מפתח עם כנפיים – שולמית זילברברג

מפתח עם כנפיים – שולמית זילברברג

איורים: רונה מור

הוצא' צמרת. 2019.

“מפתח עם כנפיים” הוא ספר שירים לילדים שכתבה שולמית זילברברג. יש בו  24 שירים המתארים חוויות, מחשבות ורגשות שחווים ילדים בני שני המינים בחיי היום יום, וכל אחד יכול למצוא בהם משהו שידבר אל ליבו. השירים כתובים בגוף ראשון,  ומלווים באיוריה המעודנים,  של רונה מור.

שולמית זילברברג מספרת שהשיר הראשון בספר נכתב במהלך מבצע צוק איתן, כשנחשפה לחוויות והתמודדויות של ילדים בעת האזעקות והשהות בממ”ד, ולאחריו כתבה 23 שירים נוספים.

השירים מתייחסים לרצונות שלהם, למשאלות ליבם, לחוויות הפוגשות אותם בחייהם ובהתמודדות שלהם עם בעיות וקשיים יומיומיים. הם מעבירים מסר שאפשר להתגבר על כל בעיה, קטנה וגדולה, ומראים איך הם בעצמם מוצאים את הפתרון באמצעות דמיון, חשיבה יצירתית ואף הומור.

בשיר “אַבָּא וְאַבָּא” מתמודד הילד עם שאלה מציקה ששואל חברו:

“אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלְּךָ? יֵשׁ לְךָ אִמָּא?”

כתגובה הוא עוזב את החבר באמצע המשחק ורץ לשחק עם ילד אחר, אבל מצטער שלא ענה לו מיד, ומחליט שבפעם הבאה שתישאל השאלה המציקה הוא יאמר:

“ אֲנַחְנוּ כְּמוֹ כֹּל מִשְׁפָּחָה

רַק שֶׁלִּי יֵשׁ אַבָּא וְאַבָּא… כִּי כָּכָה!”

בשיר “פִילִי טִילִי בָּם” יש לילדה מקל קסמים שיטיס אותה לירח, שיכין עבורה את השעורים, ויגרש את החושך כשמפחיד לישון לבד. אבל הקסם הכי חשוב שעושה מקל הקסמים קשור לאמא שלה, החולה, שהילדה מיחלת להחלמתה.

“יֵשׁ לִי מַקֵּל קְסָמִים

שֶׁמַצְחִיק אֶת אִמָּא כְּשֶׁהִיא עֲצוּבָה,

וּבְכָל פַּעַם שֶׁכּוֹאֵב לָהּ

מְדַגְדֵּג אוֹתָהּ וְנוֹתֵן לָהּ נְשִׁיקָה.”

שולמית כותבת על נושאים שהילדים מתמודדים איתם ביחסים בינם לבין ילדים אחרים, ובינם לבין ההורים או בני משפחה אחרים,  וגם על איך ילדים מתמודדים במצבים שלא הם אחראים להם, אלא המבוגרים.

בשיר “וַהֲכִי אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת” הילדה מונה את הדברים שאינה אוהבת וביניהם את המריבות בין ההורים:

“וַהֲכִי אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת

שֶׁאַבָּא וְאִמָּא רָבִים.

אַבָּא צוֹעֵק, וְאִמָּא כּוֹעֶסֶת,

וְאָז דְּמָמָה – הֵם לֹא מְדַבְּרִים.”

ויש לה פתרון לדממה,  שלא אגלה לכם מהו…

נושאים כמו: גירושי הורים, אבטלה , נישואים חד מיניים, קונפליקטים עם ההורים, חוקים בבית , יחסים בין דוריים, בעיות בבית הספר, התמודדות עם סוגים שונים של פחדים – פחד בעקבות אזעקות, פחד מחושך, פחד ממסיכות בפורים, געגועים לחברה שעזבה, לשכנה מיטיבה שעברה, שׁונוּת חברתית כתוצאה מאלרגיה , הורים שעובדים עד מאוחר ועוד… בין השורות והמילים נפתח צוהר שמבטא חוויה שחווים הילדים -חוויה משפחתית ואישית, ובכל שיר יש מין גילוי סוד על היומיום של כל ילד וילדה כך שאין ילד שלא ימצא את עצמו בתוך השירים האלו.

