לחיי הלבבות היפים (2) - אמה סקוט

 לחיי הלבבות היפים(2) - אמה סקוט

תרגום:עמית פרדס

הוצאת בוקטיק

ינואר 2021 . 371 עמודים

החלק הראשון של הדואט מסתיים בקרב בסוריה, בפציעה של קונור ווסטון מבלי לדעת האם שניהם שרדו, ועד כמה הפציעות שלהם היו קשות.

החלק השני של הדואט ממשיך לספר את סיפורם של השניים מנקודה זו ואילך, כאשר עננים כבדים מרחפים מעל חברות הנפש שלהם. שניהם שרדו את הקרב אבל במחיר כבד. ווסטון טרנר, קונור דרייק ואוטום קולדוול - מתמודדים עם בעיות קשות ורציניות, כי כל אחד מהם נפגע בעקבות  האהבה, המלחמה, החברות, הכבוד, האמון, והערך העצמי  שמכבידים על ליבם.

קונור סובל מפציעת יד ומפוסט טראומה, מאשים את עצמו בפציעה הקשה של ווסטון שהתגייס בעקבותיו לצבא, ושהמעשה הפזיז וחסר המחשבה שהוא עשה בשעת הקרב בסוריה שינה את חייהם באופן בלתי הפיך. ווסטון מתמודד עם השדים הישנים שרודפים אותו ומקשים עליו לעבד את האובדן שלו.

 

האם החברות שלהם תשרוד?

 

העלילה מסופרת משתי נקודות מבט ועוסקת בפחדים ובספיקות של הדמויות לגבי האהבה והכרת הערך העצמי שלהם. הקשר בין ווסטון לקונור נבדק כשהם מקריבים אחד בשביל השני עד שהם מאבדים את כל מה שהם אוהבים, כאשר לאוטום תפקיד חשוב, וכמי שמהווה תזכורת מתמדת לטעויות העבר והחמצת הזדמנויות.

 

"לחיי הלבבות היפים" הוא החלק השני בדואט "הלבבות היפים" והוא סוגר מעגל ואת כל הקצוות הפתוחים. בספר הזה אמה סקוט מתמקדת בסיפור של ווסטון ואוטום יותר מאשר במערכת היחסים של ווסטון וקונור. זהו סיפור על הזדמנות שנייה. על סליחה. על ריפוי. על אנשים שנולדו פעמיים. אלה שנלחמים, שרוצים לאהוב ולהיות נאהבים בתמורה. זה סיפור של תקווה, סיפור של כוח ושל פחד, טרגדיה וסליחה שמתגלים בכנות ומעומק הלב.

 

הספר היה מעורר השראה, וללא ספק העצים את החיבור שלי לדמויות. בזמן הקריאה יכולתי להרגיש את הדמויות כואבות, אבל יכולתי להרגיש אותן מחלימות. במיוחד ווסטון שחדר לתוך הלב. הוא ללא ספק, הדמות שהכי אהבתי. אהבתו ונאמנותו הם בלתי מוגבלים. השירה שלו, העלתה דמעות בעיני. האיש הזה הקריב את עצמו מבלי לחשוב על עצמו או על כך שמשהו  מגיע לו, בזכות.

קונור היה דמות  שהיה לי קשה מאד להבין ולהתחבר אליה. מרבית הספר כעסתי עליו. כעסתי על האנוכיות שלו, כעסתי על הנטישה שלו, כעסתי על הבוגדנות שלו, על העצלנות שלו, ועל הנצלנות שלו, גם אם לקראת סוף החלק השני נפתח פתח להבין אותו. למעשים שהוא עשה, לדברים שהוא אמר, לדרך שבה הוא הלך היו השלכות  בין אם הן טובות או רעות, שהשפיעו על שניהם, ושניהם בהחלט למדו את הלקח בדרך הקשה.

לעיתים האהבה מסובכת ולעיתים היא יכולה להיות פשוטה. רגע אחד אפשר לצוף על ענן  וברגע הבא לצנוח ולהתרסק על הקרקע. אבל אמה סקוט מוכיחה שתמיד שווה להילחם עליה.

הלקח העיקרי בסיפור מדבר על כך שהחיים אינם הוגנים והם עשויים לגזול מאיתנו את הדברים היקרים לנו ביותר. אבל החיים ממשיכים,  ועלינו לקבל החלטה ולבחור מי אנחנו רוצים להיות למרות הסערה שבתוכנו, למרות האובדן והייאוש. אמה סקוט מצליחה לתאר בסיפור מסע של גילוי עצמי וצמיחה, של חלומות מנופצים והבטחות שבורות, של התחלות חדשות והזדמנות שנייה. כי הכל קורה מסיבה מסוימת. הדברים הטובים והרעים. ורק בכוחנו לאפשר לתבוסות ולהפסדים לגרור אותנו לתחתית או לשאוב מהם כוח למען מטרות חדשות כדי להמשיך בדרך עד סופה בלי להתחרט ולברוח.

 

כי החיים הם עקומת למידה ארוכה ובלתי נגמרת.