‏הצגת רשומות עם תוויות נישואין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נישואין. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 בספטמבר 2022

מוזיקת לילה – ג'וג'ו מויס

מוזיקת לילה – ג'וג'ו מויס

תרגום – אסנת הדר

הוצאת ידיעות ספרים

ספטמבר 2022 . 386 עמודים מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי.




 







זהו רומן מוקדם של ג'וג'ו מויס, שיצא לאור בשנת 2008,  שמספר על חייהן של מספר דמויות, ובראשן משפחת דלאנסי המתגוררת בלונדון, ועל איך מותו הפתאומי של לורן, בעלה של איזבל, מותיר אותה עם הר של חובות , הרוסה, אבלה ובמצוקה כלכלית קשה.

 

אורח החיים אליו התרגלה איזבל נמצא כעת הרבה מעבר להישג ידה, וקשה לה להסתגל לנסיבות החדשות. איזבל היא היא אם לשני ילדים, קייטי ותיירי, והיא כנרת ראשית בתזמורת סימפונית, שהקריירה המוזיקלית שלה היא מרכז חייה, בעוד בעלה המצליח טיפל בכספים, ומטפלת טיפלה בילדים ובשאר מטלות הבית. היא חייתה ללא דאגות פרנסה ומעולם לא התעניינה בניהול הפיננסי של הבית.

היא יורשת בית מוזנח ורעוע באזור הכפרי, מקרוב משפחה רחוק. 

מבלי לראות את הבית או לדעת מה מצפה לה היא מוכרת את הבית היוקרתי בלונדון כדי לכסות את החובות, ועוקרת את משפחתה לשם. איזבל צריכה ללמוד להיות אמא ולהסתדר ללא כל תמיכה כלכלית. הבית הספרדי שירשה, נראה כחבל ההצלה היחיד שלה,  הסיכוי להתאושש כלכלית, לפרוע את חובותיה ולפרנס את ילדיה, אך עד מהרה היא מבינה שהוא ממש לא.

קייטי בת ה -15 נאלצת להתבגר מהר, היא מצטיירת כנערה אחראית ורציונאלית, ומרגישה שחובתה לשמור על המשפחה, להחליף את אמה כשזו נסוגה אל עולמה. ותיירי בן ה- 9 לא אמר מילה מאז מות אביו.

 

איזבל נאלצת להתמודד עם מכשולים רבים כשהעיקרי שבהם הוא ההתמודדות מול מאט, ואשתו, לורה. מאט ולורה חושקים בבית כבר שנים. שניהם טיפלו בשכנם הקשיש, לא מטוב לבם, אלא מתוך ציפייה לרשת את הבית הישן, ויש להם תכניות אדריכליות מוכנות לאיך הם רוצים לשפץ אותו. על פניו מאט, קבלן בניין,  נראה כבחור טוב ובעל רצון לעזור לאיזבל בשיפוץ הבית המט ליפול, ואיזבל הפגיעה וחסרת הנסיון מפקידה בידיו את עבודות השיפוץ, מבלי לדעת שהוא מתכוון לגרום לה לוותר ולעזוב. כשהחסכונות שלה מתדלדלים במהירות, היא נאלצת להתאים את עצמה למציאות החדשה, והיא לומדת בעזרתו של ביירון השקט והמסתורי, איך להפיק את המירב מהשטחים שסובבים את הבית, ולספק את מרבית המזון שהם זקוקים לו כדי לשרוד.

 

 

"מוזיקת לילה" הוא סיפור על אהבה, על אובדן, על נישואין וסודות שמתגלים.

ההתחלה קצת קשה ומבלבלת אבל החל מהפרק הרביעי דף רודף דף ומבלי להרגיש נכבשים בקסם העלילה. צריך קצת סבלנות כדי לאהוב את איזבל, כי בהתחלה היא בלתי נסבלת. אובדן בעלה והעובדה שהיא מרוכזת בעצמה, שלא הייתה לה שום אחריות כלפי משפחתה לפני התאונה, הופכים אותה לחסרת אונים, עד כדי הזנחת ילדים קשה. ולמרות שמאט מתגלה כפסיכופט מוחלט, דמותו נוצרה היטב והסיפור כולו זרם וסחף.

נהניתי לקרוא על משפחת דלאנסי ועל איזבל המתפקחת מאשליות, מסתגלת למציאות והופכת לאמא לביאה. אהבתי את החיים של המשפחה בקהילת הכפר הקטנה.

סיפור מקסים שמתאר התפתחות אישית וצמיחה מרגשת של הדמויות, שמפתיע עם הטוויסטים שלו, עם סוף בלתי צפוי.


ממליצה 

יום שבת, 22 במאי 2021

גרפיטי – ורד שנבל

גרפיטי – ורד שנבל

הוצאת כנרת זמורה-דביר

מרץ 2021 . 191 עמ'

נקרא כעותק דיגיטלי באינדיבוק












"היא מיששה את הצלקות שלה, את זו שברום הלחי ואת זו הטרייה בגב כף היד. גרפיטי על הגוף, סימנים שעוזרים לזכור חבלות וטראומות. האם עדיף לשכוח? את הגרפיטי אפשר למחוק. הגרפיטי זמני. הצלקות נישארות..."


העלילה נפתחת  בערב יום שישי ונמשכת אל תוך הלילה, ומתארת שלושה אנשים שבמהלך נהיגה בכביש המהיר עדים, כל אחד מתוך הרכב שלו, לנפילת אישה מקומה רביעית של בניין מכוסה גרפיטי . האישה נראית להם כמרחפת, "היא נעה לכיוון הקרקע לאט מדי, כאילו נבלמה על ידי רשת ביטחון לא נראית..." והמראה הלא נתפס, של אישה המרחפת באוויר ומוטחת באדמה מטלטל ומעורר בכל אחד מהם זכרונות מהעבר ומחשבות הקשורות בהווה. הם ממשיכים ליסוע כיברת דרך אבל מראה האשה הנופלת לא מרפה מהם ותוכניות שהיו להם לגבי הערב הזה, משתנות, וכל אחד מסיבות אחרות חוזר אל מקום האירוע, בנסיון לדעת מה עלה בגורלה של אותה אשה.

 

אסנת, רוקחת ובעלת בית מרקחת, נשואה +2 בנות, עוקבת אחרי מגי, המאהבת של בעלה הלל, עיתונאי לשעבר, שהפך לסופר מצליח. היא "מלכת המינונים" , סובלת מהערכה עצמית נמוכה, חושבת שאינה אשה יפה, שוקלת ומתלבטת אם להתעמת עם מגי, ואיך תתמודד עם האמת מול בנותיה ובעלה.


מגי המאהבת, בעלת יופי נדיר, היא קוסמטיקאית ובעלת מכון יופי, רווקה בת 33, מעידה על עצמה כמרחפת, שקרנית שמאמינה בשקרים של עצמה. לאט לאט מתגלה מגי האמיתית, הפצועה, שגדלה תחת חסותה של אם כפייתית שהטמיעה בה איסורים בכל מה שקשור ליופיה.


זאב בן 37, הוא ארכיטקט מוכשר שסיים את לימודיו בהצטיינות . אלמן מובטל שחייו נעצרו עם מות רעייתו האהובה. הוא מטפל באמו החולה/מתחלה, מתוך בחירה. מגדל רעמת תלתלים שצמחה פרא, ולא אחת מייחל למותה של אמו על אף שהוא סועד אותה במסירות. בעקבות ארוע הנפילה הוא מבין עד כמה היה רוצה להשתחרר מהעול הזה ולהתחיל לבנות את חייו מחדש.

 

כל אחד מהם נושא מטען כבד של זכרונות, כאבים, ושריטות. במהלך השעות שהם סובבים אחד סביב השני, המחשבות לא מרפות. המודעות לנוכחותם של האחרים קיימת, אך מרבית האנרגיה שלהם קשובה אל הקול הפנימי שלהם, אל השדים הפנימיים, אל המאבק המתרחש בתוכם. לאט לאט הם מעבדים את מה שעובר עליהם, וכמו קליפות בצל שמתקלפות הם מקלפים את שכבת ההגנות והמגננות, ועד שמגיע הבקר הם עוברים סוג של מסע אישי שחושף את האני האמיתי של כל אחד מהם, והם עוברים תהליך של צמיחה אישית, ויוצאים ליום החדש עם תובנות ברורות לגבי מה שהם רוצים שיקרה מכאן ואילך.


"גרפיטי" הוא הרומן הרביעי של ורד שנבל.  ספר חכם, כתוב טוב, שגרם לי לחשוב על סוג של "אפקט הפרפר". הוא מעלה דילמות מוסריות הקשורות במשפחה, בהריון, באמון ובזוגיות. ורד שנבל עושה עבודה נהדרת כשהיא בוחנת את כל ההיבטים המייסרים של מכאובי הלב, מערכות יחסים והקושי להסתכל לאמת בעיניים, כשגילוי מפתיע וחשיפה לארוע יוצא דופן גורם לשלשה אנשים לבחון מחדש את חייהם, ומוביל אותם לקבל החלטות לגבי עתידם.

זה היה סיפור מעניין, אמוציונאלי, שהובא משלש נקודות מבט. הקצב היה קצת איטי, לקראת הסוף הפך למהיר יותר, וגם אם בעיני, הדמויות לא היו לגמרי אהודות, הסיפור כן.

קראתי את ספריה הקודמים של ורד שנבל ואהבתי כל אחד מהם. יש לה סגנון מיוחד וייחודי, ו"גרפיטי"  לא נופל מקודמיו. אני מודה שעבורי ההתחלה לא היתה קלה אבל למי שיתמיד צפויה הנאה רבה. 

מומלץ