סיפורה של לילי דה יונג – ג'נט בנטון

סיפורה של לילי דה יונג – ג'נט בנטון

תרגום: נעמי גליק-עוזרד

הוצאה: ספר לכל 

2018. 336 עמודים

הרומן מספר את סיפורה של לילי דה יונג, שנאלצת לחפש מחסה וסיוע במקום שנקרא מקלט פילדלפיה לנשים ותינוקות. זה מקום נורא במובנים רבים, אבל לנשים ולנערות במצבה של לילי זה מקום המפלט היותר טוב מבין מקומות המפלט האחרים.

"עידן הבושה שלי החל בצורה מפוארת" אומרת לילי, כשהיא מתארת ​​את מעשה האהבה הראשון והיחיד שלה, שתוצאותיו מאלצים אותה לברוח מהקהילה הקווקרית בה היא חיה, כדי להסתיר את הריונה. הפרידה מחיים מכובדים בקהילה, התחילה כבר כאשר אביה סרח, כשבחר להתחתן שבועות אחדים לאחר מות אמה, ובכך עבר על אחד החוקים הנוקשים של הקהילה, להקפיד על שנת אבל. הוא איבד את השייכות לקהילה ולילי פוטרה ממקום עבודתה כמורה, ומוצאת את עצמה ללא ביטחון משפחתי או קהילה תומכת, להם היא זקוקה כל כך במצבה.

 

העלילה מתרחשת בשנת 1883, לילי חיה כקווקרית בפאתי פילדלפיה והרקע הזה משרת היטב את הסיפור. חייה בקהילה יוצאת הדופן, ללא צנרת או תאורת גז, הם ניגוד לעובדה שלילי בת ה - 23 משכילה הרבה יותר מרבות מהנשים של זמנה. היא אינטליגנטית, בעלת חשיבה חופשית, ודרכה, הסופרת שואלת את השאלות הגדולות, המוסריות והתרבותיות.

לילי מרבה לספר על גורלן של הנשים הסובבות אותה, ומתארת ​​את הזוועות שמחכות לנשים חד הוריות. ברוב המקרים הן בהריון כי היו קורבנות של אונס, התעללות וניצול על ידי משפחה או מעבידים, ולעתים קורבנות של הבטחות שווא של אוהבים.

לנשים שמנהלות את המקלט אין תמיכה או הכרה מהמדינה.  יש להן כוונות טובות והן עושות הכל כדי להשאיר אותו פתוח, בעזרת התרומות שהן מקבלות ושלא מספיקות לכלום. אבל מטרתן היא להגן על הנשים במהלך ההריון, לסייע להן ללדת בביטחה, ולשכנע אותן לוותר על תינוקן, כי רק כך יש לנשים ולתינוק שנולד סיכוי לעתיד טוב יותר. אלא שבמקרים רבים אין די בכוונותיהם הטובות. נשים שבוחרות לשמור על ילדיהן, חייבות לעבוד כמיניקות ומשרתות, לטפל בתינוקות של נשים אחרות תוך כדי שליחת ילדיהן ל"חוות תינוקות". לא פעם, ילדים אלה מתים מהזנחה בזמן שאמהותיהם עובדות כדי לקנות חיים עצמאיים עבור שניהם.

 

סיפור המאבקים המייסרים של לילי דה יונג מובא בגוף ראשון כפי שנכתב על ידה בצורה של יומן שהיא כותבת כדי שילדתה תקרא בעתיד. היומן מחולק למחברות, ואלה מספקות התבוננות פנימית עמוקה, סדרה של החלטות וחשבון נפש רב ואת האהבה העמוקה לבתה. אנו רואים את הקונפליקט הפנימי שלה, כשהיא מנסה להצדיק את עזיבת התינוקת על פי מושגי המוסר שהחינוך כקווקרית הטמיע בה, אך מצד שני היא יודעת שחטא גדול יותר יהיה לוותר עליה, בפרט כשהיא אינה יכולה להבטיח שהילדה באמת תזכה לחיים בטוחים.

 

לילי מתארת תמונה ברורה של אמהות חד הורית בשנות השמונים של המאה ה-19, כשהיא מתעדת את הריונה ואת חודשי החיים הראשונים של בתה. את הדרישות המוטלות על הנשים בתקופתה, השיפוטיות והדעות הקדומות. עוני, חוסר בית, בתי יתומים, מצוקתן של אמהות לא נשואות ואפילו עיסוקן כמיניקות הם נושאים שנוגעים בהם כאן. אי אפשר שלא להרגיש את המסע הזה ממש עם לילי . הסופרת "מכריחה" את הקורא לעשות צעד אחר צעד לצד לילי כשהיא נלחמת בנחישות יוצאת דופן לגדל את הילדה שלה תחת המוסר הקשה של אותם ימים. היעדר החמלה האנושית, הגינוי שעוקב אחריה לכל מקום, המציאות הקשה מנשוא כשהיא מנסה לשרוד בלי כסף, בלי עבודה ומעט מאוד ידיים עוזרות. מחשבותיה ומצבי רוחה מתוארים בצורה מושלמת, והקורא מרגיש את הפחד שלה, צערה, בדידותה ורגעי השמחה המעטים. לדת יש מקום בסיפור, שכן לילי גדלה כקווקרית מאמינה, אבל לא בהיבט של הטפה מוסרית אלא ככלי להציג את אמונותיה של לילי וכיצד אמונותיה נבדקות ומוערכות מחדש בחיפוש אחר אמת.

 

לא אכתוב מעבר למה שכתבתי. כדי לדעת מה עוברת לילי ומה עולה בגורלה ובגורל בתה, תצטרכו לקרוא בעצמכם.

 

"סיפורה של לילי דה יונג" הוא ספר מרגש ונוגע ללב. הכתיבה נפלאה. הכאב והמאבק שאיתם מתמודדת לילי מוחשיים. המסע הקשה שלה רצוף אימה וייאוש, אך רוח הלחימה שלה מעולם לא אבדה. אי אפשר שלא להעריץ את החוזק של לילי, את הדחף שלה לשרוד ולהגן על פרי בטנה. 

מומלץ מאד.

 ***

כדאי לקרוא את "דבר המחברת" בסוף הספר, בו הסופרת מסבירה בפירוט מה הוביל אותה לכתיבת הספר, את המחקר שנעשה בנוגע למה שעברו אימהות לא נשואות בהריון, הסיכונים והאומללות שהן חוו, בתקופה של סוף המאה ה-19, אילו מקומות ברומן אמיתיים ועוד פרטים מעניינים. זה ללא ספק אוצר של מידע.

 

 

 

הדבר הנכון – גל ליבר

הדבר הנכון – גל ליבר

הוצאה: גל ליבר

אוגוסט 2024. 312 עמודים

"עומרי אורן הוא המנכ"ל החדש

ליבי שטרן לא ביקשה קידום כבר עשור 

הוא שאפתן ומכוון גבוה. 

היא רק רוצה לצאת בזמן לאסוף את הילדים מהגן.

היא מבריקה. הוא משתדל לעמוד בקצב.

הוא חושב שהיא חוצפנית. 

היא חושבת שהוא פוץ.

יחד, הם אמורים להוביל עסקת ענק מסובכת.

החיכוך הבלתי נמנע ביניהם מצית קונפליקטים שמערערים את שניהם, מציפים רגשות מפתיעים ומאלצים אותם לבחון מחדש לאן מועדות פניהם.

האם יצליחו לעשות את הדבר הנכון?

זהו סיפור על מפגש משנה חיים, על פנטזיה ומציאות, על ניהול סיכונים ועל אהבה". (מתוך התקציר)

 

 

אם אתם מחפשים את הספר הבא שלכם, אל תחפשו הרבה.

"הדבר הנכון" הוא קריאה מהנה , מרגשת ומעוררת הזדהות.

ביד עדינה, מדויקת ובכנות, גל ליבר  משרטטת את המציאות הסזיפית, היומיומית של ליבי בחיפוש אחר האיזון בין הורות, אימהות וקריירה.  הריצה המתישה והאינסופית אחרי מטלות היומיום, לצד הרצון להתפתח מקצועית. הלחץ במשרד, מערכות היחסים בין העובדים, יחסי עובד ומעביד, ומעל הכל הרצון להרגיש אישה נחשקת, רצויה, כמו שהיתה פעם, לפני שהקימה משפחה משלה, לפני ההנקות ואיסוף הפתיתים...

 

אהבתי את ליבי. את הרצון שלה להיות אם נוכחת, את הדרך שבה היא מנסה להתמודד עם הדרישות התובעניות של חייה כאם לשלושה ילדים קטנים, אישה עובדת ובת זוג שחוקה.  

אהבתי את התמיכה של חברותיה לעבודה. כל אשה צריכה לנוצ'קה אחת בחייה. 

אהבתי את עומרי, הגבר המרשים הזה בעל יכולת הכלה והקשבה, שהיה חד כסכין בעבודה חי למעשה חיי שיגרה בודדים למדי בביתו.  הוא חצוי בליבו בין זו שנישא לה לבין זו שהתאהב בה עד כלות.  כאב ללמוד את סיפור חייו, ולהבין מאין נובע הרצון שלו להיות אב נוכח יותר לילדיו, את האהבה שנפלה עליו כרעם ביום בהיר, את המלחמה שלו בעצמו, את המאבק לכבות את הרגשות והתשוקה האסורה. 

אהבתי את נועם (למרות שהיה שקוע ערב ערב במחשב). על התמיכה השקטה בליבי. על הדרך שהיה "מתיר את הקשרים" בהמולה הרגשית שהיתה מציפה אותה, משחרר אותה בחשיבה ההגיונית שלו מלחץ החששות והדאגות, שאיפשר לה לא אחת מרחב נשימה. על היותו אב פעיל בגידול ילדיו, כשנדרש.

האם נסיבות החיים ירחיקו אותם זה מזו?

האם האהבה תנצח? 

האם מי מהם יבגוד בערכי המוסר והמצפון שלהם?

מהו הדבר הנכון עבורם?

 

פחדתי להתאכזב מהכריכה היפה, ומהמילים המפתות בתקציר, שהובילו אותי לחשוב שמדובר ברומן רומנטי. להפתעתי הרבה מצאתי את עצמי קוראת ספר קסום שעלה על המצופה.  

ספר על החיים. 

על  עולמן של הנשים העובדות, האימהות. 

על עולמם של ליבי ועומרי שמתמלא בכמיהה עוצרת נשימה, מפתה בעוצמתה, על הנסיון לרסן אותה, על החרדה והחשש מאובדן שליטה, על כך שהיא מאיימת על הקיים. 

סיפור אנושי מטלטל, מאתגר, שנודד בין תל אביב ולונדון.

העלילה זורמת ומרתקת ומהמילה הראשונה ועד האחרונה לא הצלחתי לעצור. כשסיימתי, הספר ליווה אותי עוד כמה ימים אחר כך. אצלי לפחות, זה אחד מהסימנים המובהקים לספר טוב.

"הדבר הנכון" הוא ספר חם ומלא תובנות, כתוב נהדר ומסופר בהרבה הומור וכנות.

לפעמים עצוב, לפעמים מצחיק.

לרגע לא משעמם.

והאמת? 

רוצה עוד...

אני אהבתי. מאד 

קצוות שרופים – מיכל קרייטלר

קצוות שרופים – מיכל קרייטלר

הוצאת שתים

אפריל 2023. 207 עמודים.

 

16 שנים חלפו מאז שמישהו גנב לאתי בבית חולים את התינוקת שזה עתה ילדה.

אבל עכשיו, יום שני בצהריים, אתי ביום חופש מהמיספרה שבבעלותה, עושה ספונג'ה בביתה, כשהטלפון מצלצל.

על הקו: דגנית ממשטרת ישראל.

היא אומרת לאתי להגיע לתחנה בדחיפות.

זה בקשר לתלונה שהגישה לפני שש־עשרה שנים, על גניבת תינוקת.

מיה, נערה בת 16 הגיעה לתחנה ואומרת שהאשה שגידלה אותה באיטליה, התוודתה באוזניה ביום הולדתה ה-16 על כך שהיא חטפה אותה, ושבעצם היא לא אמה הביולוגית. הנערה בורחת מהבית בו גדלה, עולה לבדה על הטיסה הראשונה לישראל.

כדור השלג מתחיל להתגלגל וצובר תאוצה וכך גם המחשבות, הרגשות, הפחדים והחששות של אתי.

האם זאת באמת היא?

ואם היא חזרה – האם גם תישאר?

ומה היא תגיד לבתה אם היא תשאל אותה איך גנבו אותה?

"קצוות שרופים" הוא ספר סוחף המספר סיפור משפחתי מהחיים, כתוב בשפת דיבור עממית פשוטה, לא תמיד תקינה, אבל בה טמון קסמו של הסיפור, כי זה קולה של אתי.  הקול שלה כל כך טבעי, כל כך נכון עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא לא מתכוונת להקסים את הקורא, היא לא מחפשת להתחבב על הקורא אבל הסגנון החשוף והישיר של הדיבור שלה נכנס ללב ואי אפשר לעמוד בפניו.

אתי, אמא לשני בנים בגיל העשרה לא שוכחת לרגע את התינוקת שנחטפה ולא נותנת לאף אחד במשפחה לשכוח. אפילו חדר נשמר עבורה בבית, והתקווה שיום אחד הילדה תשוב לא עוזב אותה לרגע.  כולם חיים בצל אותו ארוע נוראי.  

אתי היא אמא בכל רמ"ח איבריה. היא אשה עצמאית, חזקה, שנונה, כנה, איכפתית, חמה, שמוצאת את חצי הכוס המלאה בכל דבר. היא מתחזקת גירושים ידידותיים והורות משותפת עם אבי בניה, שמתעלף בעת משבר. היא נלחמת כלביאה למען איחוד משפחתה ומתמודדת עם הבירוקרטיה הישראלית שמציבה קשיים, והממשלה האיטלקית שדורשת את החזרת הקטינה. היא מתמודדת עם פחדיה, שהתרבו עם כל שנה שחלפה וחרדה שמא האיחוד לא יצלח.

"קצוות שרופים" הוא סיפור מסע מטלטל על אימהות, הורות, המסופר ברגישות ובחוכמה עממית.

כתוב היטב, לפעמים מצחיק, לפעמים עמוק, לפעמים עדין, לפעמים קשה. 

מומלץ מאד♥ 

הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

תרגום: ניצה פלד

הוצאת ידיעות ספרים, סימנים

2011. 382  עמ' מודפסים

"הבת הסודית" הוא סיפור שמספר על הדרכים הבלתי צפויות שבהן הבחירות שלנו כמו גם המשפחות שלנו משפיעות על חיינו, ועל כוחה הבלתי יימחה של אהבה על כל צורותיה הרבות.

 

קוויטה וג'אסו חיים בכפר דאהאנו, בהודו,  בחברה שמעדיפה בנים ורואה בבנות נטל. הם עניים, שאינם יכולים להרשות לעצמם לגדל בת. ג'אסו מתפלל שקוויטה תלד לו בן שיעזור לו בשדות. אך לרוע מזלם, קוויטה  יולדת בת. היא קוראת לה אושה. מבועתת שבעלה ירצח את הבת, כפי שעשה לבתם הראשונה, קוויטה בוחרת להציל את חייה של בתה שזה עתה נולדה. היא ואחותה נוסעות בלב כבד למומביי ומביאות את התינוקת לבית יתומים. כל מה שקוויטה יכולה להוריש לבתה הוא צמיד כסף קטן.  בשובן לכפר היא מספרת לג'אסו שהתינוקת מתה בלילה. זו החלטה שתרדוף את קוויטה עד סוף חייה.

בצדו השני של כדור הארץ, מופרדים על ידי אוקיינוסים, אלפי קילומטרים, ויקום שלם של הבדלים תרבותיים, סומר וקרישנאן, שנקרא עכשיו קריס,הם  זוג רופאים נשואים מקליפורניה. אחרי סדרה של הפלות, סומר מגלה שהיא עקרה, ולמרות הישגיה הרבים האחרים, היא מרגישה לא מסופקת. באי רצון, וכהוקרה למוצאו האתני של קרישנאן ולמשפחתו, הם מחליטים לאמץ ילד הודי מבית יתומים במומביי,  ובוחרים את אושה.

קוויטה מתאבלת על בתה הסודית גם בזמן שגידלה את הבן המיוחל שנולד, ותוך כדי לומדת לקבל את בעלה כפי שהוא. התינוקת, שנקראת עכשיו אַשָּׁהּ, גדלה בתנאים נוחים, מוקפת בדאגת הוריה ובחברים, והפכה להיות עיתונאית מבטיחה. היא זוכה במילגה מיוחדת ובוחרת להתמחות בעיתון מרכזי בהודו. סומר חוששת מנסיעתה, אך אַשָּׁהּ נוסעת לארץ הולדתה ומתגוררת עם משפחת אביה. היא מחפשת את הוריה הביולוגיים מתוך תקווה לקבל תשובות לשאלות שיש לה.

האם אַשָּׁהּ תמצא את הוריה הביולוגיים או שכל חייה יעברו מבלי להיפגש?

האם היא תעזוב את הודו עם תשובות ואם כן, האם הן יהיו התשובות שהיא רוצה?

 

אַשָּׁהּ היא זו הקושרת את גורלן של שתי הנשים, ושתי המשפחות, והעלילה  עוקבת אחר הפיתולים בחייהן של דמויות אלו, ובו זמנית שופכת אור על המורכבות של חיי המשפחה המאמצת, ועל הניגוד החד בין העוני והעושר ותנאי החיים הקשים והמנהגים האכזריים של הודים רבים.

העלילה מסופרת לסירוגין בעיקר מנקודת המבט של אַשָּׁהּ, סומר וקוויטה, לאורך תקופה של למעלה מעשרים שנה. כל הדמויות פגומות אך הן עוברות תהליך של צמיחה. כל דמות מציגה את נקודת המבט שלה.

אַשָּׁהּ, שאומצה, נאבקת על זהותה. היא אוהבת את הוריה המאמצים, אבל סקרנית לגבי הוריה הביולוגיים. סומר, רוצה להיות האם המושלמת וחוששת מעצמאות בתה, מה שמקשה על נישואיה, וקוויטה הענייה נאבקת כדי לחלץ את משפחתה מהעוני, וסיפורה מאיר את תנאי העוני של הודו וכיצד הם משפיעים על הבחירות בחיים. בין הצבעים העזים של הסארי, האוכל, המוזיקה והריקוד המסורתיים, החברה ההודית, הלך הרוח, הרואה בבנות נטל, הוצגה היטב. הודו לא זכתה לפאר ולא ללעג יתר על המידה. למעשה, הסופרת ציירה תמונה ריאלית של הודו והחיים מלאי הסתירות שבה, מבלי להיות שיפוטית.

הקורא חווה את התחושות והמחשבות, את ההתפתחות והשינויים של חמשת האנשים וסביבתם. כולם קשורים זה לזה, גם אם חלק מהם לא מכירים אחד את השני באופן אישי.

 

"הבת הסודית" הוא רומן מרגש שכולו מידע תרבותי. נהניתי לחזור אל הודו, אל הצדדים השליליים והחיוביים שבה. בעזרת הדמויות שבספר הסופרת הצליחה לדון בנושאים העוסקים בעוני, זהות, אמהות, מסורת, אהבה, יחסים זוגיים, אובדן, תקווה, משפחה ואימוץ. התיאורים של התרבויות והמסורות השונות טובים ומפורטים, והודו על צבעיה וצליליה תוארו בבהירות רבה. הסופרת גם הצליחה לעבד את הנושא הרגיש של "אימוץ", על כל המשתמע ממנו.

ספר מאוד יפה, נוגע ללב  ומומלץ שמאוד נהניתי לקרוא!

 

הרגעים המתוקים – וירג'יני גרימאלדי

הרגעים המתוקים – וירג'יני גרימאלדי

תרגום: מיכל אילן

הוצאה:   כתר

נובמבר 2022 .295  עמ' מודפסים

וירג'יני גרימאלדי הצליחה לרגש אותי גם הפעם.

דרך ספרה החדש, אנו חיים את שני סיפורי החיים של אליז  ולילי. האמא ה"חדשה" והאמא ה"ישנה".

אנו חולקים איתן את הספקות , את הבדידות ואת החיים החדשים.

אליז כמעט בת 50 , גרושה מזה 12 שנים, ויש לה שני ילדים בוגרים, תומא ושרלין, שעזבו את הבית ופנו כל אחד לדרכו. שרלין חיה עם בן זוגה בלונדון, ותומא עבר ללמוד בפריז. אליז נשארת עם אדואר, הכלב של בנה. כל חייה סבבו סביב הילדים, ועכשיו, כשהם אינם לצדה, היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, ואיך למלא את החלל שנוצר. אליז מנסה לגלות מיהי עכשיו, כשהיא לבד, וכל זמנה בידיה.

