הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

תרגום: ניצה פלד

הוצאת ידיעות ספרים, סימנים

2011. 382  עמ' מודפסים

"הבת הסודית" הוא סיפור שמספר על הדרכים הבלתי צפויות שבהן הבחירות שלנו כמו גם המשפחות שלנו משפיעות על חיינו, ועל כוחה הבלתי יימחה של אהבה על כל צורותיה הרבות.

 

קוויטה וג'אסו חיים בכפר דאהאנו, בהודו,  בחברה שמעדיפה בנים ורואה בבנות נטל. הם עניים, שאינם יכולים להרשות לעצמם לגדל בת. ג'אסו מתפלל שקוויטה תלד לו בן שיעזור לו בשדות. אך לרוע מזלם, קוויטה  יולדת בת. היא קוראת לה אושה. מבועתת שבעלה ירצח את הבת, כפי שעשה לבתם הראשונה, קוויטה בוחרת להציל את חייה של בתה שזה עתה נולדה. היא ואחותה נוסעות בלב כבד למומביי ומביאות את התינוקת לבית יתומים. כל מה שקוויטה יכולה להוריש לבתה הוא צמיד כסף קטן.  בשובן לכפר היא מספרת לג'אסו שהתינוקת מתה בלילה. זו החלטה שתרדוף את קוויטה עד סוף חייה.

בצדו השני של כדור הארץ, מופרדים על ידי אוקיינוסים, אלפי קילומטרים, ויקום שלם של הבדלים תרבותיים, סומר וקרישנאן, שנקרא עכשיו קריס,הם  זוג רופאים נשואים מקליפורניה. אחרי סדרה של הפלות, סומר מגלה שהיא עקרה, ולמרות הישגיה הרבים האחרים, היא מרגישה לא מסופקת. באי רצון, וכהוקרה למוצאו האתני של קרישנאן ולמשפחתו, הם מחליטים לאמץ ילד הודי מבית יתומים במומביי,  ובוחרים את אושה.

קוויטה מתאבלת על בתה הסודית גם בזמן שגידלה את הבן המיוחל שנולד, ותוך כדי לומדת לקבל את בעלה כפי שהוא. התינוקת, שנקראת עכשיו אַשָּׁהּ, גדלה בתנאים נוחים, מוקפת בדאגת הוריה ובחברים, והפכה להיות עיתונאית מבטיחה. היא זוכה במילגה מיוחדת ובוחרת להתמחות בעיתון מרכזי בהודו. סומר חוששת מנסיעתה, אך אַשָּׁהּ נוסעת לארץ הולדתה ומתגוררת עם משפחת אביה. היא מחפשת את הוריה הביולוגיים מתוך תקווה לקבל תשובות לשאלות שיש לה.

האם אַשָּׁהּ תמצא את הוריה הביולוגיים או שכל חייה יעברו מבלי להיפגש?

האם היא תעזוב את הודו עם תשובות ואם כן, האם הן יהיו התשובות שהיא רוצה?

 

אַשָּׁהּ היא זו הקושרת את גורלן של שתי הנשים, ושתי המשפחות, והעלילה  עוקבת אחר הפיתולים בחייהן של דמויות אלו, ובו זמנית שופכת אור על המורכבות של חיי המשפחה המאמצת, ועל הניגוד החד בין העוני והעושר ותנאי החיים הקשים והמנהגים האכזריים של הודים רבים.

העלילה מסופרת לסירוגין בעיקר מנקודת המבט של אַשָּׁהּ, סומר וקוויטה, לאורך תקופה של למעלה מעשרים שנה. כל הדמויות פגומות אך הן עוברות תהליך של צמיחה. כל דמות מציגה את נקודת המבט שלה.

