יום ראשון, 11 באפריל 2021

עם הנהר הביתה – האנה ריצ'ל

עם הנהר הביתה – האנה ריצ'ל

תרגום: דורית בריל-פולק

הוצאת תכלת

פברואר 2021. 332 עמ












מרגו סורל לא רצתה לחזור הביתה. היא התנתקה ממשפחתה לפני כ- 8 שנים ומאז מעבירה את חייה הבוגרים בניסיון לא להסתכל לאחור, ולהשאיר את העבר בעבר. הודעת סמס שהיא מקבלת  מאחותה לוסי שכותבת "בבקשה, תבואי. אני זקוקה לך"  לא מאפשרת לה לסרב, ומאלצת אותה לחזור.  היא אוהבת את אחותה ולא רוצה לאכזב אותה, אבל חוששת מהמפגש המשפחתי שיאלץ אותה להתמודד עם אמה ועם הזכרונות שביקור כזה יעורר.

מרגו מגיעה להיות לצידם של לוסי וטום, בחתונה הפתאומית והבלתי צפויה, המאורגנת בחופזה.  למרות  הניכור מאמה קיט, המתח עם אביה, הצורך שלה לראות את אחותה הבכורה איב, היא  מגיעה מתוך תקווה שהשהות  הקצרה בבית, תעבור בשלום, ואז היא תשוב לחייה. אבל מה שקורה בפועל קשה יותר ממה שחשבה.


"זה משהו שלמדה לפני שנים - בדרך הקשה - והיא יודעת שלא תשכח לעולם: אפילו הפרי המתוק ביותר נושר לבסוף ונרקב באדמה. עמוק ככל שתקברי את הכאב - עצמותיו יתעוררו וירדפו אותך, כמו הריח המבחיל של התפוחים האלה, כמו הדי ליל הקיץ, כמו הנהר הזורם בנתיבו ללא רחם"(מתוך פתח דבר)

 

כאשר מרגו, לוסי ואחותם הבכורה, איב, מתאחדות מחדש בבית בו גדלו לצד הנהר, במקום שמחזיק זכרונות טובים וגם רעים, הסודות שהן שומרות אחת על השניה וגם מעצמם, מסרבים להישאר מוסתרים. לוסי מקווה שהחתונה תאחד את המשפחה מחדש, ובמהלך ההכנות לחתונה, כל אחות משחררת בהדרגה היבט נסתר בעברה. המרירות והכעס עדיין שם. כאב הלב והבלבול לא נעלמו עם השנים שחלפו, וטינה ארוכת שנים מאיימת לקרוע את המשפחה.

איש לא יכול היה לדמיין כיצד ההתכנסות הזו תשנה את כולם לתמיד. כאשר הסודות מתגלים הם נאלצים להתעמת עם הכאב שמלווה אותם שנים, והאשמות עולות. אף דמות  אינה טובה או רעה. הם, כמו כולנו, נאבקים עם חולשות אנושיות ורק אם יצליחו לחשוף את האמת אולי יוכלו להתגבר על השבר בחייהם.

הארוע מתברר בהדרגה, יחד עם הסיבה המחרידה שבגללה התרחש, והסודות המוחזקים על ידי חלק מבני המשפחה הם בהחלט טראומטיים, ומעלים רגשות פגועים ואי הבנות רבות.

האם המשפחה הזו תוכל להניח בצד את הטינות והמרירות שרודפות אותם?

האם החתונה של לוסי תהפוך למניע שיוביל לשינוי, קבלה והבנה בין בני משפחת סורל שהתקשו לראות את העבר עין בעין?

 

העלילה מתרחשת בכפר קטן בסומרסט, אנגליה, היא מורכבת  ולא צפויה, והפרקים מתחלפים בין העבר להווה. הסיפור מסופר משלש נקודות מבט שונות, והקורא עובר דרך ההווה, במהלך מספר ימים אינטנסיביים, אל העלילה המתארת לעומק את העבר, ומתחקה אחרי האירועים שהתרחשו בשנים 1986-7, 2005, 2009-10.

הדמויות עגולות, בכל אחת מהן יש משהו שלא אהבתי, בין אם זה מוסר המוטל בספק, נטייה לאנוכיות, או בורות בכל הנוגע להשפעה של המעשים שעשתה, אבל כל אחת מהן כל כך אמיתית והסיפור האישי שלהן, כחלק מהכלל, מוצג בצורה נהדרת.

העלילה, כולל כל עלילות המשנה, משתלבות ונפרמות לסיפור על חיים, על אובדן, חוסן, נחישות  וקבלה, שהם חלק מהדינמיקה הסבוכה הקיימת בין בני המשפחה.

 

"עם הנהר הביתה" הוא סיפור על שלוש אחיות, שונות אחת מהשניה, שגדלו באותה משפחה שלכאורה אינה נתנת לתיקון, כשלכל אחת מהן זכרונות שונים מאותו הבית, הורים שהתגרשו ואב שנישא בשנית. משפחה שבורה עם מערכת יחסים מתוחה, סודות כואבים ומשקלו הכבד של העבר. זהו סיפור על האומץ והאהבה שנדרשים כדי לתקן את ההרס שגרמו אירועי העבר.

תיאורי הטבע והסמליות של הנהר לאורך כל העלילה נפלאים.

"במשך שנים רבות מדי היה הנהר הזה מקום של כאב. אבל הוא גם מקום של שמחה. אולי המקום הזה - הנהר הדומם הזה - הוא כל הדברים יחד. ואולי אף לא אחד מהם.אולי הוא פשוט ישנו" (עמ' 328)

קריאה סוחפת, מרתקת, נוגעת ללב, שכתובה היטב, בשפה עשירה. רומן שעורר בי טווח של רגשות כשעברתי מכעס לייאוש ושברון לב לתקווה של ממש, רומן שבא להזכיר לנו שהחיים לא פשוטים, ושאפילו הבחירות הקטנות ביותר שאנחנו עושים, יכולות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

 

אהבתי מאוד. מומלץ.


2 תגובות: