דום לב - ציפי בן שלום

דום לב - ציפי בן שלום

הוצאת שתים

אפריל 2023. 143 עמודים

 

 

 

"דום לב" הוא עוד ספר ביכורים נפלא שיצא בהוצאת " שְׁתַּיִם".

ספר שהפתיע אותי בגדול.

בעצם, הפתיע אותי בענק.

אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.

העלילה סוחפת מתחילתה ועד סופה. צובטת ונוגעת ללב, ובעיקר מעוררת מחשבה.

מסופרת בקולה של רוני, בגוף ראשון, ומתארת תקופה של חמש שנים.

ספר קצר יחסית אבל ארוך מספיק להכיל את עומק ההתמודדות הנפשית עם מה שהחיים מציבים בפנינו, עם הבחירות שאנחנו עושים, ועם העובדה ש"לא כל מה שנוצץ זהב הוא."

 

מה לא טוב לה לרוני?

על פניו  יש לה "הכול", בית ועבודה וחיים טובים. היא נשואה לעופר, בעל חם, איכפתי, עוטף ותומך ויש לה בן חכם ומתוק שהוא מקור נחמה ואהבה בשבילה.  

 

האמנם?

אם כך - 

 

למה היא מרגישה ששמחת החיים חומקת ממנה, שהחיים שלה מתפרקים ושהיא מרוסקת מבפנים?

למה היא מסתובבת עם מועקה?

למה אינה מרוצה בזוגיות שלה?

למה היא מוצאת מפלט פעמיים בשבוע אצל סבא שלה השוהה בדיור מוגן?

 

על פניו רוני חיה חיים שנחשבים לחלום של הרבה זוגות, אך למעשה התבוננות מעמיקה ב"תוך הקנקן" מגלה שהיא שרויה מזה זמן במשבר עמוק, וליבה ריק. היא בוחנת באובססיביות את נישואיה, חווה הוריקן של רגשות, של מחשבות, של תהיות ופחדים ולמרות שעופר מנסה לתקשר איתה, הוא גם שופט אותה והיא מרגישה בדידות עצומה, ומסתובבת בתחושה של חוסר תקווה.

 

האם רוני תצליח לאחות את השברים בחייה כפי שהיא מלחימה את חלקי תכשיטיה ולהפוך אותם לדבר שלם? האם היא תצליח למצוא את הכוח להניע את חייה לקראת צמיחה מחודשת?
מה יעלה בגורל נישואיה?

 

על כך ועוד תגלו כשתקראו.

 

"דום לב" הוא ספר קולח ובועט, לפעמים מכעיס, שמספר באומץ ובכתיבה נהדרת על זוגיות ועל בדידות, על אימהות ודיכאון, על המירוץ להישגיות ואובדן.

ספר חושף וכואב שמתאר את המסע של רוני אל תוך נפשה.

גם אם לא תמיד הסכמתי איתה, הלב יוצא אליה.

 

מומלץ מאד

שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם - יעל גובר

שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם - יעל גובר

איורים נעם וינר

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2023. 28 עמודים

  

הסיפור מתחיל בתיאור מצב המאיים להתפתח למשבר משפחתי.

בסיומו של יום הלימודים בגן ,עדי לוקחת מקיר השבלולים שני שבלולים ומחזיקה כל אחד מהם בכף יד אחרת. היא רוצה להפתיע את אמה, אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. במקום אמא הגיע אבא. אבא מושיט את ידו לעדי אך ידיה נותרות קפוצות. הוא מנסה לדובב אותה ושואל

 

"מָה יֵשׁ לָךְ בְּיָד?" אַבָּא שָׁאַל,

"שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם, " עֲדִי עָנְתָה.

 

ואבא ענה לה

"לֹא בַּנַּעֲלַיִם..." אַבָּא אָמַר. "שָׁאַלְתִּי מָה יֵשׁ לָךְ בְּיָד."

"שְׁנַיִם שַׁבְּלּוּלַיִם, " עֲדִי עָנְתָה.

"שָׁמַיִם בָּלְעוּ מַיִם?" הִתְפַּלֵּא אַבָּא.

[....]

וכשהוא מבקש לראות את השבלולים עדי מסרבת לפתוח את כפות ידיה ומותירה אותן קפוצות.

השניים הולכים מגן הילדים אל גן השעשועים והספר מתאר את כל הנסיונות של אבא שבדרכו הסבלנית והמיוחדת מנסה להצחיק את עדי "ולהפשיר" את מצב רוחה. הוא מציע לה לאכול ארטיק, ללטף את יויו הכלבה החמודה, אך עדי עקשנית גדולה ולא מתרצה. היא נשארת בסרבנותה וממשיכה להתנהל כמו שהיא רוצה. גם אם לא נוח, מדגדג, מגרד ומזיע לה בכפות הידיים היא אוחזת חזק בשבלולים ואינה מרפה מהם, ואבא שראה שכל נסיונותיו אינם מועילים, אינו מאבד את עליצותו, ובכל פעם שעדי מסרבת להצעה שלו, שר  -

 

"שְׁנַיִם שַׁבְּלוּלִים בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

לֹא בַּנַּעֲלַיִם וְלֹא בָּלְעוּ מַיִם.

עַד שֶׁאִמָּא לֹא תַּחְזֹר מֵהָעֲבוֹדָה,

עֲדִי לֹא תִּפְתַּח אֶת כַּף יָדָהּ."

 

עד מתי עדי תתעקש?

מה יעלה בגורל השבלולים?

איזו הפתעה מחכה לכולם כשאמא תחזור מהעבודה?

 

קראו את הספר ותגלו...

 

הספר כתוב בצורה משעשעת וידידותית, הוא קיצבי, מחורז והמלל לא עמוס. לאורך כל הסיפור יש דגש על העובדה שלעדי יש רצון משלה ודעה משלה על מה שקרה והיא לא מאבדת שליטה. יש התייחסות לעניין של הבטחה שהופרה, וגם התייחסות קצרצרה לעובדה שהמשפחה של עדי אינה משפחה רגילה.

גודל אותיות הטקסט וגם הפונט משתנים מעמוד לעמוד והדבר מסייע להדגיש, בין היתר, מי הדובר. חלק מהטקסט חוזר על עצמו, ומעניק לזה שקורא ולזה ששומע אפשרות להיות שותף פעיל כי יש מעין פזמון שחוזר על עצמו, וקל לילדים לשנן אותו. בנוסף, הטקסט מאפשר להדגיש מילים מסוימות באמצעות טונציה ברגעים המתאימים וליצור מעין מיני הצגה במהלך ההקראה.

התוכן מעורר סקרנות כי רוצים לדעת עד מתי עדי תמשיך להתעקש ומה יקרה לשבלולים בכפות ידיה לאור הפעילות העמוסה בגן השעשועים, ולאחריה.

האיורים מקסימים, צבעוניים ומשעשעים ותואמים את הכתוב כך שהילד גם שומע את הסיפור וגם רואה בעיניו את המתרחש.

 ליהיא שלנו אהבה וכבר בהקראה ראשונה יכלה לחזור על "הפזמון" של אבא.

מומלץ לילדי הגן.

זה לא קיץ בלעדיך - ג'ני האן

 זה לא קיץ בלעדיך - ג'ני האן

תרגום: מיכל כהן

הוצאת אגם

מרץ 2023. 256 עמודים

"זה לא קיץ בלעדיך" הוא הספר השני בסדרת "הקיץ שבו הפכתי ליפה" מאת ג'ני האן. 

הספרים בסדרה עוקבים אחר אותה קבוצת דמויות וממשיכים את קווי הסיפור שלהם, בוחנים את מערכות היחסים ביניהם, את הצמיחה האישית של כל אחד מהם  ואת העליות והמורדות שהם חווים.

העלילה ממשיכה לעקוב אחר בֶּלִי, נערה צעירה המבלה מדי קיץ בחוף קאזנס עם אמה ובני משפחת פישר, וממשיכה מהמקום שבו הסתיים החלק הראשון בסידרה.