אַשָּׁהּ, שאומצה, נאבקת על זהותה. היא אוהבת את הוריה המאמצים, אבל סקרנית לגבי הוריה הביולוגיים. סומר, רוצה להיות האם המושלמת וחוששת מעצמאות בתה, מה שמקשה על נישואיה, וקוויטה הענייה נאבקת כדי לחלץ את משפחתה מהעוני, וסיפורה מאיר את תנאי העוני של הודו וכיצד הם משפיעים על הבחירות בחיים. בין הצבעים העזים של הסארי, האוכל, המוזיקה והריקוד המסורתיים, החברה ההודית, הלך הרוח, הרואה בבנות נטל, הוצגה היטב. הודו לא זכתה לפאר ולא ללעג יתר על המידה. למעשה, הסופרת ציירה תמונה ריאלית של הודו והחיים מלאי הסתירות שבה, מבלי להיות שיפוטית.

הקורא חווה את התחושות והמחשבות, את ההתפתחות והשינויים של חמשת האנשים וסביבתם. כולם קשורים זה לזה, גם אם חלק מהם לא מכירים אחד את השני באופן אישי.

 

"הבת הסודית" הוא רומן מרגש שכולו מידע תרבותי. נהניתי לחזור אל הודו, אל הצדדים השליליים והחיוביים שבה. בעזרת הדמויות שבספר הסופרת הצליחה לדון בנושאים העוסקים בעוני, זהות, אמהות, מסורת, אהבה, יחסים זוגיים, אובדן, תקווה, משפחה ואימוץ. התיאורים של התרבויות והמסורות השונות טובים ומפורטים, והודו על צבעיה וצליליה תוארו בבהירות רבה. הסופרת גם הצליחה לעבד את הנושא הרגיש של "אימוץ", על כל המשתמע ממנו.

ספר מאוד יפה, נוגע ללב  ומומלץ שמאוד נהניתי לקרוא!

 

רכבת היתומים – כריסטינה בייקר קליין

רכבת היתומים – כריסטינה בייקר קליין

מאנגלית: שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

נובמבר 2015 . 303 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

רכבות היתומים הייתה תוכנית סיוע ממשלתית מוסדרת שפעלה בין השנים 1854 ל-1929.

יותר מ-200,000 ילדים חסרי בית, יתומים או נטושים נשלחו לאזורים הכפריים של המערב התיכון, רוב הילדים היו אירים וקתולים שהתייתמו והועברו לכאורה לאימוץ. הם נשלחו כדי למצוא בתים אוהבים ותחושת ביטחון, אבל המציאות היתה אחרת לגמרי ולמעשה הם הפכו לעובדים, שהוכרחו לעבוד עבודת פרך בתת תנאים בחוות ובבתים של אנשים שרצו עובד ולא ילד. מיעוט זכה להגיע למשפחה איכפתית ואוהבת.

זו עובדה בהיסטוריה של אמריקה שלא ידעתי עליה.

הסיפור מסופר דרך עיניה הבוגרות של  ויויאן, שם שניתן לה על ידי משפחתה המאמצת. אנו למדים על חייה הקשים כאשר היא מספרת עליהם לנערת האומנה, מולי, ששובצה לעבודה קהילתית עקב עבירה קלה. כשמולי וויויאן ממיינות חיים שלמים של חפצים, שני הסיפורים שלהן מתעוררים לחיים ומולי מסוגלת לראות את קווי הדמיון בין חייה שלה לבין חייה הקודמים של ויויאן.

 

ויויאן היא ניב, מהגרת אירית יתומה בת תשע. היא מוצאת את עצמה על אחת מרכבות היתומים. הספר מספר את סיפור חייה, כשהיא מועברת ממשפחה אחת לאחרת במינסוטה.

בהווה, בשנת 2011 ,  וויויאן היא אישה בת 91 עם עליית גג מלאה בזיכרונות כואבים, הזקוקה למישהו שיעזור לה לארגן ולפנות אותה.

 

מולי היא נערת אומנה בת 17, נערה גותית, מתבגרת מתמרדת, שמחויבת בחמישים שעות שירות לקהילה

אמנם השירות הקהילתי הוא שמפגיש בין השתיים, אבל הפרויקט הבית ספרי הוא זה שבסופו של דבר חושף את הסיפור המלא של כל אחת מהן ומחזק את הקשר ביניהם.

 

הסיפור של מולי מתחיל ב-2011.