 

לילי היא אם צעירה, בת 27, שילדה לפני הזמן פגה ומבלה את רוב זמנה בפגייה, דואגת וחוששת לחייה. לצידה הורים נוספים בפגייה עם תינוקותיהם. לילי כותבת יומן ובו היא מתארת את המחשבות, הרגשות, הפחדים, האהבה הגדולה, רגעי השמחה עם כל התקדמות במצבה של בכורתה הפגה. היא מספרת לה על בני המשפחה, על יחסיה עם בעלה, על יחסיה עם ההורים האחרים בפגיה, שותפיה לגורל,  ועל הצוות המטפל, עד שהשתיים משתחררות מבית החולים.

 

הרומן הוא קרוסלה של רגשות, בין אם את אמא טרייה, ובין אם ילדיך עפו מהקן.

הוא מדבר על אמהות, פחדים, שבריריות, האומץ להתמודד עם הבלתי צפוי.

העלילה מסופרת בפרקים  לסירוגין, פרק על לילי ופרק על לואיז.

ואם תקראו את הספר תגלו מה הקשר בין לילי ולואיז....

 

אין ספק, וירג'יני גרימאלדי יודעת לכתוב על רגשות בצורה מדויקת. כל פעם מחדש היא מצליחה לכתוב סיפורים על אנשים רגילים, ולהזכיר לנו שבסופו של דבר כולנו בוכים וסובלים ומרגישים את אותן תחושות כשאנחנו מתמודדים עם מצבים דומים. היא כותבת בגובה העיניים, מנחמת ונוגעת בנשמה והסיפור שלה שופך אור על אהבת אימהות, חמלה, משפחה וחברים והכל עטוף בהומור, ברגש, בדמעות.

אהבתי את הדמויות האנושיות, הנוגעות ללב ומצחיקות. הדיאלוגים היו הומוריסטיים אבל כל כך מציאותיים. צחקתי איתן, בכיתי איתן, והן ילוו אותי עוד הרבה זמן. וכשקראתי את התודות בסוף הספר הבנתי שרק אישה, אמא, שחוותה בעצמה את האירועים יכולה לתאר אותם בכזה דיוק, באהבה והומור.

 

ספר חם, מלא תובנות, נוגע ללב וכתוב נהדר.

לפעמים עצוב, לפעמים מצחיק.

לרגע לא משעמם.

 

רוצו לקרוא! אני ממליצה בחום!

 

הרומן הזה הוא גם מחווה יפה לצוות הרופאים והאחיות, שעושים הכל כדי לשמור על הפגים בחיים. לטוב ליבם, לאמפתיה שלהם, לנוכחותם השקטה והחשובה.

 

שיעורי שחייה – קלייר פולר

שיעורי שחייה – קלייר פולר

תרגום: ורד רוזן

הוצאת כתר

ינואר,2020. 307 עמ'

נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק

התקווה של גיל קולמן ובנותיו, נאן ופלורה, רודפת את המשפחה במשך כ- 12 שנים, מאז שאינגריד קולמן, אשתו של גיל והאמא של הבנות, יצאה לשחות לבד, ולא חזרה. 

גופתה מעולם לא נמצאה.

היעדרה של אינגריד והעובדה שלא ברור מה עלה בגורלה, מטריד את המשפחה. האם האישה שגיל רואה נעלמת מעבר לפינה, זו היא? האם יכול להיות שהטלפון שמצלצל באמצע הלילה מגיע מאמם שרוצה לחזור הביתה? האם היא טבעה בים?

פלורה מעולם לא האמינה שאמה מתה. היא הייתה רק בת 10 כשנעלמה. כשהיא מקבלת טלפון מאחותה הגדולה, נאן, המיידעת אותה על התאונה שאביהם עבר אחרי שחשב שהוא רואה את אינגריד, נאן חושבת שהוא סנילי, אבל פלורה מאמינה שהוא באמת ראה אותה והיא מבקשת להגיע אל האמת, אחת ולתמיד.

 

"שיעורי שחייה" הוא  רומן יפה, שקט, כזה שמעורר אי שקט. 

הסיפור מסופר לסירוגין בין לונדון של ימינו לזו של שנות השבעים, כשהנושא העיקרי דן בבחירות שאנשים בוחרים, וההשפעות שיש להן על עתידם ועל הדורות הבאים.

הסיפור מתחלף בין עבר להווה, כשההווה מסופר בגוף שלישי, מנקודת המבט של ​​פלורה, כשהיא ואחותה חוזרות הביתה להיות עם אביהן לאחר שעבר תאונה, ומצד שני, העבר, בגוף ראשון, באמצעות המכתבים שכתבה אינגריד לבעלה לפני שעזבה אותו, מכתבים שחושפים את העבר ואת מערכת היחסים שלהם. המכתבים הוסתרו בין דפי ספרים שונים בבית, וכל ספר שנבחר קשור לנושא הספציפי של המכתב, וכך הם הופכים להיות סיפור בתוך סיפור. ככל שהסיפור מתקדם, הסודות צצים מהדפים, ואי אפשר שלא לתהות מה  קרה שם באמת. האם גיל באמת ראה את אינגריד באותו היום,כ- 12 שנה אחרי שנעלמה? או שמא דמיונו של איש זקן מתעתע בו בנסיונו להחזיק את אינגריד בחיים?

המכתבים של אינגריד, אותם היא כתבה בשנת 1992 מתארים אישה צעירה שנקלעת לרומן עם הפרופסור הכריזמטי שלה, לפני שהרתה ונישאה לו. הם מבטאים את מחשבותיה העמוקות ביותר על נישואיה האומללים, האנוכיות של גיל  וריחוקו מהמשפחה כבעל וכאבא.  הם כתובים בסגנון  נפלא שמחבר את שני צירי הזמן יחד כדי להראות כיצד הזיכרון לא תמיד תואם את מה שבאמת היה במציאות.

קלייר פולר מתמודדת בסיפור עם מספר נושאים. אחד מהם רלוונטי לנשים, ולדרך בה נשים עדיין נתפסות על ידי החברה. נשים שנדרשות לקיים את המודל המשפחתי  של נשים ואמהות טובות, על חשבון קריירה או מימוש עצמי. היא מספקת חומר רב למחשבה על ידי הצבת שאלות כמו: מה קורה כשהולכים נגד הזרם? מה קורה כשאשה מבינה באיחור שאמהות היא לא בשבילה? מה הן ההשלכות כשהאשה ממלאת את  ''חובתה'' כאם וכאשה, ומתעלמת מהרצון והחלומות שלה בגלל התאהבות מטופשת? ומה לגבי שקרים? 

הסופרת בוחנת גם את העולם הספרותי במבט מציאותי ומסתכלת לאמת בעיניים, המאבק לכתוב את רב המכר הבא, גם אם הוא זבל סיפרותי שלא ראוי להיקרא, או אורח החיים של גברים בשנות ה -70 בהוצאה לאור, ותפיסת הקוראים את הספר שהם קוראים.

ולבסוף, אי אפשר להתעלם מהים, מהנוכחות שלו בסיפור, לעיתים נוכחות שקטה, לעיתים סוערת ומעורפלת והמשמעות שהוא מייצג, ששחייה בים היא בטוי של חופש ושכחה רגעית או לחילופין, מלכודת מוות.

 

סגנון הכתיבה המיוחד של קלייר פולר, גם אם  הוא מפורט ואיטי , גרם לי  ללכת לאיבוד באווירה של המשפחה הזו, שלא מסוגלת, או לא מוכנה, לסגת מהבחירות שלה. משפחה שהרגישה בטוחה להסתתר באורח החיים שנוצר על ידי הבעל והאב הנרקיסיסטי,  למרות הכאב שהוא גרם להם. 

הדמויות בכלל לא  סימפטיות, ובאמצעותן קלייר פולר משקפת את הצדדים הפחות יפים של הטבע האנושי, ולמרות זאת, לא יכולתי להניח את הספר לרגע, מכיוון שרציתי להיות איתם.

"שיעורי שחייה" הוא לא סיפור משפחתי משמח. זה סיפור מלא בגידות ועצב, וכישלונות להתחבר ולתקשר. עם זאת הוא כתוב יפה וברגישות על נישואין, אמהות, יחסי אחים וחברות נשית, ומתאר סיפור משכנע של אישה לכודה.

ספר מטריד אבל טוב, עם כל כך הרבה רבדים ומשמעויות, לעיתים מונוטוני אך ללא ספק מהפנט. 

האירועים נחשפים לאט לאט וגורמים לך לרצות לקרוא מהר יותר כדי לגלות מה קרה שם באמת.

בעיני הוא היה חוויה ספרותית.

 

ממליצה מאד!

 

נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק .לטעימה מן הספר לחצו כאן:

שיעורי שחייה.פרק ראשון