בֶּלִי  מוצאת את עצמה מתמודדת עם ההשלכות של הקיץ הקודם, אז חוותה שברון לב ולמדה כמה אמיתות קשות על אהבה. היא עדיין כמהה לקונרד פישר, שאותו אהבה מילדותה. עם זאת, קונרד דחה את אהבתה, והיא נותרה מבולבלת ופגועה. כאשר בֶּלִי  מקבלת טלפון מג'רמיה, אחיו של קונרד, ומטיילור החברה הקרובה ביותר שלה, המודיעים לה שקונרד נעלם, היא נאלצת לחזור לחוף קאזנס, וביחד הם יוצאים לחפש אותו ולהחזיר אותו הביתה. בעוד השלישייה מחפשת את קונרד, הם מתעמתים עם הרגשות שלהם, טעויות העבר ומורכבות מערכות היחסים שלהם. בֶּלִי חייבת להתעמת עם רגשותיה כלפי קונרד וג'רמיה, ולהבין מה באמת חשוב לה.

לכל אחת מהדמויות הראשיות בספר יש את האישיות, המניעים והמאבקים הייחודיים לה. כל אחת מהם עוברת צמיחה אישית ומתמודדת עם אתגרים שונים לאורך הספר, מה שמוסיף עומק ומורכבות לאינטראקציות ולמערכות היחסים ביניהם. ג'ני האן מפתחת את הדמויות הללו במיומנות, ומאפשרת לקוראים להתחבר ולהבין את הרגשות והבחירות שלהם.

בֶּלִי  (איזבל קונקלין) היא גיבורת הסיפור. היא מופנמת וכמהה לאהבה. קשה לה להרפות מהרגשות שלה כלפי קונרד.

קונרד פישר מתואר כדמות מורכבת עם מאבקים ופגמים משלו. הוא מפגין התנהגות שניתנת להתפרש כשלילית או פוגעת, במיוחד באינטראקציות שלו עם בֶּלִי. הוא רדוף על ידי עברו, ומתמודד עם פחדיו וחוסר הביטחון שלו. הדמות של קונרד והסיבות מאחורי מעשיו מתבהרים בספר, ומספקים הבנה מעמיקה יותר של ההתנהגות והמניעים שלו.

ג'רמיה פישר הוא האח השני והחבר הכי קרוב של בֶּלִי.  הוא מתואר כמתוק, דואג ושמח. הוא תמיד שם בשבילה וחולק איתה קשר עמוק. בספר הזה, הוא ממלא תפקיד משמעותי בתמיכה בבֶּלִי ועוזר לה בחיפוש אחר קונרד, תוך התמודדות עם רגשותיו כלפיה.

טיילור היא החברה הכי טובה של בֶּלִי. היא חצופה ובעלת בטחון עצמי רב. יש לה חיי אהבה מסובכים משלה, והחברות שלה עם בֶּלִי נבחנת לאורך כל הסיפור. האישיות שלה מנוגדת לאופי המופנם של בלי והיא למעשה קול ההגיון ומהווה מקור כוח לבֶּלִי.

 

"זה לא קיץ בלעדיך" הוא רומן לנוער בוגר (YA) והוא אינו מכיל תוכן מיני מפורש או גרפי. כל סיטואציה אינטימית מותאמת לגיל של קהל היעד אליו הוא מכוון.  הוא הרבה יותר עצוב מהספר הראשון לאור העובדה שהדבק שכביכול החזיק את הדמויות, נעלם, ובאותה מידה הרבה יותר בוגר ממנו, שכן הקונפליקטים הרבה יותר מסובכים ומשולש האהבה הפך עמוק ואינטנסיבי יותר.

הספר סובב סביב רגשותיה של בילי לקונרד וג'רמיה כאחד, וומתאר את הדינמיקה הרגשית בין הדמויות. הוא מתמקד בהיבטים הרגשיים ובמורכבות של מערכות יחסים בגיל הזה, ומתאר בעדינות אהבה,חברות, קשרים משפחתיים, צמיחה אישית, אובדן, והמעבר מגיל ההתבגרות לבגרות.

רוב הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת המבט של בֶּלִי, אך ישנם גם כמה פרקים שניתנו מנקודת מבטו של ג'רמיה. סגנון הכתיבה של ג'ני האן, סוחף וזורם, כזה שמאפשר לקוראים הצעירים בגיל הנעורים להתחבר לרגשות ולחוויות של הדמויות. הסופרת יוצרת דמויות ריאליסטיות וגורמת לך להרגיש כאילו אתה חלק מהעולם שלהן. תיאורי החוף, הרגשות והחויות הרגשיות שעוברות הדמויות מוסיפים לאווירה הרומנטית של הספר, והופכים אותו לקריאה אידיאלית לעונת הקיץ.

זה לא ספר שדורש הרבה מחשבה, אבל קראתי ונהניתי . 

לשיקולכם.

כראמל, אתה לא יכול לעוף - מאירה ברנע-גולדברג

כראמל, אתה לא יכול לעוף - מאירה ברנע-גולדברג

איורים: רמי טל

הוצאת כנרת זמורה דביר

מאי 2023 . 40 עמודים

כראמל החתול רוצה לעוף.

שמעתם פעם על חתול שעף?

איך יעוף אם אין לו כנפיים?

 

"כְּרָאמֶל, אַתָּה לֹא יָכוֹל לָעוּף...

בֶּטַח שֶׁהוּא יָכוֹל.

הוּא רַק צָרִיךְ....."

 

 

אבל כראמל לא מוותר. עם הרבה עידוד ועצות מחבריו הוא מנסה שוב ושוב.

הוא מנסה לזנק ו... נופל.

הוא תופס תאוצה ו... נכשל.

הוא בודק סוגי כנפיים ונופל שוב ושוב.

הוא בודק מי יכול להיות המורה הטוב ביותר עבורו

 ולא, הוא אינו נואש ואינו מוותר.

 

כי אם רוצים מכל הלב, ויש תמיכה מחברים, כל חלום יכול להתגשם.

 

אז מה אתם אומרים?

האם כראמל יצליח לעוף ?

תקראו את הספר ותגלו...

 

כשהאחים הגדולים בבית קוראים ומדברים על כראמל החתול עכשיו גם הצעירים שמחים לקחת חלק בשיח.

הספר המתוק הזה, מלא באהבה וידידות והוא מיועד לגיל הרך, לפעוטות בגילאי 2-4 .

ההאנשה של כראמל החתול, מאפשרת לבצע "השלכה", להעביר באמצעות הקריאה לקח, שלאחר שמיעתו ישאיר מסר חזק, שיעזור לקורא הצעיר להתגבר על סוגיות מטרידות כמו פחד מכישלון, חשש מלבטא חולשה, וכד',  והמסר שמועבר בספר הזה הוא  לא להרים ידיים ולוותר על החלום לפני שמנסים או בוחנים את כל האפשרויות כי בעזרת רצון והתמדה וחברים שתומכים - אפשר להתגבר על כל קושי!

 

הטקסט קצר מחורז ומנוקד ויש בו חזרתיות, דבר הידוע כמרגיע פעוטות ומסייע להם בהפנמה, זכירה והנאה מהנקרא.

 

האיורים היפים ממלאים את הדף בצבעוניות וברמת פירוט רבה והם ממחישים את הטקסט בצורה מושלמת, כך שגם קוראים שאינם בעלי דמיון מפותח, יכולים בקלות לדמיין את הסיפור, או למקם את עצמם בתוכו תוך כדי שמיעתו, ולחקור ולגלות כל פרט קטן שמופיע בהם.

היה תענוג להקריא את הספר לקטנטנים שלנו  ולהתלהב ביחד איתם .

 

לגילאי 2-4. 

 

ימים של חול - רעיה ג'קסון זלקינד

ימים של חול - רעיה ג'קסון זלקינד

הוצאת שתים

ינואר 2023

203 עמ'

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציה עברית

ידין ומוריה כבר הרבה שנים "ביחד".  המגורים של ההורים בשכנות בהתנחלות הדתית הקטנה, החברות הקרובה מאד של האמהות, הובילו לחברות צמודה ביניהם מילדות ושניהם עוברים כברת דרך משותפת עד שמשפחתו של ידין עוזבת את היישוב ועוברת לעיר.

המרחק הפיסי עושה את שלו, גם תחומי העניין משתנים אך הקשר ביניהם נשמר "און אנד אוף" עד שהחליטו להישאר ולחיות יחד. אבל כבר בפרק הראשון של הספר, כשמתברר שמוריה עוברת הפלה ומנסה להמשיך בחייה כרגיל, מבלי לספר לאף אחד, כולל לידין, ברור שהזוג יאלץ להתמודד עם משבר גדול. כשידין מגלה על ההפלה אחרי שלושה שבועות הוא מתרחק ממוריה ומהבית, פגוע וכועס, והם עוברים את מסע האובדן בנפרד כשמוריה נשארת לבד ומדברת את ליבה אל מיגל, העובר שאיבדה, ומספרת לו על הוריו.  