אביה נפטר, אמה מכורה לסמים, והיא מעבירה את השנים בבתי אומנה ובאינספור בתי ספר שבהם היא אף פעם לא משתלבת. היא פיתחה מראה גותי קשוח כדי לשרוד. מולי יודעת שמשפחתה הנוכחית שומרת עליה רק ​​תמורת הכסף הנוסף שהם מקבלים. היא מורדת ללא הרף באמצעות התדמית שלה, הגישה שלה ולבסוף, על ידי גניבת ספר מהספרייה המקומית. כשהיא נתפסת ניצבת בפניה בחירה בין שהיה בכלא או שירות לקהילה. מולי בוחרת ב-50 שעות עזרה לקהילה, פוגשת את ויויאן דרך החבר שלה ואימו, והחברות המאוד לא סבירה בין הנערה בת ה- 17 לאישה בת ה-91 באה בעקבותיה. מולי מגלה, שלה ולוויויאן יש יותר במשותף ממה שהיא חשבה אי פעם ושתיהן מספקות אחת לשניה קשר מאד מיוחד.

 

מולי מקבלת משימה בבית הספר ובוחרת לספר את סיפורה של וויויאן, וכשהן ממיינות את הקופסאות בעליית הגג, היא מקליטה את ויויאן. פריטים שונים מסמנים אנשים ואירועים מסוימים בחייה הארוכים והמעניינים של ויויאן שסיפורה מתחיל בשנת 1927 כשהיא בת 7, בזמן שחייתה באירלנד עם משפחתה, ההגירה לניו יורק, שם הם מבינים שניו יורק היא לא סיר הזהב שציפו לו, והמשפחה נאבקת לשרוד. השריפה בה וויויאן מאבדת את המשפחה שהיא אוהבת. איך היא נלקחת לבית יתומים של האגודה לסיוע לילדים, ועד מהרה מוצאת את עצמה על רכבת יתומים שמעבירה אותה ויתומים אחרים למינסוטה, שם "הורים" פוטנציאליים יבחרו "לאמץ" ילד. לאורך הרומן, אנו רואים כמה ויויאן סבלה ומה עבר עליה, איך היא נלקחה כעובדת ופועלת מבלי שניתן לה הטיפול הראוי שילד צריך לקבל, וכשחושבים על העובדה שהיא רק בת 9 נשבר הלב. אחרי שני אימוצים לא מוצלחים, מזלה של ויויאן משתנה, היא נאספת למשפחה שמאפשרת לה סוף סוף חיים מאושרים. אבל, החיים עדיין לא מחייכים אליה.

 

הרגשתי רע עבור מולי, לא רק בגלל מצבה בבית משפחת האומנה בו היא גרה, או הרוע שמפגינה כלפיה האם המאמצת, אלא בגלל איך שראו אותה. הרקע האינדיאני המעורב שלה לא נדון בפירוט, אבל ברור שזה היה חלק ממנה. לא היה לה על מי לסמוך מלבד אביה כדי להבין את הצד הילידי שלה, וברור שזה השפיע לרעה כאשר הוא מת והשאיר אותה עם אמה בלבד.

 

ככל שסיפורה של ויויאן נחשף, מערכת היחסים בין השתיים מתחזקת . שתיהן נאלצו להתמודד עם היותן בלתי רצויות רוב הזמן. שתיהן סבלו מכשלון המערכת. ויויאן סבלה מהרעבה, ממגורים ללא תנאים בסיסיים, וכמוה גם מולי סבלה מהטרדה מצד ההורים המאמצים, רוע ואכזריות לשמה, אך בכל מקום יש גם מי שליבו יצא אליהן. ייחלתי לכך שויויאן תגיע סוף סוף לידיה של משפחה אוהבת, שהיא תוכל לישון בלי לפחד מי צופה בה, לאכול בלי הגבלה ולחיות בחופשיות ובלי דאגות.

 

קליין אורגת את שני הסיפורים בצורה יפה, והופכת את הסיפור לרומן רב עוצמה המתאר טלטלות וחוסן, חברות בלתי צפויה ומעוררת השראה ומספר על הסודות שאנו נושאים. אהבתי את הקול של ויויאן, את האומץ שלה והדרך בה נגעה בחייה של מולי ואיך סיפורה היווה מודל לחיקוי עבור מולי.