ספר מקסים עם שירים בגובה העיניים של הילדים על מה שמתחולל אצלם בלב. שירים תקשורתיים, מסקרנים אך מובנים.  יש בהם הומור רך וחיבָּה לבני האדם הצעירים שלמענם נכתבו.  רובם קצרים ובמרכזם סיטואציה אחת, לכל שיר יש קצב ומשקל משלו, את האופי שלו, את הרגש הייחודי שלו, ואת המסר שהוא מנסה להעביר מבעד למילים.

 את הספר חותם מאמר שכתבה ד”ר רוני סולן , פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית.

אהבתי מאד!!!

***

שולמית זילברברג, כותבת שירה ופרוזה לילדים, מנחה חוגים וסדנאות כתיבה לילדים ולנוער ומחברת ספר הילדים “פְלוֹפִּי הַדּוֹלְפִין בְּמַמְלֶכֶת הַיָּ רֵחַ”.

מילה לאיתי - ליהי טיבי קירשנר

מילה לאיתי - ליהי טיבי קירשנר 

איור: נורית צרפתי

ספרי צמרת . ספטמבר 2019.  24 עמ'

הספר “מלה לאיתי” נולד בעקבות שאלותיו של איתי, בנה של המחברת, על השפה העברית ועל כלליה המבלבלים. מטרת הספר היא ליצור שיח בין הילד וההורה, שבו הדברים מוסברים בצורה פשוטה ונגישה.

הספר מתחיל בשאלה:

“אִמָּא, אַתְּ זוֹכֶרֶת…?

כְּשֶׁטִּיַּלְנוּ בְּגַן הַחַיּוֹת

אָמַרְתְּ שֶׁפִּיל הוּא בֵּן וְלָכֵן אוֹמְרִים

הַרְבֵּה פִּילִים.

אֲבָל גַּם אַרְיֵה הוּא בֵּן,

אָז לָמָּה אוֹמְרִים הַרְבֵּה אֲרָיוֹת?

לָמָּה לֹא אוֹמְרִים הַרְבֵּה אֲרָיִים?”

שפת הילדים מתפתחת במרוצת השנים ומושפעת בצורה משמעותית מהסביבה שבה הם חיים, מהמבוגרים ומילדים אחרים המשמשים מודל לחיקוי. אם היינו מדברים אנגלית אין ספק שהכל היה הרבה יותר פשוט. אך אנחנו מדברים עברית, וילדינו שומעים עברית, וההבחנה בין זכר לנקבה ביחיד וברבים היא לא תמיד פשוטה עבורם, ועוד יותר קשה להם להבין את  ההבדלים הלשוניים בין מספרים המתארים זכר לבין המספרים המתארים נקבה,  וכשהם צריכים ליישם את ההטיות של רבים בצירוף מספרים מתחילים שיבושי הלשון.

ילדים ישראלים שרגילים לסיומת  אַה  שמתארת את צורת הנקבה מתקשים פעמים רבות להבין שבמספרים זה מתנהל אחרת – לפעמים צורת הסיומת  אַה מתארת דווקא את הזכר וכך נוצר הבילבול בין המספרים המציינים זכר לבין המספרים המציינים נקבה.

“אַחַר כָּךְ הֶרְאֵיתִי לוֹ אַרְבָּעָה שְׂרִיטוֹת.

הוּא נִשֵׁק אֶת הַבֶּרֶךְ אַרְבַּע נְשִׁיקוֹת וְאָמַר:

שְׂרִיטָה אַחַת, אַרְבַּע שְׂרִיטוֹת.

 אֲנִי לֹא מֵבִין מָה הוּא חוֹשֵׁב?

אִם אוֹמְרִים אַרְבַּע

אָז זֶה לֹא כּוֹאֵב?”

הספר “מילה לאיתי” מתאר בתמונות פשוטות וצבעוניות, במשפטים קצרים וקולעים, ובחריזה חיננית וקצבית את הטעויות הנפוצות שעושים הילדים (וגם הרבה מבוגרים), ואת המודעות שלהם לקושי איתו הם מתמודדים:

 “בְּבַקָּשָׁה שֶׁהַדִּבּוּר יִהְיֶה בָּרוּר!?

אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין…

…

אֲנִי בָּטוּחַ שְׁיֵשׁ אֵיזֶשֶׁהוּ הֶסְבֵּר

אֲבָל מִצְטַעֵר,

כָּכָה זֶה פָּשׁוּט לֹא מִסְתַּדֵּר…

וְאִמָּא,

עוֹד לֹא הַתְחָלָתִי בִּכְלָל לְסַפֵּר

כַּמָּה קָשֶׁה

בְּמִסְפָּרִים לְדַבֵּר!”

איתי מנסה למצא הגיון בשפה ולהטמיע את החוקים שלה. במהלך הספור הוא זוכה לתשובות שמאפשרות לו להפנים עניני זכר-נקבה ושם הַמִּסְפָּר. ואביו , שמבין את הקושי שבו איתי נתקל, נחלץ לעזרתו ומציע לו כלל שאיתי רואה בו כלי עזר די טוב.

מהו אותו כלי עזר?

מהם השיבושים שעושה איתי?

איך הוא חושב להתגבר על הקושי?

על כך תקראו בספר עצמו.

סיפור שמתחיל בשאלה תמיד מעורר סקרנות,  והספר “מילה לאיתי” הוא ספר ילדים מקסים שהעלה חיוך וצחקוק אצל נכדי, עם כל אחד משיבושי הלשון של איתי. כשסיימנו לקרוא את הסיפור הם בחרו בעצמם מספרים והצמידו להם מילים ברבים והתחרו ביניהם מי יצליח ולא יטעה, היה מרגש לראות כיצד הם הפכו לשותפים פעילים לתהליך הקריאה.

מתאים לילדי גן וראשית קריאה.

הצגה יומית- אדיבה גפן

הצגה יומית- אדיבה גפן

עריכה: נועה מנהיים

הוצא' כנרת זמורה. 2019

עותק דיגיטלי. אתר אינדיבוק.

השתוקקתי מאד לקרוא את "הצגה יומית" מסיבה פשוטה. העלילה מתארת את החיים בשכונת הדר בחיפה, שזכורה לי מסיפוריה של אמי ז"ל, איך חייתה בחדר אחד עם מטבח משותף בשנות הארבעים של המאה הקודמת. אמנם הסופרת מתארת את רחוב השילוח, והורי חיו ברחוב עמק הזיתים, אך התיאורים הם בבואה של החיים האמיתיים באותה תקופה לא חשוב באיזה רחוב הם התרחשו, ורציתי לחיות ולהחיות את הזכרונות.

על רקע השכונה ורחוב השילוח מסופר סיפורה של נעמי ושל אמה, אמא נוטשת שפעם אחר פעם שוברת את לבה של נעמי שמנסה להכיל את אמה כשהיא נוכחת בבית,כי אבא מבקש, שמחפשת את הדרך אל ליבה של האם ולגילויי אהבה מצידה. זהו גם סיפור על האהבה הבלתי אפשרית בין אביה של נעמי, עמוס, המסריט בקולנוע, שאהב ללא תנאי את אשתו מרי, השתדל לעשות הכל כדי לגרום לה אושר, דאג לכל מחסורה ונשאר נאמן לה על אף נטישותיה הרבות, וזהו סיפור על מערכת היחסים בין נעמי לאביה האהוב, שביחד מתמודדים עם חיי היומיום כשהאם נעלמת, מנחמים אחד את השני וממלאים את חייהם ברגעים קטנים של שמחה ואושר, כשהשכנים משמשים אם לנעמי ודואגים למלא את חסרונה של האם.

בכתיבה מדהימה, סוחפת ומרגשת מתוארת חיפה של אז על סימטאותיה, האוכלוסיה שהרכיבה את השכונה בה חיו עולים חדשים וישנים בני כל העדות, המנהגים ובעיקר חיי השיתוף ביניהם, בעיתות שמחה ובעיקר בשעות של עצב כשכולם בוחשים בענינים של כולם לטוב ולרע, במין התערבות חטטנית,לא פעם תחת מסווה של מארג תמיכה אבל הוא זה שעזר לעבור את השנים הקשות. ומאחר ולא היו אמצעי בידור בבתים כמו בימינו, ההצגה הכי טובה היתה ההצגה היומית שהתרחשה ברחוב עצמו, והשכנים ישבו במרפסות וחיכו לה שתתרחש לנגד עיניהם, לרכילות ולשמועות שיעשו מהם מטעמים, ועם אמה הנוטשת והלא מתפקדת, ואביה המכיל והאוהב של נעמי, סרטים לא חסרו.

זהבה כוסברה, אריה נפט, אליהו המחדד, חסיה נפטא, יושע הסדרן, המכשפה, הרוקחת סולפה, גברת גינזבורג המטרוניתא, הספרית- שוש ספריי, אסתר לוי ובנה רוביק, אברהמ'לה השורק,שרגא התופרת השמנה, רוחמה עם תשע האצבעות ויוסף הירקן הם חלק מפסיפס אנושי שגר ברחוב וקבל את שמו על פי העיסוק המקצועי שלו, והם קמים לתחייה כשמתעוררים הזכרונות, ומעלים געגוע לימים אחרים, לזמנים שונים, לאנשים ההם, כשנעמי חוזרת לשכונה ולרחוב השילוח 14 א' אחרי 15 שנים שרגלה לא דרכה בו.

מדוע עזבה ונדרה לא לחזור?

מדוע חזרה ומה ארע כשחזרה?

הסיפור מסופר בשני קולות. סיפורה של נעמי מסופר בגוף ראשון וסיפורה של מרי מסופר בגוף שני על ידי השכנים = המקהלה מהרחוב שמספרים על מרים -מרינה- מרי, מילדותה ועד לבגרותה וגם על נעמי. נעמי נושאת את פצעי העבר שאינם מרפים במהלך כל השנים, מספרת את קורותיה החל משנות ילדותה ועד לחזרה הנוכחית לשכונה, כשהרבה דמויות מתוארות בסיפור וכל אחת מהן עולם בפני עצמו. כמו קורי עכביש טווה אדיבה גפן את החוטים העדינים המקשרים אותם אחד לשני. הזמנים המתוארים משתנים לעיתים ממשפט למשפט ולוקח זמן להסתגל לסגנון הכתיבה הזה. רגע נעמי מספרת את סיפורה כילדה קטנה, נואשת לזכות באהבת אמה, ובמשפט אחריו היא אשה בוגרת. בפיסקה אחת היא מתארת את אמא שלה כאמא, ובזו שאחריה את אמא שלה כילדה .עבר והווה מתערבבים יחדיו.

"הצגה יומית" הוא ספר משובח. כתוב בצורה נפלאה,אמיתית ונוגעת ללב, בשפה נהדרת, קולחת וכובשת כבר ממשפט הפתיחה:

"הרחוב הלך ושקע.

כמו ספינה שכל מלחיה נטשוה.

רחוב השילוח שלי. כל השמשות שזרחו בו – כבו. כל הירחים שהציצו עליו - נגרעו ואינם."

"הצגה יומית"  הוא אחד מספרי המקור המרגשים שקראתי בשנה האחרונה. סיפור על מערכת יחסים מורכבת בין אם ובת, בעל ואשה, אבא ובת, סיפור על אהבה ובגידה על נטישה ומחילה.

אדיבה גפן מצליחה להעביר את השמחה והעצב הכאב וייסורי האהבה באופן קולח ומסקרן, ולספר סיפור בתוך סיפור, האחד בשנות החמישים והשני כאן ועכשיו. סיפור חיים כואב  ונוגע ללב,בראייה לאחור כילדה, וכבוגרת. התאור הריאליסטי של המקומות והתקופה, הופך אותו לאמיתי ואמין.

לכל אחד יש בלב את השכונה שלו, של ילדותו, על אנשיה, ספוריה/סיפוריהם,מה שנעשה ונראה על פני השטח ועל הזרמים שזרמו מתחתיו. "הצגה יומית" מצליח לחבר כל אחד לילדות שלו, לשכונה שלו ולאנשים שחיו בה, וכמובן לאותם זיכרונות רחוקים, שאצל חלק מאתנו כבר לא קיימים במציאות, אלא מהווים רק נוסטלגיה שנעים להתרפק עליה.  כמי שחיה בחיפה כמעט כל חייה, ומכירה את חיפה ואת האזור אותו הגיבורה מתארת עוד מהימים בהם לא היה ניכור בין שכנים וכולם היו משפחה אחת גדולה ואיכפתית, שמחתי לפגוש בה שוב, בסיפור. 

אהבתי מאד.ממליצה באהבה.

***  

אדיבה גפן, ילידת חיפה. מתגוררת כיום בלב תל אביב. מילאה תפקידים שונים במערכת החינוך, הקימה וניהלה את בית הספר ‘דקלים’ בבאר שבע. הייתה אשת תקשורת ועיתונאית, ושימשה דוברת “תיאטרון באר שבע” ותיאטרון “הבימה”.

כיום סופרת, מחזאית, מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה, יושבת ראש מכון ״גנזים״ של אגודת הסופרים.

מחברת  היום שבו מתה האהבה, אהבה בסיבוב שני, תחנה סופית ערד, הנערה שלא היתה ועוד, שרבים מהם היו לרבי־מכר.

כל ספריה של אדיבה גפן ראו אור בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן.

***

נקרא כעותק דיגיטלי באתר  אינדיבוק  לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

הצגה יומית –פרק ראשון

כשאהיה גדול – קוונטין גרבן

כשאהיה גדול – קוונטין גרבן

תרגום:ראובת ניצן

הוצא' אגם. 2019

הספר “כשאהיה גדול”  עוסק בשאלה שכל ילד שואל את עצמו, מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?

יש ילדים שיודעים מה הם יהיו כבר בגיל חמש. אחרים מדלגים מאפשרות אחת לאחרת ועם הזמן מתקבעים על תחום זה או אחר, ויש את אלה שזה נראה להם רחוק  ואין להם מושג מה יעשו כשיהיו גדולים.

הספר מספר על כיתה של ילדים בשעת שעור, כשהמורה שואלת את תלמידיה מה ירצו להיות כשיהיו גדולים.

והם? מתלהבים בתורם ומצהירים על כל מה שיהיה משלח ידם כשיהיו גדולים, ומנמקים את הסיבה לבחירה שעשו.

הם מדברים על להיות: שוטר, אחות,בלש, טיסת, גיבור-על, רקדנית, נהג קטר  ועוד.

יותם עונה:

בְּגִנַּת הַשַּׁעֲשׁוּעִים, אֲנִי תָּמִיד זֶה שֶׁנּוֹתֵן הוֹרָאוֹת,

כֻּלָּם מַבִּיטִים בִּי כְּדֵי לְדַעַת מָה הַחֻקִּים.

כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל אֶהְיֶה שׁוֹטֵר!”

כל אחד ונימוקיו איתו לבחירת המקצוע בעתיד.

לילדים שמות של ילדים, יותם, נטלי, ליה,נעם, רתם,ליאורה וכד’ אך האיורים הם של כלבלבים חמודים.

נראה שלרובם יש כבר תוכניות ברורות.

כל החלומות הללו והעיסוקים העתידיים די ברורים להם אך הם מעלים חשש בליבה של נופר שיושבת בשקט ואינה פוצה פה.

נופר  הצעירה די מתלבטת ולא יודעת מה היא רוצה להיות, ומבינה שהתשובה ל”מה אהיה כשאגדל? ” יכולה להיות לא פשוטה. היא מקשיבה לכל התשובות שעונים הילדים  ומבינה שהיא צריכה לבדוק מה היא אוהבת לעשות .

וכשהיא מגלה היא עונה, מנמקת ואומרת:

“לָכֵן כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת…”

הספר הזה מראה לילדים שלחלום ולחשוב מחשבות ורעיונות גדולים לגבי העתיד זה דבר נפלא. הם שומעים את כל הרעיונות של ילדים אחרים ויכולים לחשוב בלב “וואו גם אני רוצה לעשות את זה” או “זו יכולה להיות  עבודה מגניבה”

השימוש בדמיון, הוא בלתי מוגבל והשיתוף מעודד אותם לחשוב שלחלום על העתיד יכול להיות כיף.

 כל ילד אומר בשלב כלשהו  של ילדותו “כשאני אגדל אהיה…” ואין ילד שחושב שיהיה אחרת ממה שהוא מדמיין שהוא יהיה כשיגדל.  בדרך כלל, הציפיות האלה אינן מתממשות כמבוגרים, אבל זה לא מפריע לשום ילד לדמיין ולחשוב מחשבות על כך.

“כשאהיה גדול” הוא ספר מהנה, מחורז בחן מאויר היטב ותואם את קו הסיפור, ומבדר גם ילדים וגם מבוגרים.

אני רק חושבת שנוצר בלבול בין הסיפור שמספר על ילדים  עם האיורים של הכלבלבים. אבל אין ויכוח  שההמחשה באמצעות החיות משיגה את המטרה ומצליחה לחבר את הצעירים לסיפור.

ממליצה על הספר החביב הזה כמתאים לילדי גן גילאי 3-5 בשלב של טרום קריאה.

זעמו הנסתר של הלב - ג'ון בוין

זעמו הנסתר של הלב- ג'ון בוין

תרגום: קטיה בנוביץ

מטר ספטמבר 2019

עותק דיגיטלי אתר אינדיבוק.

"זעמו הנסתר של הלב" עוקב אחר סיפור חייו של סיריל אייוורי מההתעברות בשנת 1945 ועד שנת  2015 ומשלב רגעים משמעותיים בהיסטוריה של אירלנד כמו הפצצת עמוד נלסון בדבלין על ידי ה IRA בשנת  1966 ועד משאל העם של 2015 שהתיר נישואים חד מיניים באירלנד. 

ג'וין בוין עוקב אחר השינויים בעמדות החברתיות והמוסריות במהלך שבעים השנים הללו. כדברי אחת מהדמויות: "אירלנד היא חור נחשל שמנוהל בידי כמרים מרושעים,סדיסטים ואכזרים ושמחזיקים את הממשלה בביצים" , אך יחד עם זאת, הוא מתאר את השינוי שמתחולל במהלך השנים, בעיקר באמצעות אנשים אמיצים שמשמיעים את קולם.

הרומן מתחיל בשנת 1945 כאשר הכומר המקומי מגלה שקתרין גוגין, רווקה בת 16 בהריון. זו אירלנד של שנות הארבעים שבה הכמרים הקתוליים שלטו בקהילותיהם ביד רמה. הוא מגנה אותה במיסה של יום ראשון, בין כותלי הכנסיה ובפני כל הקהילה , מכנה אותה זונה, וזורק אותה פיזית מהכנסייה ומורה לה לעזוב את העיירה הקטנה שלהם במערב קורק, תוך שעה. חסרת ניסיון וכמעט ללא פרוטה, היא עולה על אוטובוס לדבלין ומפנה את גבה לכל דבר ולכל מי שאי פעם הכירה, שם היא מחליטה לוותר על סיריל ולמסור אותו לאימוץ לאחר הלידה.

סיריל מאומץ וגדל בביתם של צ'רלס ומוד אייוורי, שהיחסים ביניהם בעלי אופי נימוסי ועסקי. רוב הזמן אין ביניהם קשר, לא מילולי ולא פיסי, ואין שום גילויי חיבה או אהבה. צ'רלס הוא איש עסקים עשיר ורב עוצמה עם נטייה להימורים,לנשים לאלכוהוליזם ולהעלמות מס. מוד, אשתו, היא סופרת מוערכת שמעשנת בשרשרת, כותבת רומן אחת לכמה שנים ונחרדת כשספריה נמכרים,"כי פופולריות בחנויות הספרים היתה בעיניה וולגרית".  למרות שסיריל לא זוכה ליחס רע בביתם, הוא מעולם לא זוכה לגילויי אהבה או חיבה אמיתית כלפיו וכל הזמן דואגים להזכיר לו שהוא לא אייוורי אמיתי ולעולם לא יהיה. צ'רלס מתייחס אל האימוץ כאילו זה "חוזה אריסות לשמונה-עשר שנה" .

בגיל  7 סיריל מתחיל להבין שהוא לא כמו בנים אחרים. אין לו שום עניין בבנות. וכשהוא פוגש את ג'וליאן, שמפגין כבר בגיל שבע חוכמת חיים מפותחת לגילו, הוא עובר רגע מכונן. הוא הופך להיות אובססיבי לחלוטין כלפי ג'וליאן, ורואה בג'וליאן את אהבת חייו, אלא שזו אהבה חד צדדית שעליו לשמור בסוד כי להיות הומוסקסואל נחשב באותה תקופה עברה פלילית. המפגש הזה מתחיל מערכת יחסים לכל החיים שתעביר את סיריל שיעורים שלא יוכל לברוח מהם, בעקבותם יצטרך להבין מי הוא ומה הוא רוצה מהחיים.

הסיפור מסופר בקולו של סיריל, ומחולק לפרקים, כשכל פרק קופץ שבע שנים קדימה בחייו מסתיים ברגע מכונן , שמשאיר את הקוראים לחשוב מה היה קורה אחרי אותו אירוע, וכל פרק חדש אינו מתייחס למה שעבר עליו במהלך אותן שבע שנים, ומתחיל מנקודת שבע שנים חדשה. בהתחלה זה היה מתסכל, אבל ככל שהסיפור התקדם הבנתי איך הקפיצות האלה תורמות לסיפור, איך בעזרתן ניתן לראות את ההתפתחות והמאבקים של סיריל לאורך חייו. ההזדמנויות לצמוח ולהשתנות, או החלטות שגויות שהחליט, או פעמים שבהם הוא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו במהלך שלב שבע השנים.

כחוט השני עוברת לאורך הסיפור העובדה ואי אפשר להתעלם מממנה, שהכומר שגירש את קתרין ההרה  דן אותה ואת ילדה שנולד מחוץ לנישואין לחיי בושה וסבל, ולמרות שסיריל ואמו סובלים מעת לעת לאורך חייהם, הם שורדים ופורחים. סיפורם הוא עדות נהדרת לאופן בו רוח האדם מתגברת על צרות האופקים ,חוסר סובלנות, ודעות קדומות שמוכתבות על ידי אנשי הדת והחברה.

הרומן מעניק מבט אישי של סיריל על כמה מההתרחשויות החברתיות וההיסטוריות המחרידות ביותר במהלך חייו, כולל מכות הומופוביות, חטיפות שנעשו על ידי חברי ה- IRA, התייחסות לניצולי מחנות הריכוז, בית אנה פרנק, סחר המין באמסטרדם, הסטיגמה של האיידס והמגיפה המוקדמת שלה בניו יורק והתקפות ה -11 בספטמבר,  ובחזרה לאירלנד מודרנית יותר שמתקדמת לקראת לגליזציה של נישואין חד מיניים.

כל הנושאים מטופלים ברצינות וברגישות. היה קשה לקרוא עד כמה קשה היה לסיריל לחיות באירלנד של שנות ה -60 וה -70. הוא ידע שאם יגיד משהו על מיניותו, הוא חורץ את דינו. אך לצד התאורים הדרמטיים, הקושיים והכאב, הסיפור כתוב בשנינות והומור, כדי לשקף את העמדות החברתיות ומערכות האמונה המושרשות והנלעגות של האירים. אי אפשר שלא לעקוב אחר הדמויות שמופיעות לאורך השנים בחייו של סיריל ולראות איך הדעות הנחרצות שלהם משתנות או לעקוב לעומתם אחרי אלה שעדיין מתעקשים להיאחז באותן אמונות ודעות קדומות.

ג'ון בוין כותב נפלא ו"זעמו הנסתר של הלב" פשוט מהפנט, בלתי נשכח, שובה לב ומלא הומור.

הוא מצליח לכתוב בפשטות על נושאים וארועים כאובים בצורה עדינה ולתת לכל אחת מהדמויות הרבות קול משכנע וייחודי. בדרכו המיוחדת הוא פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים שנמשכים לבני מינם. באמצעות קולו של סיריל הוא מציג  את המורכבות הרבה בחייו המאופיינת במתח מתמיד, על רקע תחושות האשמה והבושה, כאב גדול  וחיפוש דרך, עד כדי נסיון הסתרה באמצעות נישואין לאשה.  זהו מבט כואב על האופן בו לעתים קרובות מדי אנו מסתירים את האני האמיתי, דווקא מאלה שאכפת לנו מהם, מתוך פחד, תיעוב עצמי ורצון לשמור על עצמנו כדי לא להיפגע, אך זהו גם מבט על כיצד הנסיבות אינן בשליטתנו, ואיך הן מעצבות את החיים והסיכויים שלנו לאושר וסיפוק.  לכן, זהו גם סיפורה של אירלנד הקתולית והאופן בו הצביעות והשפעת הכנסיה באיצטלה של אמונה הצליחה להרוס כל כך הרבה חיים על ידי אי קבלת כל סטייה ממה שהוגדר על ידם "נורמליות " .

 "זעמו הנסתר של הלב" הוא סיפור יפהפה על זמנים משתנים, על חברות, כאב, אובדן, אלימות, דעות קדומות לצד טוב לב, סליחה, סובלנות וניסיון למצוא שלום בתוכנו, על רקע כמה מהתקופות הסוערות יותר בעולמנו.

סיומו של הספר מותיר חמימות מרירה על חיים מלאי אהבה, סבל, כאב לב ותקווה.

  

הספר נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק. לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

זעמו הנסתר של הלב