הסדקים בזוגיות קיימים לאורך כל הדרך. מוריה מתלבטת ללא הפסק בשאלה האם הבחירה בידין כבן זוגה לחיים נעשתה מרצונה או שהם נועדו זה לזה כבר בילדותם. מה הוביל אותה לחיבור איתו? הרי שניהם היו בזוגיות רצינית עם אחרים... מהיותו מדריך טיולים ידין נעדר מהבית ימים ולילות ומוריה נשארת לבד. מתברר שהיא מאד אוהבת את הלבד שלה. לכן, העובדה שלא שיתפה את ידין באובדן היקר לשניהם, הפתיע ולא הפתיע. הפתיע כי איך אפשר להסתיר, הפתיע כי מוריה באופן מודע מנכסת את האובדן, הצער והכאב רק לעצמה ולא הפתיע כי הזוגיות שלהם היתה בסימן  נוכחת- נעדרת.

 

העלילה עוקבת אחרי האירוע המטלטל את חייה של מוריה, אך היא הרבה יותר מורכבת. ההתעסקות באובדן העובר, וההתנהלות של מוריה בעקבות האובדן, מעמתים אותה עם שאלות הנוגעות לקשר הזוגי עם ידין, וגורמות לה לתהות על מקומה והשפעותיה של הילדות בחייה ועל קשריה עם אחיותיה ומותה של  אמה, הנפש הקרובה אליה ביותר. אין ספק שההפלה ותחושת האובדן שהיא חווה קשורים לאובדן של אמה, והרבה שאלות ומחשבות מציפות את חייה וגוררות אותה להתעסק בעצמה כאישה וכאדם, כחלק מהוויתה כמי שהיתה שייכת לקהילה דתית ביישוב קטן על כל המשתמע מכך, למצב הביטחוני בשטחים, לפיגועים בדרכים, זריקת אבנים על אוטובוסים, תמיכת הקהילה בשעת משבר, ועל קבלת השונה ביישוב, על חיים במשפחה מרובת ילדים, על חילוניות,  נטישת הדת, חזרה בשאלה, ועוד.

 

 

קריא. זורם. מומלץ.

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

תרגום:  שי סנדיק

הוצאה:  מירבל

אפריל 2023. 229 עמ' מודפסים

נקרא עותק דיגיטאלי באפליקצית עברית

דונאל ריאן מתחיל את סיפורו בתחילת שנות ה-70 בכפר קטן באירלנד.

פדי גְלדְני ואשתו, קיט, גידלו את בתם מול בהתאם לציפיות של הכנסייה הקתולית ובהתאם לנורמות החברתיות בכפר. בלי שערוריות, בלי התנהגות מפוקפקת, בלי הרמת גבה.

מול היתה ילדה שקטה מטבעה,  ובת יחידה. היא מעולם לא עשתה גלים. עד אותו יום  בשעת בקר מוקדמת כשיצאה לכביש עם מזוודה קטנה עלתה לאוטובוס ונסעה לדבלין. היא לא הייתה ילדה קטנה, והיא לא נחטפה. היא עזבה. אף אחד בכפר לא ידע על כוונתה, ופחות מכל הוריה שסרקו את הכפר בחיפושים אחריה, ואפילו השאילו מכונית כדי לחפש אחריה ברחובות דבלין. אך מול נעלמה. ושם הסתיימו החיפושים.

חיי הכפר השלווים של פדי וקיט גלדני נעצרים באותו בקר והכאב שנכנס לחייהם כאורח לא קרוא, גדול.

"ביום שבו נעלמה בתו נטש כל האור את עיניו של פדי גְלדְני; כל האושר התפוגג מליבו."

 

הרכילות לא פוסקת, והאנשים תוהים אם היא נכנסה להריון. סקס לפני נישואין באירלנד הקתולית של שנות ה-70 היה שערורייה, שלא לדבר על ילד שנולד מחוץ לנישואים. אך יחד עם זאת הם משתדלים לתמוך בפדי ובקיט תוך שהם מודים בליבם כמה טוב שזה לא קרה להם...

במשך חמש שנים ארוכות הם שומרים על האמונה שמול שלהם תחזור. כולם האמינו שהיא מתה. בלי פתקים, בלי מכתבים, בלי כלום. ואז יום אחד, היא חוזרת הביתה, באותה פתאומיות כשעזבה. היא רחוקה מלהיות אותה ילדה שעזבה.  היא השתנתה, והיא חוזרת עם הרבה סודות, הפתעות ואתגרים. שום הסברים לא ניתנים. שום התנצלות,והיא מתקבלת בזרועות פתוחות ומעט שאלות לגבי היכן הייתה או מדוע היא עזבה.

נראה שהחיים חוזרים לתחושת נורמליות עבור בני הזוג גלדני. עד שיום אחד, אדם זר מחפש את מול. פדי נוסע לבד כדי לברר מה הקשר שלו למול. שום דבר לא מכין אותו למפגש הראשון שלהם.

 

למה מול עזבה ?

האם היא נשארה בדבלין?

מה עבר עליה במהלך חמש שנות היעדרותה?

למה היא חזרה?

מה יקרה בחייה של מולי לאחר חזרתה?

מה מעורר סערה בכפר הקטן והשקט?

מה יקרה למשפחתה?

 

 

דונאל ריאן מתאר בספר את אירלנד הכפרית, אירלנד הקתולית עם הדעות הקדומות וצרות האופקים שאפיינו את אותה תקופה של שנות ה- 70 . הספר בוחן ברכות ועדינות קשרי אהבה בין הורה לילד, בין גבר לאישה, בין שכן לשכן, ועוסק בנושאים של גזע, בעלות על רכוש, אמונה, משפחה, אהבה, שברון לב ונטייה מינית.

התיאורים שלו קמים לתחייה וגורמים לקורא להרגיש כאילו הוא שם, בכפר באירלנד, מריח ומרגיש את אדמת הכבול, גר בקוטג' האבן הצנוע של פדי וקיט, בכנסיה, בין נופי הטבע.

כל הדמויות אמינות, אדיבות וקשובות, מקבלות וסולחות למרות השבריריות שלהם, ולמרות השפעת האמונות והדת.  פדי וקיט אינם מביעים אי שביעות רצון, כעס או מרירות, מקבלים את זה שהם נמצאים במקום שבו הם נמצאים ושיש להם את מה שיש להם. הם שמחים באמונתם השקטה, וגם כשהכל משתנה בחייהם, הם מקבלים ומכילים את זה.

 

הכתיבה היחודית והמזוהה עם דונאל ריאן מאפיינת גם את הספר הזה. המשפטים הארוכים והמורכבים מאד אמנם מקשים לפעמים לעקוב אחרי הסיפור, אך הרבה ממה שאהבתי בסיפרו  "ים שקט ושפל גלים"  נמצא גם כאן. גם אם הרגשתי שהאמצע נגרר קצת והשימוש באלמנט של "סיפור בתוך סיפור" הוא הסחת דעת מיותרת מהדמויות שכבר אהבתי זה לא ממש פגם בהנאה , אלא הוסיף לחשיפה האיטית של הסיפור.

 

זה לא סוד שדונל ריאן הוא הסופר האירי האהוב עלי והוא עשה זאת שוב ב"פרחים מוזרים". הוא יצר סאגה משפחתית המתארת סודות וגעגועים של שלושה דורות, הוא מטפל בנושאים גדולים ברגישות ובאמפתיה, ובוחן כיצד אהבה וטוב לב מתגברים על מצוקה, יכולים לעזור לנו להתגבר אפילו על האובדנים הגדולים ביותר ועל ההבדלים הבסיסיים ביותר.

הוא גרם לי להרגיש את עומק האהבה, את צער האובדן, הקבלה והסליחה ואת החוזק של המשפחה, על רקע הגזענות שהיתה באירלנד.

 

 

"פרחים מוזרים" הוא רומן קצר אך רב עוצמה, כתוב יפה.

סיפור אהבה שכולו לב ונשמה.

 ועוד לא אמרתי מילה על הכריכה המהממת.

מומלץ מאד.

קבלתי עותק דיגיטלי לקריאה מהוצאת "מירבל".