 

 

לקראת הסוף נראה היה שהרבה דברים קורים בפרק זמן קצר, והתחושה היתה שהסופרת דחסה פרטים וארועים כדי לקשור קצוות רופפים.

 

אבל בשורה התחתונה מאוד נהניתי מהספר.

הוא מתאר את החיים הקשים של היתומים בעבר, אבל הוא עושה הקבלה יפה לאופן שבו אלה שנקלעים למערכת היום נמצאים באותו סיכון וסובלים מאותו הדבר. דעות קדומות והתעללות, ההעברות ממקום למקום, ניצולם ככוח עבודה או ניצול כספי המערכת.

זה אחד מאותם סיפורים מדהימים השוזרים פרטים היסטוריים בתוך מציאות עכשווית ומלמדים את הקורא על ארועים מזעזעים מהעבר. אהבתי את המסע ששתיהן עוברות וגם  את שיעור ההיסטוריה. נהניתי לראות אותן יוצרות קשר ומעשירות אחת את חייה של השניה. מולי יכולה להיות עצבנית ולא בוגרת, לא מסוגלת לשלוט במילים שלה או לציית לכללים ולקבל משמעת, אבל יש לה גם את האומץ לעמוד על שלה ולסרב להקריב את אמונותיה. באותה מידה, השפעתה של מולי על ויויאן היא גם עמוקה, שכן הקשישה מוצאת שכל עולמה פתוח לאפשרויות חדשות לעתיד, מה שמוכיח שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד משהו חדש או לנסות דברים חדשים, ולעולם לא לוותר, אלא תמיד לְקַווֹת.

 

 

ספר מרגש. נוגע ללב.

 

ממליצה בחום!

 

שבע האחיות - לוסינדה ריילי

שבע האחיות - לוסינדה ריילי

תרגום:דפנה לוי

הוצאת מודן

מאי 2019

נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק

 

הסיפור המתרחש בהווה בשנת 2007,  מספר על מאיה ד'אפליה וחמש אחיותיה שאומצו  כתינוקות, מתאספות בבית ילדותן, "אטלנטיס", טירה נהדרת ומבודדת הממוקמת על גדות אגם ז'נבה, לאחר שאביהן האהוב, המיליארדר החמקמק שהן מכנות "פא סולט", נפטר. לאחר שכולן מגיעות מכל קצווי תבל, הן מתכנסות יחד עם עורך הדין של אביהן,  וכל אחת מהבנות מקבלת מכתב חתום עם רמז לזהותה האמיתית, במידה ותרצה לגלות את סיפור לידתה והסיבה לאימוצה.

הספר הזה, הוא הראשון בסידרת הספרים שנקראת "שבע האחיות", והוא מספר על מאיה, והמסע שלה לחיפוש אחר שורשיה, לאחר מות אביה המאמץ.

מאיה, מתורגמנית בעלת יופי נדיר, בעלת אופי שקט ונחבאת אל הכלים, היא האחות הבכורה שנשארה כל שנותיה לחיות בטירה בקירבת אביה. היא הראשונה שיוצאת לחקור את שורשיה. הרמז שקבלה במכתב לוקח אותה לאחוזה מתפוררת בריו דה ז'ניירו, ברזיל, כשהיא מצוידת באריח משולש עם כתובת דהויה ולא ברורה ושרשרת אבן ירח על צוארה. בריו, היא מתוודעת לחייה של אם סבתה, איזבלה בוניפאסיו, ומקבלת מכתבים ישנים באמצעותם היא מתחילה להרכיב את הסיפור של עברה. היא מגלה אהבה, ולומדת על אחת האגדות הגדולות ביותר של ברזיל.

 

שמונים שנה קודם לכן בשנת 1927, בבל אפוק של ריו בשנות העשרים של המאה העשרים, לאביה של איזבלה בוניפאסיו יש שאיפות עבור בתו. משאת נפשו היא שבל היפה שלו תינשא לבן אצולה. באותו זמן, האדריכל הייטור דה סילבה קוסטה, ידיד משפחה קרוב,  מתכנן תוכניות ליצירת פסל עצום, שייקרא ישו הגואל, ומתעתד ליסוע לפריז כדי למצוא את הפסל המתאים להשלמת חזונו. איזבלה -בל -  נלהבת וכמהה לראות את העולם , משכנעת את אביה לאפשר לה להתלוות אליו ואל משפחתו בנסיעה לאירופה, לפני שהיא נישאת. שם, בסטודיו של פול לנדובסקי ובבתי הקפה התוססים של מונמארט ומונפרנאס, היא פוגשת את הפסל הצעיר השאפתני לורן ברואי, ויודעת מיד שחייה לעולם לא יהיו שוב אותו דבר.

 

"שבע האחיות" הוא סיפור של אהבה ואובדן , בו לוסינדה ריילי שוזרת את הסיפור המודרני של מאיה עם הסיפור של סבתא רבא שלה, כשהיא  "מזפזפת" בין התקופות ובין עלילות המשנה, ומספרת את סיפורן על רקע התכנון ובניית פסלו הגדול של ישו הגואל, תחילה בחתיכות בפריס, ואחר כך העברתו לריו שם הוא הורכב חלק אחר חלק עד שהוצב בפסגת הקורקובדו.  הסופרת מתארת דמויות היסטוריות אמיתיות ואומנים ויצירותיהם, את עליית היטלר לשלטון, את התרסקות וול סטריט וכל מה שקרה בין לבין, לצד ההקבלות בין חייה הנוכחיים של מאיה לחייה הקודמים של בל, כשנושא האהבה והאובדן עובר על שתיהן, וככל שהסיפור מתקדם ומאיה מגלה את הסודות המשפחתיים ואת ההיסטוריה המשפחתית של לידתה, היא גם מבינה יותר על עצמה, ומודה שסודות לא יכולים להישמר לנצח, ושהיא לא צריכה לשלם על טעות אחת למשך שארית חייה.

 

אני כנראה בדעת מיעוט, אבל אני לא יכולה לומר שאהבתי את הספר הזה.  בעיני הוא היה בסדר, לא יותר.

הסיפור לא סחף אותי במיוחד, ולדעתי ניתן היה לקצר אותו. היו דפים ששום דבר לא קרה, והיו דפים שהסיפור התעכב על אותם דברים שוב ושוב. למרות כל הקלישאות של הילדה העשירה שנחנקת בסביבתה העשירה, הבעל המכוער והמאהב הצרפתי המהמם נהניתי לחזור אל ברזיל התוססת, לרחובות, לאנשים, לחופים, לפאבלות, כמו לפריס היפה של מונפארנס, בתי הקפה והאופנה, שתוארו בצורה חיה.

עם זאת אני יכולה לומר שיש בי מעט סקרנות לפענח את התעלומות שבספר:

*מי באמת היה פא סולט? (מותו היה די פתאומי ואופן מותו ואופן קבורתו די חשודים. אני מרגישה שיש לו ויהיה לו  תפקיד הרבה יותר משמעותי בחיי בנותיו מכפי שהוצגו בתחילת הספר הראשון.)

*מה הסיפור האמיתי שמסתתר מאחורי האימוץ ? איך יתכן שלגבר בודד ניתנת האפשרות לאמץ?

*מהיכן מגיעות האחיות האחרות ומה הסיפור של כל אחת מהן?

הסידרה נקראית  "שבע האחיות" אך  למעשה יש רק שש ...

ולאור השאלות הנ"ל שמשאירות  את הקוראים ללא מענה, עולה בי המחשבה שאולי למעשה הן משמשות כלי כדי לפתות את הקוראים לקרוא את הספרים העתידיים.

אני לא בטוחה שאמשיך לספר הבא. אבל למדתי שממש לא יהיה נכון לומר, לעולם לא.

לשיקולכם!

נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק .לטעימה מן הספר לחצו כאן:

שבע האחיות. פרק ראשון