איפה את ברנדט- מריה סמפל

איפה את ברנדט- מריה סמפל

תרגום: יוני רז פורטוגלי

הוצאה: ידיעות ספרים, פן

2013. עותק דיגיטלי אתר עברית

עכשיו, כשהספר עובד לסרט קולנועי הרגשתי חובה לקדם את הספר שחיכה לי, מספר שנים.

“איפה את ברנדט”  הוא ספר על משפחה המתגוררת בשכונת פרברים יוקרתית בסיאטל, וושינגטון. ברנדט היא אדריכלית מוכשרת וידועה, אשתו של אלגין שמשכורתו במייקרוסופט מאפשרת לה לא לצאת לעבודה, והבת שלהם בי  נערה צעירה מחוננת.

לפני שעברה לסיאטל, ברנדט  עברה אירוע בקריירה האדריכלית שלה ששינה אותה לחלוטין. היא נעשתה אנטי חברתית, כפייתית,  והחלה להסתתר מפני כולם. היא עושה מה שהיא רוצה, בתנאים שלה, בלי קשר למה שמישהו חושב, ובני משפחתה סובלים בגלל זה.

אלגין עובד עבור מיקרוסופט ומוערך מאד. הוא העביר את שיחת ה- TED הרביעית הפופולרית ביותר אי פעם…מערכת היחסים שלו עם ברנדט הייתה נהדרת, אך מאז האירוע משנה החיים בלוס אנגלס נישואיהם מתוחים. הוא מעורב רבות בעבודה ואיבד את הסבלנות כלפי התנהגותה. בסופו של דבר הוא חושב שברנדט סובלת מהפרעות נפשיות מרובות ומרגיש שהגיע הזמן להתערבות.

הבת שלהם, בי, היא סופר חכמה. בגלל פגם מולד מלידה, היא קטנה פיזית בהשוואה לבני נוער אחרים בגילה, אך היא בעלת רצון עז ולא רואה את עצמה שונה. היא מצליחה בבית הספר, מקבלת ציונים טובים, ומקיימת מערכת יחסים קרובה ותומכת עם אמה ברנדט למרות התנהגויותיה הלא שגרתיות. יש אהבה וחיבור בין שתיהן והן החברות הכי טובות.

ברנדט ואלגין עושים עם בי הסכם שאם היא תקבל ציונים מעולים היא יכולה לקבל כל מה שהיא רוצה. בי היא התלמידה המצטיינת ביותר בכיתה ח ‘, והיא דורשת לקיים את ההסכם: טיול משפחתי באנטארקטיקה. ברנדט נאלצת להסכים אבל הסכמה זו תציף חרדות והתנהגויות שיובילו אותה לנקודת משבר וללחץ נוראי. היא כבר נאבקת עם מספיק אתגרים וזה עשוי להיות יותר מדי עבורה.

מרבית הספר מסופר ע”י התכתבויות, בין אם זה מיילים, הערות, מסמכים, מאמרים, דוחות משטרתיים, תמלילי שיחות TED , שמוצאת בי במהלך הנסיון להבין איפה אמה, והיא גם זו שמספרת את סיפור היעלמותה של אמה ואת החיפוש שלאחר מיכן. גם ההתכתבויות  במיילים של ברנדט עם העוזרת ההודית שלה מנג’ולה שנמצאת בהודו נעשית בהקלטה לסלולרי שלה. בעודה מפרטת באריכות את מחשבותיה ותחושותיה, היא מטילה על האישה האלמונית משימות שונות ששופכות אור על מי שהיא.

בהתחלה הייתי קצת לא בטוחה אם אוהב את הפורמט אך באופן מפתיע, זה היה בסדר. חלק מהעלילה חופפת בין נקודות הסיפור הללו ומעניקה מבט רב שכבתי על המתרחש.

הקריאה עצמה עוררה מגוון רגשות.  חלקים מסוימים היו מצחיקים, ופעמים אחרות דמויות מסוימות הכעיסו אותי ונראו מופרכות. קל היה ליצור קשר עם הדמויות הראשיות, בעוד שכמה אחרות היו די משעשעות.

הצלחתי להזדהות עם ברנדט והתנהגותה המופנמת יותר מכל האחרים. ברגע שרואים את מה שהיא חוותה בעבר,מבינים אותה טוב יותר. ברנדט בעצם עוברת מסע בו היא צריכה למצוא דרך “ליישר” את עצמה.

למרות שהספר אמור להיות סאטירה הומוריסטית היו לחלקים בו הקשרים רציניים, בעיקר הקטעים שמתארים את המאבק על בריאות הנפש. אנשים מפתחים בעיות הקשורות בבריאות הנפש מסיבות רבות ומגוונות, וכולם מתמודדים עם זה בדרכם שלהם, אך להפרעות נפשיות יש את הכוח לפצל משפחה, ולשנות את חיי הסובבים . אני מרגישה שהסופרת עשתה עבודה טובה בתיאור המאבקים בתוך המשפחה הזו.

בסך הכל נהנתי מהספר. מריה סמפל כתבה רומן מטורף במובן הטוב, מקורי, עדין ובלתי צפוי אך שובה לב על אישה שמתפרקת ועל דמויות אקסצנטריות ומבדרות, שדי הצחיק אותי.

המידות הטובות - מדלין סנט ג'ון

המידות הטובות - מדלין סנט ג'ון

תרגום: הדסה הנדלר

הוצא' תכלת . יולי 2019 . 220 עמ'

"המידות הטובות" מתרחש לפני חג המולד והשנה החדשה ומציג את החיים בסידני, אוסטרליה, בשנת 1959-1960, דרך קבוצת נשים בגילאים שונים ומרקע שונה, שיש להן מעט מאוד משותף מעבר לתעסוקתן ותפקידי המגדר המוגבלים למדי העומדים לרשותן. הן עובדות כמוכרות במחלקת "שמלות קוקטייל", בחנות כלבו גדולה ויוקרתית אף ג'יי גוד'ז (F.G Goode’s) שם הן חייבות ללבוש מדי עבודה אחידים - שמלות קרפ שחורות בסגנון שנות השלושים.

הסופרת חושפת את חייהם, מערכות היחסים, הרגשות והחלומות שלהם, ההירארכיה המעמדית בעבודה, וחייהן מחוץ לעבודה, חיים בהם הגברים מנהלים אותן, חיים בהם הנשים מתחתנות, יולדות וכל עיסוקן מצטמצם לגבולות הבית והמשפחה. יחד עם זאת מתוארים השינויים בחייהן דרך המחשבות והפרספקטיבות החדשות של הדורות הצעירים.

גברת פאטי וויליאמס נמצאת בשנות השלושים המוקדמות לחייה, נשואה לפרנק, גבר טיפש כמו נעל, עשר שנים, ואין להם ילדים. אשה קטנה וצנומה,  אומללה בנישואיה ולא אחת מהרהרת בכך שאולי היתה זו טעות להינשא לפרנק.

העלמה פיי ביינס,רווקה  בת 28, חלמה להיות רקדנית. לפני שהגיעה לחנות הכלבו של גוד'ז, עבדה כמלצרית קוקטיילים. מעולם לא פגשה את הגבר אליו היא מייחלת - אחד שיחפוץ בה וגם יכבד אותה . היו לה שורה של מערכות יחסים קצרות טווח. היא נהדרת עם ילדים, וממש רוצה להתחתן.

העלמה ג'ייקובס, שממונה על סימון התיקונים בבגדים היא רווקה  עם שיער אפור, מבנה גופה מלא, בשנות החמישים לחייה. היא תעלומה שלמה. איש אינו יודע עליה דבר, אפילו לא את שמה הפרטי. לא החמיצה יום עבודה מימיה. מנהל הקומה, מר ריידר, מוצא אותה מושא לרחמים, וזה מוזר , מכיוון שהיא חביבה, נמרצת, יעילה ולא רואים על פניה את אי שביעות רצונה כמו שרואים על  פאטי או פיי.

אישה אחת זוכה לתשומת לב מעט יותר מהאחרות. זוהי  מגדה, מהגרת סלובנית, אוסטרלית חדשה שהאוכל, הסגנון והתשוקה שלה לחיים, עומדים בניגוד לערכים ולגישות של הנשים האוסטרליות העובדות בגוד'ז. היא נשואה באושר לסטפן, מהגר הונגרי, מסוגננת ותרבותית, בשנות הארבעים לחייה, מנהלת את מחלקת "שמלות מעצבים" היוקרתית, מעריכה את החיים החדשים באוסטרליה, ומשפיעה בדרכה על הטעם האופנתי בסידני. בהתחשב במעמדה כמנהלת המחלקה הזו, מגדה זוכה ללבוש שמלות שחורות משלה, בשונה מהעובדות האחרות. מיותר לציין שהעובדות האחרות מתמרמרות על כך.

מגדה היא התוססת ביותר מבין הדמויות, והיא זו שמניעה את העלילה קדימה.

לתוך הסביבה הזו מגיעה תלמידת בית ספר מתוקה ותמימה שמחפשת עבודה לחופשה. ליסה היא לא ממש "ליסה" אלא "לזלי" מיילס, היא לא אוהבת את שמה שניתן לה על ידי הוריה והיא משנה אותו כשהיא מגישה מועמדות לעבודה בכל בו. אהבת הקריאה שלה היא משהו שכל תולעת ספרים יכולה להתחבר אליו. לליסה כישרונות רבים, היא נבונה, שקדנית, תלמידה מצטיינת שסיימה את לימודיה ומחכה לתוצאות בחינות הבגרות שלה, אך היא חסרת ביטחון עצמי, בין השאר בגלל השפעת אביה שמתנהג כפטריאך כלפי בני ביתו. היא לא רואה את עצמה ממשיכה ללמוד באוניברסיטה למרות הצלחתה בלימודים כי אביה חושב שזה בזבוז זמן או כסף.  

מגדה ובעלה ההונגרי, סטפן, מציגים את פיי בפני גבר הונגרי בן שלושים ומשהו שהוא חלק מהרשת החברתית האירופאית הרחבה שלהם. מגדה  גם לוקחת את "ליסה", העובדת הזמנית המנומסת והממושקפת תחת חסותה ומציגה לה עולם של הזדמנויות. ליסה מתחילה להתנער מכבלי הוריה, נהנית מתמיכתה של מגדה ועושה צעדים חיוביים רבים בכדי לשנות את עולם ילדותה צר האופק.

בדומה לליסה, פיי מוצאת שינוי מרענן כשהיא מבלה עם הג'נטלמנים "היבשתיים" של מגדה, אחרי שורה אינסופית של גברים אוסטרליים. היא פורחת בסביבה החדשה, כמו גם ליסה, והעתיד שלהן מלא בהבטחה.

מדלין סנט ג'ון מצליחה, ברומן קצר זה, להעביר את התחושה של אותם זמנים בשנות החמישים המאוחרות ותחילת שנות השישים, לצד ביקורת על הגישות של אותן שנים. הרומן שנכתב בשנת 1993 נוקב את  המחירים בגינאה, מתאר את התקופה שגברים ונשים חבשו כובעים כחלק מהלבוש היומיומי, חנויות שנסגרות בשעה 17:30 אחה"צ וסגורות בימי ראשון, רחובות שמתרוקנים מאנשים בסופ"ש, שיחות טלפון מקומיות בארבע פרוטות מטלפון ציבורי, תוצאות בחינות בגרות שמתפרסמות בעיתון,ועוד ועוד.

"המידות הטובות" הוא רומן סאטירי עדין, ששמו במקור "הנשים בשחור" (ע"ש השמלות השחורות שהעובדות לובשות) . הוא מתחיל בקצב די איטי, כתוב בפרקים קצרים ובסגנון רגוע, אך בהדרגה הופך לסיפור מבדר וזורם.

הסופרת מבקרת את החברה האוסטרלית בשנים ההן ובעיקר את הנימוסים וההליכות של הגברים האוסטרלים לעומת המהגרים האירופאים. הגברים המהגרים האירופאים מוצגים כמשכילים, תרבותיים ומחונכים ומתייחסים באדיבות לנשים  - כל מה שגבר אוסטרלי באותה תקופה לא היה ואלה מוצגים כבלתי רגישים או שוביניסטיים, או שניהם.

סידני שנמצאת ביבשת הרחוקה , רחוקה מאירופה מהרבה בחינות ובמיוחד מבחינה אופנתית. ובאמצעות הדמויות, הסופרת מראה את  המטמורפוזה שנשים עוברות, ועוברת החברה האוסטרלית שכן הסופרת בוחנת רעיונות ביחס לגישה הרווחת לאהבה, סקס, נישואים וחיי בית.

"המידות הטובות" הוא ספר על התבגרות, על מערכות יחסים, חברויות ותרבות שמשתנה אט אט כדי לקבל את זרם העלייה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בעוד שחלק מהרומן מתרחש במקום העבודה, חלק גדול ממנו מתאר את חייהן של הנשים מחוץ לעבודה ומראה עד כמה  הנשים יודעות מעט על חייהן האישיים של חברותיהן לעבודה .

אין עלילה גדולה ודרמטית או מחלוקת גדולה כלשהי, ומסלולי חייהן של הנשים צפויים ובלתי נמנעים ,אבל היה מעניין לקרוא על פאטי, פיי, ליסה ומגדה "הקונטיננטלית", נקניק סלמי ומסיבות אקזוטיות. שום דבר פורץ דרך לא קורה לדמויות הראשיות, אך במהלך 6-8 שבועות, דברים רגילים משנים את חייהם, כשהן נאבקות למצוא את מקומן בעולם שנשלט על ידי גברים. ולמרות שאין עלילה מוצקה אמיתית, יש בה אלמנט מהאגדות שבה ליסה נלקחת תחת חסותה של מגדה והופכת מנערת בית ספר צעירה ביישנית ותמימה, לצעירה בטוחה בעצמה שמתכוונת ללכת אחר חלומותיה.

בסוף הספר הבמאי האוסטרלי, ברוס ברספורד, מציג "סיכום" נוגע ללב המפרט את ידידותו עם מדלין סנט ג'ון המנוחה, וכיצד הבטיח לעשות סרט שמתמקד בסיפור מחמם הלב שלה על לזלי - ליסה הצעירה, וגם כדי להראות את השינויים בחברה האוסטרלית מאז ועד 1993 , השנה בה נכתב הספר.

ב-2018 יצא לאקרנים באוסטרליה סרטו “Ladies In Black”  המבוסס על הספר.