האנשים מרציף 5 - קלייר פולי
תרגום: דורית בריל-פולק
הוצאה: כתר
ספטמבר 2022. 344 עמ
אׇיֹונָה איוֶ ורסֹון בת ה- 57, היא נערת זוהר ופעילה
פוליטית לשעבר, גדולה מהחיים, שעובדת כבעלת טור עצות במגזין נשים. היא גבוהה, בולטת, ובכלל לא מתנצלת. כל בקר היא
נוסעת ברכבת של 8:05 למשרדה, כשהיא
יושבת באותו קרון רכבת, רואה את אותם נוסעים, ומעבירה את זמן הנסיעה, שנמשכת שלושים
ושש דקות, תוך התבוננות בנוסעים סביבה, כשהכלבה שלה לולו לצדה.
איונה עובדת ככתבת במגזין הנשים במשך 30 השנים
האחרונות, ויש לה טור ייעוץ. היא נשואה לבת זוגה הוותיקה בי. בכל מה שנוגע לנסיעה
ברכבת יש לה מערכת של "כללים" עליהם היא מקפידה:
1.
אתה
צריך שתהיה לך עבודה כדי להגיע אליה
2. לעולם
אל תדבר עם זרים ברכבת (אם כי זה לא מונע ממנה לתת לחבריה הנוסעים שמות על סמך
התצפיות שלה על התנהגותם, "השוביניסט־המגונדר",
"הנחמד־עד־חשד").
3. אל תאכל אוכל חם
4.
לעולם
אל תוותר על מושב לאחר שתפסת אותו , אלא אם כן
(א) זה עבור אישה בהריון
(ב) זה למישהו זקן או חולה
(ג) כי איונה אומרת לך
5.
תמיד
להיות מוכנה לכל אירוע (מה שמסביר את התיק המצויד היטב שלה)
למרות שהיא נוסעת עם אותם אנשים כל יום, היא לא
יודעת עליהם דבר מלבד הכינויים שהיא עצמה נתנה להם. כולם קצת מפחדים ממנה ולפעמים קצת
מתעצבנים עליה עד ה"ארוע" שבגללו היא שוברת את כלל מס. 2.
כאשר אחד מהנוסעים הקבועים נחנק כמעט מעינב, לנגד עיניה, היא נאלצת לחרוג ממנהגה, והדבר הופך להיות הניצוץ שמאחד
את ששת הנוסעים וממנו מתחיל רצף אירועים שמוביל את קבוצת הנוסעים הקבועה הזו, להתיידד.
איונה, שנמצאת על סף פיטורים מעבודתה, מעוניינת
באינטראקציה המתהווה כדי לרכוש תובנות על חייהם ותחומי העניין של הצעירים בהווה מתוך
תקווה שזה יעזור לה לבצע שינויים בכל מה שקשור לעבודתה. פתאום היא וגם האחרים מבינים שהרושם הראשוני וההנחות
שהם הניחו לגבי האחרים, לא בהכרח נכונים. הופעה בולטת ומראה חיצוני בהחלט לא אומרים
שלמישהו אין לב חם. פתאום הם מבינים שלכל אחד יש את הסיפור שלו, לכולם יש סודות,
פחדים והתמודדויות. בהדרגה כל אחת מהדמויות חושפת משהו רגיש על עצמה, ואיונה מוצאת את עצמה עוזרת לדוד - עורך הדין, לסנג'אי
- אח במחלקה אונקולוגית, לאמי-שעובדת במשרד פרסום, למרתה-סטודנטית ולפירס- איש
העסקים השחצן, לנווט בסבך בעיותיהם, תוך התחשבות,
דאגה, טוב לב וחמלה אמיתית.
המחברת יוצרת קבוצה מגוונת של דמויות שכל אחד
מהם זקוק מאוד לאוזן ולכתף של חבר, והעלילה מסופרת מנקודות מבט שונות של הנוסעים
ברכבת, לא רק מהסיפורים האישיים שלהם אלא גם איך חייהם מצטלבים עם אלה של איונה,
ואלה מאפשרים לנו להכיר את הדמויות, את סיפורי הרקע שלהן ואת האתגרים העומדים
בפניהם. יחד עם הדמויות בעלילה, גם הקורא משנה את נקודת המבט שלו לגביהן.
איונה היא דמות מעניינת והמעקב אחרי חוויותיה הופך את הקריאה למעניינת.
כשאיונה לומדת להכיר כל נוסע, נוצרים קשרים ואנו רואים
כיצד אנשים זרים, בגילאים שונים, יכולים
לא רק להסתדר, אלא יכולים לעזור אחד לשני.
העלילה זורמת, מרגשת ומשעשעת הודות להומור בה
מתוארים הדברים. הדמויות אנושיות, לפעמים קצת
מוזרות עם חוסר הביטחון ולחצי היום-יום, אבל
כל אלה ועוד הופכים את "האנשים מרציף 5" לקריאה מחממת לב, שנוגעת בנושאים העוסקים באי שוויון חברתי, בגזענות, בסקסיזם, הומופוביה, בדידות, מערכות יחסים
פוגעניות, בריונות ברשת ומחלות נפשיות
ופיזיות, ניתנות לריפוי וכאלה שלא.
המסר של הספר עובר בבהירות -
בחיים, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל משהו חדש, אף פעם לא מאוחר מדי לתקן דברים, אף
פעם לא מאוחר מדי ללכת בעקבות החלומות. זה
בסדר לסמוך על אדם זר, זה בסדר למצוא את הביטחון העצמי שאבד, זה בסדר להילחם בכל
הקשיים שהחיים מזמנים לך.
האם הסיפור צפוי? כמובן.
האם זה הפריע לי? ממש לא.
ספר מהנה, מלא בתובנות.
מומלץ!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה