכומו של דבר כשסיימתי את
הקריאה הייתה לי תחושת הקלה שהספר נגמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה