הביצה של ינשוף קטן – דבי גליורי

 הביצה של ינשוף קטן – דבי גליורי

איירה: אליסון בראון

תרגום: גילי בר-הלל סמו

הוצאת אגם

יולי, 2022.

 

"הביצה של ינשוף קטן" הוא סיפור מתוק ועדין שיעזור להכין ילדים צעירים להולדת אח חדש, ומתייחס לחששות של ינשוף קטן שאהבתה של אמא תיפסק ברגע שיבוא התינוק החדש.

 

ינשוף קטן לא מרוצה לשמוע שבביצה שאמא הטילה יש ינשוף תינוק.

הוא חושש שהוא כבר לא יהיה התינוק האהוב של המשפחה ולא מוכן לקבל את העובדה שבקרוב יתווסף תינוק חדש למשפחה.

 

"אֲנִי הַתִּינוֹק יַנְשׁוּף שֶׁלָּךְ,

אַתְּ לֹא צְרִיכָה תִּינוֹק יַנְשׁוּף חָדָשׁ."

 

אמא ינשופה הופכת להיות יצירתית ומקלה על דאגותיו על ידי העמדת פנים שהביצה היא לא ביצת ינשופים.

היא מעמידה פנים שזה יכול להיות תינוק תולעת

 

"אוּלַי זֹאת בְּעֶצֶם תּוֹלַעַת קְטַנָּה?

תּוֹלָעִים הֵן שְׁקֵטוֹת וְלֹא דּוֹרְשׁוֹת הַרְבֵּה,

רַק שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶן מִפַּעַם לְפַעַם קְעָרָה שֶׁל בֹּץ...

נָכוֹן שֶׁיִּהְיֶה כֵּיף?"

 

לֹא! אָמַר יַנְשׁוּף קָטַן.

לֹא.

לֹא.

לֹא.

לֹא תּוֹלַעַת מִתְפַּתֶּלֶת!

אִיכְסָה."

 

הם מדמיינים את האפשרות שזאת ביצת שוקולד...או ביצת תינוק פינגווין... או תינוק קרוקודיל.. או ביצת תינוק פיל ומנסים לראות איך יראו החיים שלהם ביחד עם כל אחת מהאפשרויות האחרות.

משחק הדמיון המשותף בין האם לינשוף קטן עוזר לו להבין למה כל אחת מהאפשרויות שהם חשבו עליה גרועה יותר מקודמתה ולא תתאים להם, וינשוף קטן מבין שאחרי הכל, ללדת ינשוף תינוק זה לא יהיה נורא כל כך, ושינשוף או ינשופית קטנה עשויים אחרי הכל להיות הדבר הטוב ביותר למשפחה שלהם. הוא גם לומד שלא משנה מה יקרה, אמא עדיין תאהב אותו, את הינשוף הראשון שלה.

"אַתָּה תִּהְיֶה יַנְשׁוּף גָּדוֹל הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי,

וַאֲנִי תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ."

 

"תָּמִיד?"

שָׁאַל יַנְשׁוּף קָטַן.

"תָּמִיד," הִבְטִיחָה אִמָּא.

 

אמנם אין בסיפור שום דבר חדש שלא מוכר לנו מספרים אחרים שדנים בנושא, אבל זה סיפור עדין ומהנה שיעזור לקטנטנים להפנים את הבשורה של תוספת חדשה למשפחה, ומקל על הדאגה של כל ילד שעומד להפוך לאח גדול.

האיורים המקסימים של אליסון בראון מצליחים להמחיש את רגשות הכעס ואת חוסר הוודאות של ינשוף קטן, ואת הפיקחות והנכונות של אמא לשחק יחד, ומתארים מערכת יחסים מתוקה ואוהבת בן האם לבנה.

 

מומלץ לפעוטות מגיל 2-5

האיש הקטן שברמזור – מיכל שהם

האיש הקטן שברמזור – מיכל שהם

איורים: מיכל שהם

הוצאת ספרי ניב

.2022

העולם הוא מקום מסוכן, במיוחד לילדים, אבל אפילו ילדים צעירים מאוד יכולים ללמוד מיומנויות בסיסיות לשמירה על בטיחותם.

 

הספר "האיש הקטן שברמזור" מלמד את הילדים הצעירים, בדרך נעימה ומבלי להפחיד אותם, כיצד להימנע ממצבים שעלולים להיות מסוכנים. ילדים קטנים אינם מודעים עד כמה המכוניות מסוכנות כשרוצים לחצות כביש. מדוע חשוב לעקוב אחר ההנחיות, ומה משמעות הצבעים והדמויות שברמזור להולכי רגל.

שיר הצעיר הוא ילד נבון בעל דמיון עשיר. הוא חושב שבתוך הרמזור גר איש קטן. הוא מדבר איתו, שואל שאלות ושומע את תשובותיו. לפעמים האיש נשמע כועס, בדרך כלל כשהוא נעשה אדום, ולפעמים הוא נעים ,כשהוא נעשה ירוק. כאשר אמא של שיר מסבירה לו שברמזור לא גר איש, הוא לא מוותר על חברו הדמיוני וממשיך לשוחח איתו בליבו.

 

"מֵאָז וּמֵעוֹלָם הִצִּית הָאִישׁ הַקָּטָן שֶׁבָּרַמְזוֹר אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל שִׁיר הַקָּטָן. רֹאשׁוֹ הַמְּתוּלְתָּל דִּמְיֵין אֵיךְ בִּפְנִים, בְּתוֹךְ הָרַמְזוֹר, גָּר אִישׁ קָטָן. הַמַּחְשָׁבָה עָלָיו הָיְיתָה כָּל כָּךְ יָפָה, שֶׁהוּא פָּשׁוּט הִמְשִׁיךְ לַחְשׁוֹב עָלָיו וּלְשַׂחֵק אִיתּוֹ".

 

בעזרתו של שיר, לומדים הקוראים הצעירים כמו גם אימו, שיעור חשוב ובסיסי בזהירות בדרכים:

-מה המשמעות של  הצבע האדום והאיש שעומד דום

-מה המשמעות של הצבע הירוק והאיש הצועד

-כמה חשוב להשמע להוראות הרמזורים ולהקפיד עליהם לפני שחוצים את הכביש.

-מה החשיבות של ציות לחוקים, סבלנות, ומשמעת עצמית, כדי שיוכל לחצות בביטחה את הכביש.

-למה חשוב לעצור ולא לחצות את הכביש כשהאיש ברמזור אדום ומהן הסכנות שהוא עלול להיקלע אליהן אם לא ישמע לאיש שברמזור.

 

הספר הזה כל כך חיובי. הוא מתמקד, מבלי להפחיד, בהבנת החשיבות  של ציות ובחירה בטוחה.

יש בו גם מסר להורים - כהורים אנחנו  ממלאים תפקיד חיוני בלימוד מיומנויות בטיחות בדרכים לילדינו. הילדים מחקים את התנהגות הוריהם, ולכן חשוב שההורה עצמו יתנהג בבטחה, בין אם זה כהולך רגל, או כנהג. מאד חשוב להחזיק בידו של הילד כשחוצים את הכביש,  ואמא של שיר עושה זאת למרות שהם חוצים במעבר חצייה מרומזר להולכי רגל.

"האיש הקטן שברמזור" מנגיש לילדים בעזרת טקסט בגובה העיניים ובשפה פשוטה וברורה את החשיבות של חצייה נכונה של הכביש ובכך עוזר להעלות את המודעות לזהירות בדרכים בקרב ילדים.

 

הטקסט פשוט וישיר, האיורים ברורים והתוכן מעודד בהחלט התחלה של דיון.

 

מתאים לפעוטות וילדים בגיל הגן.

 

מה שלא יהיה – דבי גליורי

מה שלא יהיה – דבי גליורי

תרגום: רימונה די-נור

הוצאת אגם

יולי 2022

"מה שלא יהיה" מאת דבי גליורי הוא סיפור קצר אך מרגש מאוד על שועל גדול ושועל ילד קטן, שגרים יחד בבית. הם נקראים "גדול" ו"קטן". הסיפור בוחן את הרעיון של אהבה ללא תנאי.

 

כאשר השועל הקטן מרגיש נורא מסכן, בודד וזנוח כי המבוגר שאיתו, עסוק בלדבר בטלפון, ונראה שהוא מתעלם ממנו, הוא חוטף התקף זעם. הוא הופך רהיטים, מפיל את התמונות, שופך את דלי המים ועוד. כאשר גדול שואל אותו מה לא בסדר, על מה המהומה, השועל הקטן מתלונן שהוא מרגיש לא אהוב, ושהוא חושש שמשפחתו תפסיק לאהוב אותו, שהאהבה תיגמר.

 

השועל 'הגדול' מרגיע אותו ואומר שזה לא נכון. גדול אוהב אותו ולא משנה מה.

קטן מציב שאלות תרחיש, בסגנון "מה אם הייתי.." שבאות לבחון את אהבתו של גדול.

 

האם גדול עדיין יאהב אותו אם הוא יהיה דב? מה לגבי חרגול? או תנין ירוק?

התשובה של גדול היא תמיד אותה תשובה. "מה שלא יהיה" גדול תמיד יאהב את קטן!"

 

"קטן" שואל

 

"וְאִם –

אֶהְיֶה אַרְיֵה אוֹ דֹּב,

תִּדְאַג לִי וְתַמְשִׁיךְ

לָתֵת וְלֶאֱהֹב?"

 

וַדַּאי," אָמַר גָּדוֹל,

"דֹּב... נָמֵר... אַרְיֵה...

תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ

מָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה."

 

והאיור מראה את השועל הגדול מביא מרק והמבורגר לדב התינוק בזמן שהוא מכרסם עצמות.

 

או

 

"וְאִם אֶהְיֶה פִּתְאוֹם,

נַגִּיד, תַּנִּין יָרוֹק?"

 

אָמַר גָּדוֹל, "גַּם אָז תִּהְיֶה אֶצְלִי רִאשׁוֹן-

מֵרֶגַע שֶׁתָּקוּם, עַד שֶׁתֵּלֵךְ לִישוֹן."

 

והאיור מראה את גדול מחבק את תנין הירוק.

 

"מה שלא יהיה" הוא סיפור בעל  מסר בסיסי חזק, שנועד להרגיע ילדים צעירים, ללמד אותם שאהבת הורים היא ללא תנאי, ושהיא לא תיעלם בגלל שהם עושים טעות, מתרחקים או מתבגרים. תשומת לב ניתנת לנושא המוות והשכול שמפחיד ילדים קטנים שלא יכולים להבין לאן נעלם אדם אהוב עליהם. גדול מסביר לקטן בצורה ידידותית שהאהבה נמשכת גם כשמישהו מת. ההשוואה של אהבה לאחר המוות, לכוכב שעדיין זורח בבהירות למרות שמת מזמן היא דוגמה מקסימה ודרך יפה להסביר אהבה נצחית לילדים צעירים.

 

למרות שהשימוש במונחים גדול וקטן קצת הפריע לי, מה שיפה בסיפור הזה, שהוא מאפשר להתאים את הסיפור, כסיפור אם-בן, אם-בת, אב-בת, סב-נכד, אח גדול, בן דוד, סבתא, וכד'. זו לא בהכרח אמא עם אהבה לא תנאי אלא כל אחד מהאנשים המבוגרים בחייו של הילד הקטן, שגורמים לו להרגיש בטוח, אהוב, ועטוף בגלל מי שהוא.

הטקסט כתוב בשפה פשוטה בגובה העיניים והחריזה קצבית ועדינה.

האיורים המקסימים צבעוניים ומושכים ומסייעים להעביר את המסר שהאהבה לעולם לא תיגמר או תמות.

 

מומלץ מגיל שלש ואילך.

נמר בירושלים – אורן ולדמן

נמר בירושלים – אורן ולדמן

הוצא:שתים הוצאה לאור

יולי 2021. 302 עמ'

נקרא עותק דיגיטלי.

 

 

"עוטה עור הנמר", שנכתב לפני יותר מ–800 שנים נחשב עד היום כאחד מיצירות המופת של ספרות העולם. את הספר כתב שׁוֹתַא רוּסטָוֶילי, משורר גאורגי גאוני בן המאה ה־12.  

בספר "עוטה עור הנמר", הנפשות כולן מתענות ומסתבכות בסיפור פתלתל ומחפשות את הדרך אל האושר ואל האהבה. אך העיבוד האמנותי של היצירה, ההשפעה הפסיכולוגית שלה על הקורא ואמרות החוכמה הפילוסופיות שלה השאירו אותה רלוונטית במשך כל השנים ועד היום כאחת מהיצירות החשובות ביותר עבור כל גיאורגי.

רוסתוולי, שהפך במהלך השנים להיות שר האוצר של המלכה תמר, נאלץ לעזוב את גיאורגיה. אחת הסברות היתה שרוסתוולי עזב בגלל ליבו השבור מאהבתו לתמר, גרסאות אחרות טוענות שהוא עזב בגלל פרשיית אהבים אתה. כך או כך, רוסתוולי הגיע בסוף המאה ה – 12 או בתחילת המאה ה – 13 למנזר המצלבה בירושלים, וסביר להניח שנפטר במקום.

 

היצירה המיוחדת הזו תורגמה לעשרות שפות ונודעה בעולם כולו, ובמאה שעברה תורגמה גם לעברית על ידי דב גפונוב. דב בוריס פאנתלייביץ' גפונוב נולד בחצי האי קרים. הוא נמלט בילדותו בכפליט יחד עם אביו והגיע לכותאיסי שבגיאורגיה. שם הוא לימד את עצמו את השפה הגיאורגית המדוברת, ואת השפה העברית, אותה למד מהאזנה לרדיו וקריאת ספרים, חלקם ספרי קודש. במהלך שנות השישים, בסתר ובהיחבא, יצר גפונוב קשר עם אנשי ספרות בישראל והחל מתכתב איתם ושולח להם את תרגומו ל"עוטה עור הנמר", מגרוזינית לעברית, שתי שפות שכאמור לעיל, אף אחת מהם  לא היתה שפת אם עבורו.

 

התרגום לעברית הוגדר על ידי אברהם שלונסקי "נס ספרותי", וזיכה את גפונוב בפרס טשרניחובסקי. גפונוב, היה מסורב עלייה במשך שנים, עד שחלה במחלה נדירה.

כאשר קיבל לבסוף היתר יציאה מבריה"מ מצבו כבר הידרדר עד כדי כך שהוא הועלה על המטוס באלונקה, ומייד עם הגיעו לישראל הוא אושפז בבית החולים תל השומר למשך כשנה, עד שנפטר כאן בשנת 1972, בגיל 38.

 

אורן ולדמן נחשף לעבודתו של גפונוב, הוקסם, ולאחר תחקיר מעמיק כתב עליו רומן בדיוני המשלב את עבודתו על יצירת המופת הנ"ל ותולדות חייו.

 

הרומן מספר על נער בשם ערן וולוצקי, נער מופנם בן 16, בישראל של שנת 1972,אשר במסגרת פרויקט מחויבות חברתית בבית ספרו נאלץ לבקר בבי"ח חולה ערירי, עולה חדש מרוסיה.הוא מחויב ב-14 מיפגשים.

ערן, שאמו עזבה את הבית בנסיבות לא ברורות כשהיה בן 5, גר עם אביו שלא מרבה בדיבור. הם מכינים ארוחת ערב ביחד, מתחלקים בנקיון הבית, יוצאים לטייל בשבתות, אך אין ביניהם שיחות נפש וכל אחד מהם חי סגור בעולמו. כל מה שערן רוצה זה לעבור בשלום את הבחינות, לסיים את שנת הלימודים בהצלחה, כדי שיוכל להגשים את חלומו להתקבל למגמת ציור בבית הספר לאומנויות בצפון, ולאורך כל הספר מלווה אותו החשש שאביו לא יאפשר לו להתרחק מהבית. המקום האחרון בו הוא רוצה להיות הוא חדר 6 במחלקה פנימית א׳ בבית החולים. אבל החולה הוא דב גפונוב, המתרגם הגאון של יצירת המופת הגיאורגית ״עוטה עור הנמר״, ומפגישה לפגישה נרקמת ביניהם ידידות אמת, וערן נכבש בקסם היצירה המתורגמת.

ערן, הוא נער שקט ומופנם עם יכולת הכלה גדולה. הוא די יוצא דופן בהשוואה לחבורת הבנים של כיתתו, אלה המתעמרים בסשה העולה החדש מרוסיה. בפעם היחידה שערן פוגע בסשה, הוא מתחרט חרטה עמוקה וזמן לא רב אחר כך הם הופכים להיות חברים. הוא עוזר לקשישות לשאת את הסלים עד ביתן, מצייר ומשרבט בכל מקום ובכל רגע נתון, מתאהב בחווה, נערה בת גילו שמאושפזת בבית החולים בעקבות תאונת דרכים שריסקה את רגלה, וביחד הם רוקמים תכנית איך להגניב את דב החולה מבית החולים. כשסודות נסתרים צפים ומתגלים ערן מוצף בזכרונות עבר, בכאבי הווה ובמחשבות על העתיד.

 

למה ולאן מנסה ערן להגניב את דב?

למה עזבה אמא של ערן את הבית?

 

על כך ועל עוד הרבה יותר תקראו בספר.

 

"נמר בירושלים" הוא סיפור קולח ומענג אשר פורשׂ את גיל הנעורים על יופיו, חיבוטיו וייסוריו, מספר סיפור מרתק על התבגרות והשלמה עם פצעי העבר, סיפור שוטף וקריא שמשלב מציאות עם בדיון בצורה חכמה ויפה. סיפור שנע בין גיאורגיה של המאה ה-12, ברית המועצות של השלטון הקומוניסטי וישראל של שנות ה-70.

 

אני כל כך שמחה שקראתי את ספר הביכורים הזה!

היה בו כל מה שאני מחפשת.  

סיפור משכנע, דמויות מפותחות ומסקרנות שהובילו לכך שלא ניתן היה להניח אותו מהיד.

  

חיפושית הזהב של מיס בנסון - רייצ'ל ג'ויס

חיפושית הזהב של מיס בנסון - רייצ'ל ג'ויס

תרגום :טל ארצי

הוצאת תכלת

מאי 2022. 356 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

עלילת הספר מתרחשת בבריטניה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

מרג'רי בנסון הוקסמה מחיפושית זהב קטנה מאז שהיתה ילדה, שאהבה להתחבא מתחת לשולחן עבודתו של אביה האהוב. ממנו היא למדה על חרקים, ובזכרונה נחרטה חיפושית הזהב. כבר בהיותה בת 10 גמלה בליבה ההחלטה למצוא את החיפושית הנדירה. שנים לאחר מות אביה, אהבתה לחיפושית הופכת לאובססיה. היא מבקרת באופן קבוע במוזיאון, במחלקה לאנטומולוגיה, ואוספת מידע על היצור הקטן, שנמצאת באי קלדוניה החדשה.

 

בהווה,  מרג'רי בנסון, עובדת כמורה בבית ספר. היא רווקה מגושמת באמצע שנות הארבעים לחייה ודי מוזרה. מלחמת העולם השנייה הסתיימה, אבל אנגליה לא התאוששה לחלוטין מההפצצות ומהמחסור באספקה. מודעת לקיומה העלוב ולמראה העלוב שלה, מרג'רי חיה חיים בודדים. ואז, יום אחד, במהלך שיעור היא מחרימה פתק שעובר בין התלמידות ובו קריקטורה לא מחמיאה במיוחד שלה. באופן ספונטני ולא אופייני לה, היא מסיימת את השיעור בפתאומיות, גונבת מגפיים חדשים מחדר המורים, ובורחת מבית הספר. משוכנעת שזה עניין של זמן עד שהמשטרה תגיע אליה, היא מחליטה לעזוב את עבודתה כמורה, ולהגשים את חלום ילדותה למצוא את חיפושית הזהב המיתולוגית, כדי להציג אותה במחלקה לאנטומולוגיה במוזיאון הטבע.

 

זוהי נקודת המיפנה של חייה.

 

מרג'רי  מפרסמת מודעה בעיתון ומחפשת עוזר מחקר, ואחרי סדרה של מהמורות, היא שוכרת את  איניד פריטי, צעירה כבת 20, המועמדת הכי לא סבירה.

ההרפתקה שלהן מתחילה, והן יוצאות למסע הגדול .

מרג'רי האפרורית ואיניד הצבעונית מתגלות כהפכים בכל דרך שאפשר להעלות על הדעת.

מרג'רי ללא שום חוש אופנתי, לבושה תמיד בבגדים חומים שמרניים, לעומתה איניד לבושה בבגדים צמודים צבעוניים, סנדלי פונפונים ושיער בלונדיני בוהק. האישיות שלהן לא יכולה להיות שונה יותר. מרג'רי שקטה, לא נדחפת, שיטתית, מאורגנת, ומעדיפה לשמור על פרטיותה. איניד קשקשנית, כריזמטית, ראוותנית ובעלת כשרון למשוך מעריצים-גברים. הן נוסעות יחד בים, באויר, וביבשה. הן שורדות סופות ציקלון וגשמי זלעפות, מנווטות בשטח מאתגר ומצליחות לאסוף ולתעד חרקים נדירים, לחלוק אספקה ​​דלה, ולחוות סכנות בלתי צפויות. כתוצאה ממה שהן עוברות, הן חוות צמיחה ולמרות שהן הפכים הן לומדות להעריך ולאהוב אחת את השניה, לבסס ידידות קרובה המושתתת על כבוד הדדי, תמיכה ואהבה.

תיאורי הטבע עשירים בפרטים. האי בו חיה החיפושית מאוד ציורי וירוק , אבל הוא גם מלא בסכנות. הקורא מועבר ליער הגשם של קלדוניה החדשה והולך לצד מרג'רי ואיניד כשהן פורצות את דרכן במעלה ההר דרך עלווה צפופה בזמן שהיתושים נוגסים בהן.

אבל לרומן יש גם חולשות. במשך הרבה מאוד עמודים, כמעט כלום לא קורה, והסיפור, למרבה הצער, נמשך כמו מסטיק. כמו כן, למרות שיש רגעים שבהם הדמויות מוצגות בצורה מציאותית וקמצוץ עומק, לרוב הן היו מוזרות והעלילות מוזרות עוד יותר, מופרכות, ולרוב לא הגיוניות.

"חיפושית הזהב של מיס בנסון" הוא ספר חביב, עם  קו בלשי, יש  בו רגעים מצחיקים ונוגעים ללב, אבל יש גם מספיק מטופשים שרחוקים מהמציאות.

הרעיון העלילתי נחמד, אבל, לצערי, הביצוע קצת פחות ודי השתעממתי ממנו. הידידות הבלתי סבירה בין מרג'רי לאיניד היתה החלק המקסים,אך לעומת זאת דמותו של השבוי לשעבר, שלא התקבל לתפקיד העוזר והפך לסטוקר מטורף, היתה הרבה פחות.

יכול להיות שהיו לי ציפיות מאוד גבוהות לגבי הספר, אבל בעיני הוא היה בסדר. לא מעבר.

לשיקולכם